ראש השנה תשעח
גיליון מס 315 מאת שמואל בן חמו
לקבלת
מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL
ל-
parashathamikdash@gmail.com
ראש השנה, חג האחדות
בכל שנה אנחנו קוראים בסמוך לראש השנה את הפרשיות
נצבים ו-וילך. הנושא המרכזי בשתי הפרשיות הוא התכנסות העם.
בפרשת נצבים בני ישראל מתאספים כדי לכרות ברית
עם הקב"ה ופרשת וילך עוסקת במצוות הקהל בחצרות בית המקדש לאחר שנת השמיטה.
מדוע משה רבנו כורת ברית ה' עם בני ישראל לקראת
מותו ולא עשה זאת לפני כן?
מדוע מצוות הקהל מופיעה לאחר מעמד ברית ה' ובאמצע
העברת השלטון ליהושע?
למה מצוות הקהל נאמרה בסוף ספר דברים ולא בתחילתו
עם שאר מצוות המלך?
האם יש קשר בין התכנסות העם וראש השנה?
המהר"ל מפראג מפרש שכל עוד משה רבנו הנהיג
את בני ישראל הוא היה שומר עליהם ,לימד אותם את התורה ואיך לעבוד את ה'. לכן לקראת
פטירתו הוא חידש את הברית בין ישראל ובין הקב"ה. משה רבנו ידע שבני ישראל חלשים
יותר כאשר הוא לא ינהיג אותם ועלולים לחטוא.
כמו שכתוב: "...כל ימי משה לא היה צריך
להכניסם בברית שהרי הוא מלמדם ומנהיגם להיות עובדים להקדוש ברוך הוא וידע כי אחר מותו
צריכים יותר לברית.." ( מהר"ל, גור אריה, נצבים דף קלב).
ננסה קצת להעמיק ולהבין איך משה רבנו או המלך
משפיעים על ישראל. ה"שם משמואל" מביא את הרמב"ם מהלכות מלכים שמציין
שהלב של מלך ישראל הוא ליבו של ישראל, לכן יש לשמור עליו מכל משמר. זאת אומרת שכל מה
שקורה למלך משפיע על כל ישראל. כמו שכתוב: "על הסרת ליבו הקפידה תורה, שנאמר
"ולא יסור לבבו" (דברים יז,יז) שליבו,
הוא לב כל קהל ישראל; ולפיכך דיבקו הכתוב בתורה יתר משאר העם". (הרמב"ם,
הלכות מלכים, פרק ג הלכה ו').
לכן המלך קורא את התורה במעמד הקהל בבית המקדש
כדי שהתורה תחדור לליבו ויחד איתו ללב של כל ישראל. (ראה שם משמואל שנת תרע"ב
פרשת וילך דף רכז).
נראה להוסיף שמשה רבנו הכיל בתוכו את כל עם
ישראל כמו מלך או כהן גדול.
מצוות הקהל הינה המצווה הכללית האחרונה שכתובה
בתורה. יש למצווה הזאת משמעות מיוחדת לקראת הכניסה לארץ וגם לקראת ראש השנה.
בעל ה"בית גנזי" מביא את "ספר
הבתים" כדי להסביר את המשמעות העמוקה של מצוות הקהל.
לאחר שנת השמיטה, הקב"ה צריך לבחון את
זכותנו על ארץ ישראל. אם אנחנו ראויים הקב"ה יחדש את בעלותנו על הארץ.
כאשר המלך קורא בתורה לפני כל ישראל זה מהווה
מעין מעמד הר סיני חוזר לקבלת התורה.
השמיטה מחדשת את קבלת הארץ ומעמד הקהל משחזר
את מתן תורה מהר סיני.
נראה להוסיף, שבמעמד הקהל שלושה דברים מתאחדים
בו זמנית: עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל בבית המקדש.
זאת המציאות האידיאלית!
(ראה בית גנזי על התורה, וילך דף תתתתקלט).
נראה לומר שמסר האחדות היוצא מפרשיות נצבים-וילך
מתאים לראש השנה.
כאשר כל ישראל מתכנסים בבתי כנסיות ושומעים
את קול השופר.
כמו שהמלך מכיל בתוכו את כל ישראל, ראש השנה
מכיל את כל זמני השנה.
ראש השנה הוא ראש לכל הזמנים של השנה ושלושת
הרגלים הם חלקי הזמן.
כך מחדש המהר"ל בחידושי אגדות: "
כי ראש השנה עם י"ה כמו שאמרנו לך הוא כולל כל הזמנים לפי שהוא ראש לכל השנה והוא
המועדים הג' הם חלקי הזמן, הפסח הוא תחלה והשבועות ההוה והחג הוא הסוף..." (מהר"ל
חידושי אגדות, ראש השנה דף טז/ע א).
ה"חלבן" מוסיף מימד נוסף לראש השנה.
השופר פועל על נשמת האדם כי המצווה נעשית על ידי נשיפה ולא מעשה גשמי. הצליל שיוצא
מהשופר הוא דבר רוחני ולא מוחשי כמו שאר המצוות.
כאשר תוקעים בשופר נשמות עם ישראל מתאחדות ונכנסות
לקודש הקדשים. כמו שכתוב: " וזה מה שאנו רואים, שהשופר פועל בנשמה להכניסה לקודש
הקודשים, כי זאת מצווה של הנשמה בלבד, ופעולתה בלי שיתוף הגוף כלל." (טללי חיים,
חגי תשרי דף קכה).
ביום כיפור, הגוף של עם ישראל המיוצג על ידי
הכהן גדול נכנס לקודש הקדשים. כמו שראינו למעלה לגבי המלך, נשמות עם ישראל מאוחדות
גם בכהן הגדול.
ניתן לראות את עניין אחדות העם במסכת ראש השנה.
כמו שכתוב: "בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון" (ראש השנה פרק
א משנה ב).
משמעות "בני מרון" היא שכל הנבראים
נמצאים בטור אחד בלבד.
מצד אחד כל אחד נידון בנפרד ומצד שני כולנו
שייכים לעדר אחד.
עוברים אחד אחד לפני ה' אבל הוא נותן את הדין
בבת אחת. התלמוד מפרש את המשנה כאשר הקב"ה מסתכל על לבבות בני ישראל בפעם אחת.
כמו שכתוב: " אמר ר"נ בר יצחק אף
אנן נמי תנינא (תהילים לג) היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם מאי קאמר אילימא ה"ק
דברנהו לכולי עלמא ומייחד לבייהו כהדדי והא קא חזינן דלאו הכי הוא אלא לאו הכי קאמר
היוצר רואה יחד לבם ומבין אל כל מעשיהם:" (תלמוד בבלי, ראש השנה דף יח ע/א).
נראה לומר שלמרות שאנחנו שונים אחד מהשני, בראש
השנה הקב"ה מסתכל עלינו כיחידה אחת ובאותה אהבה.
ראש השנה הוא חג של אחדות והתכנסות. היום כל
אחד בבית הכנסת שלו, אבל אסור לנו לשכוח שהאחדות מתממשת במלואה במקום אחד בלבד: בחצרות
בית המקדש כמו מעמד הקהל.
מעמד הקהל מכיל הכל בתוכו: קבלת הארץ לאחר השמיטה,
מלך ירא שמים המייצג את כל ישראל, קבלת התורה והתגלות ה' במקדש.
בע"ה נזכה השנה לאחדות אמיתית של עם ישראל
בתוך מלך ירא שמים, בתוך כהן גדול בחצרות בית המקדש בב"א.
הגיליון מוקדש לעילוי נשמת הלל יפה בת רינה, משה בן סולטנה ולרפואתם השלמה של יוסף בן שבה ונעמי
חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה