פרשת שבוע: פרשת מטות מסעי - מאיפה בא הרצח?

פרשיות מטות מסעי תשע"ח

גיליון מס 338  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

מאיפה בא הרצח?

בסוף ספר במדבר לקראת הכניסה לארץ ישראל התורה מצווה אותנו על ערי מקלט. דין ערי מקלט הינו חדשני ומהפכני שמראה עד כמה השכל האלוקי מתגלה דרך תרי"ג המצוות.

רוצח שהרג בשוגג יהודי אחר חייב לעבור לגור בעיר מקלט עד מות הכהן הגדול של אותו הדור.

ננסה להבין לעומק את המשמעות של מות הכהן הגדול ושהיית הרוצח בעיר מקלט.

למה הרוצח צריך לגור דווקא עם לווים?

מדוע  הרוצח בשוגג יכול לחזור לביתו לאחר מות הכהן הגדול?

במה מות הכהן הגדול מבטלת את יצר הנקמה של גואל הדם?

ראשית נראה את דברי רש"י המביא 2 פירושים לגבי מות הכהן הגדול.

פירוש הראשון מציין את הניגודיות הקיימת בין הרוצח בשוגג שקיצר חיי אדם מול תפקיד הכהן הגדול שמאריך את חייהם של ישראל.

פירוש השני מכיל ביקורת מסוימת על הכהן הגדול שלא התפלל מספיק כדי למנוע את הרציחות בשוגג בישראל.

כמו שכתוב: "שהוא בא להשרות שכינה בישראל ולהאריך ימיהם והרוצח בא לסלק את השכינה מישראל ומקצר את ימי החיים אינו כדאי שיהא לפני כהן גדול ד"א לפי שהיה לו לכהן גדול להתפלל שלא תארע תקלה זו לישראל בחייו". (רש"י, במדבר לה,כה).

במה הכהן הגדול מאריך את חיי עם ישראל?

בעל ה"שפת אמת" מפרש שאדם שרצח, אפילו בשוגג נפגע מהשפעת מעשה הרצח.

הכהן הגדול מביא חיים לעולם, לכן הוא יכול לגבור על כוח המוות שנמצא ברוצח הזה.

כמו שכתוב: " כיון שהרג נפש נדבק בו כח המיתה וחלק מלאך הממית בר מינן ונעשה מזיק ויכול להזיק חס ושלום ולגרום מיתה ולכן הושם לו מקום." (שפת אמת, מסעי שנת תרנ"ד דף 200).

נראה להוסיף שהכהן הגדול מביא חיים לישראל בגלל הקרבת קרבנות ציבור ועבודת יום כיפור המכפרים על עוונות ישראל.

בין המצרים פרשיות מטות-מסעי: איך יבנה המקדש?

בין המצרים פרשיות מטות-מסעי תשע"ז     

גיליון מס 309 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

         

איך יבנה המקדש?

 אנחנו מסיימים את חומש במדבר המסמן את הכניסה לארץ. משה רבנו מוסר לבני ישראל פרשת הנדרים.

האם יש סיבה מיוחדת שהלכות נדרים נתנו סמוך לכניסה לארץ ישראל?

האם עצם אמירת נדר הוא דבר חיובי?

מדוע התורה נתנה לנו אפשרות להוסיף על המצוות הקיימות?

ראשית ננסה להבין את המהות של הנדר בעזרת דברי ה"חלבן" הרב חיים כהן מתוך ספרו: טללי חיים.

כל אדם שונה מחברו. גם היחס שלנו כלפי המצוות משתנה מאדם לאדם.

למשל נמצא אנשים המקפידים מאוד על הלכות שבת וישמרו על כל החומרות האפשריות. לעומת זאת יהודי אחר יהדר בכל כוחו במצוות ארבעת המינים או תפילין מהודרים. אחרים נמשכים לנושא המקדש והר הבית, למצוות בין אדם לחבירו  ועוד...

ה"חלבן" מפרש שזה נובע משורש נשמתו של היהודי וזה דבר חיובי בהחלט. כל אחד צריך להתעלות בהתאם לנטיות ליבו וכשרונותיו ולהפנות אותם לעבודת הבורא.

הרמח"ל במסילת ישרים מביא משל נפלא. אדם שאוהב את חברו באהבת אמת ישתדל לרצות אותו מעבר לצפייות שלו כדי להראות לו את אהבתו ולגרום לו הרגשה טובה.

כך פועל הנדר כלפי הקב"ה. המצוות הן חובה והם המינימום הנדרש מכל יהודי. כאשר אדם רוצה להתעלות ונודר נדר, הוא מוסיף על עצמו מצווה שתגרום לנחת רוח להקב"ה.

כמו שכתוב: " כללו של דבר בין כל מי שהאהבה ביניהם עזה באמת. שלא יאמר לא נצטויתי יותר, די לי במה שנצטויתי בפירוש, אלא ממה שנצטוה ידון על דעת המצוה וישתדל לעשות לו מה שיוכל לדון שיהיה לו לנחת.....יאמר כיון שכבר מצאתי ראיתי שחפצו יתברך שמו נוטה לזה, יהיה לי לעינים להרבות בזה הענין ולהרחיב אותו בכל הצדדין שאוכל לדון שרצונו יתברך חפץ בו, וזה הנקרא עושה נחת רוח ליוצרו." (רמח"ל מסילת ישרים פרק יח).

נראה להוסיף שמי שפועל היום לקידום חידוש עבודת הקרבנות ובנין בית המקדש עושה נחת רוח לה'. כאשר יש סיבות טובות לא לעשות מעשה הן מפני הרבנות המנציחה את הגלות בארץ הן מפני דברי רש"י שאמר שבית המקדש ירד בנוי מן השמים

פרשת שבוע: מטות מסעי שלושת בתי המקדש רמוזים בפרשה

פרשיות מטות מסעי תשע"ה
שלושת בתי המקדש רמוזים בפרשה

גיליון מס' 228   מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                                      

מדוע פרשת הנדרים ניתנה לפני הכניסה לארץ?

האם יש קשר בין הנדרים ותקופת בין המצרים?

פרשת מטות עוסקת בפרשת הנדרים. יש מקום לשאול על המיקום של נושא זה דווקא לקראת הכניסה לארץ.

ספר במדבר עוסק בעיקר בנושאים לאומיים הקשורים לכיבוש הארץ וחילופי הדורות, כאשר הנדרים והשבועות הינם מעשים פרטיים שאינם קשורים לכלל.

נחזור אחורה לסוף פרשת פינחס ונמצא שם את התשובה. ראשית, נעיין בפסוק: אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַה', בְּמוֹעֲדֵיכֶם--לְבַד מִנִּדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם, לְעֹלֹתֵיכֶם וּלְמִנְחֹתֵיכֶם, וּלְנִסְכֵּיכֶם, וּלְשַׁלְמֵיכֶם  (במדבר כט,לט).

התורה מפרטת סוגים שונים של קרבנות שיש להקריב בחגים ובתוכם גם נדרים של הקדש. רש"י מפרש שבזמן עלייה לרגל יש להביא את הנדרים שהאדם עשה במהלך השנה כי הוא לא יודע מתי פעם הבאה יזדמן לו לעלות שוב לירושלים.

" אם באתם לידור קרבנות ברגל מצווה היא בידכם או נדרים או נדבות שנדרתם כל השנה תקריבום ברגל שמא יקשה לו לחזור ולעלות לירושלים ולהקריב נדריו ונמצא עובר בבל תאחר" (רש"י במדבר כט,לט).

במסכת ראש השנה קבעו חכמינו שמי שאינו מקיים את נדרו במשך שלוש רגלים עובר במצווה לא תעשה הנקראת: בל תאחר.

" רגלים באחד בניסן הוא בחמשה עשר בניסן הוא אמר רב חסדא רגל שבו ראש השנה לרגלים נפקא מינה לנודר למיקם עליה בבל תאחר ורבי שמעון היא דתניא אחד הנודר ואחד המקדיש ואחד המעריך כיון שעברו עליו ג' רגלים עובר בבל תאחר ר"ש אומר ג' רגלים כסדרן" (ראש השנה דף ד ע/א).

אנחנו רואים סמיכות של פרשת הנדרים של קרבנות לנדרים שהאדם מחייב את עצמו.

הרשב"ם מתייחס לשתי הפרשיות כאל פרשת אחת. בפרשת מטות, התורה לא פתחה כהרגלה בדיבור של הקב"ה אל משה רבנו: "וידבר ה' אל משה לאמור" אלא משה רבנו מסר בעצמו את הלכות נדרים לראשי המטות.

פרשת שבוע: מטות מסעי למי שייך הר הבית

פרשת מטות-מסעי תשס”ז גיליון מס' 73

מאת שמואל בן חמו

לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com

 

מנוי דרך פקס ותרומות: 02-624646

למי שייך הר הבית?

למה ראש שבט בנימין וראש שבט יהודה לא נקראים נשיאים?
מי נוחל את מקום המקדש? ולמה ?

סוף ספר במדבר עוסק בחלוקת הארץ לשבטים, לקראת כניסתם לארץ ישראל. בפרק ל"ד התורה מונה את שמות הנשיאים שינחלו את הארץ. הנשיא הראשון הוא משבט יהודה, השני משמעון והשלישי משבט בנימין.

פסוקים אלה שונים מאלה, המונים את שמות שאר הנשיאים. בשבט יהודה, שמעון ובנימין המילים: "נשיא" ו"בני", אינן מוזכרות, כאשר בשאר השבטים מילים אלה מופיעות.

"ואלה שמות האנשים למטה יהודה כלב בן יפונה: ולמטה בני שמעון שמואל בן עמיהוד: למטה בנימין אלידר בן כסלון: ולמטה בני דן נשיא בקי בן יגלי:" (במדבר לד,יט-כב).

ה"אור החיים" מפרש למה התורה לא הזכירה את התואר נשיא לשלושת השבטים הראשונים. כלב בן יפונה זוכה בכבוד מיוחד בהיותו מקור המלכות. גם משבט בנימין יצא המלך הראשון: שאול בן קיש. אם התורה היתה מכנה את שבט יהודה ובנימין בשם נשיא, היא היתה פוגעת במעמדם. (עיין אור החיים לד,יט).

לעומת זאת, לגבי שבט שמעון, התואר נשיא לא הולם את מי שחטא עם נשות מדין.

ה"בית גנזי" מציין שהוא לא מצא תשובה בנוגע להעדר המילה "בני" לגבי שלושת השבטים. (פרשת מסעי דפים תתת"טו-ז).

מקום המקדש נמצא בגבול שבין שבט יהודה לבין שבט בנימין. כאשר על פי דברי חז"ל, רצועה אחת הייתה בחלקו של יהודה בקרן מזרחית ושאר קרנות המזבח היו בחלקו של בנימין.

שבט יהודה ובנימין נוחלים את הר הבית-עבור כל עם ישראל, השייך להקב"ה.

פרשת שבוע: מסעי והורשתם וגירשתם

פרשת מסעי תשס”ח גיליון מס' 125
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com

מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

והורשתם וגירשתם
למה אנחנו לא מצליחים לשמור על כל חלקי ארץ ישראל?
למה ארץ ישראל אינה סובלת נוכחות של גויים ביחד עם עם-ישראל?

בפרשת מסעי, התורה מונה את ארבעים ושתים המסעות שהיו במדבר, לפני כניסת בני ישראל לארץ.
לאחר מכן, הקב"ה מצווה אותנו איך לכבוש את הארץ, ואיך להתנהג כלפי הגויים היושבים בה.
התורה משתמשת בלשון של ציווי כדי להורות לנו, שאין מקום לשיקול דעת בעניין כיבוש ארץ ישראל וגבולותיה.
כמו שנאמר: צַו אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כִּי-אַתֶּם בָּאִים, אֶל-הָאָרֶץ כְּנָעַן: זֹאת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה, אֶרֶץ כְּנַעַן, לִגְבֻלֹתֶיהָ. (במדבר לד,ב).
קיימים מספר תנאים כדי לכבוש את הארץ, ובייחוד אם אנחנו רוצים לשמור עליה ולהוריש אותה לדורות הבאים אחרינו.
התנאי הראשון הוא, לגרש את העמים היושבים בארץ ישראל. כמו שכתוב: וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת-כָּל-יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, מִפְּנֵיכֶם, וְאִבַּדְתֶּם, אֵת כָּל-מַשְׂכִּיֹּתָם... (במדבר לג,נב).
התנאי השני מתייחס למצוות יישוב הארץ, בכל חלקי ארץ ישראל.
חז"ל מתרגמים את המילה " וְהוֹרַשְׁתֶּם" במילה וגירשתם.
כך רש"י מפרש בשני מקומות סמוכים.
" והורשתם: וגרשתם. והורשתם את הארץ: והורשתם אותה מיושביה ואז וישבתם בה, תוכלו להתקיים בה ואם לאו לא תוכלו להתקיים בה" (רש"י לג,נב-נג).
יש הסכמה רחבה בין מפרשי התורה, בנוגע לפירוש המילה-" וְהוֹרַשְׁתֶּם" . (עיין רמב"ן החולק על פירוש רש"י)
רש"י מזהיר אותנו: אם לא נגרש את יושבי הארץ, לא נוכל לחיות חיים שלווים ושקטים בארץ.
מעניין, איך מרגשים תושבי הדרום ותושבי ירושלים בימים אלה!
אין מקום לשני עמים בארץ ישראל.
כך יוצא מדברי המלבי"ם: "....לא שתשבו ביחד עם העובדי כוכבים, וגם מטעם זה המצוה עליכם לאבד כל עבודה זרה.." (מלבי"ם במדבר לג,נג).
אם לא נקיים את ציווי ה', לא נצליח להוריש לילדינו את הארץ שכבשנו.
נראה לומר, שתנאים אלה המחייבים את עם ישראל בזמן כיבוש ארץ ישראל, תקפים לאורך כל הדורות, וכמובן גם היום.
למה אין מקום לשני עמים בארץ ישראל?

פרשת שבוע: מטות מסעי אבל ושמחה למען ירושלים

פרשיות מטות - מסעי תשס”ו גיליון מס' 23

מאת שמואל בן חמו

לשלוח EMAIL לקבלת מאמרים הבאים:

parashathamikdash@gmail.com

אבל ושמחה למען ירושלים

http://otzma1.com/joomla/images/stories/matotmasse5766.pdf