הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת תצוה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת תצוה. הצג את כל הרשומות

יום שישי, מרץ 07, 2025

פורים פרשת תצוה- אנחנו נמצאים בתוך מגילה חדשה

פרשת תצוה - פורים תשפ"ה                      
גיליון מס' 410 (392)  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

אנחנו נמצאים בתוך מגילה חדשה

בכל שנה פרשת תצוה ובנין המשכן חלה בימי פורים.
מה משותף לחג פורים ובנין המשכן?
חג פורים שונה מכל חגי ישראל, הוא לא יתבטל לעולם, אפילו בימות המשיח.
כמו שמובא במדרש משלי: " טבחה טבחה מסכה יינה" (משלי ט ב)- אמר רבי אבהו: זו אסתר המלכה, שבשעה שהגיע צער לישראל בימי מרדכי, מה עשתה? התקינה סעודה לאחשורוש ולהמן הרשע, ושיכרה אותו יין ביותר, והיה הרשע סבור בעצמו שחלקה לו כבוד, והוא לא היה יודע שפרשה לו מצודה, שמתוך ששיכרה אותו יין, קנתה לה אומתה לעולם. "אף ערכה שולחנה" - שערכה לה שולחן בעולם הזה ובעולם הבא, ואי זה - זה שם טוב שקנתה לה בעולם הזה ובעולם הבא, שכל המועדים עתידים בטלים, וימי הפורים אינם בטלים לעולם, שנאמר (אסתר ט כח): "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים". (מדרש משלי על פרק ט, פסוק ב).
מדוע נמשיך לקיים את חג פורים לנצח בניגוד לשאר החגים?
נביא את דבריהם הנפלאים של הרב חרל"פ וה'חלבן' כדי להבין את המהות של חג פורים.
פרשת תצוה עוסקת בעיקר בכוהנים: בגדי כהונה וקידושם לקראת עבודת המקדש.
כמו שכתוב: וְאַתָּ֡ה הַקְרֵ֣ב אֵלֶ֩יךָ֩ אֶת־אַהֲרֹ֨ן אָחִ֜יךָ וְאֶת־בָּנָ֣יו אִתּ֗וֹ מִתּ֛וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לְכַהֲנוֹ־לִ֑י אַהֲרֹ֕ן נָדָ֧ב וַאֲבִיה֛וּא אֶלְעָזָ֥ר וְאִיתָמָ֖ר בְּנֵ֥י אַהֲרֹֽן׃ (שמות כח,א).
הזוהר הקדוש מפרש את המילה 'אליך', כנגד השכינה, המובילה את תהליך בחירת אהרון הכהן ובניו כמובדלים מישראל.
(ראה זוהר תצוה, דף קע''ט ע'/ב).
זאת אומרת, שהקב"ה בכבודו ובעצמו בחר בכוהנים, מתוך 12 השבטים.
בחירת הכוהנים באה מהשכינה עצמה. זה דבר גדול יותר משאר המצוות הכתובות בתורה שהתגלו דרך משה רבנו.
ההתגלות הזאת, התרחשה כתוצאה מחטא העגל, כאשר שבט לוי היה היחיד שלא חטא.
לאחר שבני ישראל חטאו, הקב"ה גילה את רצונו של הפרשת הכוהנים מתוך בני ישראל.
הרב חרל"פ לומד מכאן, שכל דבר שמתגלה על ידי ישראל חביב להקב"ה, אפילו אם זה קרה מתוך קלקול, כמו חטא העגל.
הרב חרל"פ ממשיך ואומר, שגם בפורים קרה אותו תהליך.
המן- העמלקי, גזר גזרה קשה על עם ישראל, לאחר שהם חטאו בחטא עבודה זרה והשתתפות במשתה ההשפלה של עם ישראל. 
כאשר אחשוורוש הציג את כלי המקדש וזלזל בהם לעיני כולם.
המגילה וכל הנסים המופיעים בה, התגלו לעם ישראל דרך הנבואה.
פורים לא יתבטל כי אור המגילה התגלה על ידי ישראל, דרך השתחוויה לצלם ואכילה ממשתה אחשוורוש. 
ימי פורים לא יתבטלו כי המקור שלהם נובע ממעשה של עם ישראל.
השכינה יכולה להתגלות מתוך הקלקולים של עם ישראל, כמו במגילת אסתר או בבחירת הכוהנים.
כאשר עם ישראל עושה מעשה, הדבר הופך לחביב ויקר להקב"ה, לכן זה לא יכול להתבטל.
כתוצאה מזה, בחירת הכוהנים וקריאת המגילה לא יתבטלו לעולם, בניגוד לשאר החגים, שכן יהיו בטלים.
כמו שכתוב: "ורצה הקב"ה שהאור הנשגב הזה יתגלה על ידי ישראל, יכול להיות שאם היו ישראל זוכים היה מתגלה האור שלא על ידי קלקולים כמו הנאה מסעודת אותו רשע, או השתחוויה לצלם, אבל גם אם נתגלה אור המגילה על ידי קלקולים עדיין חביבה היא לפני יתברך שמו, עד שאם כל המועדים יהיו בטלים- וכפי שפרשו על ידי גזרות- ימי הפורים אינם בטלים". (מי מרום, שיחות לחנוכה ופורים, דף סב מאמר טו).
מכאן, אנחנו מבינים את הקשר בין פרשת תצוה ובין פורים החלים באותן הזמן.

יום שבת, פברואר 17, 2024

פרשת השבוע: פרשת תצוה- תרומה למשכן מאחדת את העם

פרשת תרומה- מלחמת שמחת תורה תשפ"ד   
                    
גיליון מס 140  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

 תרומה למשכן מאחדת את העם

אנחנו מתחילים סדרת פרשיות העוסקות בבניין המשכן. הפסוק הראשון בנושא המשכן עוסק בהפרשת תרומה לצורך בנין המשכן.
כמו שכתוב: דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה:  מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי (שמות, כה,ב). 
מדוע התורה מתחילה את פרשיות בנין המשכן עם בקשת תרומה?
מה מסתתר בתוך המושג של 'לקיחת תרומה'?
נביא את דברי הרב חרל"פ הנפלאים, השופכים אור חדש על מושג 'תרומה'.
כאשר מפרישים תרומה מתוך הרכוש שלנו, חלק קטן מתקדש והולך לה' וחלק הנותר-שהינו הרוב, נשאר ברשותנו.
הרב חרל"פ כתב שהתרומה מקדשת את השיריים, כאשר היא מעלה את החול למדרגה של קודש.
זהו חידוש גדול, כאשר ההיגיון אומר, שהחלק המופרש לתרומה מתקדש לבדו והיתרה נשארת במעמד של חול.
למעשה, עצם הפרשת התרומה פועלת להכלת קדושה על החלק שאינו ניתן לה'.
זהו חידוש גדול, שבנין המשכן בא ללמד אותנו: נתינת התרומה לה' משרה שכינה גם על חלק החולין של התורם.
הרב ממשיך ואומר, שהתכונה הזאת של קידוש השיריים הינה בלעדית לעם ישראל. 
כמו שכתוב: "בבחינה זו היא התרומה פועלת לקדש גם את השיריים שהם חול, ואעפ"כ בגניזו יש להם הקדושה של תרומה וכח זה אין בבחינת קודש זולת במשכן ה' כל אשר יגע בהם יקדש... " (מי מרום, תרומה דף רי).
הרב חרל"פ מרחיב את משמעות התרומה על כל החלקים של עם ישראל.
הוא מביא את המשל מתוך התלמוד בבלי, שמשווה את עם ישראל לגפן. (ראה חולין, דף פב ע/א).
כאשר עלי הגפן הם חיוניים לשמירת הענבים מפני השמש והרוח.
תלמידי חכמים נמשלים לענבים ועמי הארצות, לעלים של הגפן. שניהם חיוניים אחד לשני, ומקבלים את השכינה בגלל שייכותם לעם ישראל.
העיקרון שראינו בלקיחת תרומה למשכן, מתקיים גם בעם ישראל, שכולם קדושים.
חכמי ישראל צריכים את פשוטי העם וכן ההיפך.

יום שלישי, פברואר 19, 2019

פרשת שבוע: פרשת תצוה - הכל התחיל ויסתיים עם משה רבנו

פרשת תצוה תשע"ט
גיליון מס 351  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

הכל התחיל ויסתיים עם משה רבנו

פרשת תצוה, ממשיכה לתאר את תהליך בנין המשכן. בפרשת תרומה הקב"ה מצווה את משה לבנות את כלי המשכן והמשכן עצמו ובפרשת תצוה אנחנו מצווים על בגדי הכהונה.
בין שתי פרשות האלה, מופיע נושא הדלקת המנורה ונר התמיד עם שמן זית זך' שלכאורה אינו קשור לבנין המשכן. כמו שכתוב: וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית--לַמָּאוֹר:  לְהַעֲלֹת נֵר, תָּמִיד.  (שמות כז,כ).
מדוע עבודת המנורה נמצאת במקום הזה בתורה? 
בנוסף לכך, מדוע הקב"ה פונה ישירות למשה רבנו ולא לבני ישראל כמו בעבודות המשכן האחרות?
הפסוק מדגיש: וְאַתָּה תְּצַוֶּה וגם השמן צריך להיות מופרש עבור משה רבנו, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ, ולא כמו בזמן בנין המשכן שכתוב: דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה:(שמות כה,ב).
למה פעם אחת כתוב וְיִקְחוּ-לִי - לקחת עבור הקב"ה, ופעם אחרת כתוב וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ- עבור משה רבנו?
בע"ה נביא מספר תשובות מפרשנים שונים.
ה"שם משמואל" מפרש שלמשה רבנו היה תפקיד מיוחד בהדלקת המנורה.
מטרה המשכן היא לקבל את השכינה מן השמים. המשכן משמש מעין כלי קיבול עבור השכינה. כדי לקבל דבר מהקב"ה עלינו להתחיל את התהליך בעזרת התעוררות מלמטה, מצד האדם.
משה רבנו היה אדם מיוחד ויחיד מכל הדורות. הוא עלה לשמים כדי להוריד את התורה לעולם הזה.
הוא זכה לגדולה הזאת, בזכות ביטול החומריות הנמצאת בו. משה רבנו הצליח לזכך את גופו והפך אותו לשכלי.
השמן של המנורה מסמל את החכמה. כאשר מדליקים את המנורה, מזמינים את החכמה האלוקית לרדת על ישראל.
לכן, משה רבנו הינו האדם המתאים ביותר להדליק את המנורה ולעורר את השכינה.
ה"שם משמואל" מוסיף ואומר שהמנורה שהדליק משה רבנו במשכן לא כבתה לעולם, כאשר היא נשארת דלוקה בשמים עד עצם היום הזה.
כמו שכתוב במדרש רבה: "... אֲבָל הַנֵּרוֹת לְעוֹלָם (במדבר ח, ב): אֶל מוּל פְּנֵי הַמְנוֹרָה יָאִירוּ, וְכָל הַבְּרָכוֹת שֶׁנָּתַתִּי לְךָ לְבָרֵךְ אֶת בָּנַי, אֵינָן בְּטֵלִין לְעוֹלָם." (במדבר רבה, פרשה טו, ו).
עכשיו אנחנו יכולים להבין מדוע הציווי של הדלקת המנורה מופנה דווקא למשה רבנו. הוא השליח של כל עם ישראל ובזכותו ממשיכים לקבל את החכמה האלוקית.

יום רביעי, פברואר 24, 2016

פרשת השבוע: פרשת תצוה הבגד ששומר על העולם

פרשת תצוה תשע"ו
גיליון מס' 256 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                       

הבגד ששומר על העולם


לאחר בנין המשכן וכליו משה רבנו מצווה את ישראל להכין את בדגי הכהונה. כמו שכתוב: וְעָשׂוּ אֶת-בִּגְדֵי אַהֲרֹן, לְקַדְּשׁוֹ--לְכַהֲנוֹ-לִי.(שמות כח,ג).
רואים מלשון הפסוק שמטרת הבגדים היא לקדש את הכהן הגדול כדי לשרת את הקב"ה. התורה אינה מציינת את השימוש העיקרי של הבגדים שהוא לחמם את הגוף ולשמור עליו. בסוף הפרק התורה חוזרת על אותה נקודה עבור בני אהרון כאשר נוסף החיוב במיתה לכהן שאינו לובש את ארבעת בגדי הלבן. כמו שכתוב: וְהָיוּ עַל-אַהֲרֹן וְעַל-בָּנָיו בְּבֹאָם אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד, אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל-הַמִּזְבֵּחַ לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ, וְלֹא-יִשְׂאוּ עָוֹן, וָמֵתוּחֻקַּת עוֹלָם לוֹ, וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו. (שמות כח,מג).
רבנו בחיי מתאר כדבר ניסי כל נושא בגדי הכהונה. כאשר הכהנים היו משרתים בבית המקדש יחפים בכל ימות השנה. גם בחורף הם לבשו אותה כותונת דקה ולא היו מצטננים וחולים. היה רופא שהיה מטפל בכוהנים ושומר על בריאותם אבל למעשה הקב"ה שמר עליהם מכל פגע ומחלה.
כמו שכתוב: " ופלא גדול היה בכהנים המקריבים קרבנות בכל יום, שלא היה גופם לבוש אלא הכתנת לבדה שהיא חלוק והם סובלים הקר בימות הגשמים ולא היו מתים, ועל כן אמרו רז"ל שמעמידין על הכהני מממונה אחד לבקר אותם ולרפא תחלואיהם, לפי שהין רבם חולים מחלי בני מעים...." (רבנו בחיי, שמות כח,מג).  (ראה גם רמב"ם הלכות כלי המקדש פרק ז, הלכה יח).
לבגדי כהונה היה תפקיד נוסף בבית המקדש. על פי המדרש הבגד וכל דבר שבבית המקדש מביא ברכה לעצמו וכל מה שדומה לו בכל העולם. למשל לחם הפנים גורם לברכה בתבואה, הביכורים מזמינים ברכה על פירות הארץ. הדבר נכון לגבי כל עבודה שהיו עושים בבית המקדש במין מסויים היה מביא שפע וברכה באותו המין מחוץ למקדש.
כך היה עם בגדי הכהונה שהשפיעו על החום של שאר הבגדים בעולם כולו. כמו שכתוב: "ראה מה היו הקרבנות בשעה שהיו קרבין, כל מה שהיה מתקרב מן מינו, היה מברך את מינו.......לחם מצות ולחם הפנים שהיו מקריבין, היו מברכין את הלחם. ובכורים שהיו מקריבין, היו מברכין את פירות הארץ....... זרעתם הרבה והבא מעט, משבטל לחם הפנים. אכול ואין לשבעה, משבטל נסוך המים. שתו ואין לשכרה, משבטל נסוך היין. לבוש ואין לחום לו, משבטלו בגדי כהונה." (מדרש תנחומא, תצוה, סימן יג).
עבודת הכהנים ממבט חיצוני נתפסת כדבר גשמי ללא רוחניות ח"ו. אבל כאשר מתעמקים בדברי חז"ל מבינים את העומק הרוחני שנמצא בכל פרט ופרט של עבודות המקדש.

יום שלישי, פברואר 08, 2011

פרשת שבוע: פרשת תצוה האם נביא קרבנות בבית המקדש השלישי?


פרשת תצוה התשס"ו

?האם נביא קרבנות בבית המקדש השלישי

מקום המקדש, הר המוריה ,מקודש מימי בריאת העולם, האדם המגיע לשם, זוכה לראות את השכינה בעזרת ביטול המסך המפריד בין האדם והקב"ה
מה השוני בין פרשת תצוה לתרומה? למה הופרדו בנין הכלים מבגדי הכהונה
למה בסוף פרשת תצוה מובא מזבח הקטורת שבתוך ההיכל, מקומו בפרשת תרומה עם המנורה,השולחנות ושאר הכלים?.
בלי להיכנס למחלוקת ,האם פרשת תרומה נאמרה לפני חטא העגל או מיד לאחר מכן;
לכל הדעות פרשת תצוה ניתנה לאחר חטא העגל, כדי לכפר על העבודה זרה.
בספרו "בית גנזי" הרב רפאל משה לוריא ,מסביר שיש הבדל בין בניית המקדש וכליו המופיעים בפרשת תרומה לבין בגדי הכהן והקורבנות של פרשת תצוה.
בגדי הכוהנים והקרבנות באים לכפר על עוונות, בעיקר חטא העגל.כמו שכתוב במדרש רבא " (1) א"ר סימון כשם שהקרבנות מכפרים כך הבגדים מכפרים".
מצוות עשיית המקדש וכליו, באה להכשיר את האדם החומרי מטבעו,לקבל את השכינה ולזכך את החומריות שבו.
מקום המקדש, הר המוריה ,מקודש מימי בריאת העולם, האדם המגיע לשם, זוכה לראות את השכינה בעזרת ביטול המסך המפריד בין האדם והקב"ה.
לכן צוונו לעלות לרגל שלוש פעמים בשנה ולהביא עולת ראייה ,כדי ליצור קשר פיזי של ראייה בעיניים, עם הקדושה שתשפיע עלינו עד הרגל הבא.

לעתיד לבוא, "לא יהיו בהם רשעים וחוטאים כי כולם ידעו את ה' " וכל הקרבנות בטלים חוץ מקרבן תודה
עכשיו אפשר להבין את ההבדל בין שתי הפרשיות:
פרשת תרומה מתייחסת למצב אידיאלי של מציאות ללא חטאים,לכן מדובר בה רק על המקדש וכליו ,שלא קשורים לכפרת עוונות אלא קירבה לקדושה ולשכינה.
לעומת זאת,פרשת תצוה מדברת לאחר מציאות של חטא העגל הדורש כפרה, לכן מובאים בגדי הכהונה, קרבנות התמיד, פר החטאת של יום הכיפורים ומזבח הזהב ,הבאים לכפר על חטאי בני ישראל.
לעתיד לבוא, (3) "לא יהיו בהם רשעים וחוטאים כי כולם ידעו את ה' וכן אמרו רז"ל (2) כל הקרבנות בטלים לעתיד לבוא חוץ מקרבן תודה" כך מפרש הרד"ק בירמיה.
בקרוב,נזכה להביא קרבנות תודה ולא קורבנות חטאת ונקיים את הפסוק: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" במלואו, בזכות בית המקדש השכינה תהיה חלק מאיתנו ומהחיים שלנו.
בהר הבית בלבד ניתן לראות את השכינה ולהרגיש אותה, לכן מצווה על כל יהודי לעלות להר הבית בטהרה ובמקומות המותרים, כדי להשתחרר מהמסכים החומריים של הגלות.
ככל שהיהודים יושפעו מקדושת מקום המקדש, כך נזכה לגאולה שלמה בב"א .


שמואל בן חמו


מקורות

(1) מדרש רבה ויקרא פרשה י פסקה ו
את הבגדים א"ר סימון כשם שהקרבנות *מכפרים* כך *הבגדים* *מכפרים* דתנן *כהן* גדול משמש בשמנה *בגדים* וההדיוט בארבע בכתונת ובמכנסים במצנפת ובאבנט מוסיף עליו כהן גדול חשן ואפוד ומעיל וציץ הכתונת לכפר על לבושי כלאים כמה דתימא (בראשית לז) ועשה לו כתונת פסים מכנסים לכפר על גילוי עריות כמה דתימר (שמות כח) ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה מצנפת לכפר על גסות הרוח היך כד"א (שם כט) ושמת המצנפת על ראשו אבנט מאן דאמר על עוקמנין שבלב ומאן דאמר על הגנבים אמר רבי לוי אבנט ל"ב אמה היה בו ועוקמו לפניו ולאחריו למאן דאמר על העוקמנים שבלב ומאן דאמר על הגנבים לפי שהיה חלול כנגד הגנבים שעושים מעשיהם בסתר חשן מכפר על מטי דינין הכמא דתימר (שם כח) ונתת אל חשן המשפט אפוד לכפר על עובדי עבודת כוכבים שנאמר (הושע ג) ואין אפוד ותרפים מעיל

(2) מדרש רבה ויקרא פרשה ט פסקה ז
(ז) רבי פנחס ורבי לוי ורבי יוחנן בשם ר' מנחם דגליא *לעתיד* לבא כל הקרבנות *בטלין* וקרבן *תודה* אינו *בטל* כל התפלות *בטלות* ההודאה אינה *בטלה* הה"ד (ירמיה לג) קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צבאות וגו' זו הודאה ומביאין תודה בית ה' זה קרבן תודה וכן דוד אומר (תהלים נו) עלי אלהים נדריך אשלם תודות לך תודה אין כתיב כאן אלא תודות ההודאה וקרבן תודה:

(3) רד"ק על ירמיה פרק לג פסוק יא
(יא) מביאים תודה - ולא אמר חטאת ואשם לפי שבזמן ההוא לא יהיו בהם רשעים וחוטאים כי כלם ידעו את ה' וכן אמרו רז"ל כל *הקרבנות* *בטלים* *לעתיד* לבוא חוץ מקרבן תודה:

בית גנזי –שמות- תרומה- דפים תת ,ותתכג

יום שני, פברואר 07, 2011

פרשת שבוע: פרשת תצוה הטיפה שתביא את הגאולה!


פרשת תצוה תשס”ח גיליון מס' 104
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
הטיפה שתביא את הגאולה!
היכן רמוז בית המקדש השלישי, בתחילת הפרשה?
איך ניתן לבנות בנין שלם מטיפה קטנה של שמן?

לאחר מסירת פרטי בנין המשכן וכליו למשה רבנו, הקב"ה מקדש את הכוהנים. בפרשתנו אנחנו מצווים על עשיית בגדי הכהונה ותהליך קידוש הכהן לפני תחילת העבודה.
בין שני הנושאים, יש מספר פסוקים העוסקים בנר התמיד שבמנורת הזהב.
"ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד" (שמות כז,כ).
לפי דברי חז"ל המילה "כתית" רומזת למספר שנים שהתקיימו בית המקדש הראשון והשני. (עיין בעל הטורים על הפסוק)
"תי" שווה בגימטרייא -410 כנגד מספר השנים שעמד בית המקדש הראשון.
"תכ"- שווה בגימטרייא – 420 כנגד מספר השנים של בית המקדש השני.
רבנו בחיי שואל, מדוע בית המקדש השלישי לא מוזכר באותו הפסוק?
הוא מתרץ ואומר, ששני בתי המקדש הראשוניים, היו קצובים בזמן, אבל בית המקדש השלישי יתקיים לנצח, לכן הוא לא מוזכר בגימטרייא כלשהי. המילה "כתית" באה מלשון כתישה ורמיסה הרומזת לחורבן שני בתי המקדש. בכל זאת רבנו בחיי מצא רמז לבית המקדש השלישי בפסוק הזה.
המילה שבאה לאחר "כתית" היא: "למאור", הרומזת לאור השכינה שנעלמה בבית המקדש השני ותחזור בבית המקדש השלישי. כמו שנאמר בנביא ישעיה: "קוּמִי אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד ה', עָלַיִךְ זָרָח " (ישעיה ס,א).
היות ובית המקדש השלשי יעמוד לעד, הוא רמוז בהמשך הפסוק : " להעלות נר תמיד" . כלומר שהוא יעמוד לתמיד כמו נר התמיד.
ננסה להבין את המשמעות של לקיחת "שמן זית זך " להדלקת המנורה, והקשר לבנין בית המקדש השלישי.
רש"י מפרש שמדובר בשמן הראשון היוצא מהזיתים, ללא כתישה וללא שמרים. " היה כותש במכתשת ואינו טוחנן ברחים כדי שלא יהא בו שמרים ואחר שהוציא טפה ראשונה מכניסין לרחים וטוחנן. והשמן השני פסול למנורה..." (רש"י כז,כ).
בעל ה"בית גנזי" מתעמק ומסביר את משמעות "הטיפה הראשונה" של השמן זית.
כמו שבשמן זית יש טיפה ראשונה שלא התקלקלה ונקייה משמרים, כך הקשר בין הקב"ה ובין עם ישראל נשאר לתמיד.
לכן דרוש שמן זית זך למנורת המקדש, שהיא מסמלת את הקשר התמידי עם הקב"ה.
אפילו בימות הגלות והעדר שכינה, הטיפה הראשונה מתקיימת ומחכה לזמן המתאים להתגלות.
כך קרה עם פך השמן שנמצא בדרך נס, בתקופת החשמונאים.
בזכות הפך הקטן של שמן טהור, החשמונאים הצליחו לחדש את עבודת בית המקדש ולחנוך אותו.
(עיין בית גנזי פרשת תצוה דף תתפג-ה).
נראה לומר, שכך יהיה עם בית המקדש השלישי. אנחנו נבנה אותו מ-"טיפה ראשונה" של שמן טהור.
עכשיו ניתן להבין מה הקשר בין נר התמיד ובין הרמזים לבניית שלושת בתי המקדש.
מתוך טיפה קטנה, אבל ראשונה, ניתן לבנות בנין שלם.
בימינו, בנין בית המקדש השלישי נראה רחוק מאוד ולא דבר מציאותי ח"ו.
ראינו שמספיקה טיפה קטנה וטהורה כדי להביא את בנין בית המקדש בשלמותו ותפארתו.
אנחנו זכינו בתשכ"ז (67) בהרבה יותר מטיפה קטנה, קיבלנו את הר הבית כולו, לשליטתנו המלאה.
מה עשינו עם המתנה הזאת במשך ארבעים שנה?
עלינו ללמוד מהחשמונאים שמפך שמן קטן חנכו את בית המקדש.
בע"ה עם ישראל יבין, שמתוך טיפה של אמונה טהורה וזכה, ניתן לחולל מהפיכות שלמות.
בלב כל יהודי בוער האור הקטן והטהור שלא התקלקל מעולם.
בע"ה, בקרוב מאוד האור הקטן הזה יהפוך לאור גדול, ונדליק מחדש את המנורה לתמיד, בהיכל שבבית המקדש.


סרט וידאו על המאמר
http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98


הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

sharethis