הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

יום שישי, פברואר 09, 2018

פרשת שבוע: פרשת משפטים שקלים- השקלים מסמלים את החירות

פרשת משפטים שקלים  תשע"ח
גיליון מס 325  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 
                                                        

השקלים מסמלים את החירות

פרשת שקלים חלה לרוב בזמן פרשת משפטים. ננסה למצוא קשר בין שתי הפרשיות בעזרת ה"שם משמואל".
פרשת משפטים מתחילה עם דיני עבד עברי. כמו שכתוב:  כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד; וּבַשְּׁבִעִת--יֵצֵא לַחָפְשִׁי, חִנָּם (שמות כא,ב).
מדוע התורה משתמשת בתואר "עברי" ולא בשם "ישראל"?
התואר "עברי" מופיע לראשונה אצל אברהם אבינו. לפי המדרש הפירוש הוא, שאברהם אבינו מעבר אחד של הנהר ושאר העולם נמצא בעבר השני.
אברהם אבינו היה יחיד בדורו שהאמין בבורא עולם בניגוד לשאר העולם. 
כמו שכתוב: "ויגד לאברם העברי, רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אומר כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד, ר' נחמיה אמר שהוא מבני בניו של עבר, ורבנן אמרי שהוא מעבר הנהר ושהוא משיח בלשון עברי, והוא שוכן באלוני ממרא" (בראשית רבה מב,ח).
המהות של ישראל היא להיות חופשי, בן חורין ולא עבד. המציאות של עבדות מוגבלת בזמן, לתקופה של שש שנים בלבד, כאשר בשנה השביעית הוא צריך להשתחרר.
ה"שם משמואל" מתבסס על הזוהר הקדוש וכתב שהמילה "עברי" רומזת על שורש עם ישראל שבא מעולם הפנימיות והחירות.
כמו שכתוב: " ושם עברי הוא על שם עבר הנהר, והשם ההוא מורה על מהות ישראל שהם פנימיות ומעולם החירות ולכן לא נמצא אצל עבד עברי שעבוד לעולם." (שם משמואל, שמות שנת תרע"א דף ה).
נראה לומר, מכאן ניתן להבין מדוע יהודים הובילו מהפיכות לאורך כל ההיסטוריה.
בתחום הממשל, הכלכלה, המדע, התרבות תמיד נמצאים יהודים שמחוללים שינויים דרמטיים נגד הזרם והרוב של אותה תקופה.
השאיפה לחירות ולחופש נמצאים עמוק בטבע שלנו, בנשמה שלנו.
נתינת מחצית השקל מבטאה את החירות של עם ישראל ובזכות זה הוא יכול להביא קרבנות ציבור.

ה"שם משמואל" מביא את דברי התלמוד הירושלמי בנושא מי מחויב להביא את השקלים?
אחת הדעות אומרת שמי שעבר את ים סוף חייב להפריש את מחצית השקל.
כמו שכתוב: " כתיב (שמות ל) כל העובר על הפקודים ר' יהודה ור' נחמיה חד אמר כל דעבר בימא יתן וחרנא אמר כל דעבר על פיקודייא יתן" (ירושלמי דף ד ע/ב פרק א הלכה ג ).
יש כאן רמז המקשר את עוברי הים (שהם בחינת החירות מלשון עברי) לחיוב נתינת מחצית השקל.
מי שמתנהג בצורה חופשית ראוי להיות שותף בהקרבת קרבנות הציבור.
מי  שמעבר לים התחתון נמצא בים העליון לכן הוא יכול כביכול, לפרנס את הקב"ה בעזרת הקרבנות.
מובא במדרש רבה שקרבנות התמיד מפרנסים את הקב"ה, כמו שכתוב: "רעיתי מהו רעיתי אמר רבי יונתן מפרנסתי הן, שירעו אותי בשני תמידין בכל יום. הדא הוא דכתיב  (במדבר כח, ד)  את הכבש אחד תעשה בבקר. דאמר רבי יהודה בר סימון שני תמידין היו ישראל מקריבין בכל יום, אחד בשחרית ואחד בין הערבים. של שחר, היה קרב על עבירות שנעשו בלילה. ושל בין הערבים, היה קרב על עבירות שנעשו ביום. ולא היה אדם לן בירושלים ובידו עון." (שיר השירים רבה פרק א סימן ו).
בזכות החירות והקשר לפנימיות אנחנו רשאים להביא קרבנות ציבור ולפרנס את ה'.
יש תנאי הכרחי במידת החירות, זהו רצון האדם בחופש. לכן העבד עברי משתחרר לאחר שש שנים מעבדות הפיזית רק אם הוא רוצה בכך. אם הוא אינו רוצה לצאת הוא יכול להישאר עד שנת היובל.
גם אנחנו יכולים לחיות כמו עבדים ולרדוף אחרי הפרנסה והכסף ללא מנוחה וליצור שעבוד עצמי.
הרצון בחירות הוא המפתח כדי להביא קרבנות להקב"ה. ראינו מה קרה לבני ישראל שלא רצו לצאת משעבוד מצרים, הם נעלמו במכת חושך.
אם נרצה מכל הלב לחדש את עבודת הקרבנות מתוך התלהבות גדולה הדומה לאש (כמו המטבע של אש שהקב"ה הראה למשה רבנו), הקב"ה יענה לתפילותינו ויוציא אותנו מהעבדות. הוא גם יעזור לנו לבטל את השפעת עמלק המנסה להגביל את מידת החירות של עם ישראל בארצו.

הגיליון מוקדש לעילוי נשמת הלל יפה בת רינה,  משה בן סולטנה ולרפואתם השלמה של יוסף בן שבה ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה

אין תגובות:

sharethis