חנוכה: להרגיש כמו כהן המשרת במקדש

חנוכה  - וישב תשע"ח

גיליון מס 322  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

להרגיש כמו כהן המשרת במקדש

 עיקר המצווה בחג חנוכה היא הדלקת נרות במשך שמונה ימים. הרמב"ן בפירושו על התורה כתב שיש קשר בין חנוכת המשכן במדבר ובין ניצחון החשמונאים בתקופת בית שני. אהרון הכהן ראה ששבט לוי לא השתתף עם כל הנשיאים בזמן חנוכת המשכן. כתוצאה מזה, הקב"ה ניחם אותו במעמד חנוכת בית המקדש בעזרת נס פך השמן שדלק שמונה ימים.

כמו שכתוב: "אבל ענין ההגדה הזו, לדרוש רמז מן הפרשה על חנוכה של נרות שהיתה בבית שני על ידי אהרן ובניו, רצוני לומר חשמונאי כהן גדול ובניו." (רמב"ן במדבר ח,ב).

המדרש רבה מדגיש שהפיצוי שניתן לשבט לוי יתקיים לנצח כמו ברכת הכוהנים. כמו שכתוב: " וְאַהֲרֹן לֹא הִקְרִיב עִם הַנְּשִׂיאִים, וְהָיָה אוֹמֵר אוֹי לִי שֶׁמָּא בִּשְׁבִילִי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבֵּל שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה לֵךְ אֱמֹר לוֹ לְאַהֲרֹן אַל תִּתְיָרֵא לִגְדוֹלָה מִזּוֹ אַתָּה מְתֻקָּן. לְכָךְ נֶאֱמַר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת. הַקָּרְבָּנוֹת, כָּל זְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָשׁ קַיָּם הֵם נוֹהֲגִים, אֲבָל הַנֵּרוֹת לְעוֹלָם (במדבר ח,ב): אֶל מוּל פְּנֵי הַמְנוֹרָה יָאִירוּ, וְכָל הַבְּרָכוֹת שֶׁנָּתַתִּי לְךָ לְבָרֵךְ אֶת בָּנַי, אֵינָן בְּטֵלִין לְעוֹלָם." (מדרש רבה, במדבר טו,ו).

הרב יעקב משה חרל"פ מקשה על המדרש ועל פירוש הרמב"ן.

ראשית המנורה אינה נדלקת כאשר בית המקדש אינו קיים. שנית, החנוכיה שאנחנו מדליקים כל שנה במשך שמונה ימים אינה נדלקת על ידי הכהנים בלבד אלא על ידי כל ישראל!

המאמר מבוסס על דברי הרב יעקב משה חרל"פ מתוך ספרו מי מרום על חנוכה במאמר ח'.

ננסה להתעמק בדברי הרמב"ן והמדרש רבה כדי להבין את מהות נס חנוכה ברמה הפנים-ישראלית וגם ביחס לאומות העולם.

מובאות בתלמוד שתי דעות לגבי סדר הדלקת החנוכיה.  בית שמאי אומרים להדליק שמונה נרות ביום הראשון ולרדת בכל יום. בית הלל אומרים שעולין בקודש ואין מורידין, לכן מתחילים בנר אחד וכל יום מוסיפים נר אחד.

הרב חרל"פ מסביר את דברי בית שמאי, כאשר עיקר מצוות הדלקת החנוכיה הוא פרסום הנס לאומות העולם כדי שיכירו בבורא העולם.

אור החנוכיה מנסה להשפיע על הגויים, לכן מקום ההדלקה הוא מחוץ לפתח הבית. הסיבה שמתחילים משמונה נרות היא שדרוש הרבה אור מהתחלה כדי להשפיע על אומות העולם, כאשר נר אחד לא היה מספיק.

בית הלל סוברים שעיקר מצוות הדלקת נרות חנוכה הוא גילוי הנס והאור לישראל. רק לאחר מכן ניתן להשפיע גם על אומות העולם בפרסום הנס מחוץ לבית.  התלמוד מדייק שעלינו להעמיד את החנוכיה בסמוך לפתח הבית ממש.

פרשת שבוע: פרשת תולדות: הרוחניות מתחילה מהגשמיות

פרשת תולדות תשע"ח

גיליון מס 320 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                       

הרוחניות מתחילה מהגשמיות

 בפרשת תולדות יצחק אבינו מתגלה לעולם לאחר שאברהם אבינו סיים את דרכו.

יצחק אבינו מתיחס לעשו באופן מיוחד, וזה מעלה שאלות רבות. קשה להבין את פשט הפסוקים על נתינת הברכות ליעקב ועשו.

קשה עוד יותר להבין את עלילת הסיפור של התחזות יעקב אבינו וגניבת הברכות.

מדוע רבקה אמנו הכריחה את יעקב לקחת את ברכת עשו?

מה המהות של כל ברכה וברכה ומה ההבדל ביניהן?

ננסה להשיב לשאלות האלה בעזרת מאמרי חז"ל ופירוש ה"שפת אמת" על התורה.

הברכות שיצחק אבינו התכוון לתת לעשו קשורות לעולם הגשמי. יצחק אבינו רצה שהשפע הגשמי יבוא לעולם דרך עשו והשפע הרוחני דרך יעקב אבינו.

רבקה אמנו לא הסכימה לגישה של בעלה, לכן היא הכריחה את יעקב אבינו לקחת גם את השפע הגשמי.

יעקב אבינו לקח מעשו את ברכת העולם הזה כדי שהשפע החומרי יעבור דרך ישראל.

כאשר בית המקדש היה קיים, כל השפע היה מתפשט לעולם מהר הבית. כמו שכתוב בתלמוד: "רשב''ג אומר העיד ר' יהושע מיום שחרב בהימ''ק אין יום שאין בו קללה ולא ירד הטל לברכה וניטל טעם הפירות ר' יוסי אומר אף ניטל שומן הפירות ר' שמעון בן אלעזר אומר הטהרה נטלה את (הטעם ואת) הריח המעשרות נטלו את שומן הדגן" (מסכת סוטה מח, ע/א).

זה לא בית המקדש לבדו בעצם קיומו שמביא שפע לעולם אלא עבודת הקרבנות. קרבנות הציבור משפיעים לטובה על הטבע ועל כל גידולי הארץ.

כמו שכתוב בתלמוד: "תניא א''ר יהודה משום ר''ע מפני מה אמרה תורה הביאו עומר בפסח מפני שהפסח זמן תבואה הוא אמר הקב''ה הביאו לפני עומר בפסח כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות ומפני מה אמרה תורה הביאו שתי הלחם בעצרת מפני שעצרת זמן פירות האילן הוא אמר הקב''ה הביאו לפני שתי הלחם בעצרת כדי שיתברכו לכם פירות האילן ומפני מה אמרה תורה נסכו מים בחג אמר הקדוש ברוך הוא נסכו לפני מים בחג כדי שיתברכו לכם גשמי שנה" (ראש השנה טז ע/א).

ראינו איך עבודת הקרבנות בבית המקדש הביאה פרנסה ושפע לעולם כולו. ה"שפת אמת" מחדש דבר נפלא בנושא השפע הגשמי. הוא מבחין בין הגישה של עשו לבין זאת של יעקב אבינו.

עשו מחפש את התענוגים של העולם הזה הנלווים לברכת השפע. לעומת זאת יעקב אבינו רוצה להדבק בשורש של השפע שבא מהחסד והטוב האין סופי של הקב"ה.

לכן לפי פשט הפסוקים הברכות של יעקב אבינו ועשו נראות זהות. אבל כאשר מתעמקים מדובר בשתי גישות מנוגדות.

פרשת השבוע: פרשת וירא לאן רץ אברהם אבינו?

פרשת וירא תשע"ח

גיליון מס 319 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

                                                    

לאן רץ אברהם אבינו?

בפרשת וירא אברהם אבינו מתגלה לעולם בכל גדלותו. זה מתחיל עם מידת הכנסת אורחים ומסתיים במסירות נפש במעמד עקידת יצחק.

לאחר ברית המילה, התורה מתארת לנו את המפגש עם המלאכים בצורה מפורטת עם תיאורים שנראים מיותרים.

