הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

יום ראשון, אפריל 12, 2020

פסח - פסח בצל הקורונה, מה המסר?


פסח תשפ
גיליון מס 369  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

פסח בצל הקורונה, מה המסר?

פסח תש"פ ייזכר לדורות כ-"פסח קורונה". אינני נביא או בן נביא, אבל כאנשים מאמינים בה', עלינו לשאול שאלות ולחפש תשובות.
מדוע בתי הכנסת והישיבות נסגרו? מדוע לא ערכנו סדר משפחתי כמידי שנה? מדוע העסקים בתחומים רבים קורסים? מדוע אין פתרון רפואי לווירוס, תרופה או חיסון? מדוע אנחנו סגורים בבתינו? האם פרשיות המשכן והקרבנות שאנחנו קוראים מתחילת התפרצות הווירוס, קשורות לקורונה? מדוע חודש האביב הוא חודש הגאולה וגם תקופת התפרצות הקורונה?
בע"ה ננסה לענות לשאלות האלה מתוך מקורות חז"ל.
ראשית נביא את דברי ה"שם משמואל", שכתב על טבע עם ישראל בזמן גזירת המן.
בעקבות חורבן בית המקדש, נסתם הלב של ישראל. כאשר באה צרה, אז עם ישראל מבין את מה שחסר לו ומתפללים לה'.
כמו שכתוב: "...דבחורבן הבית נסתמה לבן של ישראל, וכן בכל פעם בכל צרה שלא תבא נטמטם הלב ואינו מרגיש כ"כ החסרון שחסר לו, וכשמרגיש הוא התחלת הישועה, וכן הי' בימי המן שנטמטם הלב וזה התעורר מרדכי ויזעק זעקה וגו', ופתח לבן לידע החסרון..." (שם משמואל פורים שנת תרע"א דף קסו).
לאחר 70 שנה של גלות בבל וחורבן בית ראשון, נסתם ליבם של ישראל. על אחת כמה וכמה, לאחר גלות קשה של 2000 שנה!
הלב שלנו מכוסה בקליפה עבה מאוד וחסינה להרבה גזרות.
ננסה בע"ה לפתוח את הלב ולהבין את מהות גזרת הקורונה על ישראל ועל העולם כולו.
אחד הדברים הקשים, הוא סגירת מקומות של תפילה ולימוד תורה.
נראה לומר, שטמון כאן רמז.
התלמוד בבלי מכנה את בתי הכנסת ובתי המדרש של בבל: "מקדש מעט", מעין בית מקדש קטן.
כמו שכתוב: "ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר באו שם" (יחזקאל י"א, ט"ז)- אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל. (מגילה כ"ט ע"א).
נראה לומר, שהקב"ה רוצה לכוון אותנו לעבר "מקדש הרבה"- בית המקדש, ולא להסתפק במקדש מעט.
עלינו להתעורר ולהתפלל מעומק הלב, לבנין בית המקדש השלישי.
עלינו לעשות את זה עכשיו, לפני שאומות העולם ידחפו אותנו לעשות זאת. כמו שהיה עם יונה הנביא שהתבקש על ידי הגויים להתפלל להצלת האנייה.
העולם של היום הוא כמו הספינה של יונה. הגויים מצפים מעם ישראל להתפלל לה', כדי שישמע אותנו ויבטל את המגפה.
מהו המקום הכי קרוב לה' לאמירת תפילה?  הר הבית כמובן.
ראוי לציין, שראש חודש ניסן היה יום חנוכת המשכן. בנוסף לכך, אנחנו קוראים מידי שבת, פרשיות העוסקות בבנין המשכן וסדר עבודת הקרבנות.
דווקא בתקופה הזאת, בתי הכנסת נסגרים. יותר מכך, אנחנו נזהרים לא לגעת אחד בשני ולהישאר בבית, כדי לא להפיץ את הנגיף.
הרי זה מזכיר לנו את דיני טומאה וטהרה המופיעים בחומש ויקרא.
נראה לומר, שאנחנו שומרים נגיעה כהכנה לדיני טומאה וטהרה במקדש, בעזרת אפר פרה אדומה.
ממשיכים להתקדם לעבר התשובות.
רבנו בחיי בתחילת ספר בראשית מתאר את המציאות האידאלית של החיים שהייתה לפני חטא אדם הראשון.
הקב"ה בירך את העולם בפרנסה, בשפע, בבריאות ובחיים ארוכים ללא דאגות.

כמו שכתוב: " ברכה ראשונה היא שברך הכח הממיר אשר בגוף האדם כדי שיהיה האדם חי לעולם בגוף ובנפש ושיהיה מאכלו ומזונו מבורך ממלא החסרון החולף על גופו בכל יום עד שלא תגיע אליו לא חולשה ולא זקנה,..." (רבנו בחיי בראשית א,כח).
מכאן אנחנו רואים שהמזון של האדם והפרנסה היו בהישג יד ללא צורך במאמץ כלל. האדם שבע מכמה עשבים או פרות מהשדות.
בנוסף לכך, האוכל היה מזין את גופם בצורה מושלמת, ללא פסולת, תופעות זקנה או השפעות שליליות. לא היה מקום לרפואה או לעבודה קשה לצורך פרנסה.
רבני בחיי, כותב שהחיים האלה יחזרו בזמן הגאולה.
כמו שכתוב: ".... ,ובא לומר שהקב"ה נתן במזונו הכח הממיר על שלמותו ויהיה מחליף ומחדש בגופו מה שנחסר ממנו כיוצא בו
ובצורתו ובמדתו וברכה זו היתה במזונו של אדם הראשון קודם

שחטא, והכח הזה הוא עתיד שיתגבר באדם לעתיד לבא ויחזור למנהגו הראשון ואף החיות ישתנה טבען ויאכלו העשבים כבהמות..." (רבנו בחיי בראשית א,כח).
בימי הקורונה, כאשר רובנו מושבתים מעבודה ומתרבות הצריכה המטורפת אנחנו טועמים קצת מימי הגאולה.
שמעתי מספר פעמים, הרב ניר בן ארצי אומר שבזמן הגאולה, לא יהיו יותר בתי חולים, רופאים, בנקים וחובות כספיים.
זאת לא הפעם הראשונה שעם ישראל מקבל מגפה. זה קרה בימי דוד המלך לאחר שהוא ביצע מפקד, נגד רצון ה'.
דוד המלך בחר בעונש הדבר במשך 3 ימים. לאחר יום הראשון של המגפה נפלו 70000 איש, דוד המלך התפלל לה' בכל ליבו כדי למצוא דרך לעצור אותה.
נתן הנביא אמר לו שעליו לבנות מזבח בהר הבית ולהקריב קרבן עולה. כמו שכתוב: וַיָּבֹא-גָד אֶל-דָּוִד, בַּיּוֹם הַהוּא; וַיֹּאמֶר לוֹ, עֲלֵה הָקֵם לַה' מִזְבֵּחַ, בְּגֹרֶן, ארניה (אֲרַוְנָה) הַיְבֻסִי (שמואל ב כד, יח) .
כמובן, שדוד המלך לא חיכה לרגע כדי לקיים את דברי הנביא ולהפסיק את מכת הדבר. לאחר שהוא בנה מזבח והקריב עולה המגפה פסקה. כמו שכתוב: וַיִּבֶן שָׁם דָּוִד מִזְבֵּחַ לה', וַיַּעַל עֹלוֹת וּשְׁלָמִים; וַיֵּעָתֵר ה' לָאָרֶץ, וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל יִשְׂרָאֵל  (שמואל ב כד, כה) .
הרד"ק מביא בפירושו את המדרש "ילקוט שמעוני" הנפלא, המוסיף אור חדש על מה שקורה לנו היום.
המדרש אומר, שהמגפה לא באה כתוצאה מהמפקד שערך דוד המלך, אלא בגלל חוסר עניין של העם לבנות את בית המקדש הראשון.
המדרש ממשיך ומתייחס לדור שלנו שאינו עושה מספיק לחידוש עבודת הקרבנות ובנין הבית השלישי.
כמו שכתוב: "ויבא גד אל דוד ביום ההוא ויאמר לו עלה וגו'. למה דוד דומה באותה שעה לאחד שהיה מכה את בנו ואינו יודע למה מכהו באחרונה אמר ליה על מקמתא פלוני מחיתך, כך כל אותם אוכלוסין שנפלו על ידי שלא תבעו את בנין בית המקדש, והלא דברים קל וחומר ומה אלו שלא ראו את בית המקדש כך אנו על אחת כמה וכמה, לכך התקינו נביאים הראשונים שיהיו ישראל מתפללין בכל יום שלשה פעמים אנא השב שכינתך לציון:" (ילקוט שמעוני שמואל ב רמז קסה, יט).
הרמז לימים שלנו זועק לשמים: אם אנחנו לא מבינים ומיישמים את מהות התפילות, אז למה שנמשיך להתפלל בקדושה ובמניין?
כמו שאמר המדרש, הדברים קל וחומר: אנחנו יודעים את השפעת בית המקדש על חיינו ועל כל העולם אז למה לא לדרוש אותו מעומק לבנו? למה להשאיר את המשימה הזאת למשיח?
אולי מגפת הקורונה באה לעורר אותנו?
ה"חלבן" זצ"ל כתב שתקופת האביב מסמלת את הגאולה, כאשר החורף מסמל את הגלות.
בחורף, כל הטבע נראה רדום וללא חיים. פתאום, באביב הכל מתעורר ופורח.
כמו שכתוב: "נמצא שהאביב הוא בחינת הגאולה לעולמות החומריים, כי החורף הוא בחינת גלות ושעבוד, בו כל החיצוניות נדלדלה, והרוחות החזקות והקרות שלטו בכיפה. ובאביב הכל שב לחיות." (הרב חיים כהן, פסח דף רנג).
לכן, גאולת מצרים החלה בראש חודש ניסן, המסמל את ההתחדשות והתגברות על כוחות החיצוניים.
גם הגאולה העתידית אמורה להתרחש בחודש ניסן, כמו שכתוב: "בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל" (ראש השנה, דף יא ע/ב).
הבאנו מספר מקורות חז"ל כדי לנסות להבין את האירועים הנפלאים שקורים בימים האלה.
עלינו לפתוח את העיניים ואת הלב. הרמזים שהקב"ה שולח לנו עבים מאוד.
אם אין אנחנו זוכרים את המקדש דרך התפילות אז למה להתפלל בציבור? אם לא משתדלים להביא קרבן פסח אז למה לשבת בחבורה משפחתית בליל הסדר? אם מקובל עלינו שהכסף והמדע שולטים בעולם, מדוע לחשוב על בית ה' וגאולה?
אני לא נביא ולא בן נביא, אני רק מנסה להביא רעיונות מבוססים על מקורות חז"ל כדי להבין במקצת את מה שקורה סביבנו.
ראוי לציון שאותיות קורונה, הם קרן ה'.
בע"ה נזכה לתקן את העולם ולעבור את מגפת הקורונה, מתוך התעוררות לבנין בית ה' בב"א.

הגיליון מוקדש לרפואתם השלמה של יוסף בן שבה ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה

אין תגובות:

sharethis