פרשת בחקותי - יום ירושלים תשע"ה
גיליון מס' 219 מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים
יש לשלוח
להפסיק את הקללה
ולבנות בית לה'
האם הקב"ה ישכון
בבית מקדש שנבנה עכשיו ?
פרשת בחקותי עוסקת בברכות כאשר עם ישראל מקיים את התורה
ובקללות במקרה ההפוך. נתמקד בפסוקים העוסקים בבית המקדש וננסה להבין באיזה מציאות
אנחנו נמצאים היום.
ראשית נתמקד בפסוק העוסק בהשכנת השכינה בתוכנו כאשר אנחנו
מקיימים את התורה: וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי, בְּתוֹכְכֶם;
וְלֹא-תִגְעַל נַפְשִׁי, אֶתְכֶם (ויקרא
כו,יא).
רש"י מפרש שהמילה מִשְׁכָּנִי אינה מתייחסת למשכן אלא לבית המקדש שבירושלים. בעל
הטורים מוסיף ואומר שהפסוק הקודם עוסק בברכה בתבואת הארץ, לכן הפסוק שלנו עוסק
בבית המקדש. בית המקדש הינו המקור לשפע
כלכלי בארץ ישראל.
" וסמיך ליה ואכלתם ישן,
שבזכות בית המקדש בא השובע "
(בעל הטורים, ויקרא כו,יא). בית
המקדש הוא הבית של הקב"ה על כדור הארץ. כאשר בית המקדש בנוי והשכינה שורה בה,
זה סימן של ברכה לעם ישראל ולעולם כולו.
כמו שכתוב במדרש תנחומא: " שעל מנת כן יצאו ממצרים, שיעשו את המשכן ותשרה שכינה
ביניהם, שנאמר, וידעו כי אני ה' אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני
בתוכם (שם שם מו). ואם יעשו רצוני, אין שכינתי זזה מביניהון.
למה. אמר רבי אמי, נתאוה הקדוש ברוך הוא, כשם שיש לו דירה למעלה, שיהא לו כך דירה
למטה." (מדרש תנחומא בחוקותי סעיף ג).
מכאן רואים שתכלית יציאת מצרים היא בנין בית לה' כדי לקבל
את השכינה.
לאחר קיבוץ גלויות, בנין המשכן והמקדש מסמלים את סיום
הגלות.
גם היום לאחר שרוב עם ישראל נמצא בארצו והגלות הסתיימה
בפועל, תפקידנו לבנות בית להקב"ה. אם נהיה זכאים הקב"ה ישרה את שכינתו
בתוכו. איך נדע האם אנחנו זכאים להשראת השכינה?
רק לאחר שנבנה את בית המקדש במסירות נפש ומתוך אחדות נוכל לדעת
זאת. מצוות בניית המקדש שקיבלנו לאחר יציאת מצרים - ועשו לי
מקדש ושכנתי בתוכם תקפה גם היום.
קיום המצוות אינו תלוי בזמן מסויים או בהסכמת רב זה או אחר. המצוות מוטלות על כל
אחד מאיתנו ובכל זמן. מי יעיז להכריז היום שאין אנחנו ראויים להניח תפילין או
לשמור שבת? למה יש התנגדות כל כך חריפה לכל דבר הקשור לבית המקדש ולהר הבית?
האם יש יהודי שאינו רוצה להזמין את הקב"ה לדור בביתו,
בהר המוריה?
נעיין עכשיו בפסוק השני בפרשה המתאר מציאות של התרחקות
מהתורה ח"ו. מה קורה לבית המקדש כאשר עם ישראל אינו מקיים את התורה?
וְנָתַתִּי אֶת-עָרֵיכֶם חָרְבָּה, וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת-מִקְדְּשֵׁיכֶם; וְלֹא
אָרִיחַ, בְּרֵיחַ נִיחֹחֲכֶם (ויקרא
כו,לא).
לפי סדר הפסוק, בהתחלה הקב"ה מחריב את ערינו ובתינו
ולאחר מכן מתעלם מבית המקדש ומעבודת הקרבנות.
רש"י מפרש את המילים וַהֲשִׁמּוֹתִי
אֶת-מִקְדְּשֵׁיכֶם בצורה
נפלאה. הוא מתאר מציאות שהר הבית ריק מיהודים ואין מבקרים בבית המקדש.
" הא מה אני מקיים והשימותי את מקדשיכם מן הגדודיות
שיירות של ישראל שהיו מתקדשות ונועדות לבא שם..." (רש"י ויקרא כו,לא ד"ה והשימותי את
מקדשיכם).
למעשה, כאשר הקב"ה רוצה להעניש אותנו הוא מונע מישראל
לבוא למקום המקדש והופך את הר הבית לשממה.
השאלה המרכזית היא איפה אנחנו עומדים היום במציאות של ברכה
או במציאות של קללה ח"ו?
כדי לענות לשאלה הזאת, נעבור על כל הפסוקים הראשונים של
הפרשה העוסקים בברכות ונבדוק האם הם מתקיימים בימינו?
ד וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ
הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ. ה וְהִשִּׂיג
לָכֶם דַּיִשׁ אֶת-בָּצִיר, וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת-זָרַע
ברוך ה' אין לנו מחסור בגשמים והארץ פורחת מסביבינו. אפילו
המדבר פורח!
; וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם.
לשמחתנו, יש מעט מאוד יהודים רעבים ללחם במדינת ישראל. הרבה
פחות מאשר במדינות המערב; לדוגמא בארה"ב 1 מכל 5 אמריקאים מוגדר עני. תחושת
הביטחון האישי גדולה יותר בישראל מאשר בחו"ל.
ו וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד;
וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה, מִן-הָאָרֶץ, וְחֶרֶב, לֹא-תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם.
כל המזרח התיכון בוער מסביבנו: בסוריה מאות אלפים נהרגים,
במצרים אין שקט, בעירק יש כאוס מוחלט, בתימן מתחילים מאבקים, כן ירבו וכן יפרוץ.
בישראל שקט יחסי והמחבלים עסוקים אחד עם השני.
ז וּרְדַפְתֶּם, אֶת-אֹיְבֵיכֶם; וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם, לֶחָרֶב. ח וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה, וּמֵאָה
מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ; וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם, לֶחָרֶב
עד היום ניצחנו בכל המלחמות. אין צורך במאמץ גדול כדי לשמוע
סיפורי ניסים מפי כל חייל שהשתתף במלחמת יום כיפור, ששת הימים ועוד.... תשאלו את
השכן או את הדוד והוא יספר לכם את מה שהוא ראה. אנחנו ערב יום ירושלים, אין זמן
יותר טוב מזה כדי להודות לה' על כל הניסים שהוא עשה לנו. (ראה רש"י ד"ה:לפניכם
לחרב-" (ת"כ) איש בחרב רעהו ".)
י וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן, נוֹשָׁן; וְיָשָׁן, מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ.
רש"י מפרש שהפסוק מתכוון לשפע כלכלי כאשר אין מקום
להכניס את התבואה החדשה במחסנים. אנחנו חיים בחברה של שפע, כאשר בתינו מלאים מכל
טוב ומשתמשים במכשירים עם טכנולוגיות מתקדמות וצורכים את המותגים הכי יוקרתיים.
יא וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי,
בְּתוֹכְכֶם; וְלֹא-תִגְעַל נַפְשִׁי, אֶתְכֶם.
לאחר שהקב"ה בירך אותנו בכל הברכות שראינו לעיל, תורנו
להכיר לו תודה ולבנות לו בית כדי שישכון בתוכינו. כאשר הקב"ה מבטיח לנו שהוא
ישכון בתוכו.
נראה לומר, שאם הפסוקים הראשונים העוסקים בברכות מתקיימים,
למה שהפסוק העוסק בבניית בית המקדש לא יתקיים?
תמיד
יש אנשים שליליים שאינם רואים את הטוב וטוענים שהברכות אינן מקיימות בשלמותם. אבל
יש לראות את התמונה הכוללת והמגמה החיובית של 100 שנים האחרונות.
מכ"ח
אייר התשכ"ז הר הבית בידינו. בלב כל יהודי יש התרגשות גדולה כאשר שומעים את
מוטה גור ז"ל צועק בקשר: " הר הבית בידינו!".
זה
באמת בידיים שלנו, להפסיק את הקללה ולהפוך את
מקום המקדש ממקום שמם ומלא בשועלים צעקנים למקום של תפילה וביטחון בה'.
מצער
מאוד שהמוני בית ישראל אינם עולים להר הבית. דרך הרגליים נשנה את עמדת הממשלה ואת
יחס המשטרה לעולים להר הבית.
כמה
שיותר יהודים יעלו להר הבית, כך כוחות הקדושה יתגברו על כוחות הטומאה. כל עוד ניתן
שליטה כלשהי לגויים בהר הבית, כוחות הטומאה ישארו שם.
כמו
שכותב אור החיים הקדוש: " ..כי הקליפה תקרא שממון וכבר הודיעו המקובלים כי
שם הרגיעה שידה ורגל ס"ם דורכת על בית ה'...." (אור החיים ויקרא
כו,לב).
עלינו
להרחיק מהר הבית את הוואקף ולמנוע כניסה של גויים למקום המקדש. יחד עם זאת, יש
להכין את לבבות ישראל לחידוש עבודת הקרבנות ובניין בית המקדש השלישי על ידי בני
אדם כמו שכתוב וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי, בְּתוֹכְכֶם; ואין לחשוש שמא הקב"ה לא ישכון בבית המקדש שנבנה
לו כמו שכתוב בהמשך הפסוק וְלֹא-תִגְעַל נַפְשִׁי, אֶתְכֶם
הגיליון מוקדש לרפואתה השלמה של משה בן איבון
פתחון ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה
