חג שבועות: ירושלים של מטה פתוחה לכולם

שבועות תשע"ז     

גיליון מס' 303 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

                                                       

ירושלים של מטה פתוחה לכולם

ה"שם משמואל" מפרש בצורה נפלאה את האמירה של בני ישראל בזמן מתן תורה במדבר: "נעשה ונשמע".כמו שכתוב: וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית, וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם; וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע (שמות כד,ז).

הפועל "עשה" מסמל את מעשה המצווה שהוא שווה לכולם. כאשר אנחנו נוטלים את ארבעת המינים או מניחים תפילין כולנו עושים את אותו המעשה.

בזמן מעשה המצווה כל אחד יכול לכוון ולחשוב על דבר אחר. בנקודה הזאת כל אחד שונה מהשני ואין אחידות.

המעשה גורם לריצוי מצד הכלל והכוונה או השמיעה פועלת לטובת הפרט.

כמו שכתוב: " ..נעשה הוא בכללות ברעותא חדא, כי העשייה היא שוה בכולם, וגורמת ריצוי מצד הכלל, ושמיעה היא בפרטות כל חד וחד כמה דמשער בלביה.." (שם משמואל שבועות תרפ"ב דף קכח).

מכאן אנחנו לומדים על חשיבות האחדות של עם ישראל בעשייה המשותפת. ראשית יש להתאחד כעם אחד במעשים זהים ורק לאחר מכן כל אחד יוכל להתעלות באופן אישי. עכשיו ניתן להבין את עומק הביטוי "נעשה ונשמע" ומדוע בני ישראל הקדימו את העשייה לשמיעה.

האחדות הפיזית באה לידי ביטוי בחג הפסח וההתעלות הרוחנית הפרטית בחג השבועות.

בחג הפסח אנחנו מצווים במצוות מעשיות רבות שכולנו מקיימים בלב אחד. דיני קרבן פסח רומזים לענין האחדות. הקרבן פסח צריך להישאר שלם מזמן השחיטה עד זמן אכילתו. אוכלים את הקרבן בחבורה בלבד. בליל הסדר כולנו אוכלים את אותו הדבר: מצה, מרור ושותים ארבע כוסות.

לעומת זאת בחג השבועות אין מצוות מעשיות מיוחדות שכולנו מקיימים יחד. מצוות החג היחידה נעשית בבית המקדש כאשר מקריבים קרבן ציבור של שתי הלחם ומניפים אותם יחד עם שני הכבשים.

כמו שכתוב: וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה, לַה'.  יז מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה, שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים--סֹלֶת תִּהְיֶינָה, חָמֵץ תֵּאָפֶינָה:  בִּכּוּרִים, לה' (ויקרא כג, טז-יז).

זהו הקרבן ציבור היחיד שהיו מביאים במקדש המכיל חמץ. נראה לומר שבחג השבועות מביאים שני לחמים שהם חמץ כי הדגש הוא על הפרט ולא על הכלל.

בחג השבועות מדגישים את העובדה שכל יהודי ויהודי נמצא במדרגה שונה של קדושה ביחס לחברו. המצה מסמלת את האחידות והחמץ מסמל את השוני. כל מי שעושה לחם ביתי יודע שהוא לא יצא זהה ללחם של חברו

פרשת שבוע: במדבר - חג שבועות : ללא אחדות אין תורה ואין מקדש

פרשת במדבר – חג שבועות תשע"ה

גיליון מס' 220   מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                             

ללא אחדות אין תורה ואין מקדש

למה אחדות עם ישראל היא תנאי לקבלת התורה?

מדוע לעמלק תפקיד מרכזי באחדות העם ובנין בית המקדש? 

לקראת חג השבועות, לעיתים קרובות מתחילים את חומש במדבר. ספר במדבר נקרא גם חומש הפקודים, עקב מספר הרב של מפקדים של בני ישראל.

לא נוהגים למנות את בני ישראל כי זה עלול לגרום לפגיעה בהם ח"ו. התלמוד בבלי מסביר לנו שכאשר בני ישראל עושים את רצון ה' אין מניעה לספור אותם.

" דאמר רבי יצחק אסור למנות את ישראל אפילו לדבר מצוה דכתיב (שמואל א יא) ויפקדם בבזק...... אמר רבי שמואל בר נחמני ר' יונתן רמי כתיב והיה מספר בני ישראל כחול הים וכתיב אשר לא ימד ולא יספר לא קשיא כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום כאן בזמן שאין עושין רצונו של מקום" (תלמוד בבלי, יומא כב ע/ב).

מדוע אסור למנות את עם ישראל? רב חיים כהן-החלבן מסביר בפירושו על הפרשה את מהות העניין.

עם ישראל הינו ישות אחת, נשמה אחת. כאשר סופרים אותם אחד אחד, אז פוגעים באחדות הזאת כאשר מתייחסים לכל יהודי כאדם עצמאי.

במעמד הר סיני, לפני קבלת התורה בני ישראל היו מאוחדים ממש, כאיש אחד בלב אחד.

בהמשך, נתעמק בחשיבות האחדות כתנאי לקבלת התורה.

בפרשתנו יש גילוי נוסף של אחדות בסדר החנייה של שבטי ישראל במדבר. במעמד הר סיני, בני ישראל ראו שהמלאכים מאורגנים תחת דגלים.

בני ישראל ביקשו לקבל מהקב"ה דגלים כמו המלאכים. הקב"ה קיבל את בקשתם והביא לכל שבט דגל משלו. כמו שמובא במדרש: " כיון שנגלה הקדוש ברוך הוא על הר סיני, ירדו עמו עשרים ושנים אלף מרכבות מלאכים, שנאמר, רכב אלהים רבותים אלפי שנאן (תה' סח יח), והיו עשויין דגלים דגלים. [לכך נאמר, דגול מרבבה (שה"ש הי). כיון שראו אותן ישראל, שהיו עשויין דגלים], התחילו מתאוים לדגלים"(מדרש תנחומא, במדבר סימן יד).

המדרש ממשיך ומדגיש שבזכות הדגלים הקב"ה יגאל אותנו. " אמר להם הקדוש ברוך הוא, בעולם הזה, נתאויתם לדגלים, ומלאתי משאלותיכם. ולעתיד לבא, בזכות הדגלים אני גואל אתכם...." (מדרש תנחומא, במדבר סימן יד).

למה הדגלים יביאו את הגאולה?

הדגל מאחד אנשים סביב ערכים משותפים. הדגל הוא גורם חיובי המוביל לאחדות ואחווה.

בני ישראל חנו במדבר לפי שבט. כל שבט חנה במקום המיועד לו ולפי סדר מופתי. בני ישראל חנו מסביב למשכן. גם בזמן המסעות הם הלכו באותו מבנה כאשר המשכן היה במרכז השיירה.

מכאן נראה לומר שכאשר עם ישראל מתאחד סביב בית המקדש או המשכן, ה' גואל אותנו. זהו יסוד חשוב לימינו, כאשר העלייה להר הבית וחידוש עבודת הקרבנות הינם נושאים שנויים במחלוקת בעם ישראל.

המדרש תנחומא כותב בצורה מפורשת את המתכון לגאולה: אחדות סביב המקדש.

פרשת השבוע: פרשיות בהר בחקותי: צריכים רק לבקש

פרשיות בהר בחקותי תשע"ז     

גיליון מס' 301 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAILל- parashathamikdash@gmail.com 

צריכים רק לבקש!

פרשת בהר עוסקת בעיקר במצוות התלויות בארץ בנושא קרקעות ושמיטת הארץ. התורה משתמשת בפועל "שבת" שלוש פעמים כדי לציין את שנת השמיטה.

כמו שכתוב: דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כִּי תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם--וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ, שַׁבָּת לַה' (ויקרא כה,ב).

וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ--שַׁבָּת, לַה' (ויקרא כה,ד).

האם יש קשר בין שמיטת הארץ ובין השבת?

ה"שם משמואל" מתייחס לשאלה הזאת בפירושו על הפרשה. (ראה שם משמואל, בהר שנת תרע"ד דפים שמז-ח).

נחזור לפרשת בראשית כאשר העולם נברא בשישה ימים. ה"אור החיים" הקדוש מגלה לנו שהקב"ה ברא את העולם לשישה ימים בלבד. כאשר יום השבת נותן חיים וקיום לעוד שישה ימים נוספים. זהו תהליך שחוזר על עצמו כל שישה ימים באופן תמידי. מכאן ניתן ללמוד שמהות השבת היא לתת חיים חדשים לעולם הזה שלא יחרב ח"ו.

כמו שכתוב: "אכן מצינו כי הקדוש ברוך הוא גילה הדבר במה שאמר (שמות כ,י) בעשרת הדברות  כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ וגו' הרי גילה כי בשעת הבריאה לא ברא ה' כח בעולם זולת לעמוד ששת ימים לטעם הנודע לו גם ידוע ליודעי אמת. ונתחכם ה' וברא יום אחד הוא ידוע לה' ובו ביום חוזר ה' ומשפיע נפש לעולם שיעור המקיים עוד ששת ימים וכן על זה הדרך וזולת זה היום היה העולם חרב בגמר ששת ימים וחוזר לתוהו ובוהו וצריך ה' להכינו פעם ב' ובאמצעות שבת העולם עומד" (אור החיים בראשית ב,ג).

ה"שם משמואל" מתבסס על דברי אור החיים הקדוש כדי לפרש שארץ ישראל ניתנת לעם ישראל כל שש שנים מחדש כמו השבת.

כל שש שנים הכל מתחדש והקב"ה נותן לנו את הארץ לתקופה חדשה.

כתוצאה מזה הגלות והחורבן באים כנגד השמיטות שישראל לא שמר.

כמו שכתוב בתלמוד בבלי: "בעון גלוי עריות ועבודת כוכבים והשמטת שמיטין ויובלות גלות בא לעולם ומגלין אותן ובאין אחרים ויושבין במקומן שנאמר (ויקרא יח) כי את כל התועבות האל עשו אנשי הארץ .......  וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם בשמיטין וביובלות כתיב (ויקרא כו,לד) אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ, וְהִרְצָת אֶת-שַׁבְּתֹתֶיהָ ואתם בארץ אויביכם וגו' וכתיב (ויקרא כו,לה)  כָּל-יְמֵי הָשַּׁמָּה, תִּשְׁבֹּת " (שבת לג ע/א).

לכן בית המקדש הראשון נחרב במוצאי שביעת כדי להראות לנו שהקב"ה לא חידש את בעלותנו על הארץ לתקופה נוספת

פרשת השבוע: פרשת אמור - כהן לוי וישראל כולנו עם אחד

פרשת אמור תשע"ז     

גיליון מס' 300 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAILל- parashathamikdash@gmail.com 

  כהן לוי וישראל כולנו עם אחד!

בפרשת אמור התורה מבדילה את הכהנים מכלל ישראל עם מצוות מיוחדות. הכהנים מובדלים משאר ישראל כי הם עובדים בבית המקדש ובעיקר מקריבים את הקרבנות. כמו שכתוב: קְדֹשִׁים יִהְיוּ לֵאלֹקיהֶם וְלֹא יְחַלְּלוּ שֵׁם אֱלֹקֵיהֶם כִּי אֶת־אִשֵּׁי ה' לֶחֶם אֱלֹקֵיהֶם הֵם מַקְרִיבִם וְהָיוּ קֹֽדֶשׁ׃ (ויקרא כא,ו).

בתחילת פרשת קדושים אנחנו רואים שגם בני ישראל מצווים להיות קדושים בדיוק כמו הכהנים.

כמו שכתוב: דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם--קְדֹשִׁים תִּהְיוּ:  כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכם. (ויקרא יט,ב).

רבי חיים כהן, ה"חלבן" מקשה על הסתירה הקיימת בין שני הפסוקים האלה (ראה טללי חיים, אמור דף תעד).

בפרשת אמור אנחנו רואים שהקדושה שייכת לכהנים בלבד בגלל עבודת הקרבנות. לעומת זאת בפרשת קדושים התורה מדגישה שדרגת הקדושה שייכת גם לישראל.

ניתן לשאול שאלה נוספת לגבי מעמד הלווים. בספר במדבר משה רבנו מבדיל את הלוויים מבני ישראל כדי לקבל את דרגת הטהרה שהיא פחותה מדרגת הקדושה.

כמו שכתוב: קַח, אֶת-הַלְוִיִּם, מִתּוֹךְ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְטִהַרְתָּ, אֹתָם.  ז וְכֹה-תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם, הַזֵּה עֲלֵיהֶם מֵי חַטָּאת; וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל-כָּל-בְּשָׂרָם, וְכִבְּסוּ בִגְדֵיהֶם וְהִטֶּהָרוּ  (במדבר ח, פסוקים ו-ז).

הפועל "טהר" מופיע שלוש פעמים כאשר אין התיחסות לענין של קדושה כמו לבני ישראל או לכהנים.

איך יתכן שהלוויים בדרגה גבוהה יותר מבני ישראל ופחותה מהכהנים אינם קרויים קדושים?

ה"חלבן" עונה לשאלות האלה מתוך הבהרת היסוד של קדושת ישראל. הקדושה טמונה בכל אחד מישראל כי הקב"ה ברא אותנו עם נשמה קדושה שהיא חלק אלוקה ממעל.

כמו שכתוב: קְדֹשִׁים תִּהְיוּ:  כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכם. (ויקרא יט,ב). הקדושה שלנו נובעת מהקדושה של הקב"ה.

קדושת הכהן או טהרת הלוי אינן שונות מקדושת ישראל. הקדושה היא כללית ושייכת לכל עם ישראל.

מה שמבדיל את איש ישראל מן הלוי ובעיקר מן הכהן הוא ההוצאה מכח אל הפועל של הקדושה הטמונה בכולם בצורה שווה.

כמו שכתוב: "בשעה שעם ישראל מביט על כהני ה', כהני עליון, הוא צריך לדעת שאין מדובר ב'קדושה אחרת' שאיננה שייכת אליו. הכהן מגלם בחייו את הדרגה הפנימית שגנוזה בתוך כל עם ישראל. הכהנים בעצם חייהם, מהווים מעין 'חלון' אל מה שגנוז במעמקי עם ישראל כולם- קדושה עליונה של בית המקדש והדבקה האלוקית השלמה והתדירית." (טללי חיים, אמור דף תפא).

כל איש מישראל מכיל בתוכו קדושה עצומה. הכהנים מצליחים לממש את הפוטנציאל של הקדושה הטמונה בתוכם בזכות עבודת הקרבנות.

הכהנים צריכים לעבוד כדי להשיג את המדרגה של קדושה. על הכהנים לקיים את המצוות המגלות את קדושת כלל ישראל דרך המצוות שבין אדם לחברו

יום העצמאות - במקום אחד ובלב אחד

יום העצמאות  תשע"ז     

גיליון מס' 299 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

לקריאת מאמרים נוספים: www.OTZMA1.BLOGSPOT.com

                                                        

במקום אחד ובלב אחד

הקמת מדינת ישראל מאחדת את עם ישראל מבחינות שונות: גיאגרפית, פיזית, פוליטית וכלכלית.

התעוררת הרגש הלאומי והאחדות

יום העצמאות הוציא מתרדמת הגלות את הזהות הלאומית של עם ישראל.

היהדות הינה הדת היחידה המכילה מימד גיאוגרפי. המציאות הטבעית של עם ישראל מתקיימת כאשר הוא שוכן בארץ ישראל כעם עצמאי.

המרכזיות של ארץ ישראל ביהדות מדגישה את חשיבות האחדות של עם ישראל. כאשר העם מאוחד במקום אחד, שם שמים מתקדש בעולם.

האחדות של עם ישראל מגיעה לשיאה עם בנין המשכן ובית המקדש.

המקדש גורם לאחדות

בנין המשכן במדבר פעל לאחדות העם בדיוק כמו ארץ ישראל. לאחר חטא מכירת יוסף שהביא את גלות מצרים וחטא העגל יש לאחד את בני ישראל מחדש.

בזמן חנוכת המשכן הכהנים ובני ישראל הקריבו קרבנות מיוחדים: עגל כדי לכפר על חטא העגל ושעיר עזים כדי לכפר על מכירת יוסף.

כמו שכתוב:  ב וַיֹּאמֶר אֶל-אַהֲרֹן, קַח-לְךָ עֵגֶל בֶּן-בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה--תְּמִימִם; וְהַקְרֵב, לִפְנֵי ה'.  ג וְאֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, תְּדַבֵּר לֵאמֹר:  קְחוּ שְׂעִיר-עִזִּים לְחַטָּאת, וְעֵגֶל וָכֶבֶשׂ בְּנֵי-שָׁנָה תְּמִימִם לְעֹלָה.  ד וְשׁוֹר וָאַיִל לִשְׁלָמִים, לִזְבֹּחַ לִפְנֵי ה' (ויקרא ט,ב-ד).

אחי יוסף שחטו שעיר עזים ושפכו את דמו על כתונת הפסים של יוסף כדי להטעות את יעקב אבינו, כמו שכתוב: וַיִּקְחוּ, אֶת-כְּתֹנֶת יוֹסֵף; וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים, וַיִּטְבְּלוּ אֶת-הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם (בראשית לז,לא).

מכירת יוסף גרמה לפירוד גדול בעם ישראל המחייב תיקון. עבודה זרה אף היא פוגעת באחדות העם כאשר כל אחד מכוון את תפילותיו לישות אחרת ולא ל-אל אחד.

המשכן והקרבנות באים לתקן את הפירוד ולגרום להתאחדות העם מחדש.

האחדות שומרת על ישראל

ה"שם משמואל" בפרשת שמיני מסביר איך החטא גורם לפירוד בעם ישראל והאחדות שומרת עליו מכל המזיקים.

כאשר בני ישראל מאוחדים אין מקום לכוחות החיצוניים להיכנס בתוכם כי הם דבוקים אחד לשני. אפשר לדמיין מעגל של אנשים צמודים אחד לשני. אם מישהו מבחוץ ינסה להיכנס למעגל הוא לא יצליח בגלל הצפיפות. אם תהיה פריצה אז הוא יוכל לחדור פנימה. כך פועלים כוחות החיצוניים כדי להזיק לישראל. אם יש להם פתח הכי קטן הם מתפרצים בתוכו ויכולים ח"ו לפגוע בישראל. האחדות מגינה על עם ישראל מפני כוחות הטומאה.

כמו שכתוב: "ויש לומר דהנה מחמת חטא אדם הראשון נתערב טוב ורע וניתנה שליטה לכחות חיצונים שבכל מעשה ויבוא גם השטן בתוכם, והעצה לזה היא התאחדות ישראל, כי כשישראל מתאחדים זה בזה הם כמחיצה של בני אדם שאינם מניחים לזר להיכנס לבין השורות, ואך כאשר יש פירוד ביניהם נכנסין דרך הביקוע." (שם משמואל שמיני שנת תרע"ה דפים קעז-ח).

כאשר בני ישראל מאוחדים במקום אחד ובלב אחד אף אחד יכול לפגוע בהם. לכן הקב"ה ציווה לבנות את המשכן במדבר כדי לאחד את כולם באוהל אחד ובלב אחד של עבודת הקרבנות.

כמו שכתוב: "כשישראל מתאספין ומתאחדין אז הקב"ה נקרא מלך ישראל, ואז האוהל מועד הוא היכל מלך". (שם משמואל שמיני שנת תרע"ה דף קעח).

עכשיו ניתן להבין את חשיבות העלייה לרגל של כל העם לירושלים הממחיש את כוח האחדות בלב אחד ובמקום אחד.

הפירוד מקור לכל הצרות