מה יותר חשוב ארון הברית או הר הבית

פרשת אחרי מות- קדושים תשסו גיליון מס' 12

מאת שמואל בן חמו

לשלוח EMAIL לקבלת מאמרים הבאים : parashathamikdash@gmail.com

מה יותר חשוב ארון הברית או הר הבית ?לאחר אסון מות נדב ואביהו, שרצו להתקרב לשכינה ללא הכנה מתאימה ,ומתוך התלהבות יתרה, התורה מוסרת לנו את התנאים הדרושים לכניסה לקודש הקודשים בפרט ומפגש עם השכינה בכלל.

"בזאת יבא אהרון אל הקודש" ויקרא ט"ז ,ג.

המילה "בזאת" מיותרת: רש"י ובעל הטורים ,מפרשים שהגימטרייא של המילה "בזאת" שווה 410 ,המרמזת לתקופת בית ראשון.

למה רק בית ראשון מרומז בסדר עבודת יום הכיפורים? הרי גם בזמן המשכן ובית שני, הכהן הגדול נכנס לקודש הקודשים .

הרב משה לוריא שליט"א בפירושו על התורה,בית גנזי, מביא פירוש נפלא.

בית המקדש מורכב משני עניינים: הראשון : מקום להקרבת קורבנות, והשני בית לה' כדי שישכון בעולם הזה.

המצב האידיאלי הוא , כאשר השכינה באה מהקב"ה תחילה, מתוך ארון הברית; ומקריבים את הקורבנות במקום הקדוש המיועד לכך, מבריאת העולם: הר הבית.לכן בזמן עלייה לרגל לירושלים, הכוהנים היו פותחים את הפרוכת כדי להראות לעם, את הכרובים מעורים זה בזה, ולגלות את חיבת הקב"ה כלפיהם. (יומא נד ע/א)

הכרובים המעורים מסמלים את אהבת הקב"ה אלינו ,כמו אהבה בין בעל ואישה.

ארון הברית שבקודש הקודשים, תפקידו לגלות את סודות התורה לעם ישראל, באופן יום יומי, מעין מעמד הר סיני תמידי.זה מה שהיה בבית המקדש הראשון שבנה שלמה המלך.

ארון הברית היה בהיכל, המקדש נבנה בהר הבית והקורבנות הוקרבו בטהרה.

בבית שני המצב היה שונה לחלוטין: בהעדר ארון הברית, מקום הקרבת הקורבנות גרר את השכינה, ומימד של בית ה' נפגם כביכול, כי לא ראו עין בעין את השכינה.

ללא ארון הברית ,גילויי סודות התורה פסקו ושלטה השכחה, לכן נאלצו לכתוב את התורה שבעל פה בתקופת בית שני,כדי למסור אותה שלמה לדורות הבאים.

דרגת הראייה יותר גבוהה מדרגת השמיעה, כך שהסודות שהכהן הגדול היה מקבל בכניסתו לקודש הקודשים,היו עצומים ובלתי ניתנים להשגה עבור השכל האנושי.

בזמן קריעת ים סוף ,בני ישראל ראו את הקב"ה באופן מוחשי ,ויכלו להצביע עליו ,המדרש מכילתא (שמות ט"ו ב') כותב שהשפחה ראתה דברים שנביאים לא ראו.

להבדיל אלף הבדלות, כוח השפעה של הטלוויזיה הוא לאין ארוך יותר גדול, מזה של הרדיו למשל.

עכשיו מבינים יותר טוב את החשיבות של ארון הברית ותפקידו ,שדרכו עם ישראל והכוהנים ראו את השכינה.

בזמן בית שני, ללא ארון הברית ,השכינה הייתה פחותה, לכן אנשי כנסת הגדולה, התקינו את התפילות להשלמת החסר, הרבה לפני החורבן.

בזכות הדיבור אל הקב"ה , והקורבנות , בית המקדש השני שימש כבית לה', 420 שנה.

לסיכום, במשכן היה חסר את המימד של בית לה', בגלל מיקומו ומבנהו הארעי.

בבית שני ,ללא - ארון הברית והכרובים, אורים ותומים,נבואה,אש ושכינה- הקדושה באה מכוח הקורבנות בצורה של הסתר פנים.

בבית ראשון הכול היה מושלם, לכן רמוז בפרשתנו את 410 השנים של בית ראשון, בערך המספרי של "בזאת".

למרות החורבן, הקדושה לא זזה ממקומה,רק הגילויים החיצוניים נעלמו.

היום השכינה נסתרת מאיתנו, עלינו לגלות אותה מחדש בעזרת תפילות, מורא המקדש, וקורבנות.

אנחנו כל יום אומרים לאחר ספירת העומר: "הרחמן הוא יחזיר עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו"

האם אנחנו באמת מתכוונים למה שאנחנו אומרים? הרי מדובר בחידוש העבודה, ולא בניין בית המקדש.

אנחנו מבקשים בשלב ראשון את חידוש עבודת הקורבנות על ידי בניית מזבח בלבד, כדי להקריב את קורבן העומר.אם אנחנו בונים היום את המזבח ומחדשים את עבודת המקדש, זה יהיה נס עצום, ולאחר גילוי רצון כה גדול של חירות ושבירת עול הגויים מעלינו, מהרה יבנה בית המקדש השלישי בשלמותו בב"א.