יום שישי, יולי 20, 2018

פרשת שבוע: פרשת דברים תשעה באב - להחזיר את הגבירה למקומה!

פרשת דברים- ט' באב תשע"ח

גיליון מס 339  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                                        

להחזיר את הגבירה למקומה!

תקופת בין המצרים הינה תקופה קשה לעם ישראל. למרות זאת, יום תשעה באב הינו גם יום של תקווה וגילוי חיבה מצד הקב"ה.
כתוב בתלמוד בבלי, כאשר הגויים נכנסו להיכל ולקודש הקדשים הם ראו שהכרובים מחובקים זה בזה.
כמו שכתוב: " אמר ריש לקיש בשעה שנכנסו נכרים להיכל ראו כרובים המעורין זה בזה הוציאון לשוק ואמרו ישראל הללו שברכתן ברכה וקללתן קללה יעסקו בדברים הללו מיד הזילום שנאמר {איכה א-ח} כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה:" (תלמוד בבלי, יומא דף נד ע/ב).
כאשר הכרובים מחוברים, זהו סימן של קירבה בין ישראל ובין הקב"ה. (ראה מסכת בבא בתרא דף צט ע/א).
קשה להבין שבזמן חורבן בית המקדש, בזמן שפל של עם ישראל, הקב"ה מגלה את חיבתו לישראל?
הפרשיות האחרונות של ספר במדבר שאנחנו קוראים בשלושת השבועות עוסקות בדיני נחלות, מעשה פנחס, ברכות בלעם, קרבנות המועדים, דרישות בנות צלפחד, דיני ירושה, חלוקת הארץ לפי השבטים, דין ערי מקלט, מלחמה וכיבוש עבר הירדן והכנה לכניסה לארץ ישראל.
האם יש קשר בין הנושאים האלה וימי בין המצרים?
נענה לשאלות האלה בעזרת מאמר של בעל ה"בית גנזי" על פרשת פנחס וכך נבין את משמעות ימי בין המצרים.
ראשית נבהיר את מהות הקשר של ישראל עם הקב"ה. בני ישראל נחשבים כבנים כלפי הקב"ה.
הבנים יורשים את אביהם באופן אוטומטי ללא קשר להתנהגותם. כך עם ישראל ביחס להקב"ה. כמו שכתוב: בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹקיכֶם (דברים יד,א).
גם כאשר עם ישראל חוטא הוא עדיין נחשב כיורש של ה'.
האהבה של האבא מבטלת את כל החטאים של הבן.
הקרבה שלנו להקב"ה באה מדין ירושה.
הגויים מנסים לאורך כל ההיסטוריה להרחיק אותנו מהקב"ה ואפילו להחליף אותנו.
זה מה שהיה עם ניסיון של בלעם להכשיל את בני ישראל עם בנות מדין. המטרה היתה להעמיד את השפחה- כזבי בת צור במקום הגבירה-אשתו של זמרי בן סלוא, נשיא שבט שמעון.
כאשר נשיא שמעון ביקש להתחתן עם נסיכת מדין, למעשה הוא ניסה להכניס את הגויים בתוך עם ישראל כדי שיהיה להם מעמד זהה כלפי ה'.
זהו חילול ה' גדול מאוד, כאשר בני ישראל מוותרים על מעמדם של בנים לטובת הגויים.
כמו שכתוב: "גברת הבית כביכול מגורשת ממקומה ובאה במקומה שפחה כי תירש גבירתה ואין לך עלבון וחרפה גדולה מזו...." (בית גנזי, פנחס דף תתקע).
פנחס הפסיק את החילול ה' ותיקן את החטא. כאשר פנחס הרג את זמרי ביחד עם המדינית הוא הוריד את השפחה הטמאה למעמדה הטבעי והחזיר את הגבירה המסמלת את השכינה למקומה.
כתוצאה ממעשה הגבורה, פנחס זכה בכהונה ובחיי נצח.

יום שישי, יולי 13, 2018

פרשת שבוע: פרשת מטות מסעי - מאיפה בא הרצח?

פרשיות מטות מסעי תשע"ח
גיליון מס 338  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

מאיפה בא הרצח?

בסוף ספר במדבר לקראת הכניסה לארץ ישראל התורה מצווה אותנו על ערי מקלט. דין ערי מקלט הינו חדשני ומהפכני שמראה עד כמה השכל האלוקי מתגלה דרך תרי"ג המצוות.
רוצח שהרג בשוגג יהודי אחר חייב לעבור לגור בעיר מקלט עד מות הכהן הגדול של אותו הדור.
ננסה להבין לעומק את המשמעות של מות הכהן הגדול ושהיית הרוצח בעיר מקלט.
למה הרוצח צריך לגור דווקא עם לווים?
מדוע  הרוצח בשוגג יכול לחזור לביתו לאחר מות הכהן הגדול?
במה מות הכהן הגדול מבטלת את יצר הנקמה של גואל הדם?
ראשית נראה את דברי רש"י המביא 2 פירושים לגבי מות הכהן הגדול.
פירוש הראשון מציין את הניגודיות הקיימת בין הרוצח בשוגג שקיצר חיי אדם מול תפקיד הכהן הגדול שמאריך את חייהם של ישראל.
פירוש השני מכיל ביקורת מסוימת על הכהן הגדול שלא התפלל מספיק כדי למנוע את הרציחות בשוגג בישראל.
כמו שכתוב: "שהוא בא להשרות שכינה בישראל ולהאריך ימיהם והרוצח בא לסלק את השכינה מישראל ומקצר את ימי החיים אינו כדאי שיהא לפני כהן גדול ד"א לפי שהיה לו לכהן גדול להתפלל שלא תארע תקלה זו לישראל בחייו". (רש"י, במדבר לה,כה).
במה הכהן הגדול מאריך את חיי עם ישראל?
בעל ה"שפת אמת" מפרש שאדם שרצח, אפילו בשוגג נפגע מהשפעת מעשה הרצח.
הכהן הגדול מביא חיים לעולם, לכן הוא יכול לגבור על כוח המוות שנמצא ברוצח הזה.
כמו שכתוב: " כיון שהרג נפש נדבק בו כח המיתה וחלק מלאך הממית בר מינן ונעשה מזיק ויכול להזיק חס ושלום ולגרום מיתה ולכן הושם לו מקום." (שפת אמת, מסעי שנת תרנ"ד דף 200).
נראה להוסיף שהכהן הגדול מביא חיים לישראל בגלל הקרבת קרבנות ציבור ועבודת יום כיפור המכפרים על עוונות ישראל.

sharethis