פרשת וישלח תשע"ט
גיליון מס 347 מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחפש את השכינה בכל מקום
בפרשת וישלח, יעקב אבינו מגיע שוב למקום וקורא אותו בשם: בית-קל.
למעשה, שלוש פעמים כתוב בתורה שיעקב אבינו קרא למקום אחד בית-קל.
כמו שכתוב: וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא, בֵּית-קל (בראשית כח,יט).
וַיִּבֶן שָׁם, מִזְבֵּחַ, וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם, אֵל בֵּית-קל: (בראשית לה,ז).
וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶת-שֵׁם הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ שָׁם אֱלֹקים--בֵּית-קל (בראשית לה,טו).
האם יש הבדל בין 3 המקומות?
האם מדובר באותו המקום הגיאוגרפי?
המאמר מבוסס על פירוש ה"בית גנזי" על פרשת וישלח.
ראשית נביא כמה דברי הקדמה על מהות הקדושה וגילוי השכינה בעולם.
כאשר הקב"ה ברא את העולם הוא הכיל את שכינתו בכל מקום ומקום.
כמו שכתוב בספר ישעיה: וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. (ישעיה ו,ג).
הקב"ה נמצא בכל מקום אבל לא בצורה שווה. זאת אומרת שיש מקומות בעולם עם שכינה גלויה ואחרים עם שכינה מוסתרת.
עוצמת גילוי השכינה משתנה בהתאם לרצון הבורא.
לדוגמא, כאשר הקב"ה נתן לנו את התורה על הר סיני הוא התגלה לזמן מוגבל והיה אסור להתקרב אליו מפאת קדושת המקום.
לאחר הסתלקות השכינה, הר סיני חזר לקדמותו והשכינה שוב נעדרה ממנו.
כך היה גם עם המשכן במדבר או בארץ ישראל כאשר הוא לא הותיר אחריו קדושה מיוחדת לאחר הסתלקותו.
לעומת זאת, יש מקום אחד יחיד ומיוחד ששם השכינה אינה זזה ממקומה לעולם והיא גלויה לכולם. זהו מקום המקדש בהר המוריה, בירושלים.
בהר הבית השכינה קיימת ללא מסווה עם אותו אור האין סוף שהיה מלפני הבריאה.
כמו שכתוב: " בסיני לא היה הגילוי מצד המקום שהורד ממנו הכסוי אלא שנתחדש שם השראת השכינה ואור אין סוף ולכן כשנעלם גילוי זה חזר המקום לקדמותו אבל מקדש הוא מקום שמראשית האצילות הוקבע מקום זה שאין בו העלם וכסוי ולכן זה נשאר לעולם." (בית גנזי על התורה, וישלח דף תתקנג).
ניתן למצוא אצל אבותינו הקדושים את שני הסוגים של גילוי שכינה.
פעם הקב"ה מתגלה לאבות בלשון "וירא ה' ויאמר" ופעם אחרת ללא הכנה מוקדמת ובלשון "ויאמר ה' " בלבד.
בפרשת וישלח אנחנו רואים שני הסוגים של התגלות השכינה ליעקב אבינו.
הגילוי הראשון היה כאשר הוא מגיע להר הבית כדי לקיים את נדרו שהוא נדר ביציאתו מן הארץ.
כמו שכתוב: וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו, וַיֹּאמַר, אֲנִי ה' אֱלֹקי אַבְרָהָם אָבִיךָ, וֵאלקי יִצְחָק (בראשית כח,יג) וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא, בֵּית-קל (בראשית כח,יט)
ובפרשה שלנו בזמן קיום הנדר: וַיִּבֶן שָׁם, מִזְבֵּחַ, וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם, אֵל בֵּית-קל: כִּי שָׁם, נִגְלוּ אֵלָיו הָאֱלֹקים, בְּבָרְחוֹ, מִפְּנֵי אָחִיו (בראשית לה,ז).
הגילוי השני הינו בפדן ארם כמו שכתוב: ט וַיֵּרָא אֱלֹקים אֶל-יַעֲקֹב עוֹד, בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם; וַיְבָרֶךְ, אֹתוֹ. י וַיֹּאמֶר-לוֹ אֱלֹקים (בראשית לה,ט-י).
וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶת-שֵׁם הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ שָׁם אֱלֹקים--בֵּית-קל. (בראשית לה,טו).
כאן אנחנו רואים שלפני הדיבור ליעקב אבינו, הקב"ה מתגלה אליו בלשון וַיֵּרָא אֱלֹקים.
שלוש פעמים הקב"ה מתגלה ליעקב אבינו והוא קורא למקום בית-קל.
למעשה בפעמיים הראשונות הקב"ה מתגלה בהר הבית ובפעם השלישית בפדן ארם.
כמו שראינו למעלה, ההתגלות במקום המקדש אינה דורשת ירידת השכינה, כי היא נמצאת שם ללא הפסקה.
לעומת זאת בפדן ארם, יש צורך בירידת השכינה לזמן מוגבל כדי לבטל את הכיסוי הקיים במקום הזה.
האם כל אדם מסוגל לראות את גילוי השכינה?
גילוי זמני של שכינה נראה רק לצדיקים שזיככו את החומריות שבגופם.
לעומת זאת, השכינה שנמצאת באופן תמידי במקום המקדש גלויה לכולם ללא הכנה מיוחדת.
בנוסף למקום המקדש, גם ארץ ישראל זכתה בקדושה מיוחדת ביחס לשאר הארצות.
כמו שכתוב במשנה: " עשר קדושות הן: ארץ ישראל, מקודשת מכל הארצות. ומה היא קדושתה--שמביאין ממנה העומר והביכורים ושתי הלחם, מה שאין מביאין כן מכל הארצות." (מסכת כלים, פרק א משנה ו).
המשנה ממשיכה לפרט את דרגות הקדושה השונות בתוך הארץ ומסיימת בקודש הקדשים כמקום הקדוש ביותר.
היום זכינו לחזור לארץ ישראל ולהקים מדינה למופת עם צבא חזק, כלכלה יציבה ומיליוני יהודים מיושבים בה.
עלינו להמשיך ולעלות בקדושה ולשלוט בהר הבית ולאחר מכן נזכה ללכת בחצרות בית המקדש השלישי.
בינתיים עלינו לקחת את מה שניתן לנו לעשות ולעלות להר הבית בקדושה ובמקומות המותרים לטמא מת.
בע"ה, הקב"ה יראה את הרצון שלנו ואת ההשתדלות להתקרב לשכינה ויעזור לנו לחדש את עבודת הקרבנות בב"א.
הגיליון מוקדש לעילוי נשמת הלל יפה בת רינה, משה בן סולטנה ולרפואתם השלמה של יוסף בן שבה ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה
x
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה