אין שכינה ללא מעשה

פרשיות ויקהל-פקודי החודש תשס"ט גיליון מס' 155
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com

מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

אין שכינה ללא מעשה
למה אנחנו צריכים לבנות בית להקב"ה?
במה עבודת הקרבנות שונה מעבודת אלילים?

פרשיות ויקהל פקודי חותמות את ספר שמות. פרשיות אלה חוזרות על כל פרטי בנית כלי המשכן, הכנת בגדי הכהונה והרכבת המשכן עצמו.
התורה חוזרת מספר פעמים על אותם נושאים, כדי להעביר מסר לדורות. הקב"ה מזהיר אותנו שלא נטעה ונעבוד אותו עם כוונות לא רצויות. להבדיל אלפי הבדלות, עבודת הקרבנות דומה מבחינה חיצונית לעבודת אלילים. מי שמתבונן מבחוץ, יכול לחשוב בטעות שאנחנו מקיימים טקס של עבודה זרה, ח"ו.
המקום הכי קדוש וסמוי מעיני האדם, הינו קדש הקדשים. בראש ארון הברית, הכרובים ניצבים ומשמשים כלי לקבלת השכינה. שתי דמויות של ילדים העומדים אחד מול השני, נמצאים בקדש הקדשים.
משה רבנו מסר לנו בפרטי פרטים את סדר בנית המשכן וכליו. הפרטים רבים ומורכבים, לכן אנשים מיוחדים בלבד, מסוגלים לבנות את המשכן כהלכה, כמו שכתוב:
וַיִּקְרָא מֹשֶׁה, אֶל-בְּצַלְאֵל וְאֶל-אָהֳלִיאָב, וְאֶל כָּל-אִישׁ חֲכַם-לֵב, אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה חָכְמָה בְּלִבּוֹ--כֹּל אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ, לְקָרְבָה אֶל-הַמְּלָאכָה לַעֲשֹׂת אֹתָהּ. (שמות לו,ב).
אנשים חכמי לב, ובנוסף בעלי כישורים טכניים אל-אנושיים, יכולים לבנות בית להקב"ה.
בנוסף לכך, לאחר חטא העגל, משה רבנו שבר את לוחות הברית כדי להבהיר לבני ישראל שאין שום קדושה עצמית לכלי המקדש. הקדושה נובעת מזה, שהקב"ה שוכן בתוכם.
לוחות הברית שנכתבו ביד ה', בכבודו ובעצמו, אינם כוללים בתוכם שום קדושה כאשר עם ישראל חוטא, ועובד פסל העשוי מזהב.
כך ה"משך חכמה" על התורה מיישב את השאלה: למה משה רבנו שבר את הלוחות?
"...ואל תדמו כי המקדש והמשכן המה ענינים קדושים בעצמם, חלילה ה' יתברך שורה בתוך בניו........
כאשר שבר את הלוחות ראו איך המה לא הגיעו אל מטרת האמונה בה' ותורתו הטהורה." (משך חכמה על התורה שמות לב,יט).
ה"משך חכמה" מוכיח את דבריו מתוך חילול בית המקדש השני על ידי טיטוס הרשע ימ"ש. הוא נכנס לקדש הקדשים עם פרוצה ועשה מעשה תועבה. למרבה הפלא טיטוס לא מת בעת כניסתו לקדש הקדשים. השכינה הסתלקה לפני מעשה ההתגרות של טיטוס הרשע, כלפי הקב"ה.
"... זה טיטוס הרשע שחירף וגידף כלפי מעלה מה עשה תפש זונה בידו ונכנס לבית קדשי הקדשים והציע ספר תורה ועבר עליה עבירה.." (גיטין נו ע/ב).
כדי שהשכינה תשכון בבית המקדש, דרוש תנאי נוסף. כמובן שהתנאי הזה מתווסף לרצון ה' לשכון במעשה ידי האדם.
נחזור קצת אחורה בזמן, ונתמקד במעמד הר סיני וקבלת התורה. חז"ל שואלים, למה קדושת הר סיני לא נשמרה גם לאחר מסירת התורה לישראל?
ישנן הלכות רבות בעניין קדושת בית כנסת לאחר שנהפך לחורבה. למשל, אין הופכים אותו למקום בזוי כמו בית מלאכה לעיבוד עורות.
התשובה היא, שהשכינה הסתלקה באופן מוחלט, לאחר קבלת התורה על ידי ישראל.
אם כך, למה קדושת הר הבית ומקום המקדש נשמרה לאחר חורבנו?
ה"משך חכמה" משווה את קדושת המקדש לטומאת העבודה זרה. אם חלקת אדמה נאסרת בעקבות מעשה עבודה זרה אז גם להיפך בעניין קדושת המקדש; ובזכות אותו מעשה, הקדושה תישאר לעולם.
אם אדם חפר מערות או בורות על שטח אדמה, כפולחן של עבודת אלילים; אז אותה חלקת אדמה נאסרת מדין עבודה זרה. מכאן, אנחנו למדים שמעשה האדם יכול לפסול קרקע. כמו שכתוב בתלמוד בבלי:
"כי אתא רב דימי א"ר יוחנן אע"פ שאמרו המשתחוה לקרקע עולם לא אסרה חפר בה בורות שיחין ומערות אסרה ( מסכת עבודה זרה נד ע/ב).
מעשה העבודה זרה האוסר את חלקת האדמה, מביא לכך שמעשה בנית בית המקדש מקדיש את הר הבית לנצח נצחים.(ראה משך חכמה על פרשת יתרו ד"ה "במשוך היובל").
זהו התנאי הנוסף הדרוש להשכנת השכינה במקדש: בנין המקדש וכליו על ידי האדם. השכינה שורה במשכן ובכליו, לאחר שהאדם בנה אותם.
השילוב של מעשה האדם והשכנת השכינה מצד הקב"ה, גורמים לשכינה להישאר לנצח.
לכן קדושת הר הבית לא הסתלקה מעולם. כדי להחזיר את השכינה למקומה עלינו לעשות מעשה ולהתחיל בבניית בית המקדש השלישי.
בפרשת ויקהל ופקודי, יש דגש מיוחד על עשיית האדם, כאשר הפועל "עשה" מופיע עשרות פעמים.
מעשה האדם מזמין את השכינה. בע"ה, נבין את דברי ה"משך חכמה" ונהפוך אותם לדבר מעשי באופן מיידי. כך השכינה תחזור לשכון בהר הבית, בבית המקדש השלישי בב"א.