די לסבל !

פרשת שמות תשס”ז גיליון מס' 48
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
לחץ כאן להדפסה

די לסבל !

למה בני ישראל חיכו למות פרעה כדי לבכות?
למה הבכי והסבל של עם ישראל, תמיד קדמו את הגאולה?
מה קרה ב-1942 וב-1967 המזכיר את מציאות בני ישראל במצרים ?בספר שמות, המצריים מתחילים לשעבד את עם ישראל.
בני ישראל סובלים, עד כדי כך שאין להם זמן או רצון, לזעוק אל ה' על מנת שיגאל אותם. הם סמכו על השלטון המצרי, והטילו את האשמה לסבלם, על פרעה בלבד.

כאשר מת פרעה והוחלף על ידי שליט חדש, בני ישראל חשבו שהוא יבטל את הגזרות של קודמו, כמקובל בזמן החלפת שלטון.

למרבה הצער המלך החדש המשיך במדיניות הדיכוי נגד בני ישראל. בני ישראל הגיבו בבכי כדי להביע את כאבם לאור העתיד הקשה הצפוי להם. כך דורשים "בעלי התוספות" בפירושם על התורה את הפסוק: " וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה" (שמות ב,כג).
כשפרעה רצח תינוקות וטבל בדמם, בני ישראל הבינו שהמצב נואש. ה"אור החיים" מדייק מלשון הפסוק שבני ישראל לא זעקו לה' ולא התפללו לגאולה, אלא נאנחו בגלל העבודה הקשה והסבל הפיזי; אף על פי כן הקב"ה קיבל את תפילתם וגאל אותם. זאת לא פעם הראשונה בהיסטוריה של עם ישראל שבנקודת שיא השפל הקב"ה מתערב וגואל אותם.

בהיסטוריה הלא רחוקה שלנו ראינו פעמיים ניסים גלויים מתרחשים כאשר עם ישראל היה בסכנה קיומית אמיתית.
ב-,1942 בעיצומה של מלחמת העולם השנייה הנאצים ימ"ש עמדו לכבוש את מצרים וארץ ישראל. זוהי לדעתי השנה הכי קשה לעם ישראל, כאשר כמה חודשים לפני כן, הנאצים ימ"ש בחרו במדיניות של השמדה שיטתית של "שונאי ישראל" הנקראת בשם: "הפתרון הסופי".
בזכות רבי יעקב אבוחצירא זצ"ל הנאצים ברחו מפני האנגלים. (עיין מאמר של יוסף הכהן לכבוד יום פטירתו ב-כ' טבת תר"מ: "הצדיק שניצח את הנאצים")
כדאי לעיין בספרי ההיסטוריה המתארים את הקרב באל-עלמיין כדי לראות את יד ה' ולהיווכח בניסים הגלויים שהתרחשו במהלך הקרב הזה.
ערב מלחמת ששת הימים הייתה תקופה קשה מאוד לעם ישראל. מתוך ייאוש, נפוצה הבדיחה הקוראת לאחרון שעוזב את הארץ לכבות את האור. התחילו לפנות את הנשים והילדים לחו"ל וחששו מהגרוע מכל.
ברוך ה' בניסי ניסים הקב"ה ניצח את אויבינו וקיבלנו על מגש של כסף את חלקי ארץ ישראל ההיסטוריים, בצפון ובדרום וכמובן את הר הבית.
גם היום אנחנו נמצאים בתקופה קשה. השלטון אומנם בידי מדינת ישראל אבל 20 יהודים מורחקים מביתם לתקופה ארוכה ללא משפט, 10.000 יהודים גורשו מביתם ובוכים, 100.000מתנחלים במתח בנוגע לעתיד ביתם ופרנסתם, 1.000.000 תושבי הצפון מודאגים לקראת המלחמה הבאה נגד החיזבולה, ואחרון חביב, תושבי הדרום החיים בחרדה תמידית ושנשכחו על ידי ממשלת ישראל.
אנחנו מצפים לשינוי דרסטי בשיטת הממשל, כמו בני ישראל במצרים לאחר מות פרעה.
נעבור בע"ה ממשטר "כאילו דמוקרטי" למשטר מלכותי. אבל יש תנאי למעבר הזה:
עלינו לזעוק אל ה' ולדרוש את בניית בית המקדש בכל ליבנו ולא מתוך הרגל של 2000 שנות גלות, ללא כוונה אמיתית.

הגאולה בפתח, חבל לחכות למצב בלתי נסבל כדי לבכות ולקוות ש-ה' ישמע את הבכי שלנו. נפעל עכשיו לקדם את הגאולה וביאת המשיח.

סבלנו מספיק בשואה ובשנים הראשונות של הקמת מדינת ישראל, עד כאן !!
די לסבל אסור לנו לדחות את הגאולה שבפתח.