פרשת ויקהל - שקלים
תשע"ט
גיליון מס 352 מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
הכיור הוא מפתח הטהרה
אנחנו נמצאים באמצע
פרשיות העוסקות בבנין המשכן וכליו. ננסה להעמיק את המהות של כלי אחד: כיור נחושת.
הכיור שונה משאר כלי
המשכן כאשר הקב"ה לא ציווה את משה רבנו לעשות אותו בפרשת תרומה עם שאר הכלים,
אלא בתחילת פרשת כי תשא לפני חטא העגל.
כמו שכתוב:
וְעָשִׂיתָ כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת, וְכַנּוֹ נְחֹשֶׁת--לְרָחְצָה; וְנָתַתָּ אֹתוֹ,
בֵּין-אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ (שמות ל,יח).
לעומת זאת, עשיית
הכיור נמסרה לבני ישראל יחד עם כל הכלים בפרשת ויקהל.
מדוע עשיית הכיור לא
נאמרה יחד עם כל כלי המשכן?
הכוהנים מחוייבים
לרחוץ את ידיהם ואת רגליהם לפני תחילת עבודת המקדש כדי להימנע מחיוב מיתה.
כמו שכתוב: וְרָחֲצוּ
יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם, וְלֹא יָמֻתוּ (שמות ל,כ).
למה הכוהנים חייבים
לרחוץ את רגליהם בנוסף לידיהם? הרי היום אנחנו מסתפקים בטהרת הידיים דרך נטילת
ידיים לפני אכילה או ברכת כוהנים.
המיקום של הכיור הינו
בפתח ההיכל בעזרת הכוהנים. המיקום של הכיור אינו מובן, הרי מן ההיגיון שהכוהנים
יטהרו את עצמם לפני כניסתם לעזרה, ולא בפתח ההיכל.
מה המשמעות של מיקום
הכיור בבית המקדש?
מאיזה כוח המים
מסוגלים לטהר את האדם או הכוהנים לפני עבודתם?
בע"ה נענה
לשאלות האלה מתוך מאמר של הרב חיים כהן "החלבן", טללי חיים על ספר שמות.
ראשית נגדיר את מהות
הקדושה ביחס לטהרה. עבודות המקדש מהוות עיסוק עם הקדושה עצמה. כדי לגעת בקדושה, על
האדם לטהר את עצמו ולבטל כל דבר של טומאה.
הטומאה היא הפך
הטהרה, כאשר הקדושה נשארת תמיד במדרגתה ללא אפשרות של פגיעה בה. לכן הנשמה הקדושה
הנמצאת בכל אחד מישראל אינה יכולה להיפגע אפילו אם האדם עובר על כל איסורי התורה.
כתוצאה מזה, הנשמה של
היהודי מוכנה בכל עת להאיר ולפרוץ החוצה.
הטהרה הינה הכנה
לקדושה, לכן הכוהנים חייבים להיטהר ולרחוץ את ידיהם ורגליהם לפני עבודתם במקדש.
עכשיו נראה את משמעות
רחיצת הידיים והרגליים.
גוף האדם מחולק
לשלושה חלקים: הראש- משכן הקדושה, הגוף העליון והידיים- הפועלות על פי השכל והחלק
התחתון והרגליים- פועל מתוך הרגל וללא מחשבה. הרגליים הן המקום הכי קשה לטהרה, כי
שם כוחות הטומאה חזקים יותר. הרגליים יכולות להוביל את האדם למקומות לא ראויים
ומהווים מטרה קלה יותר לקבל כל סוגי הטומאה.
המקום היחיד המסוגל
לטהר את הרגליים הוא בית המקדש. שם כוחות הטומאה נכנעים ומתרחקים מהאדם. לכן
הכוהנים הוזהרו בעונש מיתה אם לא רוחצים את רגליהם וידיהם לפני העבודה.
תיקון נוסף לטומאת
הרגליים הוא מצוות עלייה לרגל. כאשר עם ישראל עוזב את עיסוקיו ונוסע לירושלים כדי
להקריב את קרבנות החג.
לכן קוראים למצווה
הזאת עלייה לרגל, כאשר אנחנו מעלים בקדושה וטהרה את הרגליים שלנו המושכות אותנו
לטומאה במהלך השנה.
הקב"ה רצה
להבליט את הטהרה על ידי הכיור, דווקא לפני חטא העגל כדי להורות לנו על כוח הטהרה
הנמצא במים הטהורים.
מצוות הכיור נמצאת
בתורה בסמוך לחטא העגל כדי להוכיח לנו ולכל העולם שהקב"ה מחל לבני ישראל על
חטא עבודה זרה.
הטומאה של העבודה זרה
נמחקה בעזרת טהרת המים הטהורים של הכיור.
לכן עשיית הכיור
ניתנה למשה רבנו בנפרד משאר כלי המשכן.
נראה לומר שגם אנחנו
יכולים להתחזק מעניין הטהרה של הכיור. בע"ה גם אנחנו נשוב אל ה' ונתקרב אליו.
ראשית, נעלה בטהרה להר ה' ולאחר שנצבור כוחות של קדושה נפעל לחידוש עבודת הקרבנות
והתגלות השכינה בבית השלישי בב"א.
עכשיו נעמוד על מיקום
הכיור בפתח ההיכל. הכיור נמצא בתוך העזרה ולא בכניסה להר הבית, כי דרושה התעוררות
מצד האדם לעבר הקדושה.
לאחר שהכוהנים נכנסו
לעזרה הם גילו את רצונם להתקרב לקדושה. זה גורם להתעוררות של הקדושה הטמונה בתוכם
ומאפשר להם להיטהר בעזרת הכיור.
כמו שכתוב:
"במצב זה, צריך הוא (הכהן) לעורר עמוק את הכיסופים אל הקדושה, הוא צריך
להזכיר לעצמו את הנשמה הקדושה שבקרבו. השייכות שלנו אל הקדושה היא דבר שחקוק
בעצמותנו, ואף אם התרחקנו חלילה, בפנימיותנו אנו קשורים מאוד מאוד אל הקדושה.
דווקא ההיזכרות בקדושה שחקוקה בנו, היא זו שנוסכת בנו את הכוחות לקום ולהיטהר."
( ה"חלבן" טללי חיים, שמות דף שעט).
נראה לומר, שכך קורה
היום כשאנחנו עולים להר הבית. אנחנו מראים להקב"ה את הגעגועים למקדש ולעבודת
הקרבנות. ההתעוררות הזאת מסוגלת להזמין ולזרז את בנין בית השלישי.
לכן כשעולים להר
הבית, הרב ישראל אריאל שליט"א מזכיר לציבור שאנחנו עולים בשם כל ישראל ולא רק
בשמנו הפרטי.
בדיוק כמו עבודת
הכוהנים העושים את עבודות המקדש כשליחים
של עם ישראל.
הקב"ה נתן כוח
מיוחד למים המסוגלים לטהר את הטמא. לכן הוא הפריד בזמן בריאת העולם את המים
העליונים מהמים התחתונים. כמו שכתוב: וַיַּעַשׂ אֱלֹקים, אֶת-הָרָקִיעַ,
וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ, וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר
מֵעַל לָרָקִיעַ; וַיְהִי-כֵן. (בראשית א,ז).
במסכת יומא, רבי
עקיבא מגלה לנו עד כמה הקב"ה אוהב אותנו ומטהר אותנו עם מי המקווה. כמו
שכתוב: "אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין, ומי מטהר אתכם?
אביכם שבשמים, שנאמר (יחזקאל לו): וזרקתי כה עליכם מים טהורים וטהרתם. ואומר
(ירמיה יז): מקוה ישראל ה'; מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקדוש ברוך הוא מטהר את
ישראל." (מסכת יומא פרק ח משנה ט).
המקווה עם המים
הטהורים מטהר את האדם. ישנן מצוות בודדות שניתן לקיים אותן בעזרת גוף האדם
בשלמותו.
מצוות נוספות
מתקיימות אף הן עם גוף האדם: מצוות עלייה לרגל וכניסה לעזרה כדי לראות ולהראות
ויישוב ארץ ישראל.
לאור הדברים שהבאנו,
המסקנה ברורה.
יש לעורר את הקדושה
שבכל אחד מאתנו על ידי כיסופים למקדש במחשבה- דרך לימוד ותפילה וגם במעשה- דרך
עלייה בטהרה להר הבית למקומות המותרים. כך נצליח לטהר את הרגליים שלנו וההרגלים
הרעים שקבענו לעצמנו במשך 2000 שנות גלות ומרחיקים אותנו מקדושת הארץ וקדושת הר
הבית.
הגיליון מוקדש לעילוי
נשמת הלל יפה בת רינה, משה בן סולטנה
ולרפואתם השלמה של יוסף בן שבה ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה