פרשת חוקת תשע"ח
גיליון מס 336 מאת שמואל בן
חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
מנהיגות ניסית או גשמית, מה עדיף?
בפרשת חוקת משה רבנו ואהרון הכהן נענשים בחומרה רבה כאשר הם לא יזכו
להיכנס לארץ ישראל.
זהו עונש קשה ביותר עבור שני מנהיגים שלחמו נגד פרעה ומתנגדי הגאולה
במצרים. במשך 40 שנה הם הנהיגו את בני ישראל במדבר והתמודדו עם תלונות, מרד ומצבים
קשים ביותר.
קשה להבין את חומרת העונש כאשר הם הכו בסלע במקום לדבר אליו.
האם יש קשר בין המעשה שלהם ובין העונש?
במה שונה ההכאה בסלע מהדיבור אליו?
האם היה מקום לסלוח למשה רבנו ואהרון על טעותם לאור כל מה שהם עשו
לבני ישראל עד כה?
נביא את דברי הרב חיים כהן "החלבן" על פרשת חוקת.
ראשית נבין את ההבדל בין דור המדבר ובין דור הנכנס לארץ.
דור המדבר יצא ממצרים וראה במו עיניו את כל הנסים שהקב"ה עשה
עבורם. זהו דור שראה את ה' בצורה המוחשית ביותר בקריעת ים סוף כמו שכתוב במדרש:
"ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל..." (מכילתא בשלח ג.)
הם קיבלו את התורה מהשמים, הם אכלו את המן המכונה לחם מהשמים.
דור המדבר קיבל את כל צרכיו ובקשותיו באופן מיידי מאת ה'.
ניתן להשוות את דור המדבר לתינוק המקבל את כל צרכיו מאמו.
לעומת זאת, דור הנכנס לארץ שונה לחלוטין. הם יצטרכו לעשות מעשים כדי
לספק את צרכיהם.
הם ילחמו נגד שבעת העמים כדי לכבוש את הארץ.
הם ידאגו לפרנסתם ויזרעו בשדות כדי לאכול. הם יבנו בתים ויקימו
יישובים כדי לגור בהם.
למעשה זהו דור בוגר יותר מזה שיצא ממצרים. לכן היחס והנהגה צריכים
להיות שונים.
בארץ ישראל לא יהיו נסים גלויים כמו במדבר.
בארץ ישראל על כל אחד מישראל לעשות מעשה ולאחר מכן הקב"ה יכול
לעזור בעזרת נסים.
בנקודה הזאת משה רבנו טעה.
כאשר הוא היכה בסלע הוא פעל בצורה לא נכונה עבור הדור נכנס לארץ.
ההכאה מתאימה לתינוק כדי לחנך אותו ולתת לו פתרון מיידי כמו נס
מהשמים.
הדיבור מראה על שיתוף פעולה והסכמה של אדם בוגר ואחראי.
דור המדבר הוא כולו נשמה ומלא רוחניות.
דור הארץ הוא בוגר יותר, הוא צריך להרגיש שותף ולהבין, לכן צריכים
לדבר אתו ולא להכות.
למעשה, משה רבנו פונה לדור הנכנס לארץ בצורה לא נכונה. זה עלול להטעות
אותם כאשר הם יצטרכו להילחם או לעסוק בבנין הארץ.
מכאן ניתן להבין את החטא של משה רבנו ואהרון והעונש של אי כניסתם
לארץ.
כמו שכתוב: "בארץ ישראל לא יהיו רק ניסים של משה, אלא פעולות
פרטיות של כל עם ישראל יחדיו. לכן, אליהם צריך לדבר, אותם צריך לפתח באמצעות שיתוף
ודיבור, ולא רק באמצעות ניסים 'והכאות' מלמעלה." (החלבן, טללי חיים, חוקת דף שב).
ה"חלבן" מתעמק קצת יותר כאשר הוא משווה את ההכאה למעשה נסים
ואת הדיבור לדבר גשמי. כאשר אנחנו חושבים על רעיון ניתן להמחיש אותו בעזרת המוח
שלנו. אבל אם באים לממש את הרעיון למעשה, זה עלול לקחת שנים או יותר.
כל דבר רוחני מהיר יותר מהעולם המעשי והגשמי.
ההכאה מביאה תוצאה מיידית כמו דבר רוחני ונסים. לעומת זאת הדיבור איטי
יותר ומתאים לדור הארץ, שהוא גשמי במהותו בניגוד לדור המדבר.
באותו אופן ניתן להבין מדוע בית המקדש השלישי עדיין אינו בנוי למרות ש
2000 שנה אנחנו חולמים עליו ומתפללים לבנינו.
יש מרווח זמן בין המחשבה ובין המעשה, כמו שראינו עכשיו.
נראה לומר שמכאן ניתן למצוא חיזוק נוסף על הצורך בבנין המקדש על יד
מעשה האדם, כאשר הוא לא יכול לרדת בנוי ומוכן מהשמים.
הנהגת ארץ ישראל מתחילה במעשים גשמיים של עם ישראל הדורשים מאמצים
רבים. כמו שראינו ב 100 שנים האחרונות עם הקמת המדינה, העלייה לארץ של מיליוני
יהודים והנצחונות של צה"ל, הכל נעשה בשלבים ובמאמצים רבים מצד עם ישראל עם ליווי
צמוד של הקב"ה כמובן.
עתיד לבוא נזכה להנהגה רוחנית שכולה ניסית בראשות משה רבנו.
כמו שכתוב באור החיים שמביא את דברי הזוהר הקדוש: "הלא ידעת דברי
הזוהר הקדוש (ח''ב קכ.) כי משה הוא הגואל אשר גאל את אבותינו הוא יגאל אותנו וישיב
בנים לגבולם דכתיב (קהלת א') מה שהיה הוא שיהיה ר''ת משה ......... ולעתיד לבא
תתגלה בעולם שורש המלכות שבמשה שהוא עצמו מלך המשיח והוא דוד והוא ינון ושילה:
" (אור החיים, בראשית מט,יא.(
אנחנו קרובים מאוד לימים האלה, אבל טרם זכינו.
עדיין עלינו לפעול ולעשות
מעשה: עלינו לכבוש את ארץ ישראל לפי גבולות התורה, להקים מלכות ושלטון עצמאי,
לבנות כלכלה וכמובן להקים מזבח עבור חידוש עבודת הקרבנות ובנין בית המקדש השלישי
בב"א.
הגיליון מוקדש לעילוי נשמת הלל יפה בת רינה, משה בן סולטנה ולרפואתם השלמה של יוסף בן שבה
ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה