הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

יום שישי, מרץ 30, 2018

סרטון על עלייה להר הבית השבוע ביום שלישי עם דברי תורה בנושא גאולה של העבר ובשל ימינו.


מצ"ב סרטון על עלייה להר הבית השבוע ביום שלישי עם דברי תורה בנושא גאולה של העבר ובשל ימינו. 
תהנו מצילומים מהר הבית באיכות 4K.

יום ראשון, מרץ 25, 2018

פרשת שבוע: פרשת צו שבת הגדול- מי צריך קרבנות?


פרשת צו שבת הגדול תשע"ח
גיליון מס 328  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                                  

מי צריך קרבנות?

לאחר סיום ספר שמות המתאר באריכות את בנין המשכן בא אחריו, ספר ויקרא העוסק בדיני הקרבנות.
ננסה להבין את המשמעות של הקרבת הקרבנות בעזרת דברי המהר"ל בספרו גבורות ה'.
כאשר הקב"ה ציווה אותנו לבנות את המשכן, הוא עשה את הצעד הראשון. בנין המשכן הינו הסימן לכל העולם שהשכינה שורה בישראל.
אחרי הקמת המשכן הקב"ה מצפה מאיתנו להחזיר לו באותה מידה בעזרת עבודת הקרבנות.
מובא במדרש תנחומא שהקב"ה מצפה מבריאת העולם שנבנה לו בית.
כמו שכתוב: " אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם, נִתְאַוָּה שֶׁיְּהֵא לוֹ דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ בָּעֶלְיוֹנִים. בָּרָא אֶת הָאָדָם וְצִוָּה אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ: מִכָּל עֵץ הַגַּן אָכֹל תֹּאכֵל, וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע לֹא תֹּאכַל מִמֶּנּוּ(בראשית ב, טז-יז). וְעָבַר עַל צִוּוּיוֹ........ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שִׁבְעָה רְקִיעִים בָּרָאתִי, וְעַד עַכְשָׁו יֵשׁ רְשָׁעִים לַעֲמֹד בָּהּ. מֶה עָשָׂה. קִפֵּל אֶת כָּל הַדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים הָרְשָׁעִים וְהֶעֱמִיד אַבְרָהָם. כֵּיוָן שֶׁהֶעֱמִיד אַבְרָהָם, סִגֵּל מַעֲשִׂים טוֹבִים, יָרַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִן רָקִיעַ שְׁבִיעִי לַשִּׁשִּׁי. עָמַד יִצְחָק וּפָשַׁט צַוָּארוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, יָרַד מִשִּׁשִׁי לַחֲמִישִׁי כוּ' (שם). עָמַד מֹשֶׁה וְהוֹרִידָהּ לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּרֵד ה' עַל הַר סִינַי (שמות יט, כ). וּכְתִיב: בָּאתִי לְגַנִּי אֲחוֹתִי כַּלָּה (שה״ש ה, א). אֵימָתַי, כְּשֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן. " (מדרש תנחומא נשא, סימן טז).
המהר"ל מפרש את משמעות הקרבנות הבאים לאחר בנין המשכן כחזרת הנברא-העלול אל הבורא-העילה.
כמו שראינו במדרש, העילה-הקב"ה מתאווה להיות עם העלול-ישראל.
הקרבן מבטא את השבת העלול אל העילה. כאשר אין מציאות כלל לעם ישראל ללא דבקות בהקב"ה.

יום חמישי, מרץ 01, 2018

חג פורים: פורים, פסח ועצמאות


פרשת כי תשא פורים תשע"ח
גיליון מס 327  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

פורים, פסח ועצמאות

מחודש אדר אנחנו נכנסים לתקופה של גאולות עם ישראל. הגאולה הראשונה התרחשה בניסן עם יציאת מצרים והשנייה בימי פורים. נראה להוסיף שחודש אייר אף הוא מכיל אירועים של ראשית גאולתנו כמו חג העצמאות ויום ירושלים.
ננסה להבין את עומק ההבדלים בין שתי הגאולות המהווים סימן לגאולה השלישית והאחרונה.
המאמר מבוסס על דברי הרב חיים כהן "החלבן" מתוך ספרו על פורים.
חז"ל מדגישים את חשיבות סמיכות גאולת פורים לגאולת פסח. כאשר השנה מעוברת, חוגגים את פורים באדר ב' כדי שחודשי הגאולה יהיו סמוכים ללא הפסק של חודש ביניהם, כמו שכתוב: "אמר רבי טבי טעמא דרבי שמעון בן גמליאל מסמך גאולה לגאולה עדיף". (תלמוד בבלי מגילה דף ו ע/ב).
ה"חלבן" מפרש את ההבדל בין שתי הגאולות. גאולת מצרים היא בחינת הזכר (דכורא). הזכר מסמל גאולה עליונה הבאה מהשמים ללא קשר לזכויות של עם ישראל.
כמו שכתוב: רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה. (יחזקיאל טז,ז).
כמו שמוסבר בהגדה של פסח, בני ישראל היו ערומים ממצוות ובדרך נסית הקב"ה גאל אותם ממצרים ללא קשר למעשים שלהם. לכן גאולת מצרים התרחשה מתוך נסים גדולים ושינוי סדרי הטבע.
לעומת זאת הגאולה של תקופת פורים התרחשה בדרך הטבע ובדרך נסתרת. לולי מגילת אסתר לא היינו יודעים כלל את עלילת הסיפור והנסים הנסתרים שקרו למען הצלת ישראל מפני המן העמלקי ימ"ש. 
לכן פורים הוא בחינת נקבה (נוקבא) כי לא היו נסים גלויים כמו במצרים וגם שם ה' אינו מופיע במגילת אסתר.
יש קשר בין שתי הגאולות ובין בנין בית המקדש הראשון והשני. התכלית של כל גאולה היא בנין בית המקדש. בני ישראל יצאו ממצרים כדי לבנות בית לה'.

sharethis