קרבן פסח הוא תנאי לחירות- חג פסח

פסח תש"ע גיליון מס' 194
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח מנוי דרך פקס,
תרומות והקדשות: 02-6246461
קרבן פסח הוא תנאי לחירות
איך קרבן הפסח גרם לגאולת מצרים ?
האם הקרבת קרבן הפסח בימינו תביא את הגאולה השלימה?

חג הפסח בא להזכיר לנו את עניין הגאולה. עם ישראל סבל מגלות ארוכה במצרים, ולבסוף נגאל בניסים גלויים. חג הפסח נותן לנו כוחות ותקווה לקראת הגאולה השלמה.
המצווה העיקרית של החג, הינו קרבן הפסח. נראה בהמשך, למה קרבן הפסח מסמל לבדו את כל שלבי הגאולה.
ראשית נחזור לתחילת גלות מצרים. יש מספר דעות בחז"ל לגבי מועד תחילת הגלות. יש אומרים שהגלות החלה לאחר פטירת יעקב אבינו.
דעה שנייה אומרת שמות יוסף הצדיק הביא את השעבוד. דעה שלישית טוענת שלאחר שהשבטים נפטרו, העבדות התחילה.
דעה רביעית מקשרת את הגלות למיתת כל הדור- שבעים נפשות, שירד למצרים. בעל ה"שם משמואל" מבאר, שאין מחלוקת בין כל הדעות. אלא מדובר בשלבים שונים של השעבוד, שהתחיל עם פטירת יעקב אבינו והסתיים עם מות כל שבעים הנפש שירדו למצרים.
כנגד ארבעת השלבים של הגלות ישנם ארבעה שלבים של הגאולה.


שלב הראשון: בראש חודש ניסן הקב"ה נתן לבני ישראל את מצוות קידוש החודש יחד עם מצוות קרבן פסח.
פרשת החודש החזירה לבני ישראל את כוח השכל והנשמה, שנסתם בזמן פטירת יעקב אבינו. כמו שרש"י מביא בתחילת פרשת ויחי: "למה פרשה זו סתומה לפי שכיון שנפטר יעקב אבינו נסתמו עיניהם ולבם של ישראל מצרת השעבוד שהתחילו לשעבדם." (רש"י בראשית מז,כח).
שלב השני: בעשירי בניסן בני ישראל קנו את השה וקשרו אותו בכרעי מיטתם. המיטה רומזת לבית המקדש. כמו שכתוב בשיר השירים לגבי המיטה של שלמה המלך: הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל (שיר השירים ג,ז). המדרש תנחומא מפרש את הפסוק הזה כך: " מה ראה שלמה לעסוק במטה שהוא אומר הנה מטתו שלשלמה, אלא אינו עוסק אלא במלך שהשלום שלו, הנה מטתו זה בית המקדש ולמה נמשלה בהמ"ק למטה, מה המטה אינה אלא לפריה ורביה, כך בהמ"ק כל מה שהיה בתוכה היו פרין ורבין..." (מדרש תנחומא נשא סימן ט). זהו דבר פלא, שבמספר מקומות בתנ"ך (ראה מלכים ב' פרק יא פסוק ב, מלכים א' פרק ח פסוק ו, דברי הימים ב' פרק כב פסוק יא) ובמקורות חז"ל רבים, חדר המיטות מסמל את בית המקדש וקדש הקדשים. בע"ה נרחיב על כך במאמר נפרד. קשירת השה לכרעי המיטה באה לחדש את המידה של יוסף הצדיק שהתגבר בענייני ערווה וגילוי עריות. כל עוד יוסף הצדיק היה בחיים, טומאת מצרים לא יכלה להשתלט על ישראל. בית המקדש מסמל את הקשר המיוחד הקיים בין הקב"ה ובין ישראל, הדומה לאהבה השורה בין בני זוג בחדר המיטות. כאשר ישראל מתגבר על המכשולים ומקריב את קרבן פסח, הקב"ה יכול להשכין את השכינה בתוך ביתו, בירושלים.
שלב השלישי: בי"ד בניסן בני ישראל שחטו את קרבן הפסח, וכך התגברו על הכוח של שפיכות דמים והעבירו אותו על בכורות מצרים. שלב זה בא כנגד מות בני יעקב אבינו. (ראה את השם משמואל בהרחבה בדף צב)
שלב הרביעי: אכילת קרבן הפסח באה להוציא את ישראל מתחת שעבוד מצרים באופן מוחלט. מהנקודה הזאת פרעה אינו יכול לשלוט על ישראל. השלב האחרון הינו כנגד מות שבעים הנפש שירדו למצרים וסימל את התחלת השעבוד הגופני במלוא עוצמתו. לסיכום, נביא את דברי השם משמואל: "אם כן הרי ארבעה זמני גאולה לעומת ארבעה זמני התפשטות הגלות" ( שם משמואל שנת תר"פ פרשת צו דפים צא-צב). אנחנו רואים שיש קשר ישיר בין ביטול הגלות בהדרגה ופעולות שונות מסביב לקרבן הפסח: קבלת המצווה, קניית הקרבן, שחיטתו ואכילתו בליל הסדר. מצוות קרבן הפסח אינה עוד מצווה מבין תרי"ג המצוות. זאת המצווה העיקרית לביטול הגלות וכניסה תחת שעבוד בורא העולם. בזכותה יצאנו ממצרים, ובעזרתה נצא לגמרי מהגלות הארוכה, ואז ניקרא "עם חפשי בארצנו ארץ ציון וירושלים". גם מבחינה הלכתית, קרבן הפסח הינו קרבן יחיד שניתן להביא בטומאה וללא צורך בכהן גדול. במשך הדורות, גדולי ישראל שאפו לחדש את הקרבת קרבן פסח.
( ראה מאמרים נוספים: קורבן פסח ) גם היום, ניתן להקריב קרבן פסח. לדאבוננו, מדינת ישראל מעכבת את קיום המצווה. הפחד מאומות העולם גובר על הרצון להיות עם חופשי בארצו. בימים אלה אומות העולם מנסות לערער את השליטה שלנו בירושלים. התשובה ההולמת צריכה להיות: הקרבת קרבן פסח במועדו ובמקום המיועד לו: במקום המזבח.
אסור לנו לשכוח שהמצווה העיקרית של ליל הסדר הינה: קרבן הפסח. בע"ה, עם ישראל ילך בעקבות ה"נחשונים" הפועלים למען הקרבת קרבן פסח וכך ניפגש כולנו בהר ה' כל אחד עם קרבנו בתור לשערי המקדש בב"א.

הגיליון מוקדש לרפואתו השלמה של אבי מורי יוסף בן שמואל ואפרים בן גיטל