הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת כי תשא. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת כי תשא. הצג את כל הרשומות

יום שישי, פברואר 18, 2022

פרשת כי-תשא, פרשת השבוע: האם החטא הביא את המשכן?

פרשת כי תשא תשפ"ב

גיליון מס 381  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

האם החטא הביא את המשכן?

 פרשיות בנין המשכן מופיעות בסמיכות למתן תורה.
יש קשר הדוק בין קיום התורה לבין בנין בית לה'.
המדרש רבה מביא משל נפלא השופך אור חדש על מהות המשכן ובית המקדש.
משל למלך המחתן את בתו ומתקשה להיפרד ממנה. המלך מבין שאין לו אפשרות להתנגד לעזיבת בתו, כי זה דרך הארץ.
הוא מבקש שבכל מקום שיגורו, שיהיה שמור חדר קטן עבורו כדי שיישאר קרוב לבתו.
הנמשל הוא ברור, הקב"ה נתן את התורה לבני ