פרשת בשלח תשע"ט
גיליון מס 350 מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
מה למדנו מ 210 שנות שעבוד?
ברוך ה' בפרשת בשלח בני ישראל משתחררים מפרעה הרשע ומהשעבוד הפיזי.
קשה להבין את עצם השעבוד, הרי בני ישראל לא חטאו. מדוע הקב"ה גזר גזרה כל כך קשה על עם ישראל?
210 שנה של סבל גופני ולחץ נפשי בלתי פוסק. מי יכול להחזיק מעמד כל כך הרבה שנים? איפה הצדק האלוקי בגלות מצרים?
אם האבות חטאו מדוע הבנים צריכים לשאת את העונש?
מה ניתן ללמוד מהשעבוד עבור עם ישראל שיצא ממצרים ועד עצם היום הזה?
אין ספק שהשאלה חזקה, בע"ה ננסה ליישב אותה ואז הכל יתברר.
בואו נחזור אחורה בזמן, בתקופה של לידת עם ישראל בזמן האבות הקדושים.
גם הם סבלו ייסורים קשים מאת ה' במשך כל חייהם. אברהם אבינו בתחילת דרכו נזרק לכבשן האש בגלל אמונתו בא-ל אחד. הוא עמד בניסיון וניצל בדרך נס. בהמשך שרה אמנו נחטפה במצרים.
עקידת יצחק הינו ניסיון כפול, הן עבור אברהם אבינו והן עבור יצחק אבינו. יצחק אבינו היה מאוים על ידי הפלישתים שסתמו את הבארות שהוא חפר.
יעקב אבינו נאלץ לברוח מביתו וכמעט נהרג על ידי בנו של עשו. במשך יותר מ 20 שנה, לבן רימה אותו בכל דרך אפשרית. ולבסוף הוא רדף אחריו במטרה להרוג את כל משפחתו.
מיד לאחר מכן, עשו בא לקראתו עם צבא שלם כדי להרוג אותו יחד עם ילדיו.
באותו מעמד המלאך של עשו נלחם נגד יעקב אבינו ואפילו פגע בו. כשיעקב ציפה לימים שקטים יותר באה הצרה של מכירת יוסף.
גם למשה רבנו לא היו חיים קלים. הוא כמעט נהרג על ידי פרעה בשתי הזדמנויות: כשהוא היה תינוק ואומץ על ידי בתיה. מאוחר יותר כאשר פרעה שמע שמשה רבנו הרג שוטר מצרי.
ניתן לראות רמז לסיבת גלות מצרים בפסוק בתחילת ספר שמות: וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ (שמות א,יב).
הפשט של הפסוק מגלה לנו סוד עצום על הטבע של עם ישראל. ככל שעם ישראל סובל מגורמים חיצוניים עוינים כך הוא יגדל ויפרוץ את הגבולות שלו.
הן האבות, הן עם ישראל הם פרצו מעלה מעלה כאשר הם היו תחת לחץ וניסיונות קשים.
נראה לומר שמטרת גלות מצרים היתה לגלות את הטבע של עם ישראל כעם ולא כיחידי סגולה.
כאשר לוחצים אותו בצורה בלתי אנושית, העם מגיע למצב קיצוני ביותר, אז הוא מגלה את כוחותיו הפנימיים והאור שנמצא בתוכו.
שעבוד מצרים היה דבר בלתי נסבל לפי טבע האנושי. זה היה שילוב של קושי פיזי ורוחני גם יחד.
המצרים פגעו בתינוקות, בנשים ובכל אדם אפשרי.
רוב העם, כ-80% לא עמד במבחן הזה ונהרג ונקבר במכת חושך. רש"י בפרשת בשלח מביא את המדרש מכילתא על הפסוק: וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם (שמות יג,יח). כמו שכתוב: " ד"א: וחמושים עלו - אחד מחמשה. ויש אומרים: אחד מחמשים. ויש אומרים: אחד מחמש מאות. רבי נהוראי אומר: העבודה! לא אחד מחמש מאות עלו, שנאמר ( יחזקאל טז) "רבבה כצמח השדה נתתיך" ........לא אחד מחמש מאות עלו, אלא שמתו הרבה מישראל במצרים. ואימתי מתו? - בשלשת ימי אפלה, שנאמר( שמות י) "לא ראו איש את אחיו", שהיו קוברים מתיהם, והודו ושבחו להקב"ה שלא ראו אויביהם וששו במפלתם:" (מדרש מכילתא, יג,יח).
יש דעה שאומרת ש-1 מתוך 500 יצא ממצרים. זה דבר מבהיל שכל כך הרבה יהודים מתו במצרים כי לא רצו להשתייך לעם ישראל ולצאת מגלות מצרים.
ה-20% הנותרים שיצאו ממצרים הם השורש והתמצית המזוקק של עם ישראל.
נראה לומר, שזאת המטרה של שעבוד מצרים: לגלות את האופי והאור שנמצא עמוק בכל אחד מישראל ולחשל אותנו כמו הברזל למען הדורות הבאים.
למעשה, המשכנו לסבול במשך כל הגלויות ובעיקר בגלות הנוכחית והאחרונה.
כל הפוגרומים שעברנו, הגירושים מכל מקום אפשרי גרמו לברירה טבעית בתוך עם ישראל.
חלק גדול מהעם התגייר או התבולל ולא נשאר ממנו זכר.
לעומת זאת, מי שנשאר מחובר לעם ישראל, התחזק והמשיך את המסורת והעביר את הקדושה לבאים אחריו.
גם היום אנחנו חיים באותה מציאות שקדמה ליציאת מצרים.
חלק מהעם עלה לארץ, נלחם באימפריה הבריטית, התמודד מול הפורעים הערבים ובתנאים כלכליים קשים ביותר הצליח להקים מדינה לתפארת.
חלק אחר העדיף להשתקם אחרי השואה ולהישאר בחו"ל.
מה יישאר מהם בעוד מספר שנים? לא הרבה!
רק מי שבארץ מראה את שייכותו לעם ישראל וימשיך את דרכו ההיסטורית למרות הקשיים של מלחמות, פיגועים ומצב כלכלי.
בזמן מלחמה כל העם מתאחד ומתעלה כדי לגבור על האויב.
זה הטבע שלנו! כאשר סכנה גדולה עומדת מעלינו, פורץ החוצה אור עצום שמעלה אותנו מעלה מעלה.
לכן עלינו להמשיך ולהתקדם ולבקש את בית המקדש השלישי. אפילו אם זה יגבה מחיר כלכלי של חרם עולמי או מלחמה ח"ו.
רק במצבי קיצון עם ישראל מראה את קדושתו הפנימית.
אנחנו התמצית, של התמצית, של התמצית מכל הדורות שהיו לפנינו.
שרדנו את כל הקשיים האפשריים, משעבוד מצרים ועד השואה.
זאת אומרת שבכל יהודי טמון אור גדול וקדושה עצומה. לכן עלינו לאהוב אחד את השני ולכבד אחד את השני.
עלינו להשתמש בכוחות האלה לטובה ולהוציא אותם לפועל כדי להתקרב לה'.
נראה לומר שבעל ה"אור החיים" מפרש באופן דומה את התכלית של גלות מצרים. בעזרת השעבוד הרע מתברר מהטוב וכוחו נחלש.
כמו שכתוב: " ...כי באמצעות העינוי והצרות תתברר בחינת הטוב מהרע ותסמך א-ל חלק הטוב ותתברר בחינת הרע מחלק הטוב ותסמך א-ל בחינת הרע, וב' פרטים א-לו רמוזים באומרו לרע לו והוא עצמו שאמר הכתוב וכאשר יענו אותו כן כשיעור העינוי היו מוציאים ומבררים חלק הטוב ומתרבה חלק הטוב וכן יפרוץ." (אור החיים שמות א,יב).
אחרי שבני ישראל סבלו 210 שנים, הקב"ה מתגלה ומשנה את סדרי העולם כדי להפסיק את הגלות.
איך להבין את הניגודיות בין קושי השעבוד והסתר פנים של ה' ובין הנסים הגדולים של הגאולה והתגלות ה' לעולם?
התשובה נמצאת בפסוק הזה: וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי, אֶת-נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר מִצְרַיִם, מַעֲבִדִים אֹתָם; וָאֶזְכֹּר, אֶת-בְּרִיתִי. (שמות ו,ה).
הקב"ה שמע את התפילות של עם ישראל המבקש את הגאולה.
אחרי שבני ישראל בקשו מהקב"ה את הפסקת השעבוד הוא מיד נענה והוציא אותם בנסים גדולים.
גם היום, כאשר אנחנו מתפללים כאיש אחד או צועקים מרוב כאב, הקב"ה עונה לנו.
לדוגמא, אחרי השואה הנוראה, עם ישראל היה בשפל המדרגה.
3 שנים לאחר מכן, קבלנו את מדינת ישראל עם שלטון עצמאי יהודי בארץ ישראל.
בואו נראה את ההיסטוריה הקרובה יותר. לפני מלחמת ששת הימים, תושבי ישראל חשו בסכנה גדולה ואיום על עצם קיומם. כתוצאה מאחדות העם והתפילות של כל יהודי ויהודי ה' הציל אותנו וקבלנו את שכם, חברון, ירושלים והר הבית.
גם עכשיו, עלינו לצעוק לה', די לפילוג ולמחלוקת, די לשנאת חינם, די לכפירה!
אם נבקש מקרב הלב את הפסקת הטרור, גירוש האויבים, החזרה השכינה בציון וחיים של שלום הקב"ה יענה לנו באופן מיידי, כמו שהוא עשה במצרים.
בע"ה, נלמד משעבוד מצרים והנסים שהביאו לגאולה, לימים שלנו. כך נזכה לראות השנה את הגאולה השלמה בב"א.
הגיליון מוקדש לעילוי נשמת הלל יפה בת רינה, משה בן סולטנה ולרפואתם השלמה של יוסף בן שבה ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה