חנוכה תש"פ
גיליון מס 366 מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לא לפספס את רכבת הגאולה
ימי חנוכה הם ימים
מיוחדים לעם ישראל, מסיום בנית המשכן במדבר, דרך ניצחון החשמונאים ועד עצם היום
הזה.
הרב יעקב משה
חרל"פ מציין שחנוכה מסמנת נקודת התחלה עבור האדם המשפיעה עליו במשך כל השנה.
זה מתבטא בהלכות
הדלקת החנוכייה, כאשר העיקר הוא מעשה ההדלקה. אם הנר נכבה אין צורך בהדלקתה מחדש,
כי העיקר הוא ההדלקה. כמו שכתוב בתלמוד: "ועוד מדקא מברכינן אשר קדשנו
במצותיו וצונו להדליק נר של חנוכה ש"מ הדלקה עושה מצוה" (שבת כג ע/א).
במעשה ההדלקה אנחנו
פותחים פתח של קדושה ומגלים רצון להתחבר לאור ולשכינה. כתוצאה מזה, הקב"ה
פותח לנו את כל שערי הקדושה לאורך כל השנה.
כמו שכתוב במדרש רבה
על הפסוק משיר השירים: פִּתְחִי-לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי (שיר
השירים ה,ב) "רבי יסא אמר: אמר הקב"ה לישראל: בני! פתחו לי פתח אחד של
תשובה, כחודה של מחט, ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרניות נכנסות בו."
(שיר השירים רבה פרשה ה,ב).
למעשה, קרה אותו
תהליך עם החשמונאים כאשר הם התחילו במעשים נקודתיים של התעוררות ומרד נגד תרבות
יון, והקב"ה עזר להם לנצח בגדול דרך ניסים גדולים.
כמו שכתוב:
"מדליקין נר חנוכה והשלהבת עולה מאליה בכל ימות השנה.....ההדלקה היא ה'פתח של
מחט', מה שאנו צריכים לפתוח, ושוב נפתח כפחו של אולם..." (מי מרום, חנוכה
מאמר י).
החשמונאים הרגישו שהם
נמצאים בתקופה מיוחדת שלא מנוהלת על ידי הטבע.
לאחר שהם ראו הצלחה בלתי רגילה בכל הפעולות שלהם נגד המתייוונים והיוונים
כאחד, הם הבינו שיש מקום לסמוך על הנס.
לכן הם מיהרו לחנוך
את בית המקדש ולהדליק את מנורת הזהב עם פך שמן שאמור היה להחזיק יום אחד בלבד.
כמו שכתוב:"
נראה דהרגישו אז את מהלך הניסים שהתחדש בבריאה לאותו זמן, ועל כן מלכתחילה סמכו על
הנס, דכל מה שאין סומכין על הנס הוא רק בזמן שהטבע שולט ואין לסמוך על שינוי מעשה בראשית, אבל כשהזמן עצמו הוא ניסי, כשם
שסומכים על הטבע, כן סומכין על הנס." (מי מרום חנוכה מאמר ט דף מז).
נראה לומר, שהנס צריך
להתחיל ממעשה האדם ומסירות נפש. לאחר מכן הקב"ה מתערב ועושה נס.
כך היה ביציאת מצרים,
בנס קריעת ים סוף, במלחמה נגד היוונים ועוד...
אם מתבוננים בהלכות
הדלקת החנוכייה נגלה שהן שמות דגש על ההתחלה של מעשה האדם. המעשה אינו צריך להימשך
זמן רב, מספיק הניצוץ ההתחלתי כדי להדליק את האדם ולהגיע למדרגה רוחנית גבוהה
יותר.
כבתה אין זקוק לה
אם הנר נכבה אחרי
ההדלקה, אין מדליקים אותו שוב. לא חשוב מה יקרה אחרי ההדלקה; קיום המצווה תלוי
בפעולת האדם בתחילת עשיית המצווה.
גם אם עיקר המצווה
הוא ההדלקה, עלינו להתכונן כראוי ולשים מספיק שמן למשך 30 דקות.
מקום הנחת החנוכייה
מניחים את החנוכייה
מול המזוזה, כי המזוזה מזכירה נס אחר: נס ליל יציאת מצרים. בזכות דם הקרבן פסח שהיה על משקוף הבית,
הקב"ה פסח על בתי בני ישראל ולא הרג את הבכורות. שוב אנחנו רואים שהקב"ה
עשה נס גלוי עצום לאחר שבני ישראל עשו מעשה, והקריבו את קרבן פסח בארץ מצרים
הטמאה.
העני מוכר את בגדיו
לקניית שמן
מדוע העני המתפרנס
מצדקה חייב למכור את כסותו כדי להדליק את החנוכייה?
מהות הנס היא לצאת
מהטבע שלך ולהאמין שאתה יכול לשנות דברים על ידי מעשה. המעשה ישנה את החיים שלך
לטובה, כמו שעשו החשמונאים וגרמו לנס ששינה את מהלך ההיסטוריה. מכירת כסותו של
העני תגרום לו להתעוררות ואולי תוציא אותו ממעגל העוני.
מוסיף והולך כמו בית
הלל
בכל יום מוסיפים נר
נוסף, כדי לחדש בכל יום דבר חדש. אם היינו עושים כמו בית שמאי, אז מיום השני והלאה
לא היה דבר חדש, כי ביום הראשון כבר הופיעו 8 נרות.
מדליקם בצאת הכוכבים
מדליקים את הנרות
בצאת הכוכבים כדי שהמעשה שלנו יהיה בעל משמעות, כי באמצע היום הנרות לא מאירים
הרבה. דווקא בצאת הכוכבים, בתחילת הלילה מדליקים, כדי להבין שהמעשה שלנו צריך
להיות בזמן הנכון והכי מוקדם שאפשר. בני ישראל הקריבו את הקרבן פסח כשהם היו עדיין
במצרים תחת שעבוד פרעה. הם לא חיכו להגיע לירושלים, לכבוש אותה ולבנות את בית
המקדש.
גם החשמונאים לאחר
כיבוש הר הבית לא חיכו לרגע, כדי לחנוך מחדש את בית המקדש, אפילו לא 8 ימים-שהוא
זמן הכנת שמן טהור. הם הדליקו מיד את מנורת הזהב ואז הקב"ה התערב ועשה נס.
גובה החנוכייה
אסור להניח את
החנוכייה מעל 20 אמה. יש להניח אותה בין 3 ל-10 טפחים. נראה לומר, שהחנוכייה אינה
באה בשביל השמים אלא כדי להאיר לבני האדם, לכן היא צריכה להיות מונחת קרוב לקרקע.
הדלקה משפחתית
יש להדליק את
החנוכייה בזמן שכל בני הבית נמצאים. אם אחד ההורים אינו יכול להגיע בזמן צאת
הכוכבים, לא מחכים לו ומדליקים בשמו. מכאן ניתן ללמוד שאין מחכים למי שמתעכב, כדי
לא לפספס את הרכבת של הגאולה.
מפסיקים את לימוד
התורה
כאשר זמן הדלקת
החנוכייה מגיע, מפסיקים את לימוד התורה. מכאן ניתן ללמוד שיש זמן ללימוד ויש זמן
למעשה כדי להביא את הגאולה. משפחת החשמונאים היו בני תורה וממשפחת כוהנים גדולים.
הם יצאו מבית המדרש כדי להילחם נגד האימפריה היוונית. המסירות נפש והסייעתא דשמיא
הביאו את הניצחון בדרך נס. הרי, למעלה מ-200 שנה היהודים לא נשאו נשק או היו חלק
מצבא כלשהו. ובכל זאת ניצחו!
זה מזכיר את מה שהיה
לנו בתש"ח, כאשר התחלנו להילחם בערבים ובבריטים לאחר 2000 שנה שלא התעסקנו
בלחימה כלל.
ברוך ה', השלמנו את
הפער ובסייעתא דשמיא ניצחנו והקמנו את צה"ל. למדנו מהחשמונאים שצדיקי הדור
ובני התורה חייבים להוביל את המלחמות והמאבקים. לכן מפסיקים את הלימוד כדי להדליק
את נרות חנוכה למען מאבק לאומי.
גם היום אנחנו חיים
בתקופה מיוחדת, כאשר הנס הופך להיות לדבר טבעי. עלינו לנצל זאת ולא לעצום עיניים.
עלינו להודות לה' על הניסים ולהמשיך לפעול מתוך ניצול התקופה הנסית הזאת.
דוד בן גורין אמר
משפט נפלא בנאום בקונגרס הציוני ה-20 בשנת 1937: "אנו סומכים על “נסים”
שאנחנו נעשה, על מאמצי רצון ויצירה גדולים שיתגברו על קשיים חיצוניים. אבל אין לנו
רשות לסמוך על “נסים” שיעשו לטובתנו אחרים, ואין לנו כל יסוד להניח שאנגליה תשתנה
לטובתנו,...".
מכאן ניתן לראות את
גודל האמונה של דוד בן גוריון הממשיך דרכם של החשמונאים. הוא חיבר בין המעשה לבין
הנס, כאשר שניהם תלויים אחד בשני.
מיד לאחר חנוכת
המקדש, חז"ל קבעו לדורות את חג חנוכה, בלי לדעת כמה זמן שלטון החשמונאים ישרוד.
הם עשו את זה כדי
לחנך אותנו על חשיבות המעשה של התחלה והתעוררות. גם אם ח"ו עם ישראל היה שוב
משתעבד לעם זר לאחר תקופה קצרה של עצמאות, המסר עבר לדורות הבאים: לא להתייאש
ולעשות מעשה קטן או סמלי, כי זה גורם לדברים גדולים וניסים גדולים לגאולת עם
ישראל.
גם היום, לא נחכה
שהמשיח יתגלה, שיעלו 20 מיליון יהודים לארץ, שנכבוש את כל הארץ ושהגויים יניחו לנו
בשלום. כאשר הדבר מתאפשר, עלינו לבנות מזבח כדי לחדש את עבודת הקרבנות ללא דיחוי
או תירוצים מפולפלים.
ראינו איך משפחה אחת
חוללה מהפיכה שלטונית וניצחה את היוונים. ראינו את הכוח של מעשה קטן של יחידי סגולה
שלא וויתרו, לבסוף גרמו להתעוררות בכל עם ישראל
וגאולה דרך נס.
מי שחושב שבית השלישי
ירד מהשמיים, לא הבין את המסר של חנוכה. צריך לעשות מעשה לפני הופעת הנס של בנין
בית המקדש השלישי.
עלינו לעשות מעשה קטן
שיביא שינוי גדול כדי לא לפספס את רכבת הגאולה.
הגיליון מוקדש
לרפואתם השלמה של יוסף בן שבה ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה