פרשת בהעלותך תשס"ט גיליון מס' 165
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461
להודות לה' על השררה
מדוע שבט לוי נבחר לשרת במשכן? במה הוא שונה משאר השבטים?
מה מסמלת המנורה ביחס לגויים?
פרשת בהעלתך פותחת בשני נושאים, שלכאורה אינם קשורים ביניהם: הדלקת מנורת הזהב ובחירת שבט לוי.
נראה לומר שהמשותף בין שניהם הוא: עצמאות וביטול שעבוד לגויים.
הנרות של מנורת הזהב מסמלות את השליטה של עם ישראל על הגויים. משה רבנו הדליק שבעה נרות במשכן, כנגד שבעה עמים שנעקרו בזמן כיבוש ארץ ישראל.
לעומת זאת, שלמה המלך הדליק שבעים נרות בבית המקדש הראשון, כי הוא שלט על שבעים אומות.
שלמה המלך העמיד בהיכל עשר מנורות זהב, במקום מנורה אחת שהייתה במשכן.
כך מובא במדרש ילקוט שמעוני: " למה עשה משה שבעה נרות ושלמה שבעים נרות, אלא משה עקר שבעה אומות מלפני ישראל אבל שלמה היה מושל על שבעים אומות " (ילקוט שמעוני בהעלתך רמז תשיח פרק ח).
כמו המנורה, שבט לוי מסמל את העצמאות ביחס לגויים. מראשית דרכו, לוי בן יעקב אבינו מגן על כבוד אחותו-דינה, והורג אנשי שכם. לוי אינו מפחד מתושבי שכם, הוא לא נכנע לגויים. במצרים, שבט לוי לא השתעבד לפרעה, כמו שאר השבטים.
כך כתוב בפירוש רש"י: "לכו למלאכתכם שיש לכם לעשות בבתיכם. אבל מלאכת שעבוד מצרים לא הייתה על שבטו של לוי, ותדע שהרי משה ואהרון יוצאים ובאים שלא ברשות." (שמות ה,ד "לכו לסבילותיכם").
משה רבנו ואהרן הכהן הובילו את המאבק נגד פרעה, כדי להוציא את עם ישראל ממצרים.
שבט לוי אינו נכנע לגויים, לכן הוא השבט הכי מתאים לשרת את הקב"ה במשכן, ומאוחר יותר בבית המקדש. עכשיו ניתן להבין את סמיכות פרשת המנורה לפרשת הלויים.
כאשר המשותף בין שתי הפרשיות, הוא בכך שהן משבחות את עצמאות ישראל מול אומות העולם.
שבט לוי לא נבחר לשמש במשכן באקראי. הוא נבחר וזכה בשררה בזכות מעשיו לאורך זמן.
מדרשי חז"ל, מגלים לנו מדוע הקב"ה בחר באבות הקדושים.
הקב"ה בחן את האבות. לאחר שהם עברו בהצלחה את המבחנים, הוא נתן להם את השררה ואת הברכה.
אברהם אבינו התנסה בעשר ניסיונות ועמד בכולם. יצחק אבינו התקשה ליישב את ארץ ישראל ולעבד את אדמתה. יעקב אבינו גלה לבית לבן, כדי לברוח מאחיו, עשו. החיים של יעקב אבינו לא היו שלווים במיוחד.
המדרש משבח את התנהגותה של שבט לוי בזמן שעבוד במצרים. למרות קושי השעבוד, הם שמרו על מצוות מילה, למדו תורה ולא עבדו עבודה זרה. מאוחר יותר במעמד הר סיני, הם לא חטאו עם הערב רב ולא השתחוו לעגל הזהב. הם מסרו את נפשם, כאשר הם הרגו אלפי אנשים שחטאו.
"קח אותם לשמי לשררה, ואין הקב"ה מעלה את האדם לשררה עד שבודק ובוחן אותו תחלה שנאמר ה' צדיק יבחן, וכיון שהוא עומד בנסיון [הוא מעלה אותו לשררה, וכן אתה מוצא באאע"ה........ וכן יצחק ויזרע יצחק בארץ ההיא וגו', וכן יעקב נסהו בכל אותן הצרות וברכו......, וכן יוסף נסהו (באדונתו) [בכל אותן הצרות] ונעשה מלך. ואף שבטו של לוי נתנו נפשם על קדוש שמו של הקב"ה שלא תבטל התורה, שבשעה שהיו ישראל במצרים מאסו את התורה ואת המילה והיו עובדים עבודת ........ ולא עוד אלא כשעשו ישראל אותו מעשה לא נשתתפו ....... וכיון שראה הקב"ה שעמדו בנסיונן................מיד אמר הקב"ה והיו לי הלוים:" (ילקוט שמעוני בהעלתך רמז תשיח סוף פרק ח).
נראה לומר, שהדור שלנו נבחר על ידי הקב"ה לראות את ימות המשיח ולקחת חלק פעיל בתהליך הגאולה.
במהלך מאה וחמישים שנים אחרונות עם ישראל עבר מבחנים קשים ביותר. זה התחיל עם פוגרומים אכזריים במזרח אירופה והמשיך עם קשיי הקיום בארץ ישראל. לאחר מכן, עברנו את השואה ואיבדנו חלק גדול של אחינו. הקמת מדינת ישראל לא הביאה אותנו אל המנוחה ואל הנחלה. מלחמת העצמאות והמלחמות הרבות שבאו אחריה הקשו עלינו מאוד. במלחמת ששת הימם חל מפנה. עם ישראל ציפה לתבוסה מול האויב הערבי. הקב"ה התגלה, ובזכות הניסים הרבים שבמהלך המלחמה קיבלנו את ירושלים, הר הבית וחלקי ארץ ישראל נוספים.
הקב"ה בחן אותנו במשך אלפיים שנות הגלות. בשנים האחרונות המבחנים היו קשים יותר, וברוך ה' עמדנו בהם וזכינו בשררה: קיבלנו את ירושלים והר הבית.
השררה הזאת אינה שייכת רק לנו, אלא לכל הדורות שקדמו לנו.
לכן אין לנו שום אפשרות לוותר על השררה שניתנה לנו, ולתת לגויים את מה שהקב"ה זיכה אותנו.
עלינו לממש את השררה ולהודות לה' על כך. עלינו לבנות בית להקב"ה ולקיים את עבודת הקרבנות. זה המסר של מנורת הזהב: לא להיכנע לגויים.
הגיליון מוקדש לרפואתו השלמה של אפרים בן גיטל
