הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

יום ראשון, יולי 30, 2017

בין המצרים ותשעה באב: שלב אחרי שלב השכינה מתגלה

בין המצרים פרשת דברים תשע"ז     
גיליון מס 310 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

שלב אחרי שלב השכינה מתגלה

בתקופה של אבל וצער בעקבות חורבן בית המקדש אנחנו מתעודדים בעזרת דברי הנביאים הסתומים העוסקים בימי הגאולה.
יש מדרש נפלא המתאר את תהליך הגאולה ואת שלביה מתוך נבואות ישעיהו. המדרש תנחומא כתב שהקב"ה לא יגלה את שכינתו בבת אחת אלא בשלבים.
כך, העין האנושית לא תוכל להסתנוור ותתרגל לעוצמת אור השכינה.
כמו שכתוב: " דבר אחר, יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה. מפני מה כתיב כך? ללמדך שבשעה שהקדוש ברוך הוא מגלה שכינתו על ישראל, אינו נגלה עליהם כאחת, מפני שאינן יכולין לעמוד באותה טובה בפעם אחת; שאם יגלה להם טובתו כאחת, ימותו כלם." (מדרש תנחומא דברים סימן א').
המדרש מתאר את שלבי הגאולה שלב אחרי שלב מתוך דברי הנביא ישעיהו.
כמו שכתוב: א יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר, וְצִיָּה; וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח, כַּחֲבַצָּלֶת.  ב פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל, אַף גִּילַת וְרַנֵּן--כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן-לָהּ, הֲדַר הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן; הֵמָּה יִרְאוּ כְבוֹד-ה', הֲדַר אֱלֹקינוּ  (ישעיהו, לה,א-ב).
השלב הראשון של הגאולה יהיה כאשר ירושלים והר ציון ישמחו על מפלתם של הגויים: יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר, וְצִיָּה
השלב השני וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח, כַּחֲבַצָּלֶת ירושלים תפרח ותתבטל השממה של ימי הגלות.
השלב השלישי פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל,  המלבי"ם מפרש שהגיל והשמחה ישארו לתמיד ולא כתופעה חד פעמית בגלל הנסים שיתחדשו בארץ ישראל באופן תמידי.
כמו שכתוב:" ר"ל הגם שהגיל לא יצוייר רק בפעם הראשונה שהתבשר בשורה חדשה, היא תפרח תמיד מחדש בתמידות, ועי"כ יהיה לה גילה תמיד ע"י הנסים שיתחדשו בה תמיד" (מלבי"ם, ישעיהו לה,ב).
השלב הרביעי נוגע לבית המקדש כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן-לָהּ. עם ישראל יתן כבוד לבית המקדש הקרוי "לבנון" (ראה פירוש רש"י).
השלב החמישי הֵמָּה יִרְאוּ כְבוֹד-ה', הֲדַר אֱלֹקינוּ הקב"ה יחזיר את השכינה לציון וכל העולם יראה את כבודו.
כמו שכתוב: "אלא מה הקדוש ברוך הוא עושה? מתגלה להם קמעא קמעא. בתחילה משיש את המדבר, שנאמר, "יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה". ואחרי כן, "[וְ]תָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצָּלֶת". ואחרי כן, "פָּרֹחַ תִּפְרַח". ואחרי כן, "כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן לָהּ". ואחרי כן, "הֵמָּה יִרְאוּ כְבוֹד ה' הֲדַר אֱלֹקֵינוּ" (מדרש תנחומא דברים סימן א').
  אולי ניתן לחבר את חמשת שלבי הגאולה המובאים במדרש תנחומא לשלבי תקומת ישראל הנוכחית.
השלב הראשון של שמחה רגעית של ניצחון על הנאצים ושותפיהם שהביא להקמת מדינת ישראל.
השלב השני המתואר כפריחה מחדש של ירושלים בא כנגד מלחמת ששת הימים והנסים הרבים שהתרחשו בה שהביאו לשחרור ירושלים והר הבית

יום חמישי, יולי 27, 2017

בין המצרים פרשיות מטות-מסעי: איך יבנה המקדש?

בין המצרים פרשיות מטות-מסעי תשע"ז     
גיליון מס 309 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 
         

איך יבנה המקדש?

 אנחנו מסיימים את חומש במדבר המסמן את הכניסה לארץ. משה רבנו מוסר לבני ישראל פרשת הנדרים.
האם יש סיבה מיוחדת שהלכות נדרים נתנו סמוך לכניסה לארץ ישראל?
האם עצם אמירת נדר הוא דבר חיובי?
מדוע התורה נתנה לנו אפשרות להוסיף על המצוות הקיימות?
ראשית ננסה להבין את המהות של הנדר בעזרת דברי ה"חלבן" הרב חיים כהן מתוך ספרו: טללי חיים.
כל אדם שונה מחברו. גם היחס שלנו כלפי המצוות משתנה מאדם לאדם.
למשל נמצא אנשים המקפידים מאוד על הלכות שבת וישמרו על כל החומרות האפשריות. לעומת זאת יהודי אחר יהדר בכל כוחו במצוות ארבעת המינים או תפילין מהודרים. אחרים נמשכים לנושא המקדש והר הבית, למצוות בין אדם לחבירו  ועוד...
ה"חלבן" מפרש שזה נובע משורש נשמתו של היהודי וזה דבר חיובי בהחלט. כל אחד צריך להתעלות בהתאם לנטיות ליבו וכשרונותיו ולהפנות אותם לעבודת הבורא.
הרמח"ל במסילת ישרים מביא משל נפלא. אדם שאוהב את חברו באהבת אמת ישתדל לרצות אותו מעבר לצפייות שלו כדי להראות לו את אהבתו ולגרום לו הרגשה טובה.
כך פועל הנדר כלפי הקב"ה. המצוות הן חובה והם המינימום הנדרש מכל יהודי. כאשר אדם רוצה להתעלות ונודר נדר, הוא מוסיף על עצמו מצווה שתגרום לנחת רוח להקב"ה.
כמו שכתוב: " כללו של דבר בין כל מי שהאהבה ביניהם עזה באמת. שלא יאמר לא נצטויתי יותר, די לי במה שנצטויתי בפירוש, אלא ממה שנצטוה ידון על דעת המצוה וישתדל לעשות לו מה שיוכל לדון שיהיה לו לנחת.....יאמר כיון שכבר מצאתי ראיתי שחפצו יתברך שמו נוטה לזה, יהיה לי לעינים להרבות בזה הענין ולהרחיב אותו בכל הצדדין שאוכל לדון שרצונו יתברך חפץ בו, וזה הנקרא עושה נחת רוח ליוצרו." (רמח"ל מסילת ישרים פרק יח).
נראה להוסיף שמי שפועל היום לקידום חידוש עבודת הקרבנות ובנין בית המקדש עושה נחת רוח לה'. כאשר יש סיבות טובות לא לעשות מעשה הן מפני הרבנות המנציחה את הגלות בארץ הן מפני דברי רש"י שאמר שבית המקדש ירד בנוי מן השמים

יום שני, יולי 17, 2017

פרשת שבוע: פרשת פינחס איך לבטל את הפירוד

 פרשת פינחס תשע"ז     
גיליון מס 308 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 
                                                

איך לבטל את הפירוד?

פינחס הציל את בני ישראל ממגיפה קשה כאשר הוא הרג את נשיא שמעון.  כתוצאה ממעשה הקנאות והגבורה הוא זכה בחיי נצח  ובכהונה.
כמו שכתוב: לָכֵן, אֱמֹר:  הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת-בְּרִיתִי, שָׁלוֹם.  יג וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו, בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם (במדבר כה,יב-יג).
המדרש תנחומא מפרש שהמשמעות של "ברית שלום" היא שהוא קיים עד עצם היום הזה.
כמו שכתוב: " שעדין הוא קיים. וכן הוא אומר: בריתי הייתה אתו החיים והשלום (מלאכי ב ז)." (מדרש תנחומא פינחס, סימן א).
ננסה להבין בעזרת פירוש ה"שם משמואל" על הפרשה את שתי הבריתות שקיבל פינחס.
מדוע פינחס זכה בחיי נצח, כאשר צדיקים נוספים מסרו את נפשם למען עם ישראל ולא קיבלו חיי נצח?
איך הריגת נשיא בישראל עצרה את המגיפה?
הכהונה היא סמל של חסד ושלום לא של קנאות ומוות! מדוע פינחס זכה בכהונה?
המאמר מבוסס על פירוש "שם משמואל" על פרשת פינחס.
ראשית נסביר מדוע בלק פחד מבני ישראל. הוא ראה איך בני ישראל מאוחדים ובזכות האחדות הזאת הם ניצחו מלכים חזקים כמו סיחון ועוג.
שני המלכים האלה היו מסמלים את הפירוד והריחוק מכוחות הקדושה. בלק חשב בצדק, שכאשר בני ישראל יכנסו לארץ אחדות העם תתחזק עוד יותר וכך יכבשו עכשיו את מואב ואת אדום למרות שכיבושם מתוכנן לעתיד לבוא.
כדי לפגוע באחדות בני ישראל בלק ניסה לקלל את ישראל ולאחר מכן הכניס נשים נכריות בתוך העם. נשות מואב הצליחו לחדור בכל שכבות העם עד נשיא שמעון, זמרי בן סלוא.
כתוצאה מהפירוד שהתפשט בעם ישראל החלה המגיפה. פינחס הבחין בתהליך הפירוד המסכן את עתיד עם ישראל.
לכן הוא פעל באופן אינסטינקטיבי ותיקן את הדבר בשני שלבים.
ראשית הוא דחה את הגופים הזרים- הנשים המואביות הגורמות לפירוד בעם. שנית פינחס החזיר את האחדות בקרב העם בזכות התפילה

יום שלישי, יולי 04, 2017

פרשת שבוע: פרשת חקת לחקות את הדור הנכנס לארץ

פרשת חקת תשע"ז     
גיליון מס' 306 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 
                                                     

לחקות את הדור הנכנס לארץ

פרשת חקת עשירה באירועים רבים ומגוונים. בני ישראל מסיימים 40 שנות נידודים במדבר ומתקרבים לגבולות הארץ.
משה רבנו יודע שמנהיגותו לא תימשך והוא לא יזכה לכבוש את הארץ. בכל זאת אנחנו רואים בפרשת חקת שכיבוש הארץ החל כאשר נלחמו וכבשו שטחים רבים של ארץ ישראל.
נושאי הפרשה שונים לכאורה אינם קשורים אחד עם השני: פרה אדומה, תלונה על המים ומי מריבה ותערומת על אכילת המן.
המאמר מבוסס על פירוש ה"בית גנזי" על התורה (דפים תשסג-ה).
ראשית נשאל מספר שאלות:
מדוע התורה חוזרת על דיני פרה אדומה לקראת הכניסה לארץ? הרי בני ישראל קיבלו את המצווה הזאת לאחר יציאת מצרים.
למה לאחר 40 שנה של אכילת המן בני ישראל נזכרים להתלונן דווקא עכשיו?
מדוע משה רבנו נענש בצורה כל כך קשה כאשר הוא היכה בסלע במקום לדבר אליו?
כדברי הקדמה נסביר את ההבדל בין דור המדבר לבין הדור הנכנס לארץ.
דור המדבר הינו דור שכולו רוחניות וקדושה. בני ישראל אכלו לחם מן השמים, שתו מים מבארות שהתקיימו דרך נס, ראו נסים של עשר המכות, קריעת ים סוף ומתן תורה.
זהו דור מיוחד שכולו רוחני המוגדר כ"נשמה" עבור הדורות הבאים.
לעומת זאת הדור הנכנס לארץ שונה בתכלית מדור המדבר. תפקיד הדור הנכנס לארץ הינו לגלות את הקדושה שבדומם ובחומר.
כמו שכתוב: " דהנה דור המדבר היו בבחינת הנשמה של כלל ישראל בכל הדורות.........אבל דור הארץ נקרא כך שעיקר ענינו הוא לגלות כבוד שמים בכל דבר אפילו בדומם חיות ונשמה אלוקית גם בכלים עצמם שיש בהם קדושה ....ולכן בביאתם לארץ חל קדושה על הדומם ונתחייבו בתרומות ומעשרות משום כך." (בית גנזי, חקת דף תשסד).
עכשיו נוכל לקשר את הנושאים השונים המופיעים בפרשת חקת.
הפרה האדומה שונה מכל שאר הקרבנות. שוחטים אותה מחוץ להר הבית, אין מפשיטים את עורה, לא זורקים את דמה על המזבח, האפר שלה הוא העיקר בניגוד לשאר הקרבנות שהאפר אינו חלק מהקרבן ועוד...
למעשה כל החלקים של הפרה האדומה קדושים ומשמשים לטהרת האדם שנטמא בטומאת מת

sharethis