ספירת העומר תשפ"ב
גיליון מס 383 מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
מהו החופש האמיתי?
אנחנו בעיצומו של ספירת העומר, המחבר את חג הפסח לחג השבועות. אנחנו מתחילים לספור מליל שני של חג הפסח.
כמו שכתוב: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה (ויקרא כג,טו).
ה"חלבן" שואל, מדוע פוגעים בכבוד של חג הפסח כאשר מזכירים כבר ביום השני את החג הבא: חג שבועות?
מן הראוי היה, לחכות לסיום 7 ימי הפסח ולהתחיל לספור את הימים לקראת מתן תורה!
מה החיפזון, כאשר מזכירים את חג שבועות ביום השני של חג פסח?
מה הקשר הנסתר בין פסח לבין שבועות?
נביא את דברי הרב חיים כהן ז"ל המיישב את השאלות האלה, בספרו טללי חיים על פסח.
חג פסח הוא חג החירות המציין את סייום השעבוד הקשה במצרים. כל סימני ליל הסדר וקרבן פסח מסמלים את סוף העבדות ותחילת תקופה חדשה עבור עם ישראל.
הקרבן פסח, מסמן את שריפת העבודה זרה של מצרים בצורה גלויה וללא פחד מתגובה אלימה.
המצה, המרור, מצוות הסבה מציינים את טעם החופש.
האם חופש זה שקיבלנו בזמן יציאת מצרים מספיק לנו?
האם להיום עם חופשי ולא משועבד למצרים מגדיר את המהות של עם ישראל?
בוודאי שלא!
כאשר אני חופשי, זאת אומרת שאין לי אדון שאומר לי מה לעשות, ועלי לציית לו.
אבל, השאלה מה אני, כן? מה התכלית של חיי? למה אני שואף?
לכן, ביטול השעבוד אינו עושה אותנו עם חופשי.
הקב"ה תכנן עבורנו את השלב הבא, שהוא למלא אותנו בתוכן חיובי המשפר את העולם כולו.
קבלת התורה בחג שבועות, מציגה ייעוד ותכלית ברורה לעם ישראל: יציאה משעבוד פיזי וכניסה לממד רוחני בלתי מוגבל.
פסח הינו חג החירות והחופש ושבועות, הוא חג התורה המאירה את העולם בתוכן רוחני חיובי.
החירות, היא דבר פרטי ואישי בלבד. אנחנו שואפים להיות עבדי ה' ולא לחיות עבור עצמנו בלבד, אלא לעשות טוב לעולם.
כמו שכתוב: " זוהי המשמעות הנפלאה של ספירת העומר, שמיד ביציאה לחירות אנו מתחילים לספור אל מתן תורה, כמי שבא ואומר- אין לי רצון בחירות מצד עצמה, אינני חי בשביל עצמי בלבד. אני רוצה להיות עבד לה' יתברך בלבד! " ( טללי חיים, פסח דף רסב).
אין משמעות להיות עם חופשי ללא תורה, לכן מיד אחרי החירות משעבוד מצרים מתחילים לספור את הימים עד קבלת התורה.
מכאן, ניתן ליישב את השאלות שהעלנו למעלה.
פסח-חג החירות אינו מספיק לבדו כדי לתת תוכן רוחני לעם ישראל, לכן עלינו לשאוף לחג השבועות-מתן תורה לקבלת חירות מלאה ברוחניות מתוך שעבוד להקב"ה.
ראוי לציין שבתקופת העומר, זכינו בשני חגים חדשים: חג העצמאות ויום ירושלים.
נראה לומר, שפסח מקביל לחג העצמאות ועדיין ממתינים לחג השבועות המגביל ליום בנין המקדש, מחיית עמלק ומינוי מלך ירא שמים.
לאחר מלחמת ששת הימים הייתה לנו הזדמנות, בזמן כיבוש ירושלים, חברון, שכם והר הבית, ולא ניצלנו אותה.
ידוע העיקרון, שבמקום שיש קושי בחיים שלנו, זהו סימן שבנקודת הקושי הזאת עלינו לעשות מאמצים מיוחדים, כי זהו ניסיון שיש להתגבר עליו כדי לגדול לאחר מכן.
