פרשת תרומה- מלחמת שמחת תורה תשפ"ד
גיליון מס 140 מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
תרומה למשכן מאחדת את העם
אנחנו מתחילים סדרת פרשיות העוסקות בבניין המשכן. הפסוק הראשון בנושא המשכן עוסק בהפרשת תרומה לצורך בנין המשכן.
כמו שכתוב: דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי (שמות, כה,ב).
מדוע התורה מתחילה את פרשיות בנין המשכן עם בקשת תרומה?
מה מסתתר בתוך המושג של 'לקיחת תרומה'?
נביא את דברי הרב חרל"פ הנפלאים, השופכים אור חדש על מושג 'תרומה'.
כאשר מפרישים תרומה מתוך הרכוש שלנו, חלק קטן מתקדש והולך לה' וחלק הנותר-שהינו הרוב, נשאר ברשותנו.
הרב חרל"פ כתב שהתרומה מקדשת את השיריים, כאשר היא מעלה את החול למדרגה של קודש.
זהו חידוש גדול, כאשר ההיגיון אומר, שהחלק המופרש לתרומה מתקדש לבדו והיתרה נשארת במעמד של חול.
למעשה, עצם הפרשת התרומה פועלת להכלת קדושה על החלק שאינו ניתן לה'.
זהו חידוש גדול, שבנין המשכן בא ללמד אותנו: נתינת התרומה לה' משרה שכינה גם על חלק החולין של התורם.
הרב ממשיך ואומר, שהתכונה הזאת של קידוש השיריים הינה בלעדית לעם ישראל.
כמו שכתוב: "בבחינה זו היא התרומה פועלת לקדש גם את השיריים שהם חול, ואעפ"כ בגניזו יש להם הקדושה של תרומה וכח זה אין בבחינת קודש זולת במשכן ה' כל אשר יגע בהם יקדש... " (מי מרום, תרומה דף רי).
הרב חרל"פ מרחיב את משמעות התרומה על כל החלקים של עם ישראל.
הוא מביא את המשל מתוך התלמוד בבלי, שמשווה את עם ישראל לגפן. (ראה חולין, דף פב ע/א).
כאשר עלי הגפן הם חיוניים לשמירת הענבים מפני השמש והרוח.
תלמידי חכמים נמשלים לענבים ועמי הארצות, לעלים של הגפן. שניהם חיוניים אחד לשני, ומקבלים את השכינה בגלל שייכותם לעם ישראל.
העיקרון שראינו בלקיחת תרומה למשכן, מתקיים גם בעם ישראל, שכולם קדושים.
חכמי ישראל צריכים את פשוטי העם וכן ההיפך.
