חג סוכות ושמיני עצרת: התכלית היא שמיני עצרת

סוכות שמיני עצרת  תשע"ט

גיליון מס 344  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                                 

התכלית היא שמיני עצרת

אנחנו חוגגים את חג סוכות במשך 7 ימים ושמיני עצרת יום אחד. למעשה שמיני עצרת מחובר לחג סוכות ומכונה: יום השמיני.

כמו שכתוב: בַּיּוֹם, הַשְּׁמִינִי--עֲצֶרֶת, תִּהְיֶה לָכֶם:  כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ (במדבר כט,לה).

מדוע התורה קבעה את שמיני עצרת צמוד לחג סוכות, ביום השמיני? 

מדוע אנחנו חוגגים במשך 7 ימים דווקא ולא 6 ימים למשל?

למה התורה קבעה את חג הסוכות בחודש תשרי למרות שבנין הסוכות או נס ענני כבוד התרחשו בזמן יציאת מצרים, בחודש ניסן?

ראשית נתייחס לשאלה האחרונה שנשאלה על ידי הטור בהלכות סוכה.

הטור עונה שדווקא בתקופת גשמים עם ישראל יוצא מביתו כדי לדור בסוכה כדי להראות שעם ישראל מקיים את מצוות הבורא.

כמו שכתוב: " ואף על פי שיצאנו ממצרים בחודש ניסן, לא ציוונו לעשות סוכה באותו הזמן, לפי שהוא ימות הקיץ ודרך כל אדם לעשות סוכה לצל, ולא היתה ניכרת עשייתנו בהם שהם במצות הבורא יתברך, ולכן ציווה אותנו שנעשה בחודש השביעי, שהוא זמן הגשמים...." (טור אורח חיים, סימן תרכה).

הגאון מווילנא אינו מסתפק בתשובה הזאת, ומחדש דבר נפלא.

מצוות סוכה באה כנגד ענני כבוד שהקיפו את בני ישראל במדבר ושמרו עליהם. כאשר הערב רב עשה את חטא העגל, ענני כבוד הסתלקו.

הם חזרו כאשר בני ישראל התחילו לבנות את המשכן. הגר"א מפרט את סדר הימים: ב י' תשרי משה רבנו ירד עם הלוחות השניים, ב-י"א הוא ביקש לתרום לעשיית המשכן, מ-י"ב עד י"ג הוא אסף את נדבות העם, ב-י"ד חכמי לב קיבלו את הכסף והזהב ובט"ו התחילו את מלאכת המשכן. עם תחילת עשיית המשכן ענני כבוד חזרו.

כמו שכתוב: " אבל נראה, לפי שכשעשו את העגל נסתלקו העננים ואז לא חזרו עד שהתחילו לעשות המשכן. .... ובט"ו התחילו לעשות ואז חזרו ענני כבוד, ולכך אנו עושין סוכות בט"ו בתשרי." ( פירוש הגר"א, דרך הפשט, שיר השירים א, ד).

מפירוש זה, רואים קשר ישיר בין בנין המשכן וחג סוכות.

נביא פירוש נוסף מבעל ה"שם משמואל" המכוון גם הוא את תאריך השלמת המשכן ביום הראשון של סוכות.

בני ישראל בנו את המשכן ב 72 ימים, מ-י"א תשרי עד כ"ה כסלו. אם לא היו עושים את חטא העגל, הם היו מתחילים לבנות את המשכן בי"ז תמוז ומסיימים אותו ב-א' תשרי. אם נוסיף 12 ימים של חנוכת המשכן עם קרבנות 12 הנשיאים מגיעים לי"ב תשרי. לאחר חנוכת המשכן בני ישראל היו נכנסים מיד לארץ ישראל.

מהר סיני לירושלים היה לוקח להם 3 ימים להגיע לירושלים ובית המקדש היה יורד מוכן מן השמים ב ט"ו תשרי.

כמו שכתוב: " ....והנה המהלך מחורב עד קדש ברנע שהלכו בשלשה ימים קל וחומר אלמלא חטאו היו מגיעים בשלשה ימים עד מקום בית המקדש, כי אז היה שייך קדש ברנע שהרי לא היו צריכין לערוך מלחמה כלל, ותיכף היה יורד להם המקדש מהשמים וזה היה בט"ו בתשרי יום חג הסוכות.." ( שם משמואל, סוכות שנת תרע"ג, דפים קמט-קנ).

כתוצאה מזה, שלמה המלך כיוון את מועד סיום בנין בית ראשון לקראת סוכות, כאשר חגיגת חנוכת בית ראשון הסתיימה בדיוק בסוכות.

כמו שכתוב: וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת-הַהִיא אֶת-הֶחָג וְכָל-יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד-נַחַל מִצְרַיִם, לִפְנֵי ה' אֱלֹקינוּ, שִׁבְעַת יָמִים, וְשִׁבְעַת יָמִים--אַרְבָּעָה עָשָׂר, יוֹם (מלכים א, פרק ח פסוק סה).

לאחר חג הסוכות עם ישראל חגג את שמיני עצרת ביום השמיני. כמו שכתוב: בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח אֶת-הָעָם, וַיְבָרְכוּ אֶת-הַמֶּלֶךְ; וַיֵּלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם, שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב, עַל כָּל-הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְדָוִד עַבְדּוֹ, וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ (מלכים א, פרק ח פסוק סו).

שוב מצאנו קשר הדוק בין בית המקדש ובין חג סוכות ושמיני עצרת.

נראה לומר שקיים קשר נוסף עם המקדש במקור הדין לישיבה בסוכה 7 ימים ו-7 לילות.

התלמוד שואל מה המקור לישיבה בסוכה בלילות?

סרטון עם חידוש על מהות יום כיפור: יום שכולו מקדש

מצ"ב סרטון עם חידוש בנושא משמעות יום כיפור מתוך הבנה של קרבן 2 השעירים ובעיקר שעיר לעזאזל

איך יתכן לעשות קרבן מחוץ לירושלים וללא שחיטה?

פרשת השבוע: פרשת וילך - מהו המסר המוצפן של משה רבנו?

פרשת וילך  תשע"ט

גיליון מס 343  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                                          

מהו המסר המוצפן של משה רבנו?

פרשת וילך מציינת את סיום המנהיגות של משה רבנו ותחילת שלטון של יהושע. 

משה רבנו מכריז מול כל העם שיהושע עומד להחליף אותו ומברך אותו בברכת "חזק ואמץ". 

כמו שכתוב: וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל-יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ--כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת-הָעָם הַזֶּה, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם; וְאַתָּה, תַּנְחִילֶנָּה אוֹתָם (דברים לא,ז).

לאחר מכן התורה מציינת שמשה רבנו סיים לכתוב את כל התורה והוא מוסר אותה למשמרת לכוהנים הנושאים את ארון הברית.

עד כאן הכל נראה הגיוני.

בפסוק הבא באופן מפתיע, משה רבנו מוסר לעם ישראל את מצוות הקהל.

כמו שכתוב: וַיְצַו מֹשֶׁה, אוֹתָם לֵאמֹר:  מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת.:  בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל, לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי ה' אֱלֹקיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחָר:  תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, נֶגֶד כָּל-יִשְׂרָאֵל—בְּאָזְנֵיהֶם  (דברים לא,י-יא).

לפי מנין המצוות של ספר החינוך זאת המצווה הלפני אחרונה מתוך תרי"ג המצוות.

מדוע משה רבנו נזכר דווקא עכשיו למסור את מצוות הקהל לפני מותו?

האם יש קשר בין המצווה הזאת ומסירת המנהיגות ליהושע?

האם משה רבנו התכוון לשלוח מסר מוצפן לדורות? אם כן אז מהו המסר? 

ראשית נעלה 2 נקודות מתוך הפסוק הראשון של מצוות הקהל.

התורה משתמשת במילה "קץ" (מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה) כדי לציין את סוף שנת השמיטה. 

המילה "קץ" חוזרת מספר פעמים בתורה בהקשרים שונים. בימי המבול:  וַיֹּאמֶר אֱלֹקים לְנֹחַ, קֵץ כָּל-בָּשָׂר בָּא לְפָנַי (בראשית ו,יג), בזמן יוסף הצדיק כאשר הוא יצא מהכלא כדי לפתור את חלום פרעה: וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים; וּפַרְעֹה חֹלֵם, (בראישת מא,א) ועוד מקומות נוספים.

ברוב המקומות מדובר במהלכים היסטוריים חשובים שהשפיעו על עם ישראל והעולם כולו.

המילה "קץ", מזכירה את קץ הימים וימות המשיח. התלמוד משתמש בביטוי "קץ הימים" כדי לתאר את ימות המשיח.

ראש השנה: על מה הקב"ה דן אותנו?

ראש השנה  תשע"ט

גיליון מס 342  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

                                                        

על מה הקב"ה דן אותנו?

ביום ראש השנה הקב"ה דן את ישראל והעולם כולו. בתלמוד הבבלי כתוב שכולם עוברים לפני הקב"ה אחד, אחד.

כמו שכתוב: "בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון" (ראש השנה דף יח ע/א).

התלמוד מביא 3 פירושים על הביטוי "בני מרון".

כמו שכתוב: "מאי כבני מרון הכא תרגימו כבני אמרנא ריש לקיש אמר כמעלות בית מרון  אמר  רב יהודה אמר שמואל כחיילות של בית דוד" (ראש השנה דף יח ע/א).

מדוע התלמוד מביא 3 פירושים ואינו מסתפק באחד?

מה מבדיל בין שלושת הפירושים?

נביא את דברי הרב אברהם יצחק הלוי כלאב מתוך ספרו "אבני ברקת".

ראשית הוא מביא את פירוש המהר"ל על דברי שמעון הצדיק: "על שלושה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים". (פרקי אבות א,ב).

המהר"ל מפרש שהמשנה רומזת לשלוש בחינות המאפיינות את שלמות האדם.

הראשונה היא שלמות האדם בעצמו בזכות התורה. השנייה היא שלמות האדם כלפי בוראו בעזרת עבודת הקרבנות.

הבחינה השלישית היא היחס כלפי הזולת ועשיית הטוב לכל הסובבים אותו.

כמו שכתוב:" ..מה שהתורה היא משלמת האדם עד שהוא בריאה שלימה מצד עצמו. ואח"כ אמר על העבודה, והעבודה שהיא עבודה בעצם ובראשונה היא העבודה בקרבנות, ואין דבר יותר ראשון מזה, וכל שאר הדברים שהם עשיית המצוות לעשות רצון ה' יתברך נכללים תחת העבודה........וכנגד השלישי שצריך שיהיה האדם שלם וטוב עם זולתו, וזהו על ידי גמילות חסדים..." (מהר"ל דרך חיים, פרק א, משנה ב דף כו).

לפי הרב כלאב ניתן למצוא קשר בין דברי המהר"ל ופירוש הביטוי "בני מרון".

דברי חכמים אמרו "כבני אמרנא", רש"י מפרש שמדובר בפתח קטן המשמש לספירת הכבשים להפרשת המעשר, כאשר כל כבש עשירי מוקדש לה'. זהו רמז לקשר עם הקב"ה.

ריש לקיש אמר שזה מעלות בית מרון, כאשר אי אפשר ללכת יותר מאדם אחד על רוחב השביל. זה רומז על שלמות האדם באופן פרטי כאשר הוא משיג לבדו את מדרגתו הרוחנית.

הפירוש השלישי, חיילות בית דוד, רומז על קשר של האדם כלפי החברה ועל אחדות הדרושה בזמן ניהול מלחמה.

למעשה, האדם נידון בראש השנה בשלושה מישורים: תיקון מידותיו, יחסו כלפי הקב"ה והתנהגותו כלפי החברה.

(ראה ספר של הרב כלאב, אבני ברקת דף רב).

נראה לומר שגם בקרבנות שמקריבים בבית המקדש, ניתן למצוא את 3 הבחינות האלה.