פרשת השבוע: פרשת וירא - איך זוכים בהר הבית?

פרשת וירא תשע"ו

גיליון מס' 242 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

איך זוכים בהר הבית?

איך מתנהגים בהר הבית על פי אברהם אבינו?

איך אברהם אבינו זכה במקום המקדש?

בפרשת וירא אברהם אבינו עולה להר הבית כדי לקיים את מצוות ה': להעלות את יצחק בנו לעולה.

ננסה ללמוד מתוך פשט הפסוקים של פרק כ"ב איך מתנהגים בהר המוריה ואיך זוכים בו.

בזכות אברהם אבינו שעמד בניסיון של עקדת יצחק הקב"ה נתן לנו את האפשרות של התשובה ושל קיבוץ גלויות בירושלים.

כך כתב בעל הטורים: " בזכות אברהם שאמר נשתחוה ונשובה זכו ישראל לעשות תשובה והיינו לכו ונשובה נחפשה דרכינו ונשובה השיבנו ה' אליך ונשובה ובזכותם הגליות מתקבצות לכו ונשובה אל עיר ה' ואם לא זכו אומר נתנה ראש ונשובה הכל בזכות אברהם:" (בראשית, בעל הטורים יב,ו).

נראה לומר שיש קשר בין התנהגות אברהם אבינו בזמן העקידה ובין התייחסות עם ישראל לירושלים והר הבית.

בע"ה נעבור פסוק פסוק ונראה את הדברים בפנים.

פסוק ד': ַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא אֶת-הַמָּקוֹם—מֵרָחֹק. אברהם אבינו ראה את מקום המקדש כדי ללמד אותנו שיש חשיבות לראות את העזרה ולעלות לרגל כדי להראות שם. כמו שכתוב: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹקיךָ בַּמָּקוֹם ( דברים טז,טז).

פסוק ה': וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל-נְעָרָיו, שְׁבוּ-לָכֶם פֹּה עִם-הַחֲמוֹר, וַאֲנִי וְהַנַּעַר, נֵלְכָה עַד-כֹּה.  ישמעאל ואליעזר ליוו את אברהם אבינו עד כה. לקראת העלייה להר המוריה אברהם אבינו נפרד מהם ומשאיר אותם יחד עם החמור. מכאן מוכח שאין מקום לישמעאל ולאומות העולם בהר הבית אלא לזרע ישראל.

וְנִשְׁתַּחֲוֶה, וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם  מכאן רואים שיש חשיבות להשתחוות במקום המקדש.

פרשת שבוע- פרשת נח הקרבן שהציל את העולם

פרשת נח תשע"ו

גיליון מס' 240 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                      

הקרבן שהציל את העולם

מדוע נח בנה מזבח מיד עם צאתו מן התיבה?

איך קרבן התמיד משפיע על שלום העולם?

פרשת נח עוסקת בחורבן עולם מושחת ובנין עולם חדש, טוב יותר. כאשר המבול הסתיים וניתן היה לבן אנוש לחיות על כדור הארץ, הקב"ה מצווה את נח לצאת מן התיבה.

הדבר הראשון שנח עושה בצאתו מן התיבה, הוא לבנות מזבח ולהקריב קרבנות לה'. כמו שכתוב:  וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ, לַה'; וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה, וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהוֹר, וַיַּעַל עֹלֹת, בַּמִּזְבֵּחַ  (בראשית, ח,כ).

נח מקריב את קרבנותיו בהר הבית באותו מזבח שבנו אדם הראשון וקיון והבל. כמו שרבי יונתן בן עוזיאל מתרגם את הפסוק: וּבְנָא נחַ מַדְבְּחָא קֳדָם ה' הוּא מַדְבְּחָא דְבָנָא אָדָם בְּעִידָן דְאִיטְרַד מִן גִנְתָא דְעֵדֶן וְאַקְרִיב עֲלוֹי קָרְבָּנָא וְעִלוֹי אַקְרִיבוּ קַיִן וְהֶבֶל יַת קָרְבָּנֵיהוֹן וְכַד נַחְתוּ מוֹי דְטוֹבְעָנָא אִיתְצַד וּבַנְיֵיהּ נחַ (בראשית ח,כ).

מיד לאחר הקרבת הקרבנות הקב"ה עושה ברית עם כל האנושות ומבטיח לא להחריב שוב את העולם. בזכות הקרבנות של נח העולם ניצל ולא יחרב עוד.

במה שונה הקרבן של נח מהקרבנות שהביאו לפניו אדם הראשון וקין והבל? למה קרבנותיהם לא מנעו את המבול?

המאמר מבוסס על פירוש ה"בית גנזי" על התורה על חומש בראשית דפים יז-כ.

נקדים ונביא את המחלוקת בין בית הלל ובית שמאי על סדר בריאת העולם. האם השמים נבראו תחילה או הארץ נבראה תחילה?

בית הלל טוען שהארץ נבראה ראשונה ובית הלל אומר שהשמים נבראו תחילה. בהמשך רבי שמעון בן יוחאי מחבר את שתי הדעות ואומר ששניהם נבראו יחד.

כמו שכתוב: "בית שמאי ובית הלל בית שמאי אומרים השמים נבראו תחלה ואחר כך נבראת הארץ ובית הלל אומרים הארץ נבראת תחלה ואח"כ השמים אלו מביאין טעם לדבריהם ואלו מביאין טעם לדבריהם ....... א"ר שמעון בן יוחאי תמיה אני היאך נחלקו אבות העולם בית שמאי ובית הלל על בריית שמים וארץ אלא שאני אומר שניהם לא נבראו אלא כאלפס וכסויה שנאמר (ישעיה מח) קורא אני אליהם יעמדו יחדו" (מדרש רבה בראשית א,טו).

בעל ה"בית גנזי" מגלה לנו את המשמעות העמוקה של המחלוקת. התנאים הקדושים חולקים על תכלית העולם.

האם הקב"ה ברא את העולם כדי להטיב עם הבריאות ולהעניק שפע כלכלי ורוחני? או לחילופין העולם נברא כדי שהבריאות יביאו להתגלות הבורא וימליכו אותו על פני הארץ?

בית הלל דוגלים בגישה הראשונה שתכלית העולם הינו להטיב עם הבריאות. בית שמאי סוברים שתכלית העולם להמליך את הקב"ה ולהגביר בקדושה.

סרטון על הפרשה מהר הבית

פרשת השבוע - פרשת בראשית מהו מקור הברכה?

פרשת בראשית תשע"ו

גיליון מס' 239 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

                                                      

מהו מקור הברכה?

מדוע הקב"ה מברך את האדם בפריה וריביה?

למה בית המקדש נמשל לחדר המיטות?

בסימנא טבא נתחיל את ספר בראשית כמו שסיימנו את חומש דברים בסימן של ברכה. ראינו בפרשת זאת הברכה את הקשר ההדוק בין הברכה ובין הקרבת קרבנות במספר מקומות בתורה. בפרשת בראשית הקב"ה מברך בפעם הראשונה את האדם. הוא מברך אותו בברכה של פריה וריביה כדי ליישב את העולם. כמו שכתוב: וַיְבָרֶךְ אֹתָם, אֱלֹקים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹקים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ; וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל-חַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ. (בראשית א,כח).

לכאורה אין קשר או רמז בין ברכה זאת ובין בית המקדש. בע"ה ננסה למצוא את הקשר.

נקדים ונבהיר כמה נקודות בתהליך בריאת העולם.

רש"י מפרש שהקב"ה תכנן את העולם במידת הדין וכאשר הוא ראה שהוא לא יוכל להתקיים הוסיף את מידת הרחמים. "ולא אמר ברא ה', שבתחלה עלה במחשבה לבראותו במדת הדין. ראה שאין העולם מתקיים, הקדים מדת רחמים, ושתפה למדת הדין. היינו דכתיב: "ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים" (רש"י בראשית ב, ד).

בעל "השם משמואל" מפרש את דברי רש"י בצורה נפלאה. הרי לא יתכן שהקב"ה טעה ושינה את דעתו לגבי בריאת העולם. מלכתחילה העולם נברא בשילוב מידת הדין ומידת הרחמים. מידת הדין מסמלת את כוחות הצמצום וההסתר.

במידת הדין בלבד העולם היה מתבטל מעצמו בתהליך טבעי. לעומת זאת, מידת הרחמים מסמלת את כוחות ההתגלות וההתפשטות. "...היינו דכל ששת ימי המעשה שהיתה הבריאה נמתחת והולכת על כרחך לומר שהיתה מסתתרת ומצטמצמת והולכת, אך בהגיע יום השבת באה חיות חדשה לעולם להבריאה היפוך ההסתר וההעלם רק התגלות אלקית שהופיעה בתוך הבריאה.." (שם משמואל, בראשית תרע"ב דף יב).

למעשה ה"שם משמואל" מחלק את בריאת העולם לשני חלקים. חלק הראשון הוא ששת ימי הבריאה וחלק השני יום השבת. ימי הבריאה מסמלים את מידת הדין, הצמצום, הגבולות וההסתר. יום השבת מסמל את מידת הרחמים, ההתגלות, העדר גבולות ושפע.

בעל "השם משמואל" מביא את דברי המהר"ל כדי להמחיש את הדברים. כל מי שעוסק בבנין מעמיד גבול בין החלל הפנימי של הבנין ובין השטח החיצוני. למעשה הוא מגביל את שטח המחיה שלו לשטח מצומצם יותר. פעולה זאת מזמינה את מידת הדין ומנוגדת למהות של הברכה. הברכה מתפרצת ומתפשטת ללא גבולות כמו שכתוב בברכת יעקב אבינו בבית אל: וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרֲכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ. (בראשית כח,יד). ראוי לציין שברכה זאת ניתנה ליעקב אבינו בהר המוריה.