פרשת קרח תשע"ה
גיליון מס' 224 מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים
יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
המצוות מאחדות את העם
מאיפה נובעת הקדושה של הכהנים?
מדוע אי אפשר להוסיף על המצוות?
פרשת
קרח הינה פרשה קשה מאוד לעם ישראל בגלל המחלוקת. בעזרת פירוש ה"שפת אמת"
ננסה להבין את המהות של הכהן הגדול ומה מקור קדושתו?
קרח
אוסף סביבו מאתיים וחמישים איש כדי להטיל ספק בבחירתו של אהרון לכהן גדול ומשה
רבנו למלך. הטענה העיקרית שלו היא שכולם קדושים וראויים להנהיג את עם ישראל. כמו
שכתוב: וַיִּקָּהֲלוּ עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ
אֲלֵהֶם רַב-לָכֶם--כִּי כָל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים, וּבְתוֹכָם ה';
וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ, עַל-קְהַל ה'. (במדבר טז,ג).
לכאורה
המחלוקת היא לשם שמים כאשר משה רבנו ממנה את קרוב משפחה לתפקיד חשוב ואינו בוחר
אנשים לפי רמתם הרוחנית. קרח דורש לחלק
תפקידים לפי המדרגה הרוחנית של כל אדם.
הרי
הוא היה אדם צדיק, כי הוא היה בין נושאי ארון הברית. ראה מדרש רבה: " אמרו
חכמים: חכם גדול היה קרח ומטועני הארון, שנאמר (במדבר ז): ולבני קהת לא נתן
כי עבודת הקדש עליהם" (מדרשה רבה יח,ג).
זאת
הטעות הגדולה של קרח!
הכהן
הינו קדוש מלידה ללא קשר למעשיו. משפחת הכהנים נבחרה על ידי הקב"ה בגלל
קדושתה הטבעית לשרת בבית המקדש ולא בגלל מעשיהם הטובים.
ה"שפת
אמת" מביא את דברי הזהר ומפרש אותם: " כהן קדוש לוי טהור.
(זוהר דף קעו ב) כי קדוש הוא מתחלתו. וטהור בא מעבודתו לדחות
הטומאה." (שפת אמת, קרח שנת תרל"א).
הכהן
זוכה לשרת בבית המקדש כי הוא מבטל את עצמו מול כלל ישראל. בזכות ההתבטלות הזאת הוא
מסוגל לעבוד בבית ה'. אם זה לא היה כך, מי יעיז להכריז על עצמו שהוא הגיע למדרגה
רוחנית גבוה מספיק כדי לעבוד בבית המקדש?
אף
אדם מסוגל לשרת בבית המקדש בזכות מעשיו אלא בזכות סייעתא דשמיא בלבד.
"
כי אם יהיה כל אדם זוכה כפי מעשיו לא יהיה כח לשום בריאה לגשת אל עבודת הקודש
כנ"ל " (שפת אמת, קרח שנת תרל"א).
קרח
העיז והציע את מועמדותו לתפקיד כהן גדול, במקום אהרון וזה גרם לקיטרוג גדול ופגיעה
באחדות עם ישראל.
נראה
לומר שהתיקון של מחלוקת קרח הינו להתאחד מאחורי הכהנים ולקבל דרכם את השכינה.
בנוסף
לכך, עבודת הכהנים בבית המקדש תורמת לחידוש העולם מידי יום. זה רמוז בדברי משה
רבנו כאשר הוא קובע את מבחן עבודת הקטורת למחרת בבוקר.
כמו
שכתוב: וַיְדַבֵּר אֶל-קֹרַח וְאֶל-כָּל-עֲדָתוֹ, לֵאמֹר, בֹּקֶר
וְיֹדַע ה' אֶת-אֲשֶׁר-לוֹ וְאֶת-הַקָּדוֹשׁ, וְהִקְרִיב אֵלָיו; וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר-בּוֹ,
יַקְרִיב אֵלָיו (במדבר טז,ה).
ה"שפת
אמת" לומד מהמילים וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר-בּוֹ הכתובים בלשון עתיד, שהקב"ה מחדש כל בוקר
את העולם בזכות עבודת הכהנים בבית המקדש.
"
וזה היה בחינת הכהן עובד ה' וכל העולם נתחדש בכל יום בעבודתו בבית המקדש."
(שפת אמת, קרח שנת תרמ"ג).
מבחינה
חיצונית, עבודות המקדש נראות גשמיות. ניקח מספר דוגמאות: שחיטת בהמות, הקרבת
מנחות, כלים עשויים מזהב, זריקת דם על מזבח, נסכי יין וכו'...
תכלית
עבודות המקדש היא לתקן את המעשים. רק הקב"ה יכול להורות לנו איך לעשות את
התיקון. לכל קרבן יש סדר מדוקדק של עבודות ואין לנו אפשרות לעשות שינויים.
לכן
ל"ט מלאכות האסורות בשבת נלקחות מעבודות הקרבנות ובנין המשכן.
אין
אנחנו יודעים איך הדברים פועלים, אבל מעשי המצוות משפיעים על דברים עליונים. לכן
אסור להוסיף או לגרוע על מה שכתוב בתורה.
קרח
חלק על העיקרון הזה כאשר הוא לבש טלית שכולה תכלת במקום ציצית עם חוט אחד תכלת.
קרח ניסה לעשות יותר ממה שהקב"ה ציוה. (ראה מדרשה רבה
יח,ג).
לפי ה"שפת אמת" הקב"ה מעדיף שכל עם ישראל משתתף באותה מצווה,
מאשר יחידים מחמירים על עצמם ומתנתקים מהכלל.
במקרה של קרח, הקב"ה אינו רואה בעין טובה מי שלובש טלית שכולה תכלת או גר
בבית מלאה ספרי תורה. הקב"ה נתן את המצוות כדי לאחד את עם ישראל ולא לגרום
לפירוד ח"ו.
המסר מפרשת קרח הוא: שמצות ציבור אהובה על הקב"ה הרבה יותר מתוספת של
יחידים.
האחדות מתגלה במיוחד בעבודת המקדש כאשר קרבנות הציבור הינם מדודים ואין מקום
להוסיף עליהם כמו שכתוב במחצית השקל: הֶעָשִׁיר
לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל לָתֵת אֶת תְּרוּמַת ה'
לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם (שמות ל,טו).
" כי מצות הציבור עולה על כולן, וכן בקרבנות ציבור כתיב העשיר לא ירבה
וכו' שיהיה יד כולן שוה." (שפת
אמת קרח, שנת תרס"ד).
ברוך ה' היום במדינת ישראל, אזרחי המדינה שותפים בהרבה מצוות. התקציבים
שמועברים למוסדות תורניים משתפים את כל חלקי העם במצוות לימוד התורה. המיסים
שכולנו משלמים מועברים לצה"ל, וכך אזרחי המדינה שותפים במצוות מסירות נפש של
החיילים למען עם ישראל.
עדיין חסרה לנו את המצווה העיקרית המאחדת את העם בצורה מושלמת והיא עבודת
הקרבנות בבית המקדש. בע"ה בזכות האחדות וביטול מחלוקת שאינה לשם שמים נבנה את
בית המקדש השלישי בב"א.
הגיליון מוקדש לרפואתה השלמה של משה בן איבון
פתחון ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה