פסח תשפ
גיליון מס 369 מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
פסח בצל הקורונה, מה המסר?
פסח תש"פ ייזכר
לדורות כ-"פסח קורונה". אינני נביא או בן נביא, אבל כאנשים מאמינים בה',
עלינו לשאול שאלות ולחפש תשובות.
מדוע בתי הכנסת
והישיבות נסגרו? מדוע לא ערכנו סדר משפחתי כמידי שנה? מדוע העסקים בתחומים רבים
קורסים? מדוע אין פתרון רפואי לווירוס, תרופה או חיסון? מדוע אנחנו סגורים בבתינו?
האם פרשיות המשכן והקרבנות שאנחנו קוראים מתחילת התפרצות הווירוס, קשורות לקורונה?
מדוע חודש האביב הוא חודש הגאולה וגם תקופת התפרצות הקורונה?
בע"ה ננסה לענות
לשאלות האלה מתוך מקורות חז"ל.
ראשית נביא את דברי
ה"שם משמואל", שכתב על טבע עם ישראל בזמן גזירת המן.
בעקבות חורבן בית
המקדש, נסתם הלב של ישראל. כאשר באה צרה, אז עם ישראל מבין את מה שחסר לו ומתפללים
לה'.
כמו שכתוב:
"...דבחורבן הבית נסתמה לבן של ישראל, וכן בכל פעם בכל צרה שלא תבא נטמטם הלב
ואינו מרגיש כ"כ החסרון שחסר לו, וכשמרגיש הוא התחלת הישועה, וכן הי' בימי
המן שנטמטם הלב וזה התעורר מרדכי ויזעק זעקה וגו', ופתח לבן לידע החסרון..."
(שם משמואל פורים שנת תרע"א דף קסו).
לאחר 70 שנה של גלות
בבל וחורבן בית ראשון, נסתם ליבם של ישראל. על אחת כמה וכמה, לאחר גלות קשה של
2000 שנה!
הלב שלנו מכוסה
בקליפה עבה מאוד וחסינה להרבה גזרות.
ננסה בע"ה לפתוח
את הלב ולהבין את מהות גזרת הקורונה על ישראל ועל העולם כולו.
אחד הדברים הקשים,
הוא סגירת מקומות של תפילה ולימוד תורה.
נראה לומר, שטמון כאן
רמז.
התלמוד בבלי מכנה את
בתי הכנסת ובתי המדרש של בבל: "מקדש מעט", מעין בית מקדש קטן.
כמו שכתוב:
"ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר באו שם" (יחזקאל י"א, ט"ז)-
אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל. (מגילה כ"ט ע"א).
נראה לומר,
שהקב"ה רוצה לכוון אותנו לעבר "מקדש הרבה"- בית המקדש, ולא להסתפק
במקדש מעט.
עלינו להתעורר
ולהתפלל מעומק הלב, לבנין בית המקדש השלישי.
עלינו לעשות את זה
עכשיו, לפני שאומות העולם ידחפו אותנו לעשות זאת. כמו שהיה עם יונה הנביא שהתבקש
על ידי הגויים להתפלל להצלת האנייה.
העולם של היום הוא
כמו הספינה של יונה. הגויים מצפים מעם ישראל להתפלל לה', כדי שישמע אותנו ויבטל את
המגפה.
מהו המקום הכי קרוב
לה' לאמירת תפילה? הר הבית כמובן.
ראוי לציין, שראש
חודש ניסן היה יום חנוכת המשכן. בנוסף לכך, אנחנו קוראים מידי שבת, פרשיות העוסקות
בבנין המשכן וסדר עבודת הקרבנות.
דווקא בתקופה הזאת,
בתי הכנסת נסגרים. יותר מכך, אנחנו נזהרים לא לגעת אחד בשני ולהישאר בבית, כדי לא
להפיץ את הנגיף.
הרי זה מזכיר לנו את
דיני טומאה וטהרה המופיעים בחומש ויקרא.
נראה לומר, שאנחנו
שומרים נגיעה כהכנה לדיני טומאה וטהרה במקדש, בעזרת אפר פרה אדומה.
ממשיכים להתקדם לעבר
התשובות.
רבנו בחיי בתחילת ספר
בראשית מתאר את המציאות האידאלית של החיים שהייתה לפני חטא אדם הראשון.
הקב"ה בירך את
העולם בפרנסה, בשפע, בבריאות ובחיים ארוכים ללא דאגות.
