הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

יום שבת, ספטמבר 15, 2018

פרשת השבוע: פרשת וילך - מהו המסר המוצפן של משה רבנו?

פרשת וילך  תשע"ט
גיליון מס 343  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                                          

מהו המסר המוצפן של משה רבנו?

פרשת וילך מציינת את סיום המנהיגות של משה רבנו ותחילת שלטון של יהושע. 
משה רבנו מכריז מול כל העם שיהושע עומד להחליף אותו ומברך אותו בברכת "חזק ואמץ". 
כמו שכתוב: וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל-יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ--כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת-הָעָם הַזֶּה, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם; וְאַתָּה, תַּנְחִילֶנָּה אוֹתָם (דברים לא,ז).
לאחר מכן התורה מציינת שמשה רבנו סיים לכתוב את כל התורה והוא מוסר אותה למשמרת לכוהנים הנושאים את ארון הברית.
עד כאן הכל נראה הגיוני.
בפסוק הבא באופן מפתיע, משה רבנו מוסר לעם ישראל את מצוות הקהל.
כמו שכתוב: וַיְצַו מֹשֶׁה, אוֹתָם לֵאמֹר:  מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת.:  בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל, לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי ה' אֱלֹקיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחָר:  תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, נֶגֶד כָּל-יִשְׂרָאֵל—בְּאָזְנֵיהֶם  (דברים לא,י-יא).
לפי מנין המצוות של ספר החינוך זאת המצווה הלפני אחרונה מתוך תרי"ג המצוות.
מדוע משה רבנו נזכר דווקא עכשיו למסור את מצוות הקהל לפני מותו?
האם יש קשר בין המצווה הזאת ומסירת המנהיגות ליהושע?
האם משה רבנו התכוון לשלוח מסר מוצפן לדורות? אם כן אז מהו המסר? 
ראשית נעלה 2 נקודות מתוך הפסוק הראשון של מצוות הקהל.
התורה משתמשת במילה "קץ" (מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה) כדי לציין את סוף שנת השמיטה. 
המילה "קץ" חוזרת מספר פעמים בתורה בהקשרים שונים. בימי המבול:  וַיֹּאמֶר אֱלֹקים לְנֹחַ, קֵץ כָּל-בָּשָׂר בָּא לְפָנַי (בראשית ו,יג), בזמן יוסף הצדיק כאשר הוא יצא מהכלא כדי לפתור את חלום פרעה: וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים; וּפַרְעֹה חֹלֵם, (בראישת מא,א) ועוד מקומות נוספים.
ברוב המקומות מדובר במהלכים היסטוריים חשובים שהשפיעו על עם ישראל והעולם כולו.
המילה "קץ", מזכירה את קץ הימים וימות המשיח. התלמוד משתמש בביטוי "קץ הימים" כדי לתאר את ימות המשיח.
כאשר יעקב אבינו ביקש לפני מותו לגלות את הגאולה העתידית הוא מאסף את בניו כדי לחזק אותם, כמו שכתוב:  וַיִּקְרָא יַעֲקֹב, אֶל-בָּנָיו; וַיֹּאמֶר, הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם, אֵת אֲשֶׁר-יִקְרָא אֶתְכֶם, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. .. (בראשית מט,א).
התלמוד משתמש בביטוי קץ הימים כדי לפרש את המילים "אחרית הימים".
כמו שכתוב: " דאמר רשב''ל ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין ונסתלקה ממנו." (מסכת פסחים נו ע/א).

מכאן נראה לומר שהמילה קץ, רומזת לימות המשיח ומהלכים היסטוריים משמעותיים עבור עם ישראל.
נקודה שנייה קשורה לשנת קיום מצוות הקהל שהיא בשנה שאחרי שנת השמיטה: השנה השמינית.  
התלמוד מציין שמדובר בשנה השמינית. כמו שכתוב: " אמר רב אסי א''ר יוחנן ומטו בה משמיה דרבי יוסי הגלילי אמר קרא {דברים לא-י} מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת שנת השמטה מאי עבידתיה בחג הסוכות שמינית היא אלא לומר לך כל תבואה שהביאה שליש בשביעית לפני ראש השנה אתה נוהג בו מנהג שביעית בשמינית." (מסכת ראש השנה יב ע/ב).
התלמוד היה יכול לכנות את שנת הקהל כשנה ראשונה של השמיטה החדשה, אלא הוא השתמש במספר שמונה.
כידוע, המספר 7 מתאר את הטבע והגשמיות כאשר המספר שמונה מזכיר את כל מה שמעל הטבע.
העולם נברא ב 7 ימים, השמיטה מתקיימת בשנה השביעית, היובל בשנה ה 49 ועוד..
המספר שמונה מאפיין את חנוכת המשכן שהיה ביום השמיני, נס מנורת הזהב שדלקה 8 ימים בזמן חנוכת בית המקדש בימי החשמונאים, יום השמיני של ברית המילה ועוד...
ראינו שמצוות הקהל רומזת על מהלך שהוא מעל הטבע-כנגד השנה השמינית, ועל קץ הימים- כנגד המילה "מקץ".
לאחר שראינו את הרמזים האלה נראה לומר שמצוות הקהל מציגה מציאות אידאלית עבור עם ישראל.
רוב עם ישראל נמצא בארצו לאחר שקיום מצוות שמיטה מדאורייתא תלוי בנוכחות רוב ישראל בארץ ישראל.
בית המקדש בנוי כאשר כולם מתאספים בהר הבית וחצרות המקדש כדי לשמוע את קריאת התורה מפי המלך, עם ישראל עלה לרגל בהמוניו לכבוד חג הסוכות, בראש עם ישראל עומד מלך ירא שמים הקורא את חומש דברים ויותר מכל, העם מאוחד בירושלים.
נראה לומר, שמשה רבנו רצה לפני מותו להזכיר לנו מה היא התכלית של הבריאה ועלינו לשאוף באופן תמידי להגיע למציאות הזאת.
אולי ניתן למצוא אסמכתא לדברים האלה במדרש רבנו בחיי על התורה, כאשר הוא מסביר שמצוות הקהל מהווה מעין סגירת מעגל. הבריאה התחילה מאבן השתייה והתפשטה ועכשיו עם ישראל מתאסף באותו המקום-בהר הבית כדי לשמוע ולקיים את מה שכתוב בתורה.
כמו שכתוב: "וסוד ההקהל כי כל הנמצאים כולן יהיו נקהלים ונקראים לפני המלך ה', ולכך היתה מצותה במלך, שהמלך היה קורא בתורה, וכן אמרו חכמי האמת היה הקב"ה מביט בתורה ובונה עולמו. ועוד קריאת התורה להורות כי היא קיום העולם וא"א לו להברא זולתה, והיה ההקהל במקום אשר יבחר, כי תחלת הבריאה משם, שנאמר (שם נ) מציון מכלל יופי, מציון נשתכלל העולם, וזה מבואר." (רבנו בחיי דברי לא,י).
אנחנו קרובים מאוד לקץ הימים, לכן עלינו לשאוף בכל ליבנו לקיים את מצוות הקהל כהלכתה ובשלימותה.
יש לחדש את המלוכה בישראל בראשות מלך ירא שמים מזרע דוד המלך. 
עלינו לחדש את עבודת הקרבנות ולבנות את בית המקדש כדי לעלות לרגל ולהביא את קרבנות החג.
בע"ה זה עוד יקרה בחג הסוכות הקרוב ונזכה לשבת בסוכה אחת גדולה אמן ואמן.


הגיליון מוקדש לעילוי נשמת הלל יפה בת רינה,  משה בן סולטנה ולרפואתם השלמה של יוסף בן שבה ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה

אין תגובות:

sharethis