הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

יום שבת, אוקטובר 05, 2019

חג סוכות: מדוע שמחים בחג הסוכות?


סוכות תש"פ
גיליון מס 363  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

מדוע שמחים בחג הסוכות?

חג הסוכות מתאפיין ברגש השמחה כאשר התורה מזכירה 3 פעמים את עניין השמחה בקשר לחג.
כמו שכתוב: וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ..... וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ (דברים טז,יד ו-טו)  וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹקיכֶם שִׁבְעַת יָמִים (ויקרא כג,מ).
בנוסף לשמחה, החג מבורך במצוות רבות: אכילה בסוכה, ארבעת המינים, ניסוך המים, ניסוך היין, 70 פרים ושמחת בית השואבה.
המצוות הגשמיות האלה מעידות על מהות החג.
נביא את דברי ה"חלבן" הנפלאים בספרו טללי חיים.
הרב חיים כהן זצ"ל מציין את הניגודיות בין פסח ובין סוכות. המצוות של פסח הן בעיקר מצוות לא תעשה, הבאות להרחיק אותנו מעולם החומר.
לעומת זאת, המצוות עשה של סוכות באות לקרב אותנו לחומר כדי לשלוט בו ולקדש אותו. אחרי שטהרנו את עצמנו בחג הפסח וקיבלנו את התורה בחג השבועות, אנחנו מוכנים להתמודד עם עולם החומרי ולהאיר אותו בקדושה.
כמו שכתוב: " ובמובן זה חג הסוכות הוא סיומת של הרגלים, בו ישראל מוכנים בשלמות להשפיע על העולם, ולכן חג זה מרובה במצוות עשה, שעניין המצווה הוא גילוי אלוקות בעולם הזה, ומצוות עשה היא גילוי אלוקות במובן של השפעה וזיכוך העולם הזה ממש." (טללי חיים, אלול תשרי דף שעז).
קצת קשה להבין איך מעשה גשמי יכול לגרום להוספת קדושה בעולם.
למשל, אכילת הקרבנות על ידי הכוהנים מהווה הנאה רוחנית וגשמית גם יחד, כאשר הרוחניות גוברת.
למעשה, בנין המקדש ועבודת הקרבנות נראים מבחינה חיצונית כדבר חומרי, אבל למעשה זה מחבר אותנו ישירות עם העולמות העליונים והקב"ה בכבודו ובעצמו.
כאשר העולם התחתון מתחבר עם העולם העליון זה גורם לשמחה גדולה לפני ה'.
זה כתוב בצורה מפורשת במשנה, שיום חנוכת המקדש הביא שמחה גדולה להקב"ה.
כמו שכתוב: "וכן הוא אומר, (שיר השירים ג,יא) צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו. ביום חתנתו, זו מתן תורה. וביום שמחת לבו, זה בנין בית המקדש, שיבנה במהרה בימינו. אמן" (מסכת תענית פרק ד משנה ח).
תכלית העולם הוא להתחבר להקב"ה בעולם הזה בעזרת החומר ולקדש אותו.
זה בדיוק מה שקורה בחג הסוכות עם מצוות ארבעת המינים או בנית הסוכה, כאשר משתמשים בצמחים ובפסולת כדי להעלות אותם ולקדש אותם.
מכאן ניתן להבין את הקשר המיוחד הקיים בין חג הסוכות ובית המקדש.
כמו שכתוב: "ואין שמחה לפני הקב"ה כמו שמחת חג הסוכות, שהיא שמחת בית המקדש ממש, ושמחת אכילת קרבן שלמים, והיא הארת הבינה במלכות ממש." (טללי חיים, אלול תשרי דף שעז).
נביא מספר דוגמאות בהיסטוריה של עם ישראל מיציאת מצרים ועד בית שני, הממחישות את הקשר המיוחד בין החג ובין בית המקדש.
לפי ה"שם משמואל" אם בני ישראל לא היו נופלים בחטא העגל, חנוכת בית המקדש הייתה צריכה להתקיים ביום הראשון של חג הסוכות.
נפרט את החשבון בקיצור נמרץ: לקח 72 ימים לבני ישראל לבנות את המשכן ממחרת יום כיפור לכ"ה כסלו.

אם נוסיף 72 ימים לי"ז בתמוז- יום קבלת הלוחות הראשונים, מגיעים ל-א' תשרי. נוסיף 12 ימים של הקרבת קרבנות הנשיאים ו-3 ימים של נסיעה ממדבר פארן לירושלים, מגיעים ל-ט"ו בתשרי. (ראה שם משמואל סוכות שנת תרע"ד דף קנ).
מכאן ניתן לראות שלפי התכנית המקורית של הקב"ה, בית המקדש הראשון והיחיד היה צריך להבנות ביום הראשון של סוכות.
הגאון מווילנא, אף הוא מחבר את חג הסוכות לתחילת בנין המשכן לאחר חטא העגל. כאשר הוא מפרש שסיבת חגיגת חג הסוכות בחודש תשרי מקורה בתחילת בנין המשכן שהחזירו את ענני כבוד במדבר.
כמו שכתוב: "אבל נראה, לפי שכשעשו את העגל נסתלקו העננים ואז לא חזרו עד שהתחילו לעשות המשכן, ומשה ירד ביום הכיפורים, ובמחרת יום הכיפורים ויקהל משה וצוה על מלאכת המשכן וזה היה בי"א תשרי, וכתיב (שמות לו,ג) והעם הביאו עוד נדבה בבקר בבקר, שני ימים, הרי י"ג בתשרי, ובי"ד בתשרי נטלו כל חכם לב ממשה את הזהב במנין ומשקל, ובט"ו התחילו לעשות ואז חזרו ענני כבוד, ולכך אנו עושין סוכות בט"ו בתשרי." (פירוש הגר"א על שיר השירים א,ד). 
ראוי לציין שהפסוק משיר השירים מזכיר את השמחה בהקשר של בית המקדש, כמו שכתוב: מָשְׁכֵנִי, אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה; הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ (שיר השירים א,ד). 
חנוכת בית המקדש הראשון, נקבעה בחודש תשרי והסתיימה ביום הראשון של סוכות. שלמה המלך סיים את הבנין מספר חודשים לפני כן, אבל רצה לחכות לחודש תשרי.
 וַיִּקָּהֲלוּ אֶל-הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, כָּל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל, בְּיֶרַח הָאֵתָנִים, בֶּחָג--הוּא, הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. (מלכים א', ח,ב).
כמו שכתוב במדרש ילקוט שמעוני: " משנעשה הבית בירח בול נעשה נעול (ג) י"ב חדש והיו הכל ממלמלים על שלמה לומר לא בנה של בת שבע הוא היאך הקב"ה משרה שכינתו לתוך מעשה ידיו והקב"ה חשב לערב שמחת בית המקדש בחדש שנולד בו אברהם, בירח האיתנים זה חדש תשרי ולמה קורא אותו ירח האיתנים שנולד בו אברהם שנאמר משכיל לאיתן האזרחי." (ילקוט שמעוני-מלכים א - פרק ו - רמז קפד).
למעשה חגגו 14 ימים את חנוכת בית המקדש. 7 ימים לפני סוכות ו-7ימי החג. כמו שכתוב: וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת-הַהִיא אֶת-הֶחָג וְכָל-יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד-נַחַל מִצְרַיִם, לִפְנֵי ה' אֱלֹקינוּ, שִׁבְעַת יָמִים, וְשִׁבְעַת יָמִים--אַרְבָּעָה עָשָׂר, יוֹם. (מלכים א', ח,סה).
גם בזמן חנוכת בית שני בימי החשמונאים מוצאים קשר עם חג הסוכות. כאשר בכ"ה כסלו, לפי ספר המקבים, עם ישראל קיים את המצוות הקשורות לחג הסוכות לאחר הניצחון על הרומאים וטיהור בית המקדש. הם נטלו את ארבעת המינים ובנו סוכות.
כמו שכתוב: "ויחוגו חג לה' שמונת ימים כימי חג הסוכות, ויזכרו את הימים מקדם בחגגם את חג הסוכות בהרים ובמערות, ויתעו בישימון כבהמות שדה: ויקחו ערבי נחל וכפות תמרים וישירו שיר שבח והודיה לה', אשר נתן להם עוז ותשועה לטהר את בית מקדשו" ספר מקבים ב,ט-י(.
ראינו עד כמה חג הסוכות קשור לבנין המשכן והמקדש. כאשר השמחה של החג מבטאה את שיא השלמות והשגת החיבור בין העולם התחתון לבין העולם העליון.
בע"ה ננצל את ימי הסוכות כדי לפעול לתחילת בנין בית המקדש השלישי וחידוש עבודת הקרבנות ללא דיחוי.

הגיליון מוקדש לרפואתם השלמה של יוסף בן שבה ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה

אין תגובות:

sharethis