חג חנוכה: לא לפספס את רכבת הגאולה

חנוכה תש"פ

גיליון מס 366  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

לא לפספס את רכבת הגאולה

ימי חנוכה הם ימים מיוחדים לעם ישראל, מסיום בנית המשכן במדבר, דרך ניצחון החשמונאים ועד עצם היום הזה.

הרב יעקב משה חרל"פ מציין שחנוכה מסמנת נקודת התחלה עבור האדם המשפיעה עליו במשך כל השנה.

זה מתבטא בהלכות הדלקת החנוכייה, כאשר העיקר הוא מעשה ההדלקה. אם הנר נכבה אין צורך בהדלקתה מחדש, כי העיקר הוא ההדלקה. כמו שכתוב בתלמוד: "ועוד מדקא מברכינן אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של חנוכה ש"מ הדלקה עושה מצוה" (שבת כג ע/א).

במעשה ההדלקה אנחנו פותחים פתח של קדושה ומגלים רצון להתחבר לאור ולשכינה. כתוצאה מזה, הקב"ה פותח לנו את כל שערי הקדושה לאורך כל השנה.

כמו שכתוב במדרש רבה על הפסוק משיר השירים: פִּתְחִי-לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי (שיר השירים ה,ב) "רבי יסא אמר: אמר הקב"ה לישראל: בני! פתחו לי פתח אחד של תשובה, כחודה של מחט, ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרניות נכנסות בו." (שיר השירים רבה פרשה ה,ב).

למעשה, קרה אותו תהליך עם החשמונאים כאשר הם התחילו במעשים נקודתיים של התעוררות ומרד נגד תרבות יון, והקב"ה עזר להם לנצח בגדול דרך ניסים גדולים.

כמו שכתוב: "מדליקין נר חנוכה והשלהבת עולה מאליה בכל ימות השנה.....ההדלקה היא ה'פתח של מחט', מה שאנו צריכים לפתוח, ושוב נפתח כפחו של אולם..." (מי מרום, חנוכה מאמר י).

החשמונאים הרגישו שהם נמצאים בתקופה מיוחדת שלא מנוהלת על ידי הטבע.  לאחר שהם ראו הצלחה בלתי רגילה בכל הפעולות שלהם נגד המתייוונים והיוונים כאחד, הם הבינו שיש מקום לסמוך על הנס.

פרשת השבוע- פרשת תולדות: סוד הבארות של האבות

פרשת הבארות תש"פ

גיליון מס 365  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

 סוד הבארות של האבות

בספר בראשית נושא הבאר מוזכר מספרים פעמים. התורה מביאה בהרחבה סיפור משונה בנושא חפירת 3 הבארות של אברהם אבינו.

בפרק כ"ו, התורה מתארת מאבק בין יצחק אבינו והרועים שלו מול הפלישתים.

נעלה מספר שאלות לגבי פשט הפסוקים. מדוע התורה מאריכה בחפירות הבארות על יד יצחק אבינו?

למה הפרשה מתחילה בלשון יחיד, ממשיכה בלשון רבים עבור שתי הבארות הראשונות ומסיימת בשלון יחיד עם הבאר השלישית?

נביא כאן את הפסוקים:  יח וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת-בְּאֵרֹת הַמַּיִם, אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו, וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים, ......  יט וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי-יִצְחָק, בַּנָּחַל; וַיִּמְצְאוּ-שָׁם--בְּאֵר, מַיִם חַיִּים.......  כא וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת, וַיָּרִיבוּ גַּם-עָלֶיהָ; וַיִּקְרָא שְׁמָהּ, שִׂטְנָה.  כב וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם, וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת, וְלֹא רָבוּ, עָלֶיהָ; (בראשית כו,יח-כב).

הבארות מוזכרות בתורה פעמים רבות, מה המשמעות של הבאר?

ראשית ננסה להבין את המהות של יצחק אבינו ביחס לאביו-אברהם אבינו, ואחר כך נראה איך זה קשור לבארות.

יצחק אבינו מייצג את מידת הדין והגבורה. לעומת זאת אברהם אבינו מייצג את מידת החסד.

קשה להבין, איך מידת החסד-אברהם אבינו הולידה את מידת הגבורה-יצחק אבינו?

הרב חיים כהן זצ"ל בספרו טללי חיים מפרש, שמידת החסד היא נתינה אינסופית שקשה להכיל אותה וליהנות ממנה ללא הכנה מתאימה.

כדי ליהנות משפע גדול, יש צורך בצמצום והעמדת גבולות. ה"חלבן" מביא דוגמא של ילד השייך למשפחה עשירה מאוד, שלא יתרשם וישמח לקבל מתנות יקרות במיוחד.

לעומת זאת, ילד ממשפחה ענייה, יתרגש וישמח ממתנה קטנה כמו בגד חדש או אפילו חטיף.

מכאן, ניתן להבין איך מידת הגבורה של יצחק אבינו עוזרת לקבל וליהנות ממידת החסד של אברהם אבינו. 

כמו שכתוב: "והיינו, שבלי כוח הצמצום והגבול, אי אפשר להשפיע כלל וכלל, שכן אין המקבלים יכולים לעמוד ברוב טובה וברכה. ונמצא שיציאת מידת הגבורה מתוך החסד היא פעולה שכולה חסד ואהבה." (טללי חיים, תולדות דף שנח).

לאחר שהבנו את האופי של יצחק אבינו, נביא את דברי הרמב"ן על התורה המגלה לנו מדוע התורה האריכה בספור הבארות שאינו מחמיא כל כך ליצחק אבינו.

זהו פירוש מפורסם, כאשר כל אחת מהבארות רומזת לבית מקדש. שמות הבארות רומזים לסיבת החורבן של 2 בתי המקדש הראשוניים. כאשר הבאר השלישית מסמנת את בית המקדש השלישי שלא יחרב. (ראה רמב"ן על התורה, בראשית כו,כ).

השאלה שנשאלת היא, מדוע הרמב"ן משווה את הבאר לבית המקדש?

הבאר מסמלת את הצמצום, העוזרת לקבל את השפע הנמצא במאגרי מים התת קרקעיים, האין סופיים. התפקיד של יצחק אבינו, הוא להוציא החוצה את השפע הגנוז במקומות של מטה כדי להכין אותנו לקבל את השפע שבא מלמעלה.

נראה לומר, שהבארות שחפר יצחק נמשלות לבתי המקדש בגלל תפקיד הצמצום של בית המקדש ועבודת הקרבנות, כדי שנוכל לקבל את אור השכינה העלול לסנוור אותנו.

בית המקדש העשוי מאבנים, זהב, כסף וחומרים יקרים נוספים מאפשר לנו לקלוט את אור ה' ולהתחבר אליו.

חומש בראשית: איך לנצח את הגויים?

חומש בראשית תש"פ

גיליון מס 364  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

איך לנצח את הגויים?

התחלנו מחדש את קריאת התורה עם ספר בראשית. 

גדול הפרשנים על התורה, רש"י פתח את פירושו על התורה עם דברים נפלאים וקצת סתומים.

הוא שואל מדוע הקב"ה בחר להתחיל את התורה עם בריאת העולם ולא עם המצווה הראשונה שנצטווו בני ישראל במצרים?

רש"י הביא את דברי רבי יצחק שאומר שהקב"ה רצה להבהיר לאומות העולם שארץ ישראל שייכת לעם ישראל בלבד. המדרש מביא פסוק מתהילים: כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם (תהילים קיא,ו).

בעל ה"בית גנזי" מעלה  2 שאלות על דברי רש"י.

מדוע כתוב בתהילים הִגִּיד לְעַמּוֹ-עם ישראל, היה צריך להיות כתוב, כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד להם כנגד אומות העולם?

למה לחשוש שאומות העולם יערערו על כיבוש הארץ על ידי יהושע ודוד המלך, הרי מקובל על כולם שהכובש אדמה דרך מלחמה הופך לבעלים שלה!

ה"בית גנזי" עונה, שלמעשה הגויים אינם טוענים שארץ ישראל שייכת להם כי הם מסכימים שכיבוש דרך מלחמה תקף.

הם מתנגדים לעובדה, שהקב"ה בזמן בריאת העולם בחר בארץ ישראל כמקום קדוש להשראת שכינתו. הגויים אינם מקבלים שעם ישראל ישב בארמונו של המלך והם ישבו על ארץ כבושה שקיבלו דרך מלחמה.

כמו שכתוב: "...אבל כלל ישראל יושבים בדרך של תשבו כעין תדורו שהיא ישיבה של מטרונה בבית המלך וארץ ישראל שייכת לכלל ישראל לא מצד הקנין ממוני שיש להם אלא מצד עצם הארץ ומהותה שהיא שייכת להם. ועל בחינה זאת חולקים אומות העולם ואומרים ליסטים אתם אין לכם חלק בארץ ישראל רק כמו כל האומות על ידי כבוש מלחמה ואין שום שייכות לכם עם עצם ארץ ישראל." (בית גנזי, בראשית דף קלז). 

עכשיו ניתן להבין מדוע כתוב בתהילים:  כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ כי רק עם ישראל יכול להאמין שארץ ישראל שייכת לו בעצם, בגלל רצון בורא העולם.

הגויים אינם יכולים להבין זאת, לכן הקב"ה גילה את הסוד הזה לעם ישראל בלבד.

נמשיך להתעמק ונביא מאמר נוסף של ה"בית גנזי" שמבוסס על זוהר חדש (ראה בית גנזי, בראשית דף נא-נב).  

בתחילת הבריאה, הקדושה הייתה מפוזרת בכל העולם כמו המים שכיסו את כל הארץ. ביום השלישי הקב"ה הפריד בין המים והארץ ושם אותם במקום אחד, כמו שכתוב: וַיֹּאמֶר אֱלֹקים, יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל-מָקוֹם אֶחָד (בראשית א,ט).

זהו סוד הצמצום, כאשר הקדושה התרכזה בארץ ישראל, בירושלים ובריכוז גבוה יותר בבית המקדש.

כמו שכתוב: " וְאָמַר דָוִד, אַתָּה הוּא שֶׁעָשִׂיתָ אֶת כָּל הָעוֹלָם, וְעָשִׂיתָ אֶת הַמַּיִם, וְהַמַּיִם הָיוּ מְכַסִּין אֶת הָעוֹלָם מֵהָרִבּוּי שֶׁבָּהֶם, וְעָשִׂיתָ לָהֶם שֶׁיִּתְכַּנְּסוּ בְּצִמְצוּם כֻּלָּם אֶל מָקוֹם אֶחָד. כָּךְ יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁשְּׁכִינָתְךָ שֶׁהִיא מְלֵאָה כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, שֶׁתְּצַמְצֵם אוֹתָהּ בְּבֵיתְךָ, שֶׁיּוֹתֵר רָאוּי הוּא לִהְיוֹת שָׁם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, לְבֵיתְךָ נָאֲוָה קֹדֶשׁ, וְלֹא לִזְמַן מוּעָט, אֶלָּא לְאוֹרֶךְ יָמִים." (זוהר חדש דף טז ע/ב).

השכינה אינה נמצאת באופן קבוע בארץ ישראל. עוצמת גילוי השכינה משתנה בהתאם למצב הרוחני של עם ישראל.

כאשר עם ישראל בגלות, השכינה אף היא נפגעת ומתפזרת בכל העולם. כאשר הוא חוזר לארצו, השכינה שוב מצטמצמת בארץ ישראל.

שיא גילוי השכינה נמצא כאשר בית המקדש בנוי בירושלים.

חג סוכות: מדוע שמחים בחג הסוכות?

סוכות תש"פ

גיליון מס 363  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

מדוע שמחים בחג הסוכות?

חג הסוכות מתאפיין ברגש השמחה כאשר התורה מזכירה 3 פעמים את עניין השמחה בקשר לחג.

כמו שכתוב: וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ..... וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ (דברים טז,יד ו-טו)  וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹקיכֶם שִׁבְעַת יָמִים (ויקרא כג,מ).

בנוסף לשמחה, החג מבורך במצוות רבות: אכילה בסוכה, ארבעת המינים, ניסוך המים, ניסוך היין, 70 פרים ושמחת בית השואבה.

המצוות הגשמיות האלה מעידות על מהות החג.

נביא את דברי ה"חלבן" הנפלאים בספרו טללי חיים.

הרב חיים כהן זצ"ל מציין את הניגודיות בין פסח ובין סוכות. המצוות של פסח הן בעיקר מצוות לא תעשה, הבאות להרחיק אותנו מעולם החומר.

לעומת זאת, המצוות עשה של סוכות באות לקרב אותנו לחומר כדי לשלוט בו ולקדש אותו. אחרי שטהרנו את עצמנו בחג הפסח וקיבלנו את התורה בחג השבועות, אנחנו מוכנים להתמודד עם עולם החומרי ולהאיר אותו בקדושה.

כמו שכתוב: " ובמובן זה חג הסוכות הוא סיומת של הרגלים, בו ישראל מוכנים בשלמות להשפיע על העולם, ולכן חג זה מרובה במצוות עשה, שעניין המצווה הוא גילוי אלוקות בעולם הזה, ומצוות עשה היא גילוי אלוקות במובן של השפעה וזיכוך העולם הזה ממש." (טללי חיים, אלול תשרי דף שעז).

קצת קשה להבין איך מעשה גשמי יכול לגרום להוספת קדושה בעולם.

למשל, אכילת הקרבנות על ידי הכוהנים מהווה הנאה רוחנית וגשמית גם יחד, כאשר הרוחניות גוברת.

למעשה, בנין המקדש ועבודת הקרבנות נראים מבחינה חיצונית כדבר חומרי, אבל למעשה זה מחבר אותנו ישירות עם העולמות העליונים והקב"ה בכבודו ובעצמו.

כאשר העולם התחתון מתחבר עם העולם העליון זה גורם לשמחה גדולה לפני ה'.

זה כתוב בצורה מפורשת במשנה, שיום חנוכת המקדש הביא שמחה גדולה להקב"ה.

כמו שכתוב: "וכן הוא אומר, (שיר השירים ג,יא) צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו. ביום חתנתו, זו מתן תורה. וביום שמחת לבו, זה בנין בית המקדש, שיבנה במהרה בימינו. אמן" (מסכת תענית פרק ד משנה ח).

תכלית העולם הוא להתחבר להקב"ה בעולם הזה בעזרת החומר ולקדש אותו.

זה בדיוק מה שקורה בחג הסוכות עם מצוות ארבעת המינים או בנית הסוכה, כאשר משתמשים בצמחים ובפסולת כדי להעלות אותם ולקדש אותם.

מכאן ניתן להבין את הקשר המיוחד הקיים בין חג הסוכות ובית המקדש.

כמו שכתוב: "ואין שמחה לפני הקב"ה כמו שמחת חג הסוכות, שהיא שמחת בית המקדש ממש, ושמחת אכילת קרבן שלמים, והיא הארת הבינה במלכות ממש." (טללי חיים, אלול תשרי דף שעז).

נביא מספר דוגמאות בהיסטוריה של עם ישראל מיציאת מצרים ועד בית שני, הממחישות את הקשר המיוחד בין החג ובין בית המקדש.

לפי ה"שם משמואל" אם בני ישראל לא היו נופלים בחטא העגל, חנוכת בית המקדש הייתה צריכה להתקיים ביום הראשון של חג הסוכות.

נפרט את החשבון בקיצור נמרץ: לקח 72 ימים לבני ישראל לבנות את המשכן ממחרת יום כיפור לכ"ה כסלו.

ראש השנה: לשמוח ביום הדין, ללא פחד!

ראש השנה תש"פ

גיליון מס 361  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

לשמוח ביום הדין, ללא פחד!

ראש השנה הינו חג מיוחד, כאשר הוא מכיל גם שמחה של חג וגם יראה מפני יום הדין.

איך הדברים המנוגדים האלה באים לידי ביטוי במצוות החג?

מדוע יש מצוות מעטות בראש השנה ביחס לשאר החגים?

מדוע אין מצוות עלייה לרגל בראש השנה?

המאמר מבוסס על דברי ה"חלבן" הרב חיים כהן זצ"ל מספרו "אלול ותשרי".

ראשית נביא שני מקורות מתלמוד הבבלי והירושלמי.

התלמוד בבלי מציין את אימת הדין כאשר הקב"ה דן את העולם, חלק לחיים וחלק אחר למוות ל"ע.

כמו שכתוב: " מדקאמר בשעת הלל מכלל דבראש השנה ליכא הלל מ"ט אמר רבי אבהו אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בר"ה וביוה"כ אמר להם אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו וישראל אומרים שירה:" (מסכת ראש השנה דף לב ע/ב).

מכאן אנחנו רואים שאין מקום לשמוח ולומר הלל בראש השנה.

ה"חלבן" מפרש שכוונת התלמוד אינה גילוי יראה מפני אימת הדין, אלא הדגש הוא על הריחוק הקיים בין המלך ובין עבדיו מפאת כבודו ומעמדו.

מצד אחד אנחנו שמחים על המלכת ה' בעולם ומצד שני עלינו לשמור על איפוק ומרחק מבורא העולם בגלל המעמד של שופט כל הנבראים.

ראוי לציין שראש השנה אינו מוזכר במפורש בתורה ואין עבודה מיוחדת במקדש ביום זה.

בית המקדש הינו מקום של קרבה ואהבה בין עם ישראל ובין הקב"ה.

ראינו שבראש השנה נוצר מרחק בין ישראל ובין הקב"ה.

מכאן נראה לומר, שההתרחקות מה' ומעמד הדין מסבירים מדוע אין מקום למצוות עלייה לרגל בראש השנה ואין מצוות ייחודיות המתקיימות בבית המקדש כמו בשאר החגים.

כאשר אין מקום לגילוי של קרבה ואהבת ה' ביום זה. נראה בהמשך איך בכל זאת הקרבה נוצרת בעזרת תקיעת השופר.

התלמוד הירושלמי מציג את הצד השמח של יום הדין כאשר אנחנו סמוכים ובטוחים שהקב"ה יזכה אותנו מהדין, אפילו בדרך נס אם צריך.

כמו שכתוב:" ר' חמא בי ר' חנינה ור' הושעיה חד אמר אי זו אומה כאומה הזאת בנוהג שבעולם אדם יודע שיש לו דין לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו שאינו יודע היאך דינו יוצא אבל ישראל אינן כן אלא לובשים לבנים ומתעטפן לבנים ומגלחין זקנם ואוכלין ושותין ושמחים יודעין שהקב"ה עושה להן ניסים." (ירושלמי דף ז ע/ב, פרק א הלכה ג).

לכאורה יש סתירה בין התלמוד הירושלמי והבבלי. באופן כללי התלמוד הירושלמי שנכתב בארץ ישראל מייצג את עם ישראל בשיאו ובמציאות של חירות בארצו בזמן של גאולה.

ראש השנה בהר הבית: השמחה יחד עם היר- סרטון

פרשת שבוע: פרשת כי תבוא - להתעורר לאהבה ולבניין בית ה'

פרשת כי תבוא תשע"ט

גיליון מס 360  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

להתעורר לאהבה ולבניין בית ה'

בפרשת כי תבוא אנחנו מוצאים 12 פעמים את המילה "אמן". בני ישראל עמדו בהר עיבל לשמוע את הקללות וענו אמן לאחר כל קללה וקללה.

זאת הפעם השנייה שמופיעה המילה "אמן" בכל התורה. היא כתובה לפני כן בפרשת אישה סוטה שצריכה לענות פעמיים אמן לאחר הבדיקה עם המים המאררים.

כמו שכתוב: וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה, בְּמֵעַיִךְ, לַצְבּוֹת בֶּטֶן, וְלַנְפִּל יָרֵךְ; וְאָמְרָה הָאִשָּׁה, אָמֵן אָמֵן.  (במדבר ה,כב).

בעקבות זה, המדרש רבה פתח בהלכות תפילה והתנהגות בית הכנסת.

אנחנו נעמוד על המדרש שעוסק בשערים של בית הכנסת ונביא את פירוש ה"שם משמואל".

כמו שכתוב: "זש"ה (משלי ח, לד): "אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי" מהו "אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי" אמר הקב"ה אשריו לאדם בשעה ששמועותיו לי. מהו "לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי" אמר הקב"ה אם הלכת להתפלל בתוך בית הכנסת אל תעמוד על הפתח החיצון להתפלל שם אלא הוי מתכוין להכנס דלת לפנים מדלת לשקוד על דלתי אין כתיב אלא "עַל דַּלְתֹתַי" ב' דלתות ולמה כן שהקב"ה מונה פסיעתך ונותן לך שכר. "(מדרש רבה, דברים פרשה ז סעיף ב).

בעל ה"שם משמואל" מתקשה להבין את המשמעות של כניסה דרך שני פתחים לתוך בית הכנסת.

מדוע יש להיכנס דרך שתי דלתות לבית הכנסת?

הוא מפרש שהפתחים באים כנגד היראה והאהבה. מצד אחד אנחנו רחוקים מאוד מהקב"ה כבני אדם העשויים מחומר ומצד שני יש בתוכנו נשמה קדושה שהיא חלק מהקב"ה ורוצה לדבוק בו ולאהוב אותו.

ה"שם משמואל" מביא משל נפלא כדי להבין את המדרש לגבי מבנה הלב הבנוי משני חלקים: החלק החיצוני והחלק הפנימי.

דרך החלק החיצוני של הלב האדם מתעורר ליראת ה' כמו שכתוב בנביא: מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹקֶיךָ אוּלַי יִתְעַשֵּׁת הָאֱלקים לָנוּ וְלֹא נֹאבֵד. (יונה א,ו).

ההתעוררות הזאת אינה באה מעומק הלב של האדם, כאשר היצר הרע מפריע ולא נותן לאדם להתעורר גם בפנימיות הלב.

החלק הפנימי של לב האדם מסוגל לעורר את האדם ולהביא אותו לידי מעשה. כאשר החלק הפנימי של הלב  מתעורר וניצח את היצר הרע, אהבת ה' מתגלה.

היצר הרע אינו יכול למנוע מהאדם לפעול בכל כוחו מתוך אהבת ה' ודבקות בו.

פרשת השבוע : פרשת ואתחנן: מה עושים בארץ ישראל?

תפילת משה רבנו תשע"ט

גיליון מס 359  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

מה עושים בארץ ישראל?

פרשת ואתחנן מתחילה עם תפילת משה רבנו שמתחנן לפני ה' שיבטל את הגזרה וייתן לו להיכנס לארץ ישראל.

חז"ל מביאים מספר הסברים מדוע משה רבנו רצה כל כך להיכנס לארץ.

נראה לומר, שיש שאלה נוספת שניתן לשאול: מדוע התורה מגלה לעיני כל את התפילה הפרטית של משה רבנו?

בנוסף לכך, למה לבייש את גדול הנביאים ולפרסם שתפילתו לא התקבלה?

מה ניתן ללמוד מהתפילה של משה רבנו שהתחנן להיכנס לארץ?

מתוך התשובות השונות של חז"ל ננסה להבין את המסרים שהתורה רוצה להעביר לנו עד עצם היום הזה.

התשובה הראשונה מובאת במסכת סוטה, כאשר משה רבנו ביקש לקיים את המצוות התלויות בארץ.

כמו שכתוב: "דרש רבי שמלאי מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לארץ ישראל וכי לאכול מפריה הוא צריך או לשבוע מטובה הוא צריך אלא כך אמר משה הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא ברץ ישראל אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי אמר לו הקב''ה כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר מעלה אני עליך כאילו עשיתם שנאמר {ישעיה נג-יב} לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל תחת אשר הערה למות נפשו ואת פושעים נמנה" (מסכת סוטה דף יד ע/א).

נראה לומר, שמשה רבנו התכוון להיות חקלאי ולעבוד את האדמה כדי להפריש תרומות ומעשרות, לקיים את השמיטה, להשאיר את הפאה, עורלה ועוד...

משה רבנו מגלה לנו שקיום המצוות התלויות בארץ ויישובה הן חלק בלתי נפרד מהתורה ומתרי"ג המצוות. 

בנוסף לכך משה רבנו גם התכונן לעלות לרגל לבית המקדש בזמן הרגלים (ראה ספר מגלה עמוקות אופן נט). ניתן להבין את זה מתוך הפסוק עצמו כאשר הוא רוצה לראות את הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה - הר הבית.

התשובה השנייה, מדוע משה רבנו רצה להיכנס לארץ היא כדי להמשיך במשימתו. לאחר שהוא בנה את המשכן הוא ביקש מהקב"ה לבנות את בית המקדש בירושלים.

כמו שכתוב בפסוק: אֶעְבְּרָה-נָּא, וְאֶרְאֶה אֶת-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן:  הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה, וְהַלְּבָנֹן (דברים ג,כה).

המילה "לבנון" רומזת על בית המקדש, כמו שמובא בתלמוד: "אמר רבי יצחק בן טבלאי למה נקרא שמו לבנון שמלבין עונותיהן של ישראל אמר רב זוטרא בר טוביה למה נקרא שמו יער דכתיב {מלכים א י-יז/כא} בית יער הלבנון לומר לך מה יער מלבלב אף בית המקדש מלבלב" (מסכת יומא דף לט ע/ב).

(ראה אור החיים על התורה, דברים ג, כה "אעברה נא ואראה").

נראה להוסיף סיבה שלישית,  עבור הכניסה לארץ ישראל. מיציאת מצרים ועד הכניסה לארץ ישראל, משה רבנו הנהיג את ישראל דרך ניסים וקשר שוטף עם הקב"ה. בכל יום אכלו מן מהשמים, הבגדים לא התבלו, הקב"ה נלחם במצרים בקריעת ים סוף וכל שאלה או בעיה נפתרה בעזרת נס או התגלות אלוקית.

ברגע הכניסה לארץ ואילך, המנהיגות תשתנה לחלוטין. הכל יעבור בדרך הטבע עם התערבות סמויה של ה'. בני ישראל יצטרכו להילחם עם נשק, הם יאלצו לעבוד את האדמה כדי לאכול, הם יבנו יישובים וערים כדי לגור בהם ויבנו כלכלה ככל העמים מבוססת על התורה כמובן.

תשעה באב- הבכי יכול להרוס או לבנות

פרשת דברים תשעה באב תשע"ט

גיליון מס 358  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

הבכי יכול להרוס או לבנות

תקופת תשעה באב הינה קשה מאוד לעם ישראל שהתחילה עם חטא המרגלים. התאריך הזה, ט' באב לא הפסיק להכיל פורענויות לישראל במהלך כל הדורות, עד עצם היום הזה.

ננסה לחזור אחורה בזמן, לחטא המרגלים כדי להבין את שורש החורבן ומהותו.

הכל התחיל בבכי של בני ישראל כאשר הם ראו שהם לא יצליחו להיכנס לארץ.

כמו שכתוב: וַתִּשָּׂא֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַֽיִּתְּנ֖וּ אֶת־קוֹלָ֑ם וַיִּבְכּ֥וּ הָעָ֖ם בַּלַּ֥יְלָה הַהֽוּא׃

המדרש תנחומא מדייק שלא רק בני ישראל בכו אלא ראשי הסנהדרין הובילו את הסירוב לכיבוש הארץ.

כמו שכתוב: "וַיִּלֹּנוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיֹאמְרוּ אֲלֵיהֶם כָּל הָעֵדָה, אֵלּוּ סַנְהֶדְרָאוֹת" )מדרש תנחומא שלח לך יב).

כאשר אדם בוכה, הבכי מגלה את עומק נשמתו והאמת הפנימית שבתוכו. לכן בני ישראל נענשו על הבכי הזה כי הם גילו את מצבם האמתי באותו רגע של החטא.

לכן הקב"ה העניש אותנו בחומרה רבה, כמו שמובא בתלמוד. הקב"ה קבע שביום הזה יחרבו שני בתי המקדש.

כמו שכתוב:"וכתיב {במדבר יד-א} ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא אמר רבה אמר ר' יוחנן (אותו היום ערב) תשעה באב היה אמר להם הקב''ה אתם בכיתם בכיה של חנם ואני קובע לכם בכיה לדורות חרב הבית בראשונה דכתיב {מלכים ב כה-ח} ובחדש החמישי בשבעה לחדש היא שנת תשע עשרה [שנה] למלך נבוכדנצר מלך בבל בא נבוזראדן רב טבחים עבד מלך בבל ירושלם וישרוף את בית ה' וגו'" (תענית כט ע/א).

מה מקשר את חטא המרגלים ובכייה כל העדה לחורבן שני בתי המקדש?

קרו צרות רבות במשך הדורות ביום הזה, מה משותף לכל האסונות האלה?

בני ישראל לא רצו לקיים מצווה לאומית ברמה הגבוהה ביותר: כיבוש הארץ ויישובה.

הם נענשו באותה מידה, כאשר מצוות עם מימד לאומי מובהק התבטלו יחד עם חורבן בית המקדש.

חורבן בית המקדש גרם לגלות, אובדן שלטון עצמאי בארץ ישראל, שעבוד לגויים וביטול המצוות הלאומיות.

עכשיו נראה איזה אירועים קשים נוספים קרו ביום תשעה באב.

המשנה בתענית אומרת שהעיר ביתר נכבשה ביום הזה עם מאות אלפי הרוגים, זה שבר את התקווה האחרונה של חידוש שלטון עצמאי בארץ ישראל לאחר חורבן בית שני.

ירושלים נחרישה כמו שדה שמם וללא חיים. (ראה מסכת תענית פרק ד, משנה ו).

נביא צרות נוספות שקרו בדורות מאוחרים יותר.

גירוש יהודי אנגליה בשנת 1290, גירוש צרפת הגדול ב 1306, גירוש ספרד בשנת 1492.(מקור: WIKIPEDIA)

נראה לומר שהמשותף לכל האסונות האלה הוא שהם השפיעו על ההיסטוריה של כל עם ישראל ברמה הלאומית.

לפי העונש שהקב"ה קבע עבור חטא המרגלים ניתן ללמוד על התיקון הדרוש.

פרשת שבוע: פרשת בהעלותך - איך תתרחש הגאולה השלמה?

פרשת בהעלותך תשע"ט

גיליון מס 357  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

איך תתרחש הגאולה השלמה?

פרשת בהעלותך עוסקת בהדלקת המנורה וקידוש שבט לוי לעבודת המשכן.

תהליך קדושת הלויים מפורט בפסוקים הראשונים של הפרשה ומסתיים בהנפת הלויים על ידי אהרון הכהן, כמו שכתוב: וְהֵנִיף אַהֲרֹן אֶת-הַלְוִיִּם תְּנוּפָה לִפְנֵי ה', מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר ח,יא).

מדוע משה רבנו לא הניף את הלויים בעצמו כמו שהוא משח את הכוהנים לפני כן?

רש"י מפרש את סמיכות פרשת המנורה לפרשת קרבנות הנשיאים: כדי לנחם את אהרון הכהן ושבט לוי שלא הקריבו קרבן עם שאר הנשיאים.

כמו שכתוב: " למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה אז דעתו שלא היה עמהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו אמר לו הקב"ה חייך שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות" (רש"י במדבר ח,ב).

במה הדלקת המנורה יכולה לנחם את אהרון הכהן ושבט לוי?

המאמר מבוסס על פירוש ה"בית גנזי" על התורה של הרב משה לוריא זצ"ל.

ראשית נביא את דברי רבנו בחיי המחדש לנו שמשה רבנו התקשה בארבעה דברים.

כאשר 4 פעמים המילה "זה" מופיע בפסוקים כדי לציין שהקב"ה הראה למשה רבנו את הדברים בצורה ויזואלית.

כמו שכתוב: "... וכן דרשו רז"ל בארבעה דברים נתקשה משה עד שהוצרך הקב"ה להראות לו באצבע ואלו הן, המנורה שנאמר וזה מעשה המנורה, הקרבנות שנאמר (ויקרא ו) זה קרבן אהרן, השקלים שנאמר (שמות ל) זה יתנו, הירח שנאמר (שם יב) החדש הזה לכם, וזהו לשון מקש"ה, מ'נורה ק'רבן ש'קלים ה'חדש." (רבנו בחיי במדבר ח,ב).

בעל ה"בית גנזי" מסביר לנו מה משותף ל-4 דברים האלה.

המצוות האלה מתחדשות באופן קבוע. זאת אומרת שיש זמן מסוים שהן מתמעטות לגמרי ולאחר מכן מתעלות מחדש למדרגה רוחנית גבוהה יותר.

למשל, הדלקת מנורת הזהב מתבצעת מידי יום לאחר כיבוי הנרות והחלפת השמן והפתילים.

חג שבועות: אין תורה ללא לאומיות!

חג שבועות תשע"ט

גיליון מס 356  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

אין תורה ללא לאומיות!

אנחנו נמצאים בסיום של תקופה מיוחדת, כאשר מסיימים את ימי ספירת העומר.

ימי הספירה מחברים את חג הפסח לחג השבועות.

התורה מצווה אותנו להתחיל לספור את ימי העומר במוצאי יום טוב ראשון של פסח.

החלבן בספרו על פסח מעלה שאלה חזקה.

קשה להבין מדוע ספירת העומר מתחילה בתוך שבעת ימי חג הפסח? זה נראה כמו חוסר כבוד כלפי חג הפסח, כאשר לא מחכים לסיום שבעת ימי החג כדי להתכונן לקראת החג הבא, חג השבועות.

זה נראה כאילו רוצים להתפטר מחג הפסח.

מדוע מערבבים את שני החגים אחד בתוך השני?

נשאל שאלה נוספת על חג השבועות.

מדוע חג שבועות שונה משאר הרגלים-פסח וסוכות כאשר חוגגים אותו יום אחד בלבד?

מדוע החג נקרא "שבועות" כנגד 7 השבועות של ימי ספירת העומר שכבר עברו?

4 פעמים בתורה מופיע החג בשם חג השבועות לעומת פעם אחת בשם חג הביכורים וחג הקציר.

הרב חיים כהן מפרש שפסח הינו חג לאומי שיצר את עם ישראל כעם עצמאי וחופשי להחליט על עתידו.

היציאה מעבדות לחירות מסמלת את תחילת ההיסטוריה של עם ישראל כעם ולא כאל יחידי סגולה.

ימי ספירת העומר מחברים בין גאולת מצרים לבין קבלת התורה. ספירת הימים והשבועות מגלה את הקשר בין שני החגים.

פסח מסמל את החירות הגשמית ללא תוכן ומטרה אלא הקריאה בקול רם: אני לא עבד.

חג השבועות הוא תכלית החיים. כאשר בני ישראל מצהירים: אנחנו עבדים של הקב"ה ורוצים לתקן את העולם.

לכן, מיד לאחר יציאת מצרים, בני ישראל מתכוננים לקבל את הרוחניות ועול המצוות. הם אינם רוצים להישאר ללא תוכן בתקופה שבין יציאת מצרים לבין מתן תורה.

לכן, חשוב להתחיל לספור את ימי העומר, דווקא למחרת חג הפסח כדי לשאוף לתכלית בעל משמעות.

כמו שכתוב: "זוהי המשמעות של ספירת העומר, להורות לנו מהי המגמה הלאומית שלנו. פסח הוא החג הלאומי שבו עם ישראל נוצר, יצא גוי מקרב גוי ונהיינו לעם. .....נבראנו כדי לתקן עולם, כדי להעלות את כל העולמות כולם אל מדרגות פלאיות מאוד, מדרגות אדירות ונעלות בקודש, ברוממות זיו האלוקות, בנועם צחצחות קודש." (טללי חיים, פסח דף רסח).

למעשה, יום הראשון של פסח הוא יחיד ומיוחד ונפרד משאר ימי החג. לכן, ימי ספירת העומר אינם מהווים פגיעה בחג הפסח אלא ההיפך הוא הנכון.

חג הפסח- לאן כולם רצים?

פסח תשע"ט

גיליון מס 355  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

לאן כולם רצים?

חג הפסח מנציח את הגאולה משעבוד מצרים. התלמוד בבלי מנבא שגם הגאולה העתידית תתרחש בחודש ניסן.

כמו שכתוב: "....ר' יהושע אומר בניסן נברא העולם בניסן נולדו אבות בניסן מתו אבות בפסח נולד יצחק בר"ה נפקדה שרה רחל וחנה בר"ה יצא יוסף מבית האסורין בר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל" .(מסכת ראש השנה, דף יא ע/א).

ניתן לשאול מה אנחנו חוגגים בפסח? האם אנחנו זוכרים את האירוע ההיסטורי של יציאת מצרים או מתכוננים לקראת הגאולה השלמה?

תשובה חלקית ניתן למצוא במסכת פסחים, כאשר עלינו להרגיש שאנחנו יוצאים ממצרים בכל שנה ושנה.

כמו שכתוב: "  רבן גמליאל אומר, כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח, לא יצא ידי חובתו; ואלו הן--פסח, מצה, ומרורים.  פסח, על שם שפסח המקום על בתי אבותינו במצריים; מרורים, על שם שמיררו המצריים את חיי אבותינו במצריים; מצה, על שם שנגאלו.  בכל דור ודור, חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" (מסכת פסחים פרק י משנה ה).

מכאן ניתן להבין שעלינו לצאת מהגלות ומהשעבוד הגשמי בליל הסדר.

כדי להעמיק את מהות חג הפסח נביא את דברי ה"חלבן"- הרב חיים כהן בספרו על פסח.

הוא מסביר שתכלית העולם היא להשכין את השכינה בעולם הגשמי ולזכך אותו. כאשר הנשמה נמצאת בגוף האדם היא סובלת מהשפעת החומר אבל אינה משתנה.

הקדושה שלה נשארת באותה מדרגה.

מכאן ניתן להבין את תהליך גאולת מצרים. גלות מצרים החלה עם שעבוד פיזי בלתי רגיל ולא אנושי.

מטרת השעבוד הייתה להוריד את עם ישראל לשפל המדרגה מבחינה רוחנית. כאשר הגשמיות השתלטה על כל חלק של רוחניות שבתוך בני ישראל, אז תהליך הגאולה יכול להתחיל.

כמו שכתוב: "לפיכך כדי לצאת לחירות, צריכים אנו להכניס עצמנו לעול השעבוד ורישומו, כדי שיכנסו נשמותינו לבחינת אותם הכוחות המשעבדים אותן, ובסגולת הלילה, יתגברו להכניעם ולאבדם, עד שנצא לחירות גמורה." (טללי חיים, פסח דף יז).

למעשה הגאולה פורצת כמו הר געש, כי כוחות הקדושה התאפקו עד עכשיו ואינם יכולים לסבול את השתלטות החומר.

לכן הגאולה באה לפני זמנה לאחר שבני ישראל הגיעו למ"ט שערי טומאה. הקב"ה לא רצה שיגיעו לשער החמישים של טומאה כי זה היה מסכן את קיומם ממש. (ראה זוהר חדש פרשת יתרו על עניין מ"ט שערי טומאה).

חג פורים ומגילת אסתר: איך לגבור על השקלים של עמלק?

פורים - פרשת צו תשע"ט

גיליון מס 353  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

איך לגבור על השקלים של עמלק?

בזמן בית המקדש, בחודש אדר היו מתחילים לאסוף את מחצית השקל מכל אחד מישראל. עם כספי מחצית השקל היו קונים קרבנות הציבור וכל עבודות המקדש המחייבות את השתתפות עם ישראל כולו.

בתלמוד בבלי, מקשרים את השקלים שבני ישראל הפרישו בזמן המקדש ל-10,000 ככרי כסף שהבטיח המן לאחשוורוש תמורת השמדת היהודים.

כמו שכתוב: " אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהן לשקליו והיינו דתנן באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים ויאמר המלך להמן הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך" (מסכת מגילה, יג ע/ב).

לפי פשט הדברים, בזכות השקלים שהפרישו בני ישראל במשך מאות שנים, גזירת המן התבטלה למרות כספי השוחד.

הרב יעקב משה חרל"פ שואל מספר שאלות: מדוע השקלים של המן חשובים וממה יש לחשוש? מה היה קורה אם השקלים של ישראל לא היו מופרשים לפני השקלים של המן?  איך השקלים של המן היו יכולים להשפיע על ישראל?

נביא מספר תשובות אפשריות ולאחר מכן את תשובת הרב חרל"פ.

תשובה 1: קירוב להקב"ה

נראה לומר שנתינת מחצית השקל לבית המקדש משפיעה על הקשר עם הקב"ה והקירוב אליו. משתמשים בשקלים כדי להקריב את קרבנות הציבור בבית המקדש.

כמו שכתוב: "התרומה, מה היו עושין בה:  לוקחין בה תמידין ומוספין ונסכיהם, והעומר, ושתי הלחם, ולחם הפנים, וכל קרבנות הציבור. " (מסכת שקלים, פרק ד משנה א).

קרבנות הציבור מאחדים את ישראל, כאשר כולם ללא יוצא מהכלל חייבים לתת את מחצית השקל. זה כל כך חשוב, שהיו מחייבים את אלה שלא רצו לשלם ומוציאים בכוח את התרומה.

כמו שכתוב ביד החזקה: "בחמישה ועשרים בו, יישבו במקדש לגבות, ומכאן ואילך, כופין את מי שלא נתן עד שייתן; וכל מי שלא ייתן--ממשכנין אותו, ולוקחין עבוטו בעל כורחו, ואפילו כסותו." (רמב"ם, הלכות שקלים פרק א,ט).

המהות של עמלק היא לנסות להרחיק את ישראל מהקב"ה. לאחר שבני ישראל בנו את המשכן ובית המקדש הראשון, הקשר עם הקב"ה נהיה חזק ולא ניתן לביטול, למרות כל הניסיונות של העמלקים לדורותיהם והמן הרשע.

נראה לומר, שקיימת הוכחה נוספת על השפעת עבודת הקרבנות לביטול השקלים של המן במסכת מגילה, כאשר המן בא לבשר למרדכי שהוא נבחר לעלות על סוס המלך ברחבי העיר. מרדכי היה לומד עם ילדי ישראל רבן את הלכות קמיצה.

כמו שכתוב: "...אמר להו במאי עסקיתו אמרו ליה בזמן שבית המקדש קיים מאן דמנדב מנחה מייתי מלי קומציה דסולתא ומתכפר ליה אמר להו אתא מלי קומצי קמחא דידכו ודחי עשרה אלפי ככרי כספא דידי" (מסכת מגילה דף טז ע/א).

ראוי לציין, שלמרות הגלות המרה ילדי  ישראל ממשיכים לחיות לפי זמני בית המקדש. לפי רש"י, המפגש עם המן היה ב-ט"ז בניסן שהוא יום תנופת העומר ועבודת הקמיצה.

גם כאן, אנחנו רואים בצורה מפורשת (עם הודאת המן בעצמו) שהגעגועים לעבודת המקדש דוחים את כספי השוחד וגזירת  ההשמדה.

תשובה 2: אחדות העם

נביא תשובה נוספת, כאשר מחצית השקל מסמל את האחדות. כל אחד מישראל שווה חצי. כדי להגיע לשלם עלינו להתאחד עם יהודי אחר.