פרשת בהעלותך תשע"ז
גיליון מס' 304 מאת שמואל בן חמו
לקבלת
מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL
ל-
parashathamikdash@gmail.com
סמל המדינה הוא סמל השכינה
פרשת בהעלותך באה לאחר חנוכת המשכן וקרבנות
שנים עשר הנשיאים. נשיא שבט לוי לא הקריב קרבן יחד עם כל השבטים. לפי המדרש רבה, אהרון
הכהן מאוד הצטער על כך והקב"ה ניחם אותו כביכול עם עבודת הדלקת מנורת הזהב שבמקדש.
כמו שכתוב: "ואהרן לא הקריב עם הנשיאים,
והיה אומר: אוי לי שמא בשבילי - אין הקב"ה
מקבל שבטו של לוי. אמר לו הקב"ה למשה: לך אמור לו לאהרן - אל תתירא, לגדולה מזו
אתה מתוקן. לכך נאמר: "דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות", הקרבנות
- כל זמן שבהמ"ק קיים, הם נוהגים; אבל הנרות לעולם אל מול פני המנורה יאירו, וכל
הברכות שנתתי לך לברך את בני אינן בטלין לעולם."
(מדרש רבה במדבר טו).
המדרש מסביר לנו את סמיכות פרשת קרבנות הנשיאים
לפרשת הדלקת המנורה.
למעשה המדרש מעלה שאלות נוספות. איפה ראינו
שמדליקים את המנורה "לעולם אל מול פני המנורה יאירו" כאשר בית המקדש חרב?
מתוך מילים הפסוק ניתן לשאול מדוע התורה משתמשת
בלשון של עלייה ולא בלשון של הדלקה עבור הנרות?
כמו שכתוב: בְּהַעֲלֹתְךָ, אֶת-הַנֵּרֹת, אֶל-מוּל
פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת. ג וַיַּעַשׂ כֵּן, אַהֲרֹן--אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה,
הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ: (במדבר ח,ב-ג).
הפשט של הפסוק: בְּהַעֲלֹתְךָ, אֶת-הַנֵּרֹת,
אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, אינו מובן. האם מדליקים את הנרות מול מנורה נוספת שהיתה
בהיכל?
נענה לשאלות האלה בעזרת מדרש רבנו בחיי ובעל
ה"שפת אמת".
רבנו בחיי כתב בפירושו על התורה בדרך הקבלה
שקיימת למעלה בשמים מנורה מקבילה לזאת של בית המקדש. התורה מתכוונת במילים אֶל-מוּל
פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, מול המנורה של מעלה. כאשר אנחנו מדליקים בבית המקדש את המנורה
אנחנו שואבים כוחות רוחניים מתוך שבע הספירות. לכן התורה משתמשת בלשון של עלייה ולא
בהדלקה.
כמו שכתוב: " ועל דרך הקבלה הכתוב נכון
וברור כפשוטו, והוא מדבר במנורה של מעלה, ופירוש אל מול יאמר כנגד המנורה של מעלה שהן
שבע ספירות בחכמה יאירו שבעת הנרות של מטה, וזהו לפי דעתי סוד הלשון שהוציא ההדלקה
בלשון עליה, בהעלותך את הנרות, ואמר העלה נרותיה ואמר ובהעלות אהרן את הנרות (שמות
ל, ח), ויעל הנרות לפני ה' (שם מ, כה)" (רבנו בחיי, במדבר ח,ב).
נראה לומר שגם המדרש תנחומא מציין את הקיום
של ירושלים של מעלה כנגד ירושלים של מטה. כאשר חז"ל מזכירים את ירושלים הכוונה
היא בעיקר לגבי בית המקדש.
כמו שכתוב: "וכן אתה מוצא, שירושלים מכוונת
למעלה כמו ירושלים של מטה. מרוב אהבתה של מטה, עשה אחרת למעלה..." (מדרש תנחומא,
פקודי סימן א).
רבנו בחיי ממשיך עם חידוש נפלא מתוך הכתיב המלא
או החסר של המילה "מנורה". כאשר התורה מתכוונת למנורה של מעלה, המנורה כתובה
בכתיב מלא עם "ו": הַמְּנוֹרָה. כאשר התורה מתכוונת למנורת הזהב של משה רבנו
המנורה כתובה ללא "ו": הַמְּנֹרָה.
כמו שכתוב: בְּהַעֲלֹתְךָ, אֶת-הַנֵּרֹת, אֶל-מוּל
פְּנֵי הַמְּנוֹרָה [המנורה של מעלה], יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת. ג וַיַּעַשׂ כֵּן,
אַהֲרֹן--אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה [המנורה של מעלה], הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ: כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה', אֶת-מֹשֶׁה. ד וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה [המנורה של מטה] מִקְשָׁה
זָהָב, עַד-יְרֵכָהּ עַד-פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִוא: כַּמַּרְאֶה, אֲשֶׁר הֶרְאָה ה' אֶת-מֹשֶׁה--כֵּן
עָשָׂה, אֶת-הַמְּנֹרָה [המנורה של מטה] (במדבר ח,ב-ד).
נראה להוסיף ולהכיל את פירושו של רבנו בחיי
בנושא כתיב מלא וחסר על המילה "נרות" מתוך פסוק ב': בְּהַעֲלֹתְךָ, אֶת-הַנֵּרֹת,
אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת (במדבר ח,ב
).
כאשר המילה "נרות" כתובה עם
"ו" מדובר בנרות של המנורה של מעלה, וכאשר היא כתובה בלי "ו" התורה
רומזת למנורה שלנו.
עלינו להעלות את הנרות שלנו כדי להאיר את שבעת
הנרות שבשמים. הדברים מתאימים לדברי הזוהר והתלמוד המציינים שבית המקדש של מטה משפיע
על בית המקדש של מעלה.
במדרש רבה על עקידת יצחק דנים במקור השם ירושלים.
מצויין שם שהקב"ה בנה סוכה זמנית עד שבני ישראל יבנו לו בית בירושלים. אז בית
המקדש שבשמים יהיה שלם ואז הקב"ה יתגלה במלוא עוצמתו בעולם.
כמו שכתוב: " ר' ברכיה בשם רבי חלבו אמר
עד שהוא שלם עשה לו הקב"ה סוכה והיה מתפלל בתוכה שנאמר (תהלים עו) ויהי בשלם סוכו
ומעונתו בציון ומה היה אומר יהי רצון שאראה בבנין ביתי." (מדרש רבה בראשית פרשה
נו פסקה י).
בזוהר הקדוש כתובים דברים דומים, כאשר בית המקדש
של מעלה עומד שמם כל עוד בית המקדש של מטה אינו בנוי. כמו שכתוב: "דְּתָנֵינָן,
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, אָמַר רִבִּי חִיָּיא, אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ
בָּרוּךְ הוּא, שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בִּיְרוּשָׁלַם שֶׁל מַעֲלָה, עַד שֶׁיִּכָּנְסוּ
יִשְׂרָאֵל בִּיְרוּשָׁלַ ם שֶׁל מַטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע יא) בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ
וְלֹא אָבֹא בְּעִיר. כְּלוֹמַר, כָּל זִמְנָא דִּשְׁכִינְתָּא הָכָא בְּגָלוּתָא, שְׁמָא דִּלְעֵילָּא לָא אִשְׁתְּלִים.
וְכָל תִּקּוּנִין לָא אִתְּקָנוּ, כִּבְיָכוֹל אִשְׁתְּאַר שְׁמָא קַדִּישָׁא חַסְרָא."
(זוהר על בהעלותך דף קמ''ח ע''א).
עכשיו נתייחס לשאלה האחרונה בנושא קיום מצוות
הדלקת המנורה לנצח אפילו כשאין בית מקדש בנוי. בעל ה"שפת אמת" כתב שהקב"ה
נתן לבני ישראל כוח מיוחד המסוגל למשוך קדושה מלמעלה למטה דרך בית המקדש. אפילו לאחר
החורבן האור שנמשך מהדלקת המנורה ממשיך להשפיע לאחר מכן עד עצם היום הזה.
כמו שכתוב: "ובאמת בדור המדבר שה' הולך
לפניהם ממש לא היו צריכין עצות להמשיך הארה על ידי המנורה. ואם אינו ענין להם תנהו
לדורות הבאים שעל ידי שהתקשרו הנרות שלמטה בלמעלה. מאירין נרות שלמעלה למטה אפילו בזמן
הזה. וזהו שלך לעולם קיימת" (שפת אמת במדבר שנת תרנ"א דף 81).
זה לא מקרה שממשלת ישראל הראשונה בחרה כסמל
המדינה את המנורה עם עלי עץ זית. יש לציין שהמנורה אינה דולקת.
המנורה הכבויה של סמל המדינה זקוקה להדלקה כדי
שהאור יחזור בהר הבית. בצדדי המנורה נמצאים שני עלי עץ זית הרומזים לשמן זית זך הנחוץ
להדלקת המנורה.
הכל ברור ופשוט מול עיננו!
אם אנחנו רוצים שהשכינה תחזור לציון בשלימותה
עלינו להזמין אותה דרך עבודות המקדש ובייחוד הדלקת המנורה. התורה רומזת על כך בפרשת
בהעלותך, החשמונאים עשו את זה בפועל בזמן חנוכת בית המקדש השני ואפילו היום סמל מדינת
ישראל הינו מנורה כבויה הזקוקה להדלקה.
בע"ה נבין את הרמזים שראינו בפרשה ונזכה
להדליק את המנורה במקומה, בהר הבית לנצח נצחים בב"א.
הגיליון מוקדש לעילוי נשמת הלל יפה בת רינה, משה בן סולטנה ולרפואתם השלמה של יוסף בן שבה ונעמי
חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה