פרשת בשלח תשס”ז גיליון מס' 51מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
מאמר מוכן להדפסה לחץ כאן
למה יצאנו ממצרים ?
למה משה רבנו התכוון כשביקש מפרעה לשחרר את בני ישראל לשלושה ימים בלבד?
האם מותר לפעול ולעשות מעשה כדי לקדם את הגאולה?
בפרשת בשלח בני ישראל משתחררים משעבוד מצרים. לאחר שלושה ימים, פרעה מבין שבני ישראל אינם מתכוונים לחזור למצרים. למה משה רבנו ביקש מפרעה לשלוח את עם ישראל לשלושה ימים בלבד כדי לעבוד את ה' ולהקריב קורבנות ?
הוא היה צריך לדרוש את שחרורו המלא של העם ללא שום תנאים. פעמים רבות, התורה חוזרת על אותה הבקשה הכול כך קשה להבנה: "שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הרג את בנך בכרך " (שמות ד,כג)
"ויאמרו אל פרעה כה אמר ה' אלקי ישראל שלח את עמי ויחגו לי במדבר:" (שמות ה,א). ננסה ליישב את הקושי בשלושה דרכים שונים.
* ראינו בהרחבה בפרשת לך-לך (עיין גיליון 38 פרשת לך לך), שבניית מזבח והקרבת קורבנות לה' מהווים סימן מובהק של עצמאות עם ישראל. כאשר עם ישראל מאמין בהקב"ה ובהבטחותיו אז הוא מקדש את שם שמים כלפי הגויים. נראה לומר שכך התכוון משה רבנו כאשר הוא ביקש מפרעה לשחרר את בני ישראל לשלושה ימים.
אחרי הקרבת הזבחים לה'- מעין הכרזת עצמאות, הם לא יהיו מסוגלים לחזור למצרים.
* בני ישראל סבלו פיזית במצרים, ולמרות זאת המטרה העיקרית של גאולת מצרים הייתה להביא קורבנות לה'. הקב"ה הוסיף זכויות לעם ישראל כאשר הם אינם נגאלים כדי להפסיק את השעבוד הפיזי אלא הם נגאלים על מנת לגרום נחת רוח להקב"ה. הכוונה חשובה יותר מהמעשה כי לא ראינו שתוך שלושה ימים מיציאת מצרים בני ישראל קיימו את הבטחתם.
* הדרך השלישית מוסברת במדרש תנחומא כאשר הקב"ה הוציא אותנו ממצרים כדי שנבנה לו בית בעולם הזה ושישכון בתוכנו.
"אמר להם הקב"ה לא יצאתם ממצרים אלא על מנת שתעשו לי משכן ואשרה שכינתי ביניכם שנאמר (שמות כד) ועשו לי מקדש" (מדרש תנחומא ויקרא ג).
התכלית של גאולת מצרים היא בניית בית המקדש ועבודת הקורבנות.
המהר"ל מפראג מסביר בספרו גבורות ה' למה אנחנו מביאים קורבנות לה'. בהקרבת קורבן לה' אנחנו מתבטלים לפניו ומתחברים לגדולתו וכך חוזרים למקום שממנו נבראנו.
"ענין הקרבנות להורות כי השם יתברך יחיד בעולם ואפס זולתו, ולכך לא תמצא בכל הקרבנות כמו שהם להורות על אחדותו שכל הנמצאים במדריגת רוממותו ומעלתו נחשבים לאפס והכל שב אליו שאין דבר נמצא זולת מחסדי ה'" (גבורות ה' פרק סט).
כשבונים את בית המקדש בארץ ישראל אנחנו משיגים את השלמות, ובזה נשלם תיקון ישראל בשלמות. (עיין ר' יעקב אביחצירא בפירושו על ההגדה של פסח דף קסא).
הקב"ה ביקש שנחגוג ביחד איתו שלושה ימים במדבר, כי זהו פרק זמן הנחוץ להתנתקות מהטומאה והכנה להשגת הקדושה. יעקב התרחק מלבן הרשע שלושה ימים כדי שהצאן שלו לא יתערבב עם זה של לבן. שלושה ימים לפני קבלת התורה משה אסר על בני ישראל להתקרב לנשותיהם.
בני ישראל הספיקו בשלושה ימים לבטל את שעבוד מצרים, אז כמה זמן דרוש לנו כדי להשתחרר מהשפעת הגלות ?
כדי לנחול את ארץ ישראל עלינו לבנות את בית המקדש, כמו שכתוב במכילתא על הפסוק "תבאמו ותטעמו בהר נחלתך": " אמר הקדוש ברוך הוא יבא ישראל שנקראו נחלה ויבנו בית המקדש שנקרא נחלה בזכות התורה שנקראת נחלה לכך נאמר בהר נחלתך".
(מכילתא פרשה י על שירת הים).
גאולת מצרים התחילה בזכות מעשה ידי אדם עם הקרבת קורבן פסח. לאחר מכן הגאולה הגיעה לשיאה בזמן הכניסה לים של נחשון בן עמינדב עד הצוואר. בסוף הפרשה בני ישראל גוברים על עמלק עם כלי נשק שנלקחו ממצרים.
למה משה רבנו התכוון כשביקש מפרעה לשחרר את בני ישראל לשלושה ימים בלבד?
האם מותר לפעול ולעשות מעשה כדי לקדם את הגאולה?
בפרשת בשלח בני ישראל משתחררים משעבוד מצרים. לאחר שלושה ימים, פרעה מבין שבני ישראל אינם מתכוונים לחזור למצרים. למה משה רבנו ביקש מפרעה לשלוח את עם ישראל לשלושה ימים בלבד כדי לעבוד את ה' ולהקריב קורבנות ?
הוא היה צריך לדרוש את שחרורו המלא של העם ללא שום תנאים. פעמים רבות, התורה חוזרת על אותה הבקשה הכול כך קשה להבנה: "שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הרג את בנך בכרך " (שמות ד,כג)
"ויאמרו אל פרעה כה אמר ה' אלקי ישראל שלח את עמי ויחגו לי במדבר:" (שמות ה,א). ננסה ליישב את הקושי בשלושה דרכים שונים.
* ראינו בהרחבה בפרשת לך-לך (עיין גיליון 38 פרשת לך לך), שבניית מזבח והקרבת קורבנות לה' מהווים סימן מובהק של עצמאות עם ישראל. כאשר עם ישראל מאמין בהקב"ה ובהבטחותיו אז הוא מקדש את שם שמים כלפי הגויים. נראה לומר שכך התכוון משה רבנו כאשר הוא ביקש מפרעה לשחרר את בני ישראל לשלושה ימים.
אחרי הקרבת הזבחים לה'- מעין הכרזת עצמאות, הם לא יהיו מסוגלים לחזור למצרים.
* בני ישראל סבלו פיזית במצרים, ולמרות זאת המטרה העיקרית של גאולת מצרים הייתה להביא קורבנות לה'. הקב"ה הוסיף זכויות לעם ישראל כאשר הם אינם נגאלים כדי להפסיק את השעבוד הפיזי אלא הם נגאלים על מנת לגרום נחת רוח להקב"ה. הכוונה חשובה יותר מהמעשה כי לא ראינו שתוך שלושה ימים מיציאת מצרים בני ישראל קיימו את הבטחתם.
* הדרך השלישית מוסברת במדרש תנחומא כאשר הקב"ה הוציא אותנו ממצרים כדי שנבנה לו בית בעולם הזה ושישכון בתוכנו.
"אמר להם הקב"ה לא יצאתם ממצרים אלא על מנת שתעשו לי משכן ואשרה שכינתי ביניכם שנאמר (שמות כד) ועשו לי מקדש" (מדרש תנחומא ויקרא ג).
התכלית של גאולת מצרים היא בניית בית המקדש ועבודת הקורבנות.
המהר"ל מפראג מסביר בספרו גבורות ה' למה אנחנו מביאים קורבנות לה'. בהקרבת קורבן לה' אנחנו מתבטלים לפניו ומתחברים לגדולתו וכך חוזרים למקום שממנו נבראנו.
"ענין הקרבנות להורות כי השם יתברך יחיד בעולם ואפס זולתו, ולכך לא תמצא בכל הקרבנות כמו שהם להורות על אחדותו שכל הנמצאים במדריגת רוממותו ומעלתו נחשבים לאפס והכל שב אליו שאין דבר נמצא זולת מחסדי ה'" (גבורות ה' פרק סט).
כשבונים את בית המקדש בארץ ישראל אנחנו משיגים את השלמות, ובזה נשלם תיקון ישראל בשלמות. (עיין ר' יעקב אביחצירא בפירושו על ההגדה של פסח דף קסא).
הקב"ה ביקש שנחגוג ביחד איתו שלושה ימים במדבר, כי זהו פרק זמן הנחוץ להתנתקות מהטומאה והכנה להשגת הקדושה. יעקב התרחק מלבן הרשע שלושה ימים כדי שהצאן שלו לא יתערבב עם זה של לבן. שלושה ימים לפני קבלת התורה משה אסר על בני ישראל להתקרב לנשותיהם.
בני ישראל הספיקו בשלושה ימים לבטל את שעבוד מצרים, אז כמה זמן דרוש לנו כדי להשתחרר מהשפעת הגלות ?
כדי לנחול את ארץ ישראל עלינו לבנות את בית המקדש, כמו שכתוב במכילתא על הפסוק "תבאמו ותטעמו בהר נחלתך": " אמר הקדוש ברוך הוא יבא ישראל שנקראו נחלה ויבנו בית המקדש שנקרא נחלה בזכות התורה שנקראת נחלה לכך נאמר בהר נחלתך".
(מכילתא פרשה י על שירת הים).
גאולת מצרים התחילה בזכות מעשה ידי אדם עם הקרבת קורבן פסח. לאחר מכן הגאולה הגיעה לשיאה בזמן הכניסה לים של נחשון בן עמינדב עד הצוואר. בסוף הפרשה בני ישראל גוברים על עמלק עם כלי נשק שנלקחו ממצרים.
המסר ברור הגאולה מתחילה במעשה יד האדם ואחר כך ה' עוזר לנו דרך ניסים ונפלאות. לאחר מאה שנות ציונות אפשר לעבור לשלב הבא ולממש את תכלית יציאת מצרים: הקרבת קורבנות לה'.
בדומה לקורבן פסח שסימן את סיום הגלות במצרים, גם היום ניתן להקריב אותו לאחר שנבנה את המזבח- על פי דעת גדולי הרבנים של המאה הקודמת: רבי עקיבא איגר, החתם סופר והרב קלישר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה