פסח תשע"ח
גיליון מס 329 מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לטעום עכשיו מאורו של בית ה'
תקופת הרגלים הינה
תקופה מיוחדת עבור הקשר בין ישראל ובין הקב"ה.
במשך השנה השכינה
מוסתרת כאשר בזמן עלייה לרגל היא מתגלה לעיני כולם. ננסה להבין את ההבדל בין ימי
החול ובין המועדים מתוך דברי ה"שפת אמת" על חג פסח.
ראשית נבין את מהות
הקשר עם הקב"ה. כאשר הקב"ה הציע לבני ישראל את התורה הם מיד שמחו לקבל
אותה ללא תנאים. לעומת זאת, הגויים סרבו לקבל את התורה וברחו מפני ה'.
כמו שכתוב במדרש רבה
על שירי השירים: " כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין
הַבָּנִים בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי : ר'
הונא ורבי אחא בשם רבי יוסי בן זמרא: מה התפוח הזה, הכל בורחין ממנו בשעת השרב.
ולמה כן? לפי שאין לו צל לישב בצלו, כך ברחו אומות העולם, משבת בצל הקדוש ברוך הוא
ביום מתן תורה. יכול אף ישראל כן? תלמוד לומר: בצלו חמדתי וישבתי. חמדתי אותו,
וישבתי. אני הוא שחמדתי אותו ולא האומות." (מדרש רבה, שיר השירים ב,ג).
כתוצאה מזה,
הקב"ה מתגלה בעולם הזה רק לעם ישראל ולא לאומות העולם.
כמו שכתוב: " כי
אין ניכר בעולם הזה השגחת הבורא יתברך רק אל בני ישראל המאמינים בו מתגלה
להם." (שפת אמת, פסח שנת תרמ"ז דף 82).
לאחר שראינו את שורש
הקשר המיוחד עם הקב"ה, נראה מתי הוא מתגלה?
כאשר אנחנו עולים
לרגל לירושלים, לבית המקדש אנחנו מתמלאים בשכינה הנובעת מבית ה'. בזמן הרגלים,
השכינה פורצת החוצה ומבטלת את המחיצות הגשמיות העוטפות אותנו ביום יום כדי להתגלות
קבל עם ועדה.
כמו שכתוב : שָׁלוֹשׁ
פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹקיךָ בַּמָּקוֹם
אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת (
דברים טז,טז).
התופעה הזאת של גילוי
שכינה מתרחשת בזמן בית המקדש בלבד.
איך ניתן בכל זאת
בזמן שאין לנו בית מקדש, להרגיש את האור של החג?
ה"שפת אמת"
נותן לנו עצה. הקדושה שהצטברה במשך הדורות של עולי הרגל נשארה עד היום.
בעזרת תפילה מעומק
הלב וציפייה אמיתית לבנין המקדש ניתן לגעת באור של החג ולשאוב כוחות רוחניים לכל
השנה.
האור אינו אחיד
ומתגלה לפי המדרגה של כל אחד ואחד.
דוד המלך הראה לנו
דרך איך לשמוח ולקבל את אור השכינה ללא בית מקדש בנוי. דוד המלך שמח באיסוף
החומרים והכנת התכניות לבנין בית המקדש.
כמו שכתוב בתלמוד
בבלי: " וא"ר יהושע בן לוי מאי דכתיב (תהילים קכב) שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת
לְדָ֫וִ֥ד שָׂ֭מַחְתִּי בְּאֹמְרִ֣ים לִ֑י בֵּ֖ית ה' נֵלֵֽךְ׃ אמר דוד לפני הקדוש
ברוך הוא רבש"ע שמעתי בני אדם שהיו אומרים מתי ימות זקן זה ויבא שלמה בנו
ויבנה בית הבחירה ונעלה לרגל ושמחתי....." (מסכת מכות דף י ע/א).
דוד המלך שמח שמחה
אמיתית כאשר שמע שעם ישראל השתוקק לבנין המקדש למרות שהם התפללו לסיום מלכותו.
מכאן אנחנו רואים
שהתשוקה וההכנה לבנין המקדש גורמים לשמחה ולהתגלות השכינה.
ה"שפת אמת"
למד מדברי התלמוד שההשתוקקות למקדש לפני בנייתו גורמת להארה של קדושה. באותה מידה,
השכינה ממשיכה לפעול גם לאחר חורבנו, למי שממתפלל ובוכה מעומק ליבו.
כמו שכתוב: "וכמו
שראיות הקב"ה הוא לעולם כמו כן ראיות בני ישראל. אף כפי הכנות הדורות כך הוא
נמצא....... שעתה על ידי הבכייה ותפילה יכולין למצוא איזה הארה." (שפת אמת,
פסח שנת תרמ"ז דף 82).
לפי דבריו, הארת החג
תלויה בנו ובהכנות שאנחנו עושים לקראת בית המקדש השלישי.
נראה להוסיף שהיום,
כדי להשיג את אור החג שנמצא במקומו יש לעשות גם מעשים.
איך משיגים את התגלות
אור הרגלים?
על ידי הכנה, כמו דוד
המלך ששמח בהכנות בנין המקדש. עלינו לשמוח ולהתכונן לבנין המקדש. לא לזלזל או
ללעוג לאנשים שעושים מעשה: בונים כלים, עושים תרגול של קרבן פסח או מוכרים מנויים
לקרבן פסח.
אדרבה! יש להשתתף
לפעילויות האלה כדי לשמוח בהכנות ולזכות בהתגלות השכינה.
עלינו להתכונן ביחד
עם כל עם ישראל לציפייה לבנין בית ה', כך הקב"ה יתגלה באותה מידה.
בע"ה כולנו
נתפלל בחשק גדול ונתגעגע לעלייה לרגל עם קרבנות החג וכך נטעם מקצת האור של החג
ובסופו של דבר נזכה לראות את המקדש בתפארתו בב"א.
הגיליון מוקדש לעילוי
נשמת הלל יפה בת רינה, משה בן סולטנה
ולרפואתם השלמה של יוסף בן שבה ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה