פרשת כי תבוא תשע"ז
גיליון מס 314 מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
האם הר הבית הוא מקום של תפילה?
פרשת כי תבוא מתחילה עם הבאת הביכורים בבית המקדש.
כתוב במדרש תנחומא שמשה רבנו התקין שלוש תפילות בכל יום כנגד הבאת ביכורים
שיבוטלו בזמן חורבן בית המקדש.
כמו שכתוב: "אלא צפה משה ברוח הקודש וראה שבית המקדש עתיד ליחרב והבכורים
עתידין ליפסק, עמד והתקין לישראל שיהיו מתפללין שלשה פעמים בכל יום, לפי שחביב תפלה
לפני הקדוש ברוך הוא מכל מעשים טובים ומכל הקורבנות. " (מדרש תנחומא, כי תבא סימן
א).
הבאת הביכורים הינה מצווה חשובה ביותר כאשר היא מקיימת את תכלית העולם.
ה"שם משמואל" כתב על סמך הזוהר הקדוש שהעולם נבנה בסימן של הנתינה
והחסד.
האדם נברא כדי להודות להקב"ה על כל החסד שהוא מקבל.
כאשר האדם מביא את ראשית פירותיו שהוא טרח ועמל כדי לגדל אותם במשך שנה
שלימה הוא מקיים את כוונת הבריאה.
הביכורים מורכבים משלוש פעולות
המזכירות את תכונות האדם: מעשה, דיבור ומחשבה.
המעשה הוא כנגד ההבאה, התנופה וההנחה של הפירות ליד המזבח.
הידיבור בא כנגד הקריאה של הפסוקים בזמן ההבאה.
והמחשבה כנגד ההשתחוויה מול ההיכל, כאשר האדם מבטל את שכלו כלפי ה'.
האבות קבעו את שלוש התפילות ומשה רבנו תיקן שנתפלל שלוש פעמים ביום.
ה"שם משמואל" מחבר את המהות של האבות לאופי של התפילות.
האדם מורכב מנפש, רוח ונשמה.
אברהם אבינו תיקן את תפילת שחרית כאשר הוא ביטל את שכלו לה'. הוא לחם נגד
העובדה זרה הנובעת מטעות שכלית ותפיסת עולם משובשת.
יצחק אבינו מסר את נפשו בהר הבית בזמן העקידה, לכן תפילת מנחה מסמלת את
התבטלות הנפש.
יעקב אבינו קידש את גופו כאשר התמודד עם לבן הארמי והקים את גוף עם ישראל
דרך שנים עשר השבטים. בלילה אנחנו חלשים יותר לכן עלינו לסמוך על בורא העולם בלבד.
במשך כל הלילה חלקי הגוף של קרבנות היום היו ממשיכים להישרף על המזבח.
כמו שכתוב: "תיקן תפילת ערבית שהיא בחשכות ואינו מאיר לו השכל גם
כן יבטל כחותיו ונמשך להשי"ת והוא כנגד אברים ופדרים שהם חלקי הגוף שבקרבן."
(שם משמואל כי תבוא, שנת תר"ע דף קנו).
ראינו את החשיבות של קרבן הביכורים המבטא את ביטול האדם כלפי הקב"ה.
התפילות באות להחליף באופן זמני את השפעת קרבן הביכורים.
מתוך פירוש השם משמואל ניתן אולי להבין מדוע הר הבית באופן אידיאלי אינו מקום של תפילה כמו בית
כנסת.
נראה לומר שאם משה רבנו תיקן את התפילום במקום הביכורים, כשנחדש את הבאת
הביכורים יהיה הגיוני לבטל או לצמצם את שלוש התפילות.
התפילות הן תחליף זמני לקרבנות ולא התכלית.
מכאן ניתן אולי להבין מדוע בימינו לא מאפשרים לנו להתפלל בהר הבית בצורה גלויה?
נראה לומר שהר הבית אינו מקום של תפילה, הוא מקום של עבודת הקרבנות. התפילות
הן כנגד הקרבנות, לא במקומם. שלוש התפילות מנציחות את החורבן ולא את הגאולה.
אולי אפשר להביא משל כדי להמחיש את הדברים. משל למלך שמזמין אדם להשתתף
בסעודת מלכים והוא מביא את המאכלים שלו הפשוטים ואינו אוכל את המעדנים של המלך. איזו
פגיעה בכבוד המלך!
אם היום בידיים של עם ישראל לחדש את עבודת הקרבנות אז עלינו לשאוף לכך
בפועל ולא לשאוף לתחליף זמני המזכיר את חורבן בית המקדש.
אני כותב את דברים האלה כדי לעורר את עם ישראל לנושאי הקרבנות והמקדש לא
כדי לפגוע באיש ח"ו.
בע"ה נחדש את הבאת הביכורים במקומם ובזמנם וכך נתבטל להקב"ה
בעזרת הדבר האמיתי ולא התחליף.
הגיליון מוקדש לעילוי נשמת הלל יפה בת רינה, משה בן סולטנה ולרפואתם השלמה של יוסף בן שבה ונעמי
חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה