חג סוכות: כך נביא מיליוני יהודים לארץ

חג סוכות תשס"ט גיליון מס' 134
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לקריאת מאמרים נוספים : www.OTZMA1.BLOGSPOT.com
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

כך נביא מיליוני יהודים לארץ
איך מצוות ארבעת המינים מקרבת את הגאולה?
האם בנין בית המקדש, הינו תנאי לקיבוץ הגלויות?

חג סוכות מבטא את השמחה של עם ישראל, לאחר הימים הנוראים. הקב"ה מחל על עוונותינו, לכן תקופה חדשה מתחילה.
אחת המצוות של החג, היא קניית ארבעת המינים. המדרש רבה מקשר בין הלולב לבין שלבי הגאולה.
בזכות קיום מצוות ארבעת המינים: הקב"ה מתגלה אלינו, משמיד את עמלק, מזרז את בנין בית המקדש ושולח את מלך המשיח.
" ר' ברכיה בשם ר' לוי אמר: בזכות ולקחתם לכם ביום הראשון הרי אני נגלה לכם ראשון ופורע לכם מן הראשון, זה עשו הרשע, דכתיב ביה (בראשית כה): ויצא הראשון. ובונה לכם ראשון זה בית המקדש, דכתיב ביה (ירמיה יז): כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו. ומביא לכם ראשון זה מלך המשיח, דכתיב ביה (ישעיה מא): ראשון לציון הנה הנם ולירושלים מבשר אתן. (מדרש רבה ויקרא ל,א).
מדרש זה מתאר את שלבי הגאולה שיתממשו בזכות ארבעת המינים.
בעל ה"שם משמואל" מדייק מתוך סדר ההבטחות המופיעות במדרש, שבנין בית המקדש יקדים את ביאת המשיח.

ראש השנה : שופר וקידוש החודש- סמלים לעצמאות עם ישראל

ראש השנה תשס”ז גיליון מס' 32
מאת שמואל בן חמו
לשלוח EMAIL לקבלת מאמרים הבאים: parashathamikdash@gmail.com
גירסא מוכנה להדפסה

http://otzma1.com/joomla/images/stories/roshhashana5767.pdf
שופר וקידוש החודש- סמלים לעצמאות עם ישראל

ראש השנה בבית המקדש אינו מתאפיין במצוות רבות וייחודיות. המצווה המשמעותית ביותר היא תקיעת שופר בשבת, שלא נאמרה בצורה מפורשת בתורה אלא דרך רמז. המצווה הנוספת היא מצוות קידוש החודש, המוטלת על הבית דין הגדול- הסנהדרין.
במסכת ראש השנה ,רב ששת אומר-על פי דעת ר' אלעזר במשנה, שמותר לתקוע בשבת מול בית דין המקדש את החודש.
"מתיב רב ששת שוה היובל לראש השנה לתקיעה ולברכות אלא שביובל תוקעין בין בבית דין שקידשו בו את החדש ובין בבית דין שלא קידשו בו את החדש וכל יחיד ויחיד חייב לתקוע ובראש השנה לא היו תוקעין אלא בבית דין שקידשו בו את החדש ואין כל יחיד ויחיד חייב לתקוע" (ראש השנה ל' ע"א).
יוצא מכאן, שיש קשר בין תקיעת השופר וקידוש החודש.
מצוות אלו מהווים סמלים מובהקים של עצמאות וחירות של עם ישראל ביחס לאומות העולם.
השופר מסמל את החירות בשני אופנים. הראשון- מודיע על שחרור העבדים וגאולת הקרקעות שבשנת היובל, השני- מבנה השופר שבמקדש וציפויו בזהב, בא להזכיר לנו את תכלית הבריאה.
וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם:
וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל ישְׁבֶיהָ יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ: (ויקרא, כ"ה, ט-י).
תרועת השופר היא סמל לשילוח עבדים, לכן אנחנו תוקעים בו, ביום כיפור של שנת היובל.
לפי חז"ל בני ישראל הפסיקו לעבוד במצרים מראש השנה-כחצי שנה לפני שחרורם.
מכאן שורש המצווה לתקוע בשופר בראש השנה, זכר להפסקת העבדות שבמצרים.

פרשת שבוע: כי תבוא ישראל הם הביכורים של העולם

פרשת כי תבא תש"ע גיליון מס' 202

מאת שמואל בן חמו

לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com

לחץ כאן להדפסת המאמר

מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

ישראל הם הביכורים של העולם

מדוע מצוות הביכורים מובאת בסמיכות לכניסה לארץ?

מה משותף למצוות הבאת הביכורים ועם ישראל ?

הפרשה מתחילה במצוות הבאת ראשית פרי האדמה- הביכורים, לבית המקדש. שני הפסוקים הראשוניים של הפרשה מתארים שלבים שונים בהיסטוריה של עם ישראל. הפסוק הראשון מתאר את כניסת עם ישראל לארץ, ויישובה. כמו שכתוב: וְהָיָה, כִּי-תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ. (דברים כו,א).

הפסוק הסמוך מצווה אותנו להביא את הביכורים לבית המקדש. כמו שכתוב: וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ--וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא; וְהָלַכְתָּ, אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקֶיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. (דברים כו,ב).

נראה לומר שסמיכות הפסוקים באה ללמד אותנו על חשיבות מצוות הבאת הביכורים לבית המקדש, מיד לאחר כיבוש ארץ ישראל.

חז"ל מדגישים את חשיבות מצוות הקרבת הביכורים ומפרשים שמשה רבנו התקין שלוש תפילות ביום כנגד מצוות הביכורים שעתידה להתבטל לאחר חורבן בית המקדש.

כמו שכתוב: " אלא צפה משה ברוח הקודש וראה שבית המקדש עתיד ליחרב והבכורים עתידין ליפסק, עמד והתקין לישראל שיהיו מתפללין שלשה פעמים בכל יום, לפי שחביב תפלה לפני הקדוש ברוך הוא מכל מעשים טובים ומכל הקרבנות. שכך כתיב, תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב (תה' קמא ב)." (מדרש תנחומא כי תבא סימן א).

פרשת שבוע: כי תבא המחשבה מביאה לידי מעשה

חפירות המחללות את הר הבית בימים אלה

פרשת כי תבא תשס”ז גיליון מס' 80
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461

המחשבה מביאה לידי מעשה
?למה בית המקדש נקרא על שם דוד המלך ולא על שם שלמה המלך
?האם בניית בית המקדש מעכבת את ירושת הארץ

הפרשה פותחת במצוות הבאת הביכורים לבית המקדש, ומפרטת את נוסח התפילה הנאמרת בזמן הנפתם לפני המזבח. התפילה מתחילה בפסוק הזה: " ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ורב" (דברים כו,ה).
תרגום אנקלוס מייחס את המילים - "ארמי אבד אבי" ללבן הארמי, שביקש לאבד את עם ישראל בשלמותו, ללא יוצא מן הכלל. בפועל לבן לא הצליח להזיק ליעקב אבינו ומשפחתו, ובכל זאת התורה מתייחסת אליו כאילו ביצע את העבירה.
זה ההבדל בין הגוי ובין ישראל. חז"ל למדו מהפסוק הזה, שאם גוי מתכוון לבצע עבירה, אז הקב"ה מחשב לו כאילו עשה אותה. לעומת זאת, ישראל שמתכוון לעשות עבירה, הקב"ה אינו מחשיב אותה כל עוד הוא לא ביצע אותה. זהו חסד גדול שהקב"ה עושה לעם ישראל.
רבנו בחיי מביא את הצד הנגדי, כאשר ישראל מתכוון לקיים מצווה ואינו מצליח לבצע אותה. הקב"ה ברוב טובו, מחשיב לישראל את המצווה כאילו ביצע אותה. רבנו בחיי מביא את מדרש תהילים על פרק ל' "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד " (תהילים ל,א).
דוד המלך חשב לאורך כל חייו לבנות את בית המקדש. בסופו של דבר, בנו שלמה המלך זכה לבנות את בית המקדש. למרות זאת התורה מכנה את בית המקדש על שם דוד המלך. יוצא מכאן שהרצון העז לקיים את דבר ה', לפעמים חזק יותר מהמעשה.
חז"ל הביאו דווקא את הפסוק המתאר את חנוכת בית המקדש, כדי ללמד אותנו על המעלה, של מחשבה של מצווה הנחשבת כאילו קיים אותה.
נראה לומר שעלינו ללמוד מכאן, איך להתנהג בנוגע לבניין בית המקדש.

המחשבה על בניין בית לה' תביא אותנו לידי מעשה

פרשת שבוע: כי תבא הביכורים שומרים על שלמות הארץ

פרשת כי תבוא תשס”ו גיליון מס' 30

מאת שמואל בן חמו
לשלוח EMAIL לקבלת מאמרים הבאים: parashathamikdash@gmail.com

גירסא להדפסה בפורמט PDF

http://otzma1.com/joomla/images/stories/kitavo5766.pdfהביכורים שומרים על שלמות הארץ

הבאת הביכורים לבית המקדש היא אחת המצוות הראשונות שעלינו לקיים בסמוך לכיבוש הארץ. לכן עניין ביאה לארץ נסמך למצוות הביכורים "וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ ... וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה" (דברים כו, א-ב).
מצוות הביכורים כל כך חשובה שמשה רבנו על פי דברי חז"ל, התקין שלוש תפילות ביום.
"צפה משה ברוח הקודש וראה שבית המקדש עתיד ליחרב והבכורים עתידין ליפסק עמד והתקין לישראל שיהיו מתפללין שלשה פעמים בכל יום לפי שחביב תפלה לפני הקב"ה מכל מעשים טובים ומכל הקרבנות." (מדרש תנחומא כי תבא פרק א)
מה גרם למשה רבנו לחשוש מפני ביטול הבאת הביכורים למקדש, יותר ממצוות אחרות שאף הן התבטלו בעקבות חורבן בית המקדש ?

פרשת שבוע: כי תבא התפילות מכוונות לבנין המקדש

פרשת כי תבא תשס”ח גיליון מס' 131
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לקריאת מאמרים נוספים : www.OTZMA1.BLOGSPOT.com
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

התפילות מכוונות לבנין המקדש
על מה עלינו לכוון בזמן התפילה?
האם אנחנו משתדלים בעזרת התפילה, לקרב את חידוש עבודת הקרבנות?

פרשת כי-תבא, פותחת במצוות הבאת הביכורים לבית המקדש. הביכורים מורכבים משבעת המינים, הגדלים בארץ ישראל.
קרבן הביכורים מסמל את הכרת הטוב של ישראל כלפי הקב"ה. אנחנו מקריבים את ראשית פרי האדמה, שגדלו בארץ ישראל.
עם ישראל נקרא "ראשית", ביחס לאומות העולם. ארץ ישראל אף היא "ראשית" מבין כל הארצות. לכן זהו דבר טבעי, שכל ה"ראשית"-ים נפגשים במקום אחד-בהר הבית, שממנו הבריאה החלה.
הרמב"ם מתאר את תהליך הבאת הביכורים לבית המקדש, כחגיגה שלמה, שהתחילה ממקום המגורים של בעל הקרבן. (עיין רמב"ם הלכות ביכורים פרק ד)
קרבן הביכורים מורכב ממספר פעולות הכרחיות. אחת הפעולות היא אמירת פסוקים מהתורה, כאשר האדם עומד בעזרת ישראל, ליד המזבח.
כמו שכתוב: וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ, אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה, וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט...... (דברים כו,ה).