פרשת בהעלתך
תשע"ח
גיליון מס 334 מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
הפיצוי של בני ישראל
פרשת בהעלתך ממשיכה
לעסוק בחנוכת המשכן לאחר הקרבת קרבנות של 12 הנשיאים. ראשית, עם הדלקת המנורה;
שנית' עם טהרת הלוויים לקראת עבודת המשכן.
בהמשך, הקב"ה
מצווה את בני ישראל להקריב קרבן פסח במועדו ולאחר מכן דין פסח שני.
מדוע הקב"ה
ציווה את בני ישראל להקריב את קרבן פסח, הרי הם התחייבו כבר במצרים לדורות?
האם יש קשר בין קרבן
פסח ובין חנוכת המשכן?
מדוע אלה שהיו טמאים
בזמן פסח ראשון התלוננו בקשו הזדמנות שנייה?
המאמר מבוסס על פירוש
ה"בית גנזי" על הפרשה.
ראשית נביא את דברי
ה"שפתי כהן" (מקובל גדול מצפת ותלמיד של רבי יוסף קארו) שמפרש על בסיס
דברי הזוהר את ענין קרבן פסח.
בני ישראל חשבו שאין
מקום להביא קרבן פסח במדבר אלא במצרים ובעתיד בארץ ישראל.
בני ישראל היו
מאוכזבים כמו שבט לוי שלא היו שותפים בהבאת קרבנות ומתנות לכבוד חנוכת המשכן כמו
הנשיאים.
כאשר הקב"ה
ציווה אותם להקריב קרבן פסח הם שמחו שמחה גדולה.
כמו שכתוב: " עם
כן עם מה שאמר בזוהר ובא סיוע לדברנו שהיו חושבים ישראל שאין חייבין ישראל אלא פסח
מצרים לבד והיו עגומי נפש ודואגים על שלא הקריבו לחנוכת המזבח והיו בהם שלא היו
יכולין להקריב, להביא קערת כסף מזרק כסף כף זהב כשצווה להם לעשות הפסח ביום
י"ד אחר קרבן הנשיאים שמחו שמחה גדולה שקרבן פסח הוא נקרא עולה...."
(שפתי כהן, בהעלתך דף קכג).
עלינו להבין במה
הקרבן פסח מתחבר לחנוכת המשכן, כאשר עלינו להביא קרבן פסח בכל שנה.
ה"בית
גנזי" מפרש שקרבן פסח אינו בא לכפר על חטא כלשהו כמו שאר הקרבנות. קרבן פסח
בא לקרב אותנו להקב"ה ללא שום תכלית.
לכן קרבן פסח מסוגל
לפייס את בני ישראל כדי שירגישו שותפות בחנוכת המשכן.
ניתן לראות אסמכתא
לדברים האלה כאשר האנשים שהיו טמאים ב-י"ד ניסן מבקשים לעשות את הפסח, הם
מכנים את הקרבן: קָרְבַּן ה'.
כצו שכתוב:
וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה, אֵלָיו, אֲנַחְנוּ טְמֵאִים, לְנֶפֶשׁ אָדָם;
לָמָּה נִגָּרַע, לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת-קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ, בְּתוֹךְ,
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (במדבר ט,ז).
מכאן ניתן לראות רמז
שהקרבן הוא מיוחד ומיועד להקב"ה.
אנשים הטמאים הרגישו
שהם אינם שותפים לחנוכת המשכן, לכן פנו למשה רבנו שייתן להם פתרון.
ה"בית
גנזי" ממשיך ומעמיק במהות קרבן הפסח שמשתווה לקרבן הנשיאים.
כאשר הקריבו קרבן פסח
במצרים, בני ישראל שמו את הדם על המשקוף
של ביתם במקום המזבח, והיה איסור לאכול אותו מחוץ לביתם.
בנוסף לכך זהו קרבן
ללא מתנות כהונה שכולו נאכל על ידי ישראל. זה נראה שבני ישראל נחשבים לכהנים עבור
הקרבן פסח.
למעשה, הבית של כל
אחד מישראל נהפך למקום של קדושה שניתן לאכול בו קדשים קלים כמו בירושלים ופתח הבית
נהפך למעין מזבח ששופכים עליו את דם הקרבן.
הבית של כל יהודי
נהפך למעין בית מקדש קטן בשיא הטומאה, במצרים.
כידוע, האורות של חגי
ישראל נשמרים לדורות ומתגלים מחדש בכל שנה ושנה.
כך היה עם קרבן פסח
שבני ישראל הקריבו פעם ראשונה במדבר. הם שמחו מאוד להביא את הקרבן פסח המסוגל
להפוך את ביתם למקום קדוש כמו המזבח.
עכשיו ניתן להבין את
הקשר המדויק הקיים בין קרבן פסח וחנוכת המשכן ומדוע האנשים הטמאים התלוננו שלא
הקריבו קרבן פסח במועדו.
מצוות קרבן פסח הינה
חמורה כאשר מי שלא מקיים אותה חייב כרת. לאור מה שהבאנו למעלה, ניתן להבין מדוע
זאת מצווה חמורה.
כאשר היא מכילה בתוכה
את תכלית בריאת העולם: לבנות להקב"ה דירה בתחתונים.
כמו שכתוב: "
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ
הוּא אֶת הָעוֹלָם, נִתְאַוָּה שֶׁיְּהֵא לוֹ דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמוֹ
שֶׁיֵּשׁ בָּעֶלְיוֹנִים. בָּרָא אֶת הָאָדָם וְצִוָּה אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ: מִכָּל
עֵץ הַגַּן אָכֹל תֹּאכֵל, וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע לֹא תֹּאכַל
מִמֶּנּוּ(בראשית ב, טז-יז). וְעָבַר עַל צִוּוּיוֹ........ וּכְתִיב: בָּאתִי
לְגַנִּי אֲחוֹתִי כַּלָּה (שה״ש ה, א). אֵימָתַי, כְּשֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן.
" (מדרש תנחומא נשא, סימן טז).
עכשיו ניתן להבין את
חשיבות הקרבת קרבן פסח עבור עם ישראל שחזר לארצו ובנה מדינה לתפארת.
כמו שכתוב: "
...תכלית יציאת מצרים הוא דירה בתחתונים שזה נעשה על ידי קרבן פסח שהוא בחינת
חינוך לבית של ישראל להיות מקום קדוש ואם הוא מבטל מצווה זו אין תכלית להיותו
בעולם ולכן יש בו חיוב כרת." ( בית גנזי, בהעלותך דף רצג).
עלינו להמשיך במשימה
של קיום רצון הבורא ולשאוף מעומק לבנו ולא לשקוט עד שנחדש את המצווה החשובה הזאת
של הקרבת קרבן פסח במועדו ובמקומו, בהר הבית בב"א.
הגיליון מוקדש לעילוי
נשמת הלל יפה בת רינה, משה בן סולטנה
ולרפואתם השלמה של יוסף בן שבה ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה