הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

יום שישי, פברואר 24, 2017

פרשת השבוע- פרשת משפטים האם מלאך יכול להנהיג?


פרשת משפטים תשע"ז     
גיליון מס' 294 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח


 האם מלאך יכול להנהיג?
פרשת משפטים ברוכה במצוות מכל תחומי החיים. לאחר פירוט המצוות התלויות בארץ אנחנו מוצאים פסוק זה: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ, לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ, בַּדָּרֶךְ; וְלַהֲבִיאֲךָ, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי (שמות כג,כ).
הקב"ה שולח לבני ישראל מלאך כדי לשמור עליהם במדבר ולהביא אותם לארץ ישראל. מדוע בני ישראל צריכים מלאך כאשר השכינה מלווה אותם? מהו תפקיד המלאך שנשלח על ידי הקב"ה? באיזה מלאך מדובר ומה שמו? האם משה רבנו קיבל בברכה את נוכחות המלאך? האם המלאך נשאר גם בימי יהושע בזמן כיבוש הארץ?
בע"ה ננסה לענות לשאלות האלה מתוך מקורות חז"ל.
רש"י מפרש שעצם שליחת המלאך מהווה עונש לבני ישראל כאשר הם אינם ראויים לנוכחות הקב"ה בעצמו. לכן הקב"ה שולח את המלאך במקומו כביכול, כמו שכתוב: "הנה אנכי שלח מלאך. כאן נתבשרו שעתידין לחטוא, ושכינה אומרת להם (שמות לג, ג) כי לא אעלה בקרבך:" (רש"י שמות כג,כ).
רש"י מביא את המדרש תנחומא כדי לגלות לנו את תפקידו של המלאך וכתוצאה מזה ננסה למצוא את שמו.
המלאך מלווה את בני ישראל כדי לשמור עליהם ולדאוג שהם יגיעו לבית המקדש של מטה בירושלים. כמו שכתוב במדרש: "לשמרך בדרך ולהביאך אל המקום אשר הכינותי, זה אחד מן המקראות המחוורת שבית המקדש שלמטן מכוון כנגד בית המקדש שלמעלן. " (משפטים, תנחומא יח).
רש"י כתב שהמלאך בא להזכיר לנו שתכלית גאולת מצרים היא לבוא למקום המקדש בירושלים ולעשות את עבודת הקרבנות.
המדרש רבנו בחיי מגלה לנו את שם המלאך: מיכאל שר ישראל.  כמו שכתוב: " והמלאך הזה על דעת רבינו חננאל ז"ל היה מיכאל השר הגדול, כענין שאמר גבריאל לדניאל, (דניאל י"ב) "ובעת ההיא יעמוד מיכאל השר הגדול העומד על בני עמך"... והוא שנראה ליהושע, והוא שאמר לו (יהושע ה'), "אני שר צבא ה' עתה באתי", ופירשו רז"ל כי מי שיזכור בו כי שמי בקרבו, באורו שנקרא שר צבא ה', כענין שכתוב (מלכים א' ח'), "כי שמי נקרא על הבית הזה"- שנקרא בית ה'. " (מדרש רבנו בחיי שמות כג,כ).
למה הקב"ה שלח את המלאך מיכאל?
מיכאל עושה את עבודת הקרבנות בבית המקדש של מעלה. כמו שמובא בתלמוד:  "זבול שבו ירושלים ובית המקדש ומזבח בנוי, ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן, שנאמר בנה בניתי בית זבול לך, מכון לשבתך עולמים "  (חגיגה דף יב ע/ב).
לפי המדרש הוא לא היה רק כהן אלא שימש ככהן גדול, כמו שכתוב: "מכון לשבתך פעלת ה', מלמד שבית המקדש מלמטה מכוון נגד בית המקדש שלמעלה, ובבית המקדש למעלה מיכאל כהן גדול, ונקרא כהן גדול שיניקתו מן הגדולה, הוא החסד. (שם) " (ילקוט ראובני בשלח).

יום שישי, פברואר 17, 2017

פרשת שבוע: פרשת יתרו - להשתמש במידת העוז!

פרשת יתרו תשע"ז     
גיליון מס' 293 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 
להשתמש במידת העוז!
בני ישראל יצאו ממצרים, עברו בתוך ים סוף ביבשה ולחמו בעמלק. לאחר הנסים האלה וההתעלות הרוחנית הכל מוכן לקראת קבלת התורה בהר סיני. אבל התורה החליטה אחרת ומביאה את פרשת גיור יתרו ועצתו למשה רבנו.
מדוע פרשת יתרו חוצצת בין מלחמת עמלק ובין מתן תורה? למה פרשה כל כך חשובה נקראת על שמו של גוי?
מדוע משה רבנו מכבד את יתרו בצורה כל כך גדולה ואפילו משתחווה לו?
ננסה לענות לשאלות האלה על בסיס דברי ה"שם משמואל" על פרשת יתרו.
ראשית נביא את אחד הפירושים מתוך המדרש רבה לגבי סיבת הצטרפות יתרו לעם ישראל. יתרו היה רחוק מאוד מהקב"ה ומהאמונה באל אחד. הוא היה מומחה בכל סוגי עבודה זרה. מה גרם לו לשנות את דעתו ואורח חייו?
המדרש כתב שמידת העוז שהתגלתה בקריעת ים סוף גרמה ליתרו להתגייר. כמו שכתוב:
" ד"א וישמע יתרו הה"ד (ירמיה טז) ה' עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה אליך גוים יבואו מאפסי ארץ אמרו ישראל להקב"ה כשעשית לנו נסים בים אמרנו לך (שמות טו) עזי וזמרת יה הלא שמעה רחב ובאה ודבקה בך שנאמר (יהושע ב) ותאמר אל האנשים ידעתי כי נתן ה' לכם את הארץ (שם) כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף הוי ה' עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה ..... כשהוצאת אותנו ממצרים ונתת לנו את התורה שנקראת עוז שנא' (תהלים כט) ה' עוז לעמו יתן ולא שמע יתרו ובא ונדבק בך הוי (ירמיה טז) אליך גוים יבואו מאפסי ארץ:" (מדרש רבה פרשת יתרו כז,ד).
ה"שם משמואל" מפרש את המדרש בצורה נפלאה.
הקב"ה ברא את האדם באופן כזה שהוא חושק דברים שהם בהשגתו. כאשר דבר מסוים רחוק מאיתנו אז לא נוכל להשיג את הדבר הזה. למשל יהודי שנולד בישראל לא יחלום להיות נשיא ארצות הברית כי זה לא בר השגה.
הקב"ה נתן לעם ישראל תכונה מיוחדת שהיא מידת העוז. כמו שכתוב בספר תהלים: ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם. (תהלים כט,יא).
מידת העוז מאפשרת לעשות דברים שנראים בלתי אפשריים.
המידה הזאת מאפשרת ליהודי לעשות גילויים מדעיים, ללכת נגד הזרם עם רעיונות מהפכניים ולשנות סדרי עולם.
יתרו ראה את הפוטנציאל הטמון במידת העוז והשתמש בה לטובתו. כך הוא הצליח להתקרב לעם ישראל ולאמונה בה' למרות שהוא היה שקוע בטומאת העבודה זרה.

יום שישי, פברואר 10, 2017

פרשת השבוע: פרשת בשלח - התפילה פותרת הכל

פרשת בשלח תשע"ז     
גיליון מס' 292 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

התפילה פותרת הכל

 גאולת מצרים מגיעה לשיאה עם נס קריעת ים סוף. לאחר כל הנסים שהקב"ה עשה במצרים אפשר לשאול מדוע היה צריך בנס נוסף?
מהי התכלית של קריעת ים סוף? האם הנס הזה נעשה עבור יוצאי מצרים או למען דורות הבאים?
ראשית נביא את דברי ה"חלבן" בפירושו על התורה המביא שתי סיבות שונות על מטרת קריעת ים סוף,  ובהמשך נביא פירוש נוסף.
עשר המכות שהיו במצרים פגעו בעיקר במצרים כאשר בני ישראל ניצלו. הניסים לא היו מכוונים אליהם ישרות אלא המטרה היתה לפגוע במצרים.
לעומת זאת בקריעת ים סוף קרה נס כפול. בני ישראל ניצלו מצבא פרעה ויחד עם זאת המצרים טבעו בים.
קריעת ים סוף היתה מכוונת לטובת בני ישראל בלבד. למעשה, הקב"ה גילה את אהבתו לעם ישראל.
כמו שכתוב: "שכן למכות מצרים היתה תכלית  - לשחרר את ישראל, לעומת זאת בקריעת ים סוף התכלית היתה עצם גילי האהבה לישראל, על ידי הפורענות למצרים." (טללי חיים פרשת בשלח דף קלא).
ה"חלבן" מביא טעם שני המבטא את ביטול השעבוד בצורה מוחלטת. גם לאחר יציאת מצרים, בני ישראל נשארו תחת השפעה של מצרים. הם עדיין פחדו מהם כמו שכתוב: וּפַרְעֹה, הִקְרִיב; וַיִּשְׂאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם, וַיִּירְאוּ מְאֹד (שמות יד,י).
הקב"ה רצה לבטל לגמרי את הפחד הזה לכן הוא הטביע את כולם בים סוף. מכאן אנחנו למדים איך השכינה מתייחדת עם ישראל. כדי שהשכינה תתגלה לבני ישראל עליהם לתנתק לגמרי מכל השפעה זרה.
כמו שכתוב: "ממילא, כל עוד חשו בתוך לבבם עבדות למישהו אחר, לאדון המצרי, ואפילו קורטוב של תחושת עבדות ושעבוד למצרים, תחושה שכאילו יש איזה כוח ושלטון למישהו אחר מבלעדי ה', הרי שלא יכלו להתאחד לגמרי בהתגלות האלוקית העליונה." (טללי חיים, בשלח דף קלה).
נראה להוסיף הסבר שלישי למטרת הנס. כמו שראינו למעלה נס קריעת ים סוף היה מכוון רק לטובת בני ישראל.
נראה לומר שהקב"ה רצה להראות לנו את הכוח של התפילה הבאה מעומק הלב. תפילה כזאת יכולה להפוך עולמות.
כמו שכתוב: וּפַרְעֹה, הִקְרִיב; וַיִּשְׂאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם, וַיִּירְאוּ מְאֹד, וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶל-ה'  (שמות יד,י).
בני ישראל התפללו מתוך פחד ומצוקה גדולה לכן תפילותיהם התקבלו וגרמו לנס הגדול של קריעת ים סוף.

יום חמישי, פברואר 02, 2017

פרשת שבוע: פרשת שמות- הנשים מקדמות את הגאולה

פרשת שמות תשע"ז     
גיליון מס' 291 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

הנשים מקדמות את הגאולה

ספר שמות מהווה את הדגם של גלויות עם ישראל לאורך כל הדורות. כבר בתחילת השעבוד הקב"ה הכין את התשתית לגאולה.
בתחילת חומש שמות עולות מספר שאלות לגבי גזירות פרעה ותגובות בני ישראל.
מה חשב פרעה כאשר הוא גזר על המיילדות להרוג את הבנים וניסה להפוך אותן לרוצחות ילדים?
מדוע הוא לא שלח בעצמו חיילים שיקיימו את דבריו ללא היסוס?
איך המיילדות העזו לא לקיים את דברי פרעה?
מדוע פרעה לא העניש את המיילדות?
למה הקב"ה נתן פרס למיילדות של בתי כהונה, לויה ומלכות?
גלות מצרים היתה קשה במיוחד כאשר פרעה שעבד את ישראל הן ברמה גופנית והן ברמה נפשית.
נראה לומר שכאשר הוא זימן את המיילדות וציווה להם לרצוח את התינוקות, הוא התכוון לייאש את בני ישראל מהגאולה.
כאשר אדם קרוב פוגע בנו זה הרבה יותר כואב מאשר האוייב שלנו.
לכן פרעה ביקש מהמיילדות לעשות את העבודה המלוכלכת. היה צריך הרבה אומץ מצד המיילדות כדי לא לקיים את דברי פרעה.
למעשה הן הפכו את הקערה על פיה. בזכות התנגדותן לדברי פרעה הם רוממו את רוח בני ישראל והראו להם את הדרך לגאולה.
נראה לומר שהמיילדות התחילו את תהליך הגאולה כאשר הן התנגדו לפרעה ללא פחד ומתוך בטחון בה'.
הן התחילו את המעשה שיעורר את בני ישראל מתרדמת הגלות כדי להחיות מחדש את רצון הגאולה הטמון בתוך כל אחד מישראל.
כמו שכתוב:  וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת, אֶת-הָאֱלֹקים, וְלֹא עָשׂוּ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם; וַתְּחַיֶּיןָ, אֶת-הַיְלָדִים  (שמות א,יז).
הן לא עשו כדברי  פרעה וזהו מעשה גבורה שפתח את תהליך הגאולה.
כתוצאה מהתנהגותן העם התעצם מבחינה מוראלית כמו שכתוב: וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים, לַמְיַלְּדֹת; וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ, מְאֹד  (שמות א,כ).
כאשר הקב"ה ראה את השפעת מעשה הגבורה על העם אז הוא הטיב להן ונתן להן פרס כנגד מעשיהם.
הן התחילו להניע את גלגלי הגאולה מתוך מסירות נפש אזי הן תזכינה בתכלית הגאולה שהיא: עבודת המקדש ומלכות.

sharethis