פרשת השבוע: ויקהל- פקודי התרומה מביאה ברכה

פרשת ויקהל-פקודי החודש תשע"ז     

גיליון מס' 297 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

התרומה מביאה ברכה

בפרשיות ויקהל פקודי משה רבנו מוסר לבני ישראל את סדר בנין המשכן וכליו. באופן מפתיע, משה רבנו מקדים את מצוות השבת למצוות בנין המשכן.

כמו שכתוב:  שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן, לַה'; כָּל-הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה, יוּמָת (שמות לה,ב).

מדוע משה רבנו מקדים את מצוות השבת למשכן? האם מותר לבנות את בית המקדש בשבת? מה ההבדל בין עבודת הקרבנות שדוחה את השבת ובין בנין המקדש?

רש"י עונה לשאלה הזאת ומפרש שהשבת חשובה יותר מבנין המשכן. כתוצאה מזה אסור לחלל את השבת כדי לבנות את המשכן.

כמו שכתוב: "הקדים להם אזהרת שבת לצווי מלאכת המשכן, לומר שאינה דוחה את השבת:" (רש"י שמות לה,ב).

השבת היא מעין בית מקדש

ננסה להבין את עומק הקשר בין השבת ובין בית המקדש מתוך דברי השפת אמת. (שפת אמת, ויקהל שנת תרמ"ט דף קד).

כאשר שומרים את השבת אנחנו מתחברים אל הקב"ה ואל השכינה שמתגלה בבית המקדש. בית המקדש הינו מקום של ברכה, שפע ופיריון כאשר בתקופת שלמה המלך ענבי זהב היו צומחים בכניסה להיכל.

בתקופת הגלות עם ישראל מנותק ממקור החיים שלו, מארץ ישראל ומבית המקדש. הנביא ישעיה משווה את ישראל לסריסים. כמו שכתוב: כִּי-כֹה אָמַר ה', לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת-שַׁבְּתוֹתַי, וּבָחֲרוּ, בַּאֲשֶׁר חָפָצְתִּי; וּמַחֲזִיקִים, בִּבְרִיתִי.(ישעיה נו,ד). 

למרות שבזמן הגלות אנחנו רחוקים מהשכינה, יש אור בקצה המנהרה. בזכות השבת ניתן להתחבר לשכינה ולבית המקדש כמו שכתוב בהמשך דברי הנביא:  וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי, יָד וָשֵׁם--טוֹב, מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת:  (ישיעיה נו,ה).

ראינו איך דרך שמירת השבת ניתן להתחבר ולגעת בשורש של בית המקדש והשכינה.

השבת והמקדש

למה השבת נותנת לנו טעימה ממהות בית המקדש?

יום השבת מביא ברכה לכל ששת ימי השבוע. יום השבת הוא נבדל משאר הימים ונותן להם משמעות. השבת הוא מעין תרומה במימד של הזמן ומקדש את שאר הימים. ניתן למצוא רמז לכך בקני המנורה. כאשר הנור המערבי שבמרכז מנורת הזהב מסמל את השבת ושאר ששת הקנים מסמלים את ימי השבוע.

כמו שכתוב: "השבת הוא התרומה בזמן כמו שכתוב  יָמִים יֻצָּרוּ ולוֹ אֶחָד בָּהֶם (תהילים קלט,טז) זה יום השבת שמשייר ברכה וקדושה לכל הימים. וכמו כן יש תרומה במקום לעשות משכן ובית המקדש." (שפת אמת ויקהל שנת תרנ"א דף קיד).

כמו שהשבת היא תרומה של זמן, המשכן הוא תרומה של מקום. כל דבר שהאדם מפריש כתרומה לה' מזמין את ברכת ה' ביתרת הנכסים או המקומות שבבעלותו.

נראה לומר שזה מסביר את הקשיים שלנו היום לשלוט על כל חלקי ארץ ישראל כאשר מקום המקדש שמם ללא בית בנוי. כדי להחיל ברכה בכל יישובי הארץ עלינו להפריש תרומה שהיא בנין בית המקדש.

תרומה מאהבה

המשכן והתרומות של בני ישראל מגלות את הקשר הפנימי שלא ניתן לביטול בין ישראל ובין הקב"ה. התרומה שבאה מעומק הלב מוכיחה את אהבת ה' הנצחית  גם לאחר שבני ישראל חטאו עם עגל הזהב. הקב"ה מבקש מאיתנו להשתתף בבנין המשכן מכל הלב, כמו שכתוב:  קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה, לַה', כֹּל נְדִיב לִבּוֹ, יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת ה' (שמות לה,ה)

הסמיכות של בנין המשכן לחטא העגל מוכיחה שלמרות החטא הקב"ה בחר בנו מכל האומות כדי להשרות את השכינה.

ב"ה היום אנחנו לא נמצאים בגלות בין הגויים.

בידיים שלנו לגעת ממש בשורש המקדש ולחדש את ברכת הפיריון והשפע. כך נוכל לקדש את כל המעשים הגשמיים שאנחנו עושים יום יום כדי להתפרנס ולשמור על ביטחון התושבים.

ברכת ה' תחול במלוא עוצמתה בכלכלה, בהקמת יישובים,  בפיתוח התעשייה וכו'...

בע"ה נזכה עוד השנה לדרוש את ציון ולבנות מזבח כדי להקריב את קרבן פסח במועדו ובמקומו בב"א.

הגיליון מוקדש לעילוי נשמת הלל יפה בת רינה,  משה בן סולטנה ולרפואתם השלמה של יוסף בן שבה ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה