פרשת שבוע: ויחי איך לצאת עכשיו, מהגלות?

פרשת ויחי תשס”ח גיליון מס' 96
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לקריאת מאמרים נוספים : www.otzma1.blogspot.com
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
איך לצאת עכשיו, מהגלות?
?למה שעבוד מצרים התחיל לאחר מות יעקב אבינו
?איך יעקב אבינו הצליח לחיות במצרים ללא השפעת הגלות
פרשת ויחי כתובה בספר התורה ללא מרווח, כמקובל בשאר הפרשיות. לכן פרשת ויחי נקראת פרשה סתומה. חז"ל פירשו בדרכים שונות את חוסר המרווח שבין סיום פרשת ויגש ובין תחילת פרשת ויחי.
רש"י מביא את דברי המדרש רבה: " לפי שכיון שנפטר יעקב אבינו נסתמו עיניהם וליבם של ישראל מצרת השעבוד שהתחילו לשעבדם ד"א שבקש לגלות את הקץ לבניו ונסתם ממנו" (רש"י בראשית מז,כח ובראשית רבה צו,א).
שני הפירושים קשורים ביניהם, כאשר הגלות והשעבוד לא יכלו להתחיל כל עוד יעקב אבינו בחיים. לעומת זאת יעקב ניסה בכל כוחו ביחד עם בניו, לבטל את גלות מצרים לפני תחילת השעבוד בפועל, ויחד עם זאת לדחות את שאר הגלויות.
עיין מאמר שפורסם בתשס"ז: יעקב ניסה לשים קץ לגלויות http://otzma1.blogspot.com/2007/01/blog-post.html .
יוצא אפוא שיעקב אבינו בעצמיותו דחה את תחילת הגלות.
בעל ה"שפת אמת" מסביר שגלות הנפש קודמת לגלות הגוף, כי הגוף הולך אחרי הנפש. יעקב אבינו מסמל את החיות של עם ישראל שאינה פוסקת לרגע, אפילו במקומות טמאים כמו מצרים. יעקב אבינו לא הרגיש את גלות מצרים כמו שנאמר: " ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה.." (בראשית מז,כח).
יעקב אבינו המשיך את חיי הקדושה שלו, ובזכותו פסק הרעב במצרים. לכן התורה מדגישה שיעקב חי 17 שנים במצרים.
יוסף הצדיק היה ממשיך דרכו של יעקב אבינו, לכן אף הוא לא הרגיש בנפשו את הגלות.
"ויוסף שהיה במדרגת יעקב והיה דבוק בגאולה ידע והבין כי הכל לטובה כי שורש הגלות הוא הגאולה" (שפת אמת בראשית שנת תרל"ה).
הגלות היא הסתר פנים של הקב"ה, לכן מי שרואה את שורש הגלות- שהוא הגאולה, אינו סובל מהגלות כי הכל לטובה.
עכשיו אפשר להבין למה הגלות והשעבוד למצרים לא יכלו להתחיל בתקופת יעקב אבינו או יוסף הצדיק.
למרות שגופם היה במצרים, נפשם דבקה בגאולה ולא נתנו לשעבוד להשתלט על בני ישראל.
יעקב אבינו ויוסף שימשו דוגמא לבני ישראל ובזכותם השעבוד הנפשי נדחה. לאחר מותם בני ישראל שקעו בעומק הגלות ונסתמו עיניהם וליבם של ישראל.
היום ברוך השם, גופנו נמצא בארץ ישראל, לכן הגלות הגופנית הסתיימה. מצד שני, הגלות הנפשית או הרוחנית עדיין יושבת חזק בתוכנו. לפי דברי ה"שפת אמת" שהבאנו לעיל, הדבר מובן כאשר הנפש שולטת על הגוף בענייני הגלות. כדי לבטל את הגלות הנפשית עלינו לפעול כמו יעקב אבינו ויוסף הצדיק.
יעקב אבינו קרא להר המוריה- בית ה' לכן בית המקדש נקרא על שמו ולא על שאר האבות. (עיין פסחים פח ע/א).
הגימטרייא של יוסף שווה לזאת של: ציון 156=. חז"ל אמרו שכל מה שאירע ליוסף קרה לציון. כאשר יוסף פוגש את בנימין הוא בוכה על צוואריו כי הוא רואה בנבואה את החורבן העתידי של שני בתי המקדש שעמדו בחלק של בנימין. (עיין מאמר: יוסף הצדיק- החשמונאי הראשון )
למעשה יעקב אבינו ויוסף היו עסוקים בענייני הגאולה ובית המקדש כדי לא לשקוע בגלות מצרים.
זהו הסוד כדי להינצל מהגלות הנפשית. עלינו להבין את המסר הברור למען ביטול הגלות וליישם אותו עכשיו.
אם נרצה לצאת מהגלות הנפשית שאנו שרויים בה, עלינו לחיות חיים של גאולה ושל בטחון בה'.
אין לנו מה לחשוש מפני הגויים, להיפך!
עלינו לחשוש מהקב"ה ולקדם את תהליך הגאולה בכל מאודנו, ולבנות ביחד את בית המקדש השלישי בהר הבית בב"א.
סרט וידאו על המאמר

http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98

הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

פרשת שבוע: ויחי יעקב ניסה לשים קץ לגלויות

פרשת ויחי תשס”ז גיליון מס' 47
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
גירסא להדפסה כאן PDF

יעקב ניסה לשים קץ לגלויות

למה יעקב ביקש לגלות את הקץ לבניו בתחילת שעבוד מצרים?
איך לצאת היום מהגלות וללכת בעקיבותם של יעקב ויוסף?
יעקב אבינו מרגיש שהוא עומד להיפטר מעולם הזה לכן הוא אוסף את ילדיו כדי להיפרד מהם ולברך אותם. באופן מפתיע, יעקב מנסה לגלות את מה שיתרחש באחרית הימים.
"וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" (בראשית מט,א).
התלמוד מתאר לנו מצב מביש עבור יעקב, כאשר השכינה מסתלקת ממנו והוא אינו יכול לגלות לבניו את קץ הימים.

"דאמר רבי שמעון בן לקיש ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין ונסתלקה ממנו שכינה" (פסחים נו ע/א).
מה הביא את יעקב לרצות לגלות את הקץ ? ואיזו מטרה הוא רצה להשיג ?
רבנו בחיי אומר שיעקב הינו השלישי שבאבות כנגד הגלות האחרונה והארוכה של היום. כל ברכות השבטים מנבאות את העתיד ובעיקר את ימות המשיח (ר' בחיי בראשית מז,כח).
יעקב הוא הראשון, שכינה את הר המוריה בשם- "בית", לכן בית המקדש נקרא על שמו. (עיין פרשת תולדות תשס"ז ופסחים פח ע/א). "בית" מסמל מקום של קביעות , מקום שלא ייחרב לעולם כמו בית המקדש השלשי. אברהם ויצחק קראו את הר המוריה בשם "הר" ו"שדה", שאינם מהווים מקומות של קביעות עבור האדם. לכן אברהם ויצחק הם כנגד בית המקדש הראשון והשני שייחרבו. לעומת זאת, יעקב הוא כנגד בית המקדש השלישי אשר יעמוד לעד (בית גנזי ויגש תתתסב).
יעקב אבינו, דרך גילוי הקץ ניסה לבטל את כל הגלויות, וגם את שעבוד מצרים.

יוסף הצדיק ניסה אף הוא לבטל את גלות מצרים, בזמן התגלותו לאחיו. מיד לאחר גילוי זהותו לאחיו, יוסף מתחבק עם בנימין וכל אחד בוכה על הצוואר של השני כמו שכתוב:"וַיִּפֹּל עַל צַוְּארֵי בִנְיָמִן אָחִיו וַיֵּבְךְּ וּבִנְיָמִן בָּכָה עַל צַוָּארָיו" (בראשית מה,יד).
רש"י מפרש לנו, שיוסף בכה על חורבן שני בתי המקדש הנמצאים בנחלת שבט בנימין, ובנימין בכה על חורבן משכן שילה- שהיה בנחלתו של יוסף. למה בנימין ויוסף בכו על חורבן המשכן ושני בתי המקדש, דווקא באמצע מפגש מרגש לאחר שבע עשרה שנות פרידה ?
ה"בית גנזי" מסביר, שיוסף הצדיק ניסה להשיג את מטרת הגלות ביחד עם אחיו על מנת להביא לביטולה המוחלטת. אומנם הם ידעו שהקב"ה גזר על עם ישראל ארבעה גלויות אבל יוסף חשב שעל ידי יחוד שלם של כל השבטים במצרים הם ימשכו אורות עליונים שיגרמו לתיקון של כל הגלויות.
יוסף ניסה לצמצם את ארבעת הגלויות בשעבוד מצרים, כדי שלא נצטרך לעבור גלויות נוספות לאחר גאולת מצרים.
עכשיו ניתן להבין למה יוסף בכה על חורבן בית המקדש ובנימין על משכן שילה. הם הבינו שהיחוד שהם הצליחו לחולל במצרים ואת השכינה שהם הביאו לשם, לא יצליחו לבטל את ארבעת הגלויות. לכן יוסף ובנימין בוכים מפני הגלויות העתידיות, כאשר סמל הגלות והשעבוד לאומות העולם הוא חורבנם של בית המקדש והמשכן.
מה שקרה ליוסף ולבנימין קרה גם ליעקב אבינו- כאשר לא נתנו לו לגלות לבניו את הקץ, שאף הוא ניסה לדלג על שאר הגלויות ולהסתפק בשעבוד מצרים בלבד.
יוצא מכאן שסיום הגלות והשעבוד לגויים יקרה, רק כאשר עם ישראל יתעורר משינתו בת אלפיים שנה ויבנה בידיו את בית המקדש השלישי.
אנחנו זכינו לחיות בגלות הרביעית והאחרונה, ועלינו מוטלת האחריות והתקוות של כל אלה שסבלו במהלך ההיסטוריה של עם ישראל בגלות. עם חזרתנו לארץ ישראל התחלנו לראות את האור בקצה המנהרה של גלות אדום. אסור לתת למנהיגי מדינת ישראל לייצר תלות מסוג חדש בגויים ולחשוב כל הזמן "מה יגיד העולם!".
עלינו ללמוד מיעקב, יוסף והשבטים, שלאחר איחודם ניסו לדחוק את הקץ כדי לבטל את הגלויות.
עלינו להתאחד ולייסד את הסנהדרין שיורכב מכל גדולי ישראל ולהתחיל עכשיו לבנות את המזבח כדי לחדש את עבודת הקורבנות ללא דיחוי.

הקרבנות מכינים לשכינה

מנורת הזהב במשכנה החדש מול הר הבית

פרשת ויגש תשס”ח גיליון מס' 95
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
הקרבנות מכינים לשכינה

?על מה התפללו האבות בבאר-שבע
?למה יעקב אבינו מקריב קרבנות שלמים בבאר-שבע, לפני הירידה לגלות מצרים
יעקב אבינו ומשפחתו המונה שבעים נפש, יורדים לגלות מצרים. לקראת היציאה מן הארץ יעקב אבינו רוצה לשאול את הקב"ה, האם הוא רשאי לעזוב את ארץ ישראל. רוח הקודש אינו שורה עליו, מיום מכירת יוסף על ידי אחיו.
יעקב אבינו מגיע לבאר-שבע ומקריב זבחים לה', כמו שכתוב: " וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וְכָל-אֲשֶׁר-לוֹ, וַיָּבֹא בְּאֵרָה שָּׁבַע; וַיִּזְבַּח זְבָחִים, לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק " (בראשית מו,א).
יעקב אבינו בוחר דווקא בבאר-שבע, כי אבותיו התפללו שם והקריבו קרבנות במקום הזה.
הרד"ק מפרש שיעקב אבינו הקריב קרבנות כדי שתשרה עליו רוח הנבואה. לכן מיד אחרי כן ה' מתגלה אליו במהלך הלילה כמו שכתוב: "ויאמר אלוקים לישראל במראות הלילה" (בראשית מו,ב)
הרמב"ן שואל למה יעקב אבינו הקריב זבחים- שהם קורבן שלמים, ולא עולות כמו אבותיו?
הוא ממשיך ומקשה: למה התורה במעמד הקרבת הזבחים מזכירה את יצחק אבינו- " לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק ", ואינה מזכירה את אלוהי אברהם?
יעקב ראה דרך נבואה שעם ישראל בדרך לגלות מצרים.
יעקב אבינו מתמלא בפחד מפני הגלות הארוכה; בייחוד אם הקב"ה ינהג במידת הדין המסמלת את יצחק אבינו.
לכן הוא מביא זבחים רבים כדי להמתיק את מידת הדין ולהשליט את מידת הרחמים לאורך גלות מצרים.
יעקב אבינו מקריב קרבן שלמים דווקא, ולא קרבן עולה, כדי לרמוז על שלום העולם, כמו שכתב הרמב"ן: "שלמים שמטילין שלום בעולם" (רמב"ן מו,א).
קרבן שלמים מטיל שלום בעולם כי כל השותפים בהקרבתו מקבלים חלק של הקרבן: הכוהנים, ישראל והקב"ה.

השותפות בזבחים (קרבן שלמים) מביאה שלום לעולם.
יצחק אבינו אף הוא בנה מזבח בבאר-שבע. יצחק אבינו בנה מזבח לאחר המאבק נגד הפלשתים בנוגע לשלוש הבארות. שלוש פעמים הוא חפר בארות ופעמיים הפלשתים מילאו אותן בעפר. הבאר השלישית לא נסתמה על ידיהם ונכרת ברית עם אבימלך מלך פלשתים. הרמב"ן מפרש שם (בראשית כו,כו) ששלוש הבארות הן כנגד שלושת בתי המקדש, לכן באר השלשית התקיימה ולא נסתמה על ידי הפלשתים, כמו בית המקדש השליש שלא ייחרב לעולם.
יצחק אבינו מפחד מהפלשתים, לכן הקב"ה מתגלה אליו כדי לחזק אותו לקראת המפגש עם אבימלך מלך פלשתים. למעשה יצחק אבינו הכין את התשתית לבניית שלושת בתי המקדש.
אברהם אבינו אף הוא היה בבאר-שבע ולפי דברי חז"ל לא התנהג כנדרש כלפי אבימלך מלך פלשתים.
הוא פחד ממנו והביא לו שבעה כבשות.
חז"ל אומרים שכנגד שבעת הכבשות האלה קרו אסונות כבדים על עם ישראל. בין היתר, הכבשות האלה גרמו לשבעה חורבנות של בתי המקדש והמשכנים. " אתה נתת לו שבע כבשות, חייך, שבניו מחריבין ז' משכנות מבניך. אלו הן אוהל מועד, וגלגל, ונוב, וגבעון, ושילה, ובית העולמים תרין." (מדרש שמואל פרשה יב).
השם באר-שבע מוצא את מקורו בשבעה הכבשות שאברהם נתן לאבימלך, מלך פלשתים והשבועה שהייתה ביניהם.

לסיכום: בבאר-שבע התפללו שלושת האבות. עלינו ללמוד מהתנהגות יצחק אבינו שעמד על שלו מול אבימלך ולא פחד ממנו.
מיעקב אבינו אנחנו לומדים איך לשמור על השכינה אפילו בעומק הגלות. כאשר בעזרת הקרבת קרבנות לה' ניתן להזמין את השכינה.
היום אם אנחנו רוצים שהשכינה תשרה בציון עלינו לקרוא לה דרך חידוש עבודת הקרבנות. זו ההתמודדות הנכונה מול אומות העולם והפלשתים בפרט.

סרט וידאו על המאמר

Ceremony for the new place of the Golden Menorah

http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98

הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

מיהו משיח בן יוסף?

פרשת ויגש תשס”ז גיליון מס' 46
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461

גירסא להדפסה PDF

מיהו משיח בן יוסף
מהו תפקידו ההיסטורי של משיח בן יוסף ?
האם מדינת ישראל יכולה להמשיך להתקיים במתכונתה הנוכחית?