התורה חוזרת חמש פעמים על החיפזון של אברהם אבינו. כמו שכתוב: וַיַּרְא, וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל, וַיִּשְׁתַּחוּ, אָרְצָה.  ....  ו וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה, אֶל-שָׂרָה; וַיֹּאמֶר, מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת--לוּשִׁי, וַעֲשִׂי עֻגוֹת.  ז וְאֶל-הַבָּקָר, רָץ אַבְרָהָם; וַיִּקַּח בֶּן-בָּקָר רַךְ וָטוֹב, וַיִּתֵּן אֶל-הַנַּעַר, וַיְמַהֵר, לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ. (בראשית יח, א-ז).

מדוע אברהם אבינו ממהר ורץ לשרת את האורחים?

למה התורה מפרטת את תפריט המאכלים שהוגשו?

ננסה לענות לשאלות האלה בעזרת מקורות חז"ל ובע"ה נגלה דברים נפלאים.

ראשית נביא את דברי רש"י האומר שהמפגש בין אברהם אבינו ובין המלאכים קרה בט"ו בניסן, בחג הפסח.

כמו שכתוב: "כעת הזאת לשנה הבאה, ופסח היה, ולפסח הבא נלד יצחק, מדלא קרינן כעת אלא כעת." (רש"י בראשית יח,י).

רש"י לומד את זה מתוך חישובי תאריכים ביחס ללידת יצחק אבינו. לעומת זאת המדרש רבה מסיק שזה היה פסח מתוך אפיית המצות של שרה אמנו. כמו שכתוב: מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת--לוּשִׁי, וַעֲשִׂי עֻגוֹת  הֲדָא אָמְרָת פְּרוֹס הַפֶּסַח הֲוָה. " (בראשית רבה  מ”ח, י”ב).

ישנה תשובה מרבי שרירא גאון שמפרש את המקור לשלוש מצות של ליל הסדר לשלושת הסאים קמח שאפתה שרה אמנו. כמו שכתוב: "שאלו אנשי קירואן את ר' שרירא גאון: למה לוקחים שלוש מצות בליל פסחים, לא פחות ולא יותר? והשיב להם: שלוש מצות שאנו משתמשים בהן בליל פסח רמז לשלוש סאין, שאמר אברהם לשרה: מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת--לוּשִׁי, וַעֲשִׂי עֻגוֹת  " (בראשית י"ח, ו); ולפי דעת חז"ל היה אז ערב פסח." (אוצר הגאונים, מסכת פסחים, חלק התשובות, עמ' 129).

נראה לומר שאברהם אבינו מכין עבור בני ישראל את יציאת מצרים שאף היא תהיה תחת סימן של החיפזון ולחץ של זמן.

נביא כמה פסוקים המבליטים את ענין החיפזון בזמן יציאת מצרים ואפית המצות.

וַיֹּאפוּ אֶת-הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם, עֻגֹת מַצּוֹת--כִּי לֹא חָמֵץ:  כִּי-גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם, וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ (שמות יב,לט).

וְכָכָה, תֹּאכְלוּ אֹתוֹ--מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים, נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם; וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן, פֶּסַח הוּא לַה'. (שמות יב,יא).

וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל-הָעָם, לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן-הָאָרֶץ: (שמות יב,לג).

מכאן ניתן לומר שאברהם אבינו אינו ממהר ללא סיבה אלא הוא ממהר כמו שבניו עתידים למהר בתאריך זה, כדי לצאת משעבוד מצרים ולהיכנס לארץ ישראל.

נראה להוסיף שגם ברית המילה שעשה אברהם אבינו היתה באותו תאריך שבני ישראל מלו במצרים כדי להקריב את הקרבן פסח.

חומש בראשית: מאחורי הקלעים של בריאת העולם

ספר בראשית תשעח

גיליון מס 318 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

                                                        

מאחורי הקלעים של בריאת העולם

 הפרשיות הראשונות של התורה מחומש בראשית קשות להבנה ונראות סתומות.

ננסה להבין את מהות הבריאה בעזרת פירוש הבית גנזי והמי מרום על התורה.

ביום השלישי של בריאת העולם הקב"ה מגלה לנו את סדר הבריאה. כמו שכתוב: ויֹּאמֶר אֱלֹקים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה וַיְהִי כֵן. (בראשית א,ט).

בהתחלה המים היו מכסים את כל העולם. לאחר מכן הקב"ה מעמיד את המים במקום אחד והיבשה במקום אחר. כתוצאה מזה נוצר ריבוי מים בנהרות ובימים וצמצום או העדר מים במקומות אחרים המהווים את היבשה.

כך הוא סדר הבריאה: בהתחלה האור נמצא בכל מקום באופן שווה. לאחר הצמצום האור מתרכז במקום אחד בלבד ונעלם משאר המקומות.

כמו שכתוב: " וְאָמַר דָוִד, אַתָּה הוּא שֶׁעָשִׂיתָ אֶת כָּל הָעוֹלָם, וְעָשִׂיתָ אֶת הַמַּיִם, וְהַמַּיִם הָיוּ מְכַסִּין אֶת הָעוֹלָם מֵהָרִבּוּי שֶׁבָּהֶם, וְעָשִׂיתָ לָהֶם שֶׁיִּתְכַּנְּסוּ בְּצִמְצוּם כֻּלָּם אֶל מָקוֹם אֶחָד. כָּךְ יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁשְּׁכִינָתְךָ שֶׁהִיא מְלֵאָה כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, שֶׁתְּצַמְצֵם אוֹתָהּ בְּבֵיתְךָ, שֶׁיּוֹתֵר רָאוּי הוּא לִהְיוֹת שָׁם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, לְבֵיתְךָ נָאֲוָה קֹדֶשׁ, וְלֹא לִזְמַן מוּעָט, אֶלָּא לְאוֹרֶךְ יָמִים." (זוהר חדש דף יב).

כך נוצר ההבדל בין ארץ ישראל לבין שאר הארצות. כך נוצר עם ישראל שמובדל מאומות העולם. כך נוצרה הקדושה היתרה של מקום המקדש ביחס למקומות האחרים. אפשר להמשיך כך בדברים רבים נוספים.

כמו שכתוב: "מדברי הזוהר חדש מתבאר כי הקדושה יתירה שהיתה במקדש באה ממה שנצטמצמה מכל העולם והתאספה במקום המקדש ועל ידי כך נעשה שם גלוי שכינה ביותר." (בית גנזי בראשית דף נא).

הפירוש הזה שופך אור חדש על הרש"י הראשון על התורה העוסק בבעלות על ארץ ישראל וטענת הגויים המכנים את ישראל ליסטים.

כמו שכתוב: "...שאם יאמרו אומות העולם לישראל: לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם: כל הארץ של הקב"ה היא; הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו". (רש"י בראשית א,א).

נכון! אנחנו לסטים שלקחנו את מעט הקדושה שהיתה בגויים וקיבלנו אותה לפי רצון הבורא.

בזכות דברי הזוהר החדש אנחנו מבינים שמדובר ברצון ה' שנמצא בכל שלבי הבריאה מבראשית עד עצם היום הזה.

הרב חרל"פ בפירושו על התורה מסביר את מקור האנטישמיות והאנטי-ציונות של ימינו.

חג סוכות: חג ההיבדלות לקבלת השכינה

חג סוכות תשעח

גיליון מס 317 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

                                                        

חג ההיבדלות לקבלת השכינה

חג סוכות משופע במצוות וקרבנות. הסוכה מכונה בזוהר הקדוש: צלא דמהימנותא (צל האמונה).

זאת אומרת שהשכינה נמצאת בסוכות של עם ישראל.

מדוע השכינה מתגלה דרך הסוכה?

במה זה מתבטא? האם יש קשר בין ארץ ישראל ובית המקדש ובין הסוכה?

ננסה לענות לשאלות האלה בעזרת פירוש ה"שפת אמת" על סוכות.

הקדושה שייכת לעם ישראל בלבד.  לכן כדי שהיא תתגלה, עם ישראל צריך להיבדל מהגויים ומהשפעתם.

כל המצוות של חג סוכות באות להבדיל אותנו מאומות העולם.

ראשית ננסה להתעמק במושג של הבדלה בין שני דברים ונקשר אותם למצוות החג.

יש מספר דרכים הגורמים להיבדלות.

1-הקמת מחיצה פיזית, גבול או מכשול מפריד בין אנשים או עמים.

דפנות הסוכה מהוות מחיצה בין יושבי הסוכה ובין העולם החיצוני.

הסוכה מבדילה אותנו מאומות העולם כדי שהשכינה תתגלה בתוכה.

נראה לומר, שמסיבה זאת דרושות 3 דפנות כדי לייצר חלל סגור ונפרד מהסביבה.

באופן דומה, בית המקדש מבדיל בין ישראל ובין הגויים כאשר הגויים אינם מורשים להיכנס לעזרה מעבר לחיל כמו שכתוב: "הר הבית מקודש ממנו, שאין זבים וזבות נדות ויולדות נכנסים לשם. החיל מקודש ממנו, שאין עובדי כוכבים וטמא מת נכנסים לשם. עזרת נשים מקודשת ממנו, שאין טבול יום נכנס לשם ואין חייבין עליה חטאת. עזרת ישראל מקודשת ממנה, שאין מחוסר כפורים נכנס לשם וחייבין עליה הטאת." (מסכת כלים פרק א משנה ח).

2-התנהגות שונה ויוצאת מן הכלל מבדילה בין אנשים. כאשר אנחנו אוגדים ארבעת המינים ומנענעין אותם לפי סדר מסוים ומסובבים איתם את המזבח זהו דבר משונה

יום כיפור: התשובה האמיתית מביאה את הגאולה

יום כיפור תשעח 

גיליון מס 316 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

                                                        

התשובה האמיתית מביאה את הגאולה

 תכלית הימים הנוראים היא לשוב אל ה'. התשובה מעומק הלב מסוגלת לבטל את כל המחיצות וכל הגזרות. זאת מתנה מיוחדת שהקב"ה העניק לנו ברוב חסדיו בימים אלה.

יום השיא הינו יום כיפור כאשר אדם בשר ודם-הכהן הגדול נכנס לקודש הקודשים.

ננסה להבין את הקשר בין התשובה ובין הגאולה השלמה. המאמר מבוסס על דברי הרב חיים כהן, ה"חלבן" בספריו על חגי תשרי.

בפרשת נצבים נמצאים הפסוקים העוסקים בתשובה בצורה מרוכזת.

כמו שכתוב: ג וְשָׁב ה' אֱלֹקיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹקיךָ, שָׁמָּה.  ד אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲךָ, בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם--מִשָּׁם, יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹקיךָ, וּמִשָּׁם, יִקָּחֶךָ.  ה וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹקיךָ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ--וִירִשְׁתָּהּ; וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ, מֵאֲבֹתֶיךָ.  ו וּמָל ה' אֱלֹקיךָ אֶת-לְבָבְךָ, וְאֶת-לְבַב זַרְעֶךָ:  לְאַהֲבָה אֶת- ה' אֱלֹקיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ--לְמַעַן חַיֶּיךָ.  ז וְנָתַן ה' אֱלֹקיךָ, אֵת כָּל-הָאָלוֹת הָאֵלֶּה, עַל-אֹיְבֶיךָ וְעַל-שֹׂנְאֶיךָ, אֲשֶׁר רְדָפוּךָ.  ח וְאַתָּה תָשׁוּב, וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה'; וְעָשִׂיתָ, אֶת-כָּל-מִצְו‍ֹתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם  (דברים ל,ג-ח).

הרמב"ן מפרש שפסוקים אלה מדברים לעתיד לבוא (רמב"ן על התורה, דברים ל,א). ה"חלבן" מוסיף שמדובר באחרית הימים.

למעשה ניתן להבחין בשני שלבים בפסוקים האלה. השלב הראשון הינו קיבוץ גלויות על ידי הקב"ה וירושת הארץ (פסוקים ג',ד',ה').

לאחר מכן עם ישראל שב אל ה' כאשר הקב"ה מבצע ברית מילה וירטואלית בלב כל אחד מישראל. (ראה פסוקים ו',ז',ח').

מדובר בחזרה בתשובה רוחנית בזמן הגאולה. (טללי חיים, אלול תשרי דף שג).

ה"חלבן" מתעמק ומסביר איך עושים תשובה רוחנית.

התשובה הרוחנית היא חשיבה על כלל עם ישראל ולא רק על עצמו כאדם פרטי, כמו בזמן הגלות.

כאשר עם ישראל חוזר לארצו עליו לדאוג לדברים הכלליים והלאומיים הקשורים לכלל ישראל. זאת משמעות האמיתית של התשובה הרוחנית הבאה לאחר קיבוץ הגלויות.

כמו שכתוב: "וצריך כל אחד מישראל להיות מעורר עצמו יותר ויותר לחשוב מחשבות על כלל עם ישראל, ולא רק על עצמו....והיינו שבדורנו כל אחד ואחד יכול וראוי וצריך ומחוייב למסור עצמו ממש למען הגאולה ולמען התשובה." (טללי חיים, אלול תשרי דף שח).

איך חושבים על כלל ישראל בימינו? באלו מעשים זה בא לידי ביטוי?

ראש השנה: ראש השנה, חג האחדות

ראש השנה תשעח

גיליון מס 315 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

                                                        

ראש השנה, חג האחדות

 בכל שנה אנחנו קוראים בסמוך לראש השנה את הפרשיות נצבים ו-וילך. הנושא המרכזי בשתי הפרשיות הוא התכנסות העם.

בפרשת נצבים בני ישראל מתאספים כדי לכרות ברית עם הקב"ה ופרשת וילך עוסקת במצוות הקהל בחצרות בית המקדש לאחר שנת השמיטה.

מדוע משה רבנו כורת ברית ה' עם בני ישראל לקראת מותו ולא עשה זאת לפני כן?

מדוע מצוות הקהל מופיעה לאחר מעמד ברית ה' ובאמצע העברת השלטון ליהושע?

למה מצוות הקהל נאמרה בסוף ספר דברים ולא בתחילתו עם שאר מצוות המלך?

האם יש קשר בין התכנסות העם וראש השנה?

המהר"ל מפראג מפרש שכל עוד משה רבנו הנהיג את בני ישראל הוא היה שומר עליהם ,לימד אותם את התורה ואיך לעבוד את ה'. לכן לקראת פטירתו הוא חידש את הברית בין ישראל ובין הקב"ה. משה רבנו ידע שבני ישראל חלשים יותר כאשר הוא לא ינהיג אותם ועלולים לחטוא.

כמו שכתוב: "...כל ימי משה לא היה צריך להכניסם בברית שהרי הוא מלמדם ומנהיגם להיות עובדים להקדוש ברוך הוא וידע כי אחר מותו צריכים יותר לברית.." ( מהר"ל, גור אריה, נצבים דף קלב).

ננסה קצת להעמיק ולהבין איך משה רבנו או המלך משפיעים על ישראל. ה"שם משמואל" מביא את הרמב"ם מהלכות מלכים שמציין שהלב של מלך ישראל הוא ליבו של ישראל, לכן יש לשמור עליו מכל משמר. זאת אומרת שכל מה שקורה למלך משפיע על כל ישראל. כמו שכתוב: "על הסרת ליבו הקפידה תורה, שנאמר "ולא יסור לבבו" (דברים יז,יז)  שליבו, הוא לב כל קהל ישראל; ולפיכך דיבקו הכתוב בתורה יתר משאר העם". (הרמב"ם, הלכות מלכים, פרק ג הלכה ו').

לכן המלך קורא את התורה במעמד הקהל בבית המקדש כדי שהתורה תחדור לליבו ויחד איתו ללב של כל ישראל. (ראה שם משמואל שנת תרע"ב פרשת וילך דף רכז).

נראה להוסיף שמשה רבנו הכיל בתוכו את כל עם ישראל כמו מלך או כהן גדול.

מצוות הקהל הינה המצווה הכללית האחרונה שכתובה בתורה. יש למצווה הזאת משמעות מיוחדת לקראת הכניסה לארץ וגם לקראת ראש השנה.

בעל ה"בית גנזי" מביא את "ספר הבתים" כדי להסביר את המשמעות העמוקה של מצוות הקהל.

לאחר שנת השמיטה, הקב"ה צריך לבחון את זכותנו על ארץ ישראל. אם אנחנו ראויים הקב"ה יחדש את בעלותנו על הארץ.

כאשר המלך קורא בתורה לפני כל ישראל זה מהווה מעין מעמד הר סיני חוזר לקבלת התורה.

השמיטה מחדשת את קבלת הארץ ומעמד הקהל משחזר את מתן תורה מהר סיני.

נראה להוסיף, שבמעמד הקהל שלושה דברים מתאחדים בו זמנית: עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל בבית המקדש.

זאת המציאות האידיאלית!