שמיני עצרת תשס”ז גיליון מס' 35
מאת שמואל בן חמו
לשלוח EMAIL לקבלת מאמרים הבאים: parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס' 02-6246461
גרסא מוכנה להדפסה
שמיני עצרת הוא המפתח לבית השלישי
בתקופת שלמה המלך בזמן חנוכת בית המקדש הראשון, ימים אלה היו שמחים במיוחד. במהלך שבועיים חגגו את סיום בניית בית המקדש, שבוע לפני חג הסוכות- כולל יום הכיפורים, ומיד ולאחר מכן שבעת ימי חג הסוכות.
וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם לִפְנֵי יְדֹוָד אֱלֹקינוּ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם: בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח אֶת הָעָם וַיְבָרֲכוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֵּלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְדֹוָד לְדָוִד עַבְדּוֹ וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ: (מלכים א, ח,סה-ו ,לעיין במלבי"ם ).
חז"ל לומדים מפסוק זה, ששמיני עצרת הוא חג בפני עצמו. שלמה המלך פטר אותם מלהיות ביחד אתו, ובכל זאת נשארו בירושלים יום נוסף ובירכו את המלך בברכה שונה מזו של חג הסוכות, כמו שרש"י כותב במסכת ראש השנה ד/ב: "ובמסכת סופרים נמצא שירו, הוא למנצח על השמינית, ברכה לעצמה מברכין היו את המלך, זכר לחנוכת הבית שנאמר (מלכים א' ח) ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך".
שמיני עצרת בא מיד לאחר חנוכת בית ראשון, ובכל זאת לא כללו אותו בתוך ארבעה עשר ימי השמחה.
נראה לומר שחג זה מיוחד במינו וקיים בפני עצמו, לכן אין אפשרות לצרפו לשאר החגים, לעומת זאת שמיני עצרת חייב לבוא בצמוד לחג הסוכות.
המספר שמונה מסמל תמיד את המימד שמעל הטבע והסדר הקבוע. שבעה ימי מעשה בראשית כנגד שבעה ימי השבוע מסמנים את העולם הזה הנוהג על פי רצון האלוקי. מובא במסכת ערכין, שכינור של בית ראשון היה של שבעה מיתרים, וזה של בית המקדש השלישי, לעתיד לבוא יהיה של שמונה מיתרים.
" רבי יהודה אומר כנור של מקדש של שבעת נימין היה שנאמר שובע שמחות [את] פניך אל תיקרי שובע אלא שבע ושל ימות המשיח שמונה שנאמר למנצח על השמינית על* נימא שמינית"(ערכין יג ע/ב)
בחג הסוכות המספר שבע בולט במיוחד: מספר ימי החג, מספר ההקפות, מספר המרכיבים שבארבעת המינים (3הדסים+2 ערבות+ 1 לולב +1 אתרוג), 70 פרי החג ,וכו'.
נראה לומר שכל החגים שלפני שמיני עצרת מהווים הכנה והקדמה לדבר האמיתי, שבעזרתו נכנסים לתקופהחדשה שהיא: תקופת ימות המשיח.
מה משותף לראש השנה, יום כיפור וחג הסוכות ?
המצווה העיקרית של ראש השנה- השופר, רומזת לאחידות ואחדות, כאשר קול היוצא מקרן האיל אינו מושפע מכוונות התוקע ואינו שונה משמעותית משופר אחד למשנהו. הקול הפשוט, היוצא מהשופר הוא עיקר התפילות של ראש השנה.
ביום הכיפורים הקטורת ממלאת תפקיד מרכזי בסדר העבודה של הכהן הגדול. שורש המילה קטורת בא מלשון קישור, ויש בה י"א סממנים, עשרה מריחים טוב ואחד- החלבנה שריחו רע. הקטורת של יום הכיפורים נעשית דקה במיוחד, כמו שכתוב במסכת יומא פרק ד משנה ד: "דקה מן הדקה". השם משמואל מסביר שהכתישה הנוספת באה לאחד את כל הסממנים לדבר אחד, ובעיקר עם החלבנה- הרומזת ליהודי שאינו מקפיד על תרי"ג המצוות. כל עוד אין אחדות בין כל היהודים הכשרים- עשרת הסממנים, בלתי אפשרי לצרף את החלבנה, כי אז היא תגרום ליותר פירוד. (שם משמואל מועדים ,יוהכ"פ, תרע"ג דף קז).
בחג הסוכות, הרמזים הקוראים לאחדות העם עוד יותר גלויים ובולטים. ארבעת המינים המסמלים את כל הכתות שבעם מאוחדים באגודה אחת. תכלית הישיבה בסוכה היא אחדות העם, וישיבה משותפת בסוכה אחת גדולה כמו שכתוב במסכת סוכה:"שכל ישראל ראוים לישב בסוכה אחת" (סוכה כז/ב). למי שעדיין לא הבין את מסר האחדות, במקדש היו סובבים את המזבח עם הערבה בכל שבעת ימי החג, וביום השביעי-יום הושענא רבה, מקיפים אותו שבע פעמים עם הערבה בלבד.
במקדש היו מעמידים סביב המזבח בדי ערבה בגובה אחד עשר אמות, כנראה רמז לאחד עשרה סממנים של הקטורת.
מראש השנה ועד הושענא רבה, הרמזים לאחדות עם ישראל נעשים יותר ויותר גלויים, לכל מי שמתבונן במצוות הייחודיות של אותו החג.
אחרי שעברנו תהליך של התאחדות במהלך החגים, מגיעים לשמיני עצרת מוכנים , כדי להשיג את המעלה הגבוהה הטמונה בחג הזה.
להפך מהחגים האחרים, זהו חג ללא מצווה מעשית כי הוא תכלית הכל – להתעלות מעל הטבע ולדבוק בשכינה.
כוחו של עם ישראל נובע מהאחדות.על מנת להגיע לימות המשיח-הרמוזים בשמיני עצרת ובתכונות הקשורות למספר שמונה, עלינו להתאחד "כאיש אחד בלב אחד".
נראה לומר שחנוכת בית ראשון שהסתיימה יום אחד לפני שמיני עצרת, רומז לנו שהם לא הגיעו למעלה מספקת של אחדות, כדי להיכנס לימות המשיח; אבל בבניין בית המקדש השלישי נזכה למעלה הזאת של ימות המשיח בב"א. לכן חז"ל לומדים מהפסוק המתאר את סיום חנוכת בית המקדש הראשון, את הדין שמגדיר את שמיני עצרת כחג בפני עצמו."שמיני רגל בפני עצמו הוא" (ראש השנה ד/ב).
לסיכום:
המהות של שמיני עצרת היא התרוממות מעל הטבע, וכניסה לימות המשיח.
מטרה זאת בר-השגה אודות אחדות של כל חלקי עם ישראל, ובראשם אחדות ציבור שומר המצוות במסגרת הסנהדרין וחידוש בית הדין הגדול.
מראש השנה ועד הושענא רבה, כל המצוות רומזות לאחדות עם ישראל כתנאי הכרחי להשגת תכלית הבריאה.
בתקופת שלמה המלך בזמן חנוכת בית המקדש הראשון, ימים אלה היו שמחים במיוחד. במהלך שבועיים חגגו את סיום בניית בית המקדש, שבוע לפני חג הסוכות- כולל יום הכיפורים, ומיד ולאחר מכן שבעת ימי חג הסוכות.
וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם לִפְנֵי יְדֹוָד אֱלֹקינוּ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם: בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח אֶת הָעָם וַיְבָרֲכוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֵּלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְדֹוָד לְדָוִד עַבְדּוֹ וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ: (מלכים א, ח,סה-ו ,לעיין במלבי"ם ).
חז"ל לומדים מפסוק זה, ששמיני עצרת הוא חג בפני עצמו. שלמה המלך פטר אותם מלהיות ביחד אתו, ובכל זאת נשארו בירושלים יום נוסף ובירכו את המלך בברכה שונה מזו של חג הסוכות, כמו שרש"י כותב במסכת ראש השנה ד/ב: "ובמסכת סופרים נמצא שירו, הוא למנצח על השמינית, ברכה לעצמה מברכין היו את המלך, זכר לחנוכת הבית שנאמר (מלכים א' ח) ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך".
שמיני עצרת בא מיד לאחר חנוכת בית ראשון, ובכל זאת לא כללו אותו בתוך ארבעה עשר ימי השמחה.
נראה לומר שחג זה מיוחד במינו וקיים בפני עצמו, לכן אין אפשרות לצרפו לשאר החגים, לעומת זאת שמיני עצרת חייב לבוא בצמוד לחג הסוכות.
המספר שמונה מסמל תמיד את המימד שמעל הטבע והסדר הקבוע. שבעה ימי מעשה בראשית כנגד שבעה ימי השבוע מסמנים את העולם הזה הנוהג על פי רצון האלוקי. מובא במסכת ערכין, שכינור של בית ראשון היה של שבעה מיתרים, וזה של בית המקדש השלישי, לעתיד לבוא יהיה של שמונה מיתרים.
" רבי יהודה אומר כנור של מקדש של שבעת נימין היה שנאמר שובע שמחות [את] פניך אל תיקרי שובע אלא שבע ושל ימות המשיח שמונה שנאמר למנצח על השמינית על* נימא שמינית"(ערכין יג ע/ב)
בחג הסוכות המספר שבע בולט במיוחד: מספר ימי החג, מספר ההקפות, מספר המרכיבים שבארבעת המינים (3הדסים+2 ערבות+ 1 לולב +1 אתרוג), 70 פרי החג ,וכו'.
נראה לומר שכל החגים שלפני שמיני עצרת מהווים הכנה והקדמה לדבר האמיתי, שבעזרתו נכנסים לתקופהחדשה שהיא: תקופת ימות המשיח.
מה משותף לראש השנה, יום כיפור וחג הסוכות ?
המצווה העיקרית של ראש השנה- השופר, רומזת לאחידות ואחדות, כאשר קול היוצא מקרן האיל אינו מושפע מכוונות התוקע ואינו שונה משמעותית משופר אחד למשנהו. הקול הפשוט, היוצא מהשופר הוא עיקר התפילות של ראש השנה.
ביום הכיפורים הקטורת ממלאת תפקיד מרכזי בסדר העבודה של הכהן הגדול. שורש המילה קטורת בא מלשון קישור, ויש בה י"א סממנים, עשרה מריחים טוב ואחד- החלבנה שריחו רע. הקטורת של יום הכיפורים נעשית דקה במיוחד, כמו שכתוב במסכת יומא פרק ד משנה ד: "דקה מן הדקה". השם משמואל מסביר שהכתישה הנוספת באה לאחד את כל הסממנים לדבר אחד, ובעיקר עם החלבנה- הרומזת ליהודי שאינו מקפיד על תרי"ג המצוות. כל עוד אין אחדות בין כל היהודים הכשרים- עשרת הסממנים, בלתי אפשרי לצרף את החלבנה, כי אז היא תגרום ליותר פירוד. (שם משמואל מועדים ,יוהכ"פ, תרע"ג דף קז).
בחג הסוכות, הרמזים הקוראים לאחדות העם עוד יותר גלויים ובולטים. ארבעת המינים המסמלים את כל הכתות שבעם מאוחדים באגודה אחת. תכלית הישיבה בסוכה היא אחדות העם, וישיבה משותפת בסוכה אחת גדולה כמו שכתוב במסכת סוכה:"שכל ישראל ראוים לישב בסוכה אחת" (סוכה כז/ב). למי שעדיין לא הבין את מסר האחדות, במקדש היו סובבים את המזבח עם הערבה בכל שבעת ימי החג, וביום השביעי-יום הושענא רבה, מקיפים אותו שבע פעמים עם הערבה בלבד.
במקדש היו מעמידים סביב המזבח בדי ערבה בגובה אחד עשר אמות, כנראה רמז לאחד עשרה סממנים של הקטורת.
מראש השנה ועד הושענא רבה, הרמזים לאחדות עם ישראל נעשים יותר ויותר גלויים, לכל מי שמתבונן במצוות הייחודיות של אותו החג.
אחרי שעברנו תהליך של התאחדות במהלך החגים, מגיעים לשמיני עצרת מוכנים , כדי להשיג את המעלה הגבוהה הטמונה בחג הזה.
להפך מהחגים האחרים, זהו חג ללא מצווה מעשית כי הוא תכלית הכל – להתעלות מעל הטבע ולדבוק בשכינה.
כוחו של עם ישראל נובע מהאחדות.על מנת להגיע לימות המשיח-הרמוזים בשמיני עצרת ובתכונות הקשורות למספר שמונה, עלינו להתאחד "כאיש אחד בלב אחד".
נראה לומר שחנוכת בית ראשון שהסתיימה יום אחד לפני שמיני עצרת, רומז לנו שהם לא הגיעו למעלה מספקת של אחדות, כדי להיכנס לימות המשיח; אבל בבניין בית המקדש השלישי נזכה למעלה הזאת של ימות המשיח בב"א. לכן חז"ל לומדים מהפסוק המתאר את סיום חנוכת בית המקדש הראשון, את הדין שמגדיר את שמיני עצרת כחג בפני עצמו."שמיני רגל בפני עצמו הוא" (ראש השנה ד/ב).
לסיכום:
המהות של שמיני עצרת היא התרוממות מעל הטבע, וכניסה לימות המשיח.
מטרה זאת בר-השגה אודות אחדות של כל חלקי עם ישראל, ובראשם אחדות ציבור שומר המצוות במסגרת הסנהדרין וחידוש בית הדין הגדול.
מראש השנה ועד הושענא רבה, כל המצוות רומזות לאחדות עם ישראל כתנאי הכרחי להשגת תכלית הבריאה.