יעקב אבינו ומשפחתו יורדים למצרים על פי הזמנת יוסף. יוסף הצדיק הקדים את אביו וירד למצרים כדי להקל על קשיי הגלות הצפויים.
בעל ה"שפת אמת" כותב שיעקב התקשה מאוד לעזוב את ארץ ישראל, לכן הקב"ה שלח את יוסף לפניו. מהותו של יוסף הצדיק היא ביכולת שלו לגלות את חלקי הקדושה המוסתרים בתוך העולם הזה. לכן הוא היגיע למצרים שהוא המקום הטמא ביותר, על מנת להוציא משם את הניצוצות של קדושה הנמצאים בכל דבר שנברא מפי ה', אפילו במקומות הכי טמאים.
"שיוסף הוא בחינת המקשר עניני עולם הזה בכח הפנימיות שיש שם מהשם יתברך ושיתבטלו כל החצויות והקליה להפנימיות" (שפת אמת ויגש, תרל"א).
יוסף הצדיק, בזכות פעולותיו ביטל את השפעת מצרים על ישראל וכך הכשיר את הקרקע לבואו של יעקב אבינו למצרים. לפני ירידת בני ישראל למצרים התקיים מאבק איתנים בין יהודה ובין יוסף.
עימות זה מזכיר לנו את התגלות משיח בן יוסף לפני משיח בן דוד.
המשיח בן יוסף – המסמל את תהליך הגאולה בדרך הטבע, מכין את בואו של משיח בן דוד- שיתגלה בצורה ניסית.
לכן המשיח בן יוסף מתגלה לפני המשיח בן דוד. שמעתי מפי הרב אליהו זייני שליט"א מחיפה, שהציונות החילונית עצמה, מוגדרת כמשיח בן יוסף לאחר שהיא בנתה את התשתית הפיזית של מדינת ישראל. עכשיו היגיע הזמן לבנות את התשתית הרוחנית ולקרב את משיח בן דוד.
משנת תשכ"ז הציונות סיימה את דרכה ועלינו למלא את החלל הריק שנוצר, ברוחניות. זה אולי מסביר שמימי מלחמת ששת הימים ועד היום, ראשי מדינת ישראל לא התברכו בשום הצלחה בכל המהלכים המדיניים או הצבאיים שהם ביצעו.
כנראה שהם סיימו את שליחותם ההיסטורית, בדומה ליוסף שסיים את תפקידו ההיסטורי כאשר יעקב היגיע למצרים. נראה לומר שזאת הסיבה שמאמצע פרשת ויגש, התורה לא מתמקדת ביוסף כדמות מרכזית, אלא ביעקב אבינו.
שלב המעבר הוא שלב קשה וכרוך בהרבה "ויתורים כואבים", כמו המאבק שבין יוסף ובין יהודה. בסופו של דבר יהודה-המשיח בן דוד מתגבר על יוסף- המשיח בן יוסף, לאחר שהוא נקלע למצב בלתי אפשרי בנוגע לאחיו הקטן, בנימין- כנגד עם ישראל.
יהודה מתפרץ במלוא עוצמתו כאשר הוא לא מצליח לשחרר את בנימין מידיו של יוסף, המשנה למלך מצרים.
נראה לומר שימות המשיח, אף הם יהיו ימים קשים; וכשנגיע למבוי סתום אז הבחינה של יהודה-המסמלת את המלכות והזהות הלאומית של עם ישראל, תתפרץ ותבטל את השעבוד לאומות העולם.
זאת עובדה שעם ישראל מתרומם ומכריז על עצמאותו כאשר הוא נדחק לפינה ואין לו ברירה אחרת אלא למרוד ולהילחם. ראינו זאת בשעבוד מצרים, בתקופת השופטים, בימי החשמונאים, בתקופת מרדכי היהודי, ולאחר השואה.
היום אנחנו על פרשת דרכים בין שני המשיחים.
האם תהליך הגאולה ימשיך בדרך הטבע ? או שמא יתגלה המשיח ויעשה ניסים ונפלאות?
אויבינו מבפנים ומבחוץ לוחצים עלינו מכל הכיוונים. הפלשתינאים ממררים לנו את חיינו ומבריחים אותנו מנחלת אבותינו. האוליגרכיה השלטת במדינת ישראל עושה הכול כדי לשמור מרחק כמה שיותר גדול בין תורת ישראל ובין חוקי המדינה. האוליגרכיה הזאת סיימה את תפקידה ונאחזת בשארית כוחה בשלטון המושחת והמשחית.
בע"ה בקרוב תחזור מלכות בית דוד ותכניס רוחניות ותוכן יהודי במדינת ישראל וכך נבנה ביחד את בית המקדש השלישי בב"א.

הקורבן שהציל חיים

פרשת וירא תשס”ז גיליון מס' 39
מאת שמואל בן חמו

לשלוח EMAIL לקבלת מאמרים הבאים: parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס: 02-6246461
גליון מוכן להדפסה

http://otzma1.com/joomla/images/stories/vayera5767.pdf

הקרבן שהציל חיים !

אברהם אבינו בונה מזבח רביעי בהר המוריה ולראשונה מקריב קורבן עולה.

למה הקב"ה מנע את מות יצחק ?
איך לתקן את מעשי סדום שבימינו ?

עקידת יצחק שבסוף פרשת וירא, מציינת נקודת שיא בחייו של אברהם אבינו ומהווה את הניסיון העשירי והאחרון. אברהם אבינו מגיע לשלמות רוחנית כאשר הוא בונה מזבח רביעי בהר הבית, ולראשונה מקריב קורבן עולה כמו שנאמר:
וַיָּבֹאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹקים וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ מִמַּעַל לָעֵצִים. (בראשית כב,ט). וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ (בראשית כב,יג).
ראינו בפרשת לך-לך ששלוש המזבחות שאברהם בנה מהווים הכנה למזבח הרביעי שבהר הבית, לכן הוא נקרא "הַמִּזְבֵּחַ" ב-'ה' הידיעה. באותו מקום ובאותו מזבח הקריבו קורבנות לפניו: אדם הראשון, קין, הבל ונח.
למה במזבחות הקודמים שאברהם בנה לא נאמר במפורש האם הוא הקריב קורבנות ?
ולמה כאשר קין והבל ונח בנו מזבח כתוב במפורש שהם הקריבו קורבנות ?
ה"בית גנזי" מביא פירוש נפלא בשם ר' דוד הכוכבי: אברהם אבינו בנה את המזבחות כדי לפרסם לכולם שיש מלך שמנהיג את העולם, לכן הוא בנה מזבח שהוא בחינת מלכות. אבל הוא עדיין לא הקריב קורבנות כי הוא היה ערל. לאחר שהוא קיים את מצוות ברית המילה, הוא יכול להקריב קורבן. במעמד עקידת יצחק, אברהם אבינו היגיע לשלמות וקיים את תכלית הבריאה כאשר הוא התבטל לה' עד כדי מסירת נפש בנו, ולבסוף הקריב איל תחת יצחק. נראה לומר שאברהם השיג את השלמות הרוחנית דרך הקרבת קורבן עולה, במקום המקדש. לעומת זה, אדם הראשון,קין והבל ונח הביאו קורבנות כדי להודות לה' על זה שברא אותם או שהציל אותם מהמבול. זה ההבדל המהותי שבין ישראל לבין הגוי המקריב קורבן לה'. ישראל מקריב קורבן לה' כדי לדבוק בשכינה ולהביע רצון אמיתי למסור את נפשו לבורא עולם, ובמקום זה הוא שוחט בהמה תחתיו- בדומה ליצחק שכמעט נשחט על המזבח. למעשה האייל שהקריב אברהם כתחליף ליצחק הציל את חייו, ואולי את עם ישראל כולו.
נראה לומר שעקידת יצחק באה ללמד אותנו את הדרך היחידה כדי למסור את נפשנו לה' ולהתקרב אליו: להקריב קורבנות על המזבח שבהר הבית.
בפרשתנו אנחנו רואים התנהגות הפוכה מצד אנשי סדום ועמורה, המוכנים למות למען ערכים הנוגדים את רצון ה'.
מה החטא שגרם להרס סדום ועמורה?
"השב שמעתתא" מסביר שמינוי דיינים מושחתים וחקיקת חוקים מרושעים גרמו לגזרת הכליה על סדום ועמורה. מציאות של השחתה מוסרית חמורה לא ניתנת לתיקון, לכן אבדו מן העולם. בסדום הייתה השחתה מוחלטת כאשר טובת הפרט והנהנתנות השתלטו על דרך חייהם, ללא אפשרות לחזור בתשובה.

המדרש רבה מביא ש-לוט ביקש רחמים על אנשי סדום וכמעט הצליח לבטל את הגזרה; אבל מרגע שהם ביקשו לשכב משכב זכר עם המלאכים לא היה טעם להמשיך להתפלל על הצלת סדום ועמורה.
"כל אותו הלילה היה לוט עומד ומדבר עליהם סניגוריא כיון שבאו ואמרו לו (שם יט) איה האנשים ונדעה אותם בתשמיש מיד ויאמרו האנשים אל לוט עוד מי לך פה עד כאן היה לך פתחון פה ללמד עליהם סניגוריא אלא חתן בניך ובנותיך כי משחיתים אנחנו" (מדרש רבה ויקרא כג,ט).
המדרש מוסיף ואומר: "מצינו שעל הכל הקב"ה מאריך רוחו חוץ מן הזנות בלבד".
הזנות והמשכב זכר המוצגים כסמלים של הדמוקרטיה הישראלית יגרמו לקריסתה בדומה לסדום. מערכת המשפט, השלטון והתקשורת מגוננים על חופש הביטוי של אנשי סדום, ובמקביל מוצאים צווים מנהליים נגד 20 מיישבי ארץ ישראל ומרחיקים אותם מביתם ללא כל סיבה. לאחר הרס סדום ועמורה התורה מביאה את סיפור לידת מואב שממנו ייוולדו רות המואבייה ודוד המלך. ההרס מבשר תמיד את הגאולה, נקווה שכך יהיה גם הפעם.
המשטר צועד לקראת התרסקות והרס עצמי בלתי נמנע. עלינו להתכונן לשלב הבא שלאחר מדינת סדום ועמורה, לקראת ממלכת ישראל ויהודה המאוחדת בהנהגת מלך מבית דוד, בב"א.

פרשת שבוע: פרשת עקב איך לכבוש את הר הבית ?

פרשת עקב תשס”ז גיליון מס' 76
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
?איך לכבוש את הר הבית
?מה שכרם של העולים להר הבית בטהרה
?האם בארץ ישראל מותר להשכיר בית לגוי
פסוק הראשון של הפרשה מתחיל במילה שאינה מובנת: "עקב". רש"י מפרש שהמילה "עקב" רומזת לנו, שאין הבדל בין המצוות, ועלינו להקפיד על המצוות הקלות כמו החמורות. " את המצוות הקלות שאדם דש בעקביו" (רש"י ז,יב). התורה מזהירה אותנו, כדי שלא נזלזל במצוות הקלות. רבנו בחיי מביא את דברי חז"ל המזהירים אותנו מפני עונש חמור, למי שמזלזל בהן. כמו שנאמר בתהילים " עון עקבי יסובני" (תהילים מ"ט). המצוות הקלות שהאדם לא שמר בעולם הזה, יעידו נגדו בעולם הבא.
רבנו בחיי לומד דבר נוסף מהפסוק " עון עקבי יסובני".
יש מצוות שההליכה היא חלק בלתי נפרד ממנה; למשל הליכה לבית הכנסת, ביקור חולה או ליווי המת. מצוות אלה מקנות שכר גדול למי שמקיים אותן.
" הא למדת שהאדם נוטל שכר על פסיעותיו כפי הדרך שהוא הולך בה, זהו 'והיה עקב תשמעון' " (ר' בחיי ז,יב)
יש מצווה נוספת המתקיימת בהליכה: מצוות עלייה להר הבית. מצוות עלייה לרגל כל כך חשובה שבזמן שבית המקדש היה קיים, תושבי צפון ארץ ישראל היו הולכים עד שבועיים.
היום ברוך ה', יש לנו אפשרות לעלות למקום המקדש ללא קשיים.
מצווה נוספת מופיעה בפרשתנו, ומזכירה אף היא את המציאות העגומה השורה בהר הבית.
"ולא תביא תועבה אל ביתך והיית חרם כמהו.." (דברים ז,כו). התלמוד במסכת עבודה זרה מסיק מפסוק זה, שבארץ ישראל אסור להשכיר דירה לגוי, שמא הוא יכניס לתוכה דברי עבודה זרה.
" אין משכירין בתי דירה לעובדי כוכבים בארץ ישראל מפני שמכניסין לתוכה עבודת כוכבים" (ע"ז כא ע/א).
הרמב"ן כתב שמומלץ לא להשכיר בית לגוי, אפילו בארצות של הישמעאלים.
אם אסור לנו להשכיר בית לגוי, אז קל וחומר שאסור לתת לו את מקום בית המקדש, בחינם.
איך יתכן שמפתחות הר הבית נמסרו ללא תמורה למוסלמים בשעת שחרור ירושלים?
הקב"ה רוצה להרחיק אותנו מהעבודה זרה, כדי שנוכל להתקרב לשכינה. לכן יש מצוות רבות המרחיקות אותנו מהגויים.
הקדושה השורה בארץ ישראל אינה יכולה לסבול כל טומאה. ארץ ישראל התברכה בעשר קדושות, כמו שכתוב במסכת כלים: " עֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת הֵן, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּשֶׁת מִכָּל הָאֲרָצוֹת. וּמַה הִיא קְדֻשָּׁתָהּ, שֶׁמְּבִיאִים מִמֶּנָּה הָעֹמֶר וְהַבִּכּוּרִים וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, מַה שֶּׁאֵין מְבִיאִין כֵּן מִכָּלהָאֲרָצוֹת:" (מסכת כלים א,ו).
כל עשר הקדושות מתקשרות לדיני טומאה וטהרה ועבודת המקדש. כדי להשרות את הקדושה בארץ ישראל, עלינו לכבוש אותה.
בסוף הפרשה התורה מורה לנו איך לכבוש את הארץ ולשמור אותה מפני אומות העולם.
" כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם יִהְיֶה מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן מִן הַנָּהָר נְהַר פְּרָת וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן יִהְיֶה גְּבֻלְכֶם:" (דברים יא,כד).
עלינו לכבוש את הארץ בהליכה. אברהם אבינו בפרשת לך-לך הכין לנו את הקרקע, ובעצמו התהלך בכל ארץ ישראל כדי להקל על הכיבוש העתידי. " קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה:" (בראשית יג,יז).
למעשה, ההליכה בארץ ישראל היא כיבושה, בתנאי שכל העם שותף למהלך. כתוצאה מכיבוש של רבים, הגויים לא יוכלו להתנגד ויפחדו מאיתנו, כמו שכתוב:" לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בִּפְנֵיכֶם פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם יִתֵּן יְדֹוָד אֱלֹהֵיכֶם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּדְרְכוּ בָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם:" (דברים יא, כה).
אם נרצה לכבוש את הר הבית, עלינו להתהלך בו במקומות המותרים.
העלייה להר הבית אינה מיועדת ליחידי סגולה, אלא לכל עם ישראל. כי רק כיבוש של רבים בעל משמעות. כשאומות העולם יראו את הנחישות שלנו לבנות את בית המקדש ואת האחדות שבנו, הם לא יוכלו להתנגד ויתמלאו בפחד בב"א.

סרט וידאו על המאמר

http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98


הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

החורבן מבשר על תחילת הבניין

פרשת דברים תשס”ז גיליון מס' 74
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר

מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
החורבן מבשר על תחילת הבנין

?"למה מתכוון משה רבנו במילים " אלה הדברים"
?למה יום תשעה באב מסמל תקווה גדולה לעם ישראל

חודש אב הינו תקופה קשה לעם ישראל, אבל בימים אלה ניתן גם לראות, התחלה של תקווה חדשה לעם ישראל.
השאלה איך אנחנו מסתכלים על חורבן בית המקדש. משה רבנו נותן לנו את המפתח כדי לראות ולהבין את עומק דברי ה'.
חומש דברים נכתב בידי משה רבנו, לכן הוא מובן יותר לשכל המוגבל שלנו. כתוב במדרש תנחומא : "שכל הנסים שעשה לישראל במדבר, כך עתיד לעשות להם בציון, במדבר כתיב אלה הדברים ובציון כתיב אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור אלה הדברים עשיתים ולא עזבתים" (מדרש תנחומא,דברים פרק א).
בעל ה"שם משמואל" (דברים תרע"ה) מפרש את המדרש בצורה נפלאה.
אנשי דור המדבר היו במדרגה מיוחדת והיו יכולים לראות מתוך חמישה חומשי התורה את שאר חלקי התורה. למשל הם למדו את התורה שבעל פה או דברי הנביאים, מתוך הרמזים המופיעים בתורה שבכתב.
כך מובא במסכת תענית דף ט/א, "מי איכא דכתיבי בכתובי דלא רמיזי באורייתא" .
כל דבר, רמוז בתורה שבכתב. הראייה המיוחדת של אנשי דור המדבר נחסמה בגלל החטא, לכן אנחנו צריכים את הביאורים של התורה שבעל פה כדי להבין את התורה שבכתב.
זה בעצם מהות התלמוד, כאשר התנאים והאמוראים מנסים לשחזר את הפירושים הרמוזים בתורה שבכתב. יחידי סגולה כמו רבי עקיבא, זכו לראות מתוך הכתב את כל התורה כולה, כמו שכתוב: " שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות" (מנחות כט ע/ב).
משה רבנו רומז לבני ישראל את עניין הראייה בפסוק הראשון של ספר דברים: " אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר..." (דברים א,א).
המילה "אלה" מסמנת דבר שמצביעים עליו, והוא דבר גלוי וברור לכולם. משה רבנו התכוון בחומש דברים לגלות לעם ישראל לדורותיו את סודות התורה ללא רמזים. אבל לעתיד לבוא, כך כתוב במדרש תנחומא, הראייה של רבי עקיבא וחבריו תחול על כל אחד מישראל. לכן המדרש מביא את דברי ישעיה המדברים על פתיחת עינינו לאור, וביטול המכשולים, כמו שכתוב:
" אָשִׂים מַחְשָׁךְ לִפְנֵיהֶם לָאוֹר וּמַעֲקַשִּׁים לְמִישׁוֹר אֵלֶּה הַדְּבָרִים עֲשִׂיתִם וְלֹא עֲזַבְתִּים:" (ישיעיה מב,טז).
החושך של הגלות הארוכה והמכשולים המרחיקים אותנו מהקב"ה ייעלמו.
נראה לומר שעדיין עיני עם ישראל לא פקחו, בענייני הר הבית ובית המקדש.

הגלות הארוכה השפיעה עלינו ובנתה קירות גבוהים ואטומים מסביב להר הבית.
כל אחד רואה את מקום המקדש בצורה שונה.
יש כאלה שרואים בו רק את החורבן והחילול השם עקב השלטון המוסלמי בהר הבית.
חלק אחר בעם ישראל, אינו מרגיש קרבה מיוחדת להר הבית ומסתפק בחומה החיצונית של בית המקדש: הכותל המערבי.
קבוצה שלישית רואה את השכינה, ומתעלמת מהשלטון הארעי של המוסלמים, ושואפת בכל כוחה לחדש את עבודת המקדש כמו שכתוב ברמב"ם: "לפיכך מקריבין הקרבנות כולן, אף על פי שאין שם בית בנוי; ואוכלין קודשי קודשים בכל העזרה, אף על פי שהיא חרבה ואינה מוקפת במחיצה; ואוכלין קודשים קלים ומעשר שני בכל ירושלים, אף על פי שאין שם חומה: שקדושה הראשונה קידשה לשעתה, וקידשה לעתיד לבוא." (הלכות בית הבחירה ו,טו).
בימים אלה של געגועים לבית המקדש, עלינו לעשות מעשה ולהתקרב להקב"ה. חז"ל אומרים שבתשעה באב נולד המשיח.
לכן זהו יום של תקווה, ובלבד אם נתבונן בו בראייה הנכונה. בנוסף לכך ביום חורבן בית המקדש התלמוד כותב, שהכרובים היו מעורים זה בזה. (יומא נד/ב). זהו סימן של חיבה מצד הקב"ה ועלינו ללמוד מכך שמתוך החורבן מקימים את הבניין.

סרט וידאו על המאמר

http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98



הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

הר הבית הוא לב עם ישראל

פרשת במדבר תשס”ז גיליון מס' 65
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
הר הבית הוא לב עם ישראל

האם אדם יכול לחיות חיים נורמאליים בלי לב?
למה הר הבית חיוני לעם ישראל?
פרשת במדבר פותחת בספירת בני ישראל ולאחר מכן מפרטת את סדר החנייה במדבר. התורה מתארת לנו סדר מופתי כאשר לכל שבט היה מקום ספציפי ודגל משלו. כמו שכתוב "איש על דגלו באתת לבית אבתם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו" (במדבר ב,ב).
זאת הפעם הראשונה בתולדות האנושות שדגל משמש כסמל לאומי. חז"ל אומרים שהמלאכים הניפו אלפי דגלים במעמד הר סיני.
"כיון שראו אותן ישראל שהם עשוים דגלים דגלים התחילו מתאוים לדגלים אמרו אלואי כך אנו נעשים דגלים כמותן לכך נאמר (שם ב) הביאני אל בית היין זה סיני שנתנה בו התורה שנמשלה ביין" (מדרש רבה ב,ג).
בני ישראל חשקו לדגלים של מלאכי השרת כי הם רצו להידמות אליהם. רבנו בחיי מצטט את המדרש רבה על שיר השירים שמשווה את הדגלים לשכינה.
הקב"ה שמח מאוד מתשוקת בני ישראל לעבר השכינה, ונתן להם ארבעה דגלים ושתים עשרה מפות.
לכל שבט היתה מפה צבועה לפי צבעי השבט, כנגד צבע של אבני החושן.
"באותות סימנין היו לכל נשיא ונשיא מפה וצבע על כל מפה ומפה כצבע של אבנים טובות שהיו על לבו של אהרן מהם למדה המלכות להיות עושין מפה וצבע לכל מפה ומפה כל שבט ושבט נשיא שלו צבע מפה שלו דומה לצבע של אבנו"(מדרש רבה ב,ז).
למעשה החושן שהיה מונח על החזה של הכהן גדול, מאחד את עם ישראל. הכהן גדול מייצג אותנו מול הקב"ה. לכן אבני החושן מונחות על האפוד בצמוד ללבו של הכהן.
המדרש מפרש את הקשר שבין הצבע ובין מאפייני השבט. לדוגמא, הצבע של ראובן היה אדום כנגד צבע הדודאים. הצבע של מפת יהודה היה כעין השמים, והיה מצויר בה אריה (עיין מדרש רבה ב,ז).
הדגלים וסדר מחנה ישראל מחברים את בני ישראל לשכינה; כאשר אותו הסדר ואותם הצבעים נמצאים על בגדי כהן הגדול.
נראה לומר שהטבע של עם ישראל יוצא לפועל כאשר אורח החיים שלו מתנהל סביב השכינה, השורה בבית המקדש.
כלומר שכל מעשינו מכוונים להקב"ה ולביתו בהר הבית.
המלבי"ם מפרש את הפסוק המתאר את המבנה הפיזי של מחנה בני ישראל, בעזרת משל. " יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו" (במדבר ב,ב). האוהל מועד נמשל ללב האדם, כאשר בני ישראל חנו סביבו; והשבטים נמשלים לגוף ששואב את כוחותיו מהלב. גוף האדם אינו יכול להתקיים בלי לב.
לכן, כל יהודי המתנתק מהר הבית- לב האומה, ואינו מתגעגע במעשיו למקום המקדש, הולך נגד טבעו ומנסה לחיות ללא לב ח"ו.
בימים אלה חגגנו ארבעים שנה לשחרור הר הבית וירושלים, ויותר מתמיד אנו מרגישים את החסר, שבלב האומה.
עלינו לקבל חיות מלב עם ישראל: הר הבית.
מצווה לעלות להר הבית בטהרה למקומות המותרים. ב"ה השבוע, קבוצה גדולה של רבנים עלתה להר הבית וגרמה לרעש תקשורתי גדול. שמעתי מפי אחד הרבנים טענה חזקה במיוחד נגד "איסור העלייה", כביכול.

לפני יותר ממאה שנה, בראשית תנועת הציונות הרבנים אסרו לעלות לארץ ישראל. ותראו מה קורה היום בארץ ישראל? מי צדק?
גם היום הרבנים מתנגדים לעלייה להר הבית, מי יזכור את דבריהם לאחר שנבנה את בית המקדש השלישי בב"א!
לצערנו אנחנו עדים למציאות משונה, כאשר עם ישראל צריך לעורר את מנהיגיו. בני ישראל במדבר, חשקו לשכינה וחנו מסביב למשכן. גם אנחנו צריכים לדרוש את השכינה ואת ציון, כדי להוכיח להקב"ה שאנחנו מוכנים ומזומנים לבנות את בית המקדש השלישי.

סרט וידאו על המאמר

http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98


מקורות-
http://mekorot.blogspot.com/2007/05/blog-post_4206.html

הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי לציון שלושים יום לפטירתה:
פתחון בת סעדה ז"ל

התמימות מביאה את הישועה

פרשת אמר תשס”ז גיליון מס' 63
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
התמימות מביאה את הישועה

למה מידת התמימות מביאה את הגאולה?
איך התמימות מורה לנו לחגוג את יום העצמאות ויום שחרור ירושלים?
בתחילת הפרשה התורה מזהירה את הכהנים מלהיטמא כמו שכתוב: " אֱמֹר אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, לְנֶפֶשׁ לֹא-יִטַּמָּא בְּעַמָּיו " (ויקרא כא,א). השם משמואל שואל למה דווקא לכהנים אסור להיטמא בטומאת מת ולא כל בני ישראל.
בראשית דבריו, השם משמואל מפרש שהחטא והטומאה נובעים מחוסר תמימות.
"דתמימות היא שלא יחקור אחר העתידות אלא יקבל כל מה שיבוא עליו מאת השי"ת " (שם משמואל אמור שנת תר"ע).
חז"ל אומרים שהמיתה באה על האדם עקב התגברות כוחות הטומאה. הנשמה נטמאת אט אט עד שאיננה יכולה לסבול את הטומאה ומסתלקת. לעומת זה, התמימות- האמונה בה' שכל מה שהוא עושה הוא לטובה, מרחיקה את כוחות הטומאה והמיתה.
לכן חז"ל אומרים שיעקב אבינו לא מת, כי הוא היה איש תם יושב אוהלים. התמימות שלו דחתה את המיתה. אם הופכים את סדר האותיות של המילה "תם" נקבל את המילה "מת". כלומר, התמימות היא ההפך הגמור מהמיתה ומרחיקה אותה.
נחזור לעניין הכהן, כאשר תפקידו לחבר בין עולם העליון ובין עולם התחתון כדי למשוך את הקדושה על ישראל.
בעזרת מידת התמימות הכהן יצליח למלא את תפקידו. לכן עליו להתרחק מטומאת מת ולשמור על טהרתו.
אהרון הכהן הוכיח את תמימותו לה' במספר מקרים. כאשר נהרגו שני בניו- נדב ואביהוא, אהרון קיבל את הדין ושתק. בזמן חטא העגל, הוא קיבל עליו את האחריות ולא ניסה להוכיח את חפותו. מסיבות אלה אהרון הכהן נבחר להיות הכהן הגדול הראשון וכן זרעו אחריו. עכשיו אנחנו מבינים למה הכהנים מוזהרים על טומאת מת, כי הטומאה היא ההפך הגמור ממהותם.
הפסוק מזכיר את הכהנים בתור בני אהרון כדי להדגיש שעליהם ללמוד ממידת התמימות של אהרון הכהן. "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה, אֱמֹר אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, לְנֶפֶשׁ לֹא-יִטַּמָּא בְּעַמָּיו" (ויקרא כא,א).
מושג התמימות מוזכר אף הוא בקשר לספירת העומר כאשר עלינו לספור שבע שבתות תמימות. המדרש רבה מפרש שהשבעה שבועות, תמימות כאשר בני ישראל מקיימים את המצוות ומתרחקים מהטומאה.
"תני רבי חייא שבע שבתות תמימות תהיינה אימתי הן תמימות בזמן שישראל עושין רצונו של מקום" (ויקרא רבה כח,ג).
כלומר מצוות ספירת העומר עוזרת לנו לשמור על מידת התמימות וכך להתרחק מהטומאה. מכאן אנחנו מבינים את חשיבות מצוות ספירת העומר בכל דברי חז"ל.
השם משמואל מסכם ואומר שאם נלך בתמימות ונקבל את כל גזרות הקב"ה באהבה, ללא הרהורים אזי הוא יושיע אותנו מכל צרותינו.
חודש אייר הוא חודש שכולו נמצא בתוך ספירת העומר ומכיל בתוכו את רוב ימי הספירה.
"במקרה", במהלך חודש אייר אנחנו חוגגים שני ניסים גלויים שקרו בשנים האחרונות: יום העצמאות ויום שחרור ירושלים. גם ביחס שלנו כלפי ניסים אלה עלינו להתנהג בתמימות ולא לנסות לחקור את פשר הדבר. האם זהו מעשה השטן ח"ו? האם המדינה טובה ליהודים? האם זו תחילת הגאולה?
עלינו לקבל את המתנות שהקב"ה נתן לנו בלי לערער או להעמיד בספק את חשיבותן.

קיבלנו מדינה על מגש של כסף לאחר השואה, איך נעיז להחזיר אותה להקב"ה?
קיבלנו את ירושלים והר הבית בתשכ"ז בניגוד לכל התחזיות לכן עלינו לקיים בלב שלם את כל המצוות הקשורות לבית המקדש וקדושת הר הבית. הרי אין לנו זכות להביע דעה בנוגע לקיום המצוות, עלינו לבצע את רצון ה' ללא סייג וללא תירוצים שהורגלנו אליהם מימי הגלות כמו פחד מפני אומות העולם ולהתחשב במה שיאמרו הגויים?
מידת התמימות בקיום כל המצוות תביא את הגאולה, כך יוצא מדברי השם משמואל. בע"ה נבנה את בית המקדש השלישי בתמימות ובקדושה וכך ה' יושיע אותנו בב"א.

סרט וידאו על המאמר צולם בהר הבית בפסח שני- כולל סיור

http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98


הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

מהי יראת ה' אמיתית ?

פרשת אחרי-קדשים תשס”ז גיליון מס' 62
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
מהי יראת ה' אמיתית ?

מה משותף למצוות כיבוד הורים, שמירת שבת ומורא המקדש?
באיזה דרך נראה להקב"ה את היראת ה' שלנו?

בפרשת קדשים אנחנו מצווים על מצוות מורא המקדש כמו שכתוב: "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי יְדֹוד"" (ויקרא יט,ל).
במסכת יבמות נמצאים את כל דיני המצווה, אני אתייחס למאמר אחד בלבד. " אין לי אלא בזמן שבית המקדש קיים, בזמן שאין בית המקדש קיים מנין? ת"ל את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו, מה שמירה אמורה בשבת לעולם אף מורא האמורה במקדש לעולם" (יבמות ו ע"א).
התלמוד משווה את נצחיות שמירת השבת למורא המקדש, וכך נפסק להלכה שדין מורא המקדש תקף אפילו בזמן שאין בית המקדש בנוי בהר הבית.
נראה לומר שגם מצוות עלייה להר הבית קיימת תמיד בדומה למצווה שמירת השבת.
השבת נמצאת במרכז החיים של עם ישראל כאשר כל ימי השבוע מהווים הכנה ליום הקדוש הזה. לכן אם אנחנו מוצאים בשוק דבר טוב יש מצווה לייעד אותו לכבוד שבת. אנחנו מחכים בקוצר רוח במשך כל השבוע ליום השבת. יש קבוצה של יהודים יקרים מקרית ארבע שקבעו לעצמם יום קדוש נוסף בשבוע, יום רביעי. כל יום רביעי בשעה שבע וחצי בבוקר הם עולים בטהרה להר הבית למקומות המותרים. הם מקיימים את הפסוק במלאו כאשר הם מצפים לשני ימים חשובים במהלך השבוע: את יום רביעי – יום העלייה להר הבית ואת יום שבת- יום שכולו קדוש.
למה התורה משתמשת בלשון שמירה עבור השבת ובלשון יראה עבור בית המקדש?
נראה לומר שהתשובה נמצאת בהפטרה שקראנו ביום העצמאות, בנביא ישעיה כאשר הוא מתאר את התכונות של משיח בן דוד. " וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת יְדֹוָד וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ " (ישעיה יא,ג).
אחת התכונות של המשיח בן דוד היא יראת ה'. הנביא ישעיה מכנה למשיח בן דוד ירא ה', לאחר שהוא מקבל החלטות בניגוד למראה עיניו ובניגוד לשכל האנושי שלו.
מי שירא ה' מקבל החלטות על פי רצון ה' בלבד ולא מתחשב במה שיגידו הגויים או בניתוחים הגיוניים אחרים.
אם מנהיגי ישראל היו מתנהגים מתוך יראת ה' אמיתית הם היו בונים את בית המקדש בתשכ"ז בשעת שחרור הר הבית.

לצערנו אנחנו חוששים מאומות העולם יותר ממה שאנחנו יראים מהקב"ה. אנחנו דואגים לעצמנו ולנוחיות האישית שלנו. יש לנו סיסמאות הגיוניות כדי להשתיק את המצפון שלנו, אבל בסופו של דבר האמת תנצח: אם נכעיס את המוסלמים הם יפתחו במלחמת חורמה נגדנו ח"ו. אם נבנה את בית המקדש אז האו"ם יכריזו על סנקציות כלכליות והכלכלה תקרוס.
כל הטיעונים האלה הגיוניים מאוד כמו שצויין בישעיה, אבל עלינו לפחד מהקב"ה בלבד ולהאמין בו כאשר אנחנו מקיימים את רצונו.
בתחילת פרק י"ט יש פסוק דומה במבנה שלו לפסוק שראינו לעיל. " אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי ִּתשְׁמֹרוּ אֲנִי יְדֹוָד אֱלֹהֵיכם" (ויקרא יט,ג).
נראה לומר שניתן להשוות בין מצוות כיבוד אב ואם ובין מצוות מורא המקדש כי שתי המצוות מוזכרות בסמוך למצוות שמירת השבת בהפרש של כמה פסוקים. "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי יְדֹוד"" (ויקרא יט,ל).
מי רשאי להיכנס לביתו של אבינו שבשמים? הבנים שלו
מי יכול לבנות בית לכבודו? הבנים שלו.
לכן מצוות בניית בית המקדש מוטלת על בני ישראל, הקרויים בנים של הקב"ה.
דיני מורא המקדש דומים מאוד לדיני כיבוד אב ואם. ישיבה במקום מושב האבא אסורה וכנגד זה קיים אסור לשבת בעזרה (חוץ ממלכי בית דוד). אסור לקרוא את האבא בשמו הפרטי וכנגד זה אסור להגיד את שם המפורש. אסור לעמוד במקום אביו, גם בבית המקדש יש מקומות שאסורים לנו, כמו קודש הקודשים .

יש קשר הדוק בין שלוש המצוות:שמירת שבת, כיבוד אב ואם ומורא המקדש.
המשותף בניהן הוא שהן מתקיימות לנצח ואסור לדחות אותן בגלל דברים חיצוניים כמו פחד מפני הגויים. יראת ה' האמיתית מתגלה במצוות מורא המקדש כאשר עלינו לפחד מהקב"ה ולא מאומות העולם. לכן עלינו לבנות לאלתר את בית המקדש השלישי ללא חשש.


חדש- סרט וידאו על המאמר

http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98



הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

למה מקריבים בהמות לה' ? פרשת שבוע:פרשת שמיני

פרשת שמיני תשס”ז גיליון מס' 60
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר

מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461

למה מקריבים בהמות לה' ?

איך ניתן לקדש בהמה לה' כאשר הבהמה היא סמל החומריות?
במה חטאה הבהמה שאנחנו מקריבים אותה לה'?

פרשת שמיני מכילה נושאים רבים שלכאורה לא קשורים בניהם: חטא נדב ואביהו שהקריבו אש זרה, קרבנות ומנחות ואלו בהמות מותרות לאכילה. הקרבת קרבן לה' מסמלת את עליונות האדם על הבהמה. לפני אכילת בשר עלינו לשחוט את הבהמות כהלכה ולהקפיד על קיום דינים רבים.
למה עבודת הקרבנות מתקיימת בבהמות טהורות ולא בדבר מן הצומח ?
בעל ה"בית גנזי" מיישב את הקושיא בתחילת פירושו על חומש ויקרא.
הבהמה יכולה להתקדש לה' כי שורשה בא ממקום קדוש אלא שהחיצוניות שלה מסתירה את מהותה.
כאשר האדם מקדיש בהמה לה', הוא מחזיר אותה למקור שלה ומגלה את הקדושה הנסתרת שבה.
במה חטאה הבהמה כאשר אנחנו שוחטים אותה לפני הקרבתה לה'?
הבהמה אינה נענשת בשעת ההקרבה אלא ההיפך מכך. הבהמה ממלאה את יעודה ותכלית הבריאה בכלל.
תכלית הבריאה היא לזכך את החומר ולקדש אותו כדי להעלות אותו לדרגה גבוהה של רוחניות.
ריח הניחוח של הקרבנות גורמים לנחת רוח להקב"ה כמו שכתוב: "וְהִקְטַרְתָּ אֶת כָּל הָאַיִל הַמִּזְבֵּחָה עֹלָה הוּא לַה’ רֵיחַ נִיחוֹחַ אִשֶּׁה לַה’ הוא" (שמות כ"ט יח).
לכן אנחנו עושים טובה גדולה לבהמה כאשר אנחנו מקדישים אותה לה'.
איך קרבן של בהמה תמימה מכפרת על חטא האדם?
החטא נובע מסיפוק יצר החומרי של האדם. כתוצאה מביצוע החטא, האדם יורד ברוחניות ופועל נגד ייעודו שהוא: להעלות את החומר לשורש הרוחני שלו.
הקרבת הבהמה בבית המקדש באה לתקן את הפגיעה ברוחניות האדם בעקבות החטא.
הקרבן מוציא לפועל את שורש הרוחניות הטמון בתוך הבהמה ומעלה את החומר למשהו רוחני. זהו תהליך הפוך של החטא כאשר החטא מוריד את הרוחניות שבבריאה והקרבן מזכך את החומר ומעלה אותו לדרגה גבוהה יותר.
כך מובא במדרש רבה:" רב אמר לא נתנו המצות אלא לצרף בהן את הבריות וכי מה איכפת להקב"ה למי ששוחט מן הצואר או מי ששוחט מהעורף הוי לא נתנו
המצות אלא לצרף בהם את הבריות" (מדרש רבה בראשית פרשה מד פסקה א).
נראה לומר שהשחיטה המכשירה את אכילת הבהמות הטהורות המוזכרות בסוף הפרשה, משלימה את התמונה של קידוש החומר. תאוות אכילת בשר היא אחת הדברים החומריים ביותר. כנגד זה התורה קבעה מספר רב של מצוות שעלינו לקיים לפני אכילת בשר בהמה (שחיטה, כיסוי הדם וכו').

השחיטה והמצוות הנלוות אליה, באים לקרר את יצר האדם המשתוקק לאכול בשר. (ראה השלו בקברות התאווה בספר במדבר).
תהליך הקרבת הבהמה לה' מבליט את שליטת האדם על החומר. כמו כן, כל ההכנות הדרושות לפני אכילת בשר בהמה טהורה מנציחות את התגברות הרוח על החומר.
נראה לומר שזה החטא של נדב ואביהוא כאשר הם הקריבו אש זרה לפני ה', בשעת חנוכת המשכן. בני אהרון התלהבו לקראת המפגש עם השכינה ולא רצו להשתמש בחומר כדי להגיע לקודש. הם חשבו שהאדם יכול לגעת בשכינה ללא הכנה מתאימה וללא צורך בחומר.
נראה לומר שמאותה סיבה בניין בית המקדש אינו דוחה שבת ויום טוב- בניגוד לעבודת הקרבנות. כשנבנה בקרוב מאוד את בית המקדש השלישי, השמחה תהיה כל כך גדולה שלא נוכל לשלוט על עצמנו ונרצה לגעת בקודש ללא הכנה מתאימה של קידוש החומר.
לכן לא נחלל את השבת כדי לבנות את בית המקדש השלישי.
בע"ה אנחנו נבנה בית לה' בהר הבית; למה שהקב"ה ימנע מאיתנו את קיום המצוות הרבות הקשורות לבניין ביתו בתחתונים?


חדש- סרט וידאו על המאמר

http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98

למה בית המקדש השלישי לא ירד מהשמים ?

למה בית המקדש השלישי לא ירד מהשמים ?

למה אנחנו קוראים דברי נחמה בהפטרה של חול המועד פסח ? (עצמות היבשות)

לחץ על התמונה כדי לראות את הסרט

הצדיק שניצח את הנאצים

טבת התשס"ה
הצדיק שניצח את הנאצים

מאת יוסף הכהן

גירסא להדפסה כאן
הנס שגרם למפולת הגרמנים במזרח התיכון ובעולם כולו.
מי באמת, עצר את הגרמנים בשערי ארץ ישראל ?
איך הצבא האנגלי החלש, ניצח את הגרמנים ימ"ש ב-"אל-עלמין" ?

אמרו רבותינו ז"ל:כל המודה על נסו זוכה ועושים לו נס אחר.
כדרכי בקודש,נהגתי להכין דרשה לעילוי נשמתו של האדמו"ר רבי יעקב אביחצירא זיע"א,
לכבוד ערב פקידת שנתו.
בשנת תשנ"ו,הודיעו לי שאמורים להשתתף להילולא אנשים "מתורבתים",כאשר מעשה ניסים הידועים לא יספיקו להלהיב אותם. איך לתת מענה לדרישה המוזרה הזאת?
כמידי שנה הרגשתי בתקופה הזאת תוספת של "נשמה יתירה" ופניתי בבקשה, לנשמתו הטהורה של הצדיק (כמו שנהגו במשפחתי):"יא רבי יעקב קומה לעזרתי!"
לא עברה שעה וללא סיבה מיוחדת הלכתי לבקר את חמי הרב שלום הכהן ז"ל, ומצאתי אותו מעיין בספר "אור חדש וצמח צדיק" של הרב יצחק אלפייה זצוק"ל (שהובא לדפום על ידי הרב דוד יהודיוף ז"ל).
בקושי רב, הואיל להשאיל לי את הספר מאחר שהוא קיבל אותו במתנה, מאחייניתו "ללא מוך"-מצאצאיו של רבי יעקב, ובתו של הרב דוד אביחצירא ה"עטרת ראשינו" הי"ד.
מיד ראיתי במאורע התערבותו של מורינו ורבינו כי שם מצאתי מסופר על המקרים הבאים.

בימי המלחמה העולמית השנייה,כאשר צבאות הגרמנים התקרבו לגבולות מצרים והגיעו אל "אל עלמין",הייתה אז סכנה חמורה לכל המזרח התיכון ובפרט לישוב היהודי בארץ הקודש מפלישת הגרמנים.נקל לתאר כי הערבים וכל צוררי ישראל הרימו ראש והיו מאיימים: בעוד כך וכך ימים יעשו כליה בשונאיהם של ישראל.אז נערכו תפילות בקרב כל שכבות הציבור לאלוקי השמים לחוס על פליטת עמו ישראל.
במצרים עצמה עברו הערבים והצוררים ימ"ש מאיומים, למעשה פרעות.
הארמנים ושאר העדות הנוצריות נכנסו בעיר "דמנהור" לגבול מצבת קבורת הרב הקדוש המלומד בניסים צדיק יסוד עולם האדמו"ר רבי יעקב אביחצירא זיע"א,הוציאו את ספר תורה המקודש מן ההיכל,ובעוונות רמסוהו ושרפוהו.
באותו ערב חלם רבינו יצחק אלפייה זצ"ל,והנה בחלומו איש לבוש בגדי חכמים בא אליו ואמר לו:מדוע אתה נוהג לעשות לימודים על קברי הצדיקים ואלי אינך בא?
ויאמר לו רבינו ומי אדוני כי אדעהו?
ויענהו אני יעקב אביחצירא.
והיכן קבור מר?
ויאמר לו בדמנהור אשר במצרים,ועתה מהרה חושה אל תעמוד!
כי בזה תלויה הצלת עם ישראל.
מיד התעורר רבינו ומיהר לבית הכנסת "בית אל" בעיר העתיקה וסיפר את חלומו לחבריו המקובלים :הידעתם מי הוא הרב הצדיק הזה הבא אלי בחלומי?
ויענוהו:הלא הוא הצדיק המפורסם בכל ערי המערב,מחבר הספרים הקדושים "פתוחי חותם","יורו משפטיך ליעקב",מחשוף הלבן ועוד...
לאחר תפילת שחרית,הלך רבינו יצחק אלפייה עם שניים מידידיו הרבנים אל מושל המחוז כדי לקבל אישור נסיעה למצרים.
עצרם השומר העומד בפתח ושאלם :
-לאן פניהם מועדות?
-אל המושל.
-היש לכם הזמנה או אישור לגשת אל המושל?
-לא.
ותיכף ומיד גירשום.
אך רבינו לא זז ממקומו ועמד בעקשנות שהוא יראה פני המושל ויהי מה, עד שממשרדו של המושל ירד קצין גבוה וכשמעו בקשת הרב ,חזר אל המושל ומסר לו את בקשתו של הרב.
דקות ספורות עברו והקצין בא בהוראת המושל כי רבינו יעלה לבדו.המושל קיבל את הרב בכבוד רב ושמע בסבלנות את החלום ובקשת הרב, כי יינתן רשות למניין יהודים לנסוע למצרים כדי להשתטח על מצבת קבורת הרב רבי יעקב אביחצירא זצ"ל,ובזכותו הגרמנים יברחו מהחזית.
ענה המושל:כיום אף אזרח אינו יכול לעבור למצרים ורק רכבות חיילים נוסעים בכל יום למצרים ישר לקו החזית ולכן אין שום אפשרות לתת אישור מעבר.
אך הוא מציע כי הרב לבדו יבא לתחנת הרכבת ויעלה לקרון יחד עם החיילים.ואם לא ייתפס בדרך,הרי טוב ויוכל להגשים את חלומו.
כאשר חזר לחביריו הרבנים שחיכו לו בכיליון עיניים וכששמעו את דברי המושל אמרו לרבינו:דחה אותך המושל בדברים בעלמא,כי איך תכנס לקרון מלא חיילים ולא ירגישו בך?ויש סכנת נפשות בדבר ולכן אל תעשה זאת: שב ואל תעשה עדיף.
אך איש כרבינו לא יחת ולא יפחד!
כי ביודעו מעלת הצדיקים וזכותם,ידע נאמנה כי זכותם גדולה מרשיון מעבר ומחיילים ומשמרותם.
ולכן,למחרת בבוקר לקח את טליתו ותפיליו ובא לתחנת הרכבת על מנת לעלות לקרון.בעודו עומד נגשו אליו שני קצינים ושאלו לשמו ומיד העלוהו לקרון הרכבת וישבו משני צדדיו עד הגיעם למצרים לעיר קהיר.אז הביאוהו לשכונת היהודים ונעלמו.
רבינו נכנס לבית המדרש "כתר תורה".תמהו החכמים הלומדים שם:היתכן שזה הוא הרב יצחק אלפייה מירושלים?כיצד הגיע למצרים בימים הטרופים האלה?
בשמעם את חלומו ואיך זכות הצדיק כמוהר"ר רבי יעקב אביחצירא זיע"א עמדה לו להגיע בשלום עד קהיר,אספו מיד מצרכי מזון ועשרות רבות נסעו לעיר דמנהור למצבת קבורת הצדיק
ואז, להצלחת עמו ישראל ולהצילם מידי האויבים והשונאים ובפרט הגרמנים,למדו פעמיים את סדר "תענית הדיבור",שבעת כורתי ברית,הקפת המצבה ושאר תיקונים לילה ויום בלי הפסק.
בלילה השלישי,יצא אחד מהלומדים לחוץ וראה והנה העיר כולה אורות וקול העם בתרועות שמחה. (בזמן המלחמה הייתה אפילה חמורה עקב העוצר).
הוברר כי הגרמנים ברחו מן החזית ויד האנגלים על העליונה..ונכנס לבשר לכל הלומדים.
מיד קראו הלל ועשו שמחה גדולה ויהי הדבר לנס.
וסיפר רבינו יצחק אלפייה זצ"ל,כי בשעת הלימוד ראה הארה גדולה בוקעת ממצבת קבורת רבינו הרב יעקב אביחצירא זיע"א וכעין עמוד אש יצא מקברו זיע"א.
רבינו יעקב אביחצירא זצוק"ל נתבקש בישיבה של מעלה ב- כ' בטבת תר"מ- שנת צדיק כתמ"ר יפרח.


כתב: יוסף הכהן
בנו של הרה"ג רבי מסעוד הכהן זצ"ל,בעל השו"ת "פרחי כהונה",תלמידו המובהק של הרב רבי דוד אביחצירא,המכונה "עטרת ראשנו",נכדו של האדמו"ר רבי יעקב- שנרצח על ידי המושל האכזרי בעלילת שווא,הי"ד