הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

יום שלישי, פברואר 08, 2011

פרשת שבוע: פרשת תצוה האם נביא קרבנות בבית המקדש השלישי?


פרשת תצוה התשס"ו

?האם נביא קרבנות בבית המקדש השלישי

מקום המקדש, הר המוריה ,מקודש מימי בריאת העולם, האדם המגיע לשם, זוכה לראות את השכינה בעזרת ביטול המסך המפריד בין האדם והקב"ה
מה השוני בין פרשת תצוה לתרומה? למה הופרדו בנין הכלים מבגדי הכהונה
למה בסוף פרשת תצוה מובא מזבח הקטורת שבתוך ההיכל, מקומו בפרשת תרומה עם המנורה,השולחנות ושאר הכלים?.
בלי להיכנס למחלוקת ,האם פרשת תרומה נאמרה לפני חטא העגל או מיד לאחר מכן;
לכל הדעות פרשת תצוה ניתנה לאחר חטא העגל, כדי לכפר על העבודה זרה.
בספרו "בית גנזי" הרב רפאל משה לוריא ,מסביר שיש הבדל בין בניית המקדש וכליו המופיעים בפרשת תרומה לבין בגדי הכהן והקורבנות של פרשת תצוה.
בגדי הכוהנים והקרבנות באים לכפר על עוונות, בעיקר חטא העגל.כמו שכתוב במדרש רבא " (1) א"ר סימון כשם שהקרבנות מכפרים כך הבגדים מכפרים".
מצוות עשיית המקדש וכליו, באה להכשיר את האדם החומרי מטבעו,לקבל את השכינה ולזכך את החומריות שבו.
מקום המקדש, הר המוריה ,מקודש מימי בריאת העולם, האדם המגיע לשם, זוכה לראות את השכינה בעזרת ביטול המסך המפריד בין האדם והקב"ה.
לכן צוונו לעלות לרגל שלוש פעמים בשנה ולהביא עולת ראייה ,כדי ליצור קשר פיזי של ראייה בעיניים, עם הקדושה שתשפיע עלינו עד הרגל הבא.

לעתיד לבוא, "לא יהיו בהם רשעים וחוטאים כי כולם ידעו את ה' " וכל הקרבנות בטלים חוץ מקרבן תודה
עכשיו אפשר להבין את ההבדל בין שתי הפרשיות:
פרשת תרומה מתייחסת למצב אידיאלי של מציאות ללא חטאים,לכן מדובר בה רק על המקדש וכליו ,שלא קשורים לכפרת עוונות אלא קירבה לקדושה ולשכינה.
לעומת זאת,פרשת תצוה מדברת לאחר מציאות של חטא העגל הדורש כפרה, לכן מובאים בגדי הכהונה, קרבנות התמיד, פר החטאת של יום הכיפורים ומזבח הזהב ,הבאים לכפר על חטאי בני ישראל.
לעתיד לבוא, (3) "לא יהיו בהם רשעים וחוטאים כי כולם ידעו את ה' וכן אמרו רז"ל (2) כל הקרבנות בטלים לעתיד לבוא חוץ מקרבן תודה" כך מפרש הרד"ק בירמיה.
בקרוב,נזכה להביא קרבנות תודה ולא קורבנות חטאת ונקיים את הפסוק: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" במלואו, בזכות בית המקדש השכינה תהיה חלק מאיתנו ומהחיים שלנו.
בהר הבית בלבד ניתן לראות את השכינה ולהרגיש אותה, לכן מצווה על כל יהודי לעלות להר הבית בטהרה ובמקומות המותרים, כדי להשתחרר מהמסכים החומריים של הגלות.
ככל שהיהודים יושפעו מקדושת מקום המקדש, כך נזכה לגאולה שלמה בב"א .


שמואל בן חמו


מקורות

(1) מדרש רבה ויקרא פרשה י פסקה ו
את הבגדים א"ר סימון כשם שהקרבנות *מכפרים* כך *הבגדים* *מכפרים* דתנן *כהן* גדול משמש בשמנה *בגדים* וההדיוט בארבע בכתונת ובמכנסים במצנפת ובאבנט מוסיף עליו כהן גדול חשן ואפוד ומעיל וציץ הכתונת לכפר על לבושי כלאים כמה דתימא (בראשית לז) ועשה לו כתונת פסים מכנסים לכפר על גילוי עריות כמה דתימר (שמות כח) ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה מצנפת לכפר על גסות הרוח היך כד"א (שם כט) ושמת המצנפת על ראשו אבנט מאן דאמר על עוקמנין שבלב ומאן דאמר על הגנבים אמר רבי לוי אבנט ל"ב אמה היה בו ועוקמו לפניו ולאחריו למאן דאמר על העוקמנים שבלב ומאן דאמר על הגנבים לפי שהיה חלול כנגד הגנבים שעושים מעשיהם בסתר חשן מכפר על מטי דינין הכמא דתימר (שם כח) ונתת אל חשן המשפט אפוד לכפר על עובדי עבודת כוכבים שנאמר (הושע ג) ואין אפוד ותרפים מעיל

(2) מדרש רבה ויקרא פרשה ט פסקה ז
(ז) רבי פנחס ורבי לוי ורבי יוחנן בשם ר' מנחם דגליא *לעתיד* לבא כל הקרבנות *בטלין* וקרבן *תודה* אינו *בטל* כל התפלות *בטלות* ההודאה אינה *בטלה* הה"ד (ירמיה לג) קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צבאות וגו' זו הודאה ומביאין תודה בית ה' זה קרבן תודה וכן דוד אומר (תהלים נו) עלי אלהים נדריך אשלם תודות לך תודה אין כתיב כאן אלא תודות ההודאה וקרבן תודה:

(3) רד"ק על ירמיה פרק לג פסוק יא
(יא) מביאים תודה - ולא אמר חטאת ואשם לפי שבזמן ההוא לא יהיו בהם רשעים וחוטאים כי כלם ידעו את ה' וכן אמרו רז"ל כל *הקרבנות* *בטלים* *לעתיד* לבוא חוץ מקרבן תודה:

בית גנזי –שמות- תרומה- דפים תת ,ותתכג

יום שני, פברואר 07, 2011

פרשת שבוע: פרשת תצוה הטיפה שתביא את הגאולה!


פרשת תצוה תשס”ח גיליון מס' 104
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
הטיפה שתביא את הגאולה!
היכן רמוז בית המקדש השלישי, בתחילת הפרשה?
איך ניתן לבנות בנין שלם מטיפה קטנה של שמן?

לאחר מסירת פרטי בנין המשכן וכליו למשה רבנו, הקב"ה מקדש את הכוהנים. בפרשתנו אנחנו מצווים על עשיית בגדי הכהונה ותהליך קידוש הכהן לפני תחילת העבודה.
בין שני הנושאים, יש מספר פסוקים העוסקים בנר התמיד שבמנורת הזהב.
"ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד" (שמות כז,כ).
לפי דברי חז"ל המילה "כתית" רומזת למספר שנים שהתקיימו בית המקדש הראשון והשני. (עיין בעל הטורים על הפסוק)
"תי" שווה בגימטרייא -410 כנגד מספר השנים שעמד בית המקדש הראשון.
"תכ"- שווה בגימטרייא – 420 כנגד מספר השנים של בית המקדש השני.
רבנו בחיי שואל, מדוע בית המקדש השלישי לא מוזכר באותו הפסוק?
הוא מתרץ ואומר, ששני בתי המקדש הראשוניים, היו קצובים בזמן, אבל בית המקדש השלישי יתקיים לנצח, לכן הוא לא מוזכר בגימטרייא כלשהי. המילה "כתית" באה מלשון כתישה ורמיסה הרומזת לחורבן שני בתי המקדש. בכל זאת רבנו בחיי מצא רמז לבית המקדש השלישי בפסוק הזה.
המילה שבאה לאחר "כתית" היא: "למאור", הרומזת לאור השכינה שנעלמה בבית המקדש השני ותחזור בבית המקדש השלישי. כמו שנאמר בנביא ישעיה: "קוּמִי אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד ה', עָלַיִךְ זָרָח " (ישעיה ס,א).
היות ובית המקדש השלשי יעמוד לעד, הוא רמוז בהמשך הפסוק : " להעלות נר תמיד" . כלומר שהוא יעמוד לתמיד כמו נר התמיד.
ננסה להבין את המשמעות של לקיחת "שמן זית זך " להדלקת המנורה, והקשר לבנין בית המקדש השלישי.
רש"י מפרש שמדובר בשמן הראשון היוצא מהזיתים, ללא כתישה וללא שמרים. " היה כותש במכתשת ואינו טוחנן ברחים כדי שלא יהא בו שמרים ואחר שהוציא טפה ראשונה מכניסין לרחים וטוחנן. והשמן השני פסול למנורה..." (רש"י כז,כ).
בעל ה"בית גנזי" מתעמק ומסביר את משמעות "הטיפה הראשונה" של השמן זית.
כמו שבשמן זית יש טיפה ראשונה שלא התקלקלה ונקייה משמרים, כך הקשר בין הקב"ה ובין עם ישראל נשאר לתמיד.
לכן דרוש שמן זית זך למנורת המקדש, שהיא מסמלת את הקשר התמידי עם הקב"ה.
אפילו בימות הגלות והעדר שכינה, הטיפה הראשונה מתקיימת ומחכה לזמן המתאים להתגלות.
כך קרה עם פך השמן שנמצא בדרך נס, בתקופת החשמונאים.
בזכות הפך הקטן של שמן טהור, החשמונאים הצליחו לחדש את עבודת בית המקדש ולחנוך אותו.
(עיין בית גנזי פרשת תצוה דף תתפג-ה).
נראה לומר, שכך יהיה עם בית המקדש השלישי. אנחנו נבנה אותו מ-"טיפה ראשונה" של שמן טהור.
עכשיו ניתן להבין מה הקשר בין נר התמיד ובין הרמזים לבניית שלושת בתי המקדש.
מתוך טיפה קטנה, אבל ראשונה, ניתן לבנות בנין שלם.
בימינו, בנין בית המקדש השלישי נראה רחוק מאוד ולא דבר מציאותי ח"ו.
ראינו שמספיקה טיפה קטנה וטהורה כדי להביא את בנין בית המקדש בשלמותו ותפארתו.
אנחנו זכינו בתשכ"ז (67) בהרבה יותר מטיפה קטנה, קיבלנו את הר הבית כולו, לשליטתנו המלאה.
מה עשינו עם המתנה הזאת במשך ארבעים שנה?
עלינו ללמוד מהחשמונאים שמפך שמן קטן חנכו את בית המקדש.
בע"ה עם ישראל יבין, שמתוך טיפה של אמונה טהורה וזכה, ניתן לחולל מהפיכות שלמות.
בלב כל יהודי בוער האור הקטן והטהור שלא התקלקל מעולם.
בע"ה, בקרוב מאוד האור הקטן הזה יהפוך לאור גדול, ונדליק מחדש את המנורה לתמיד, בהיכל שבבית המקדש.


סרט וידאו על המאמר
http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98


הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

sharethis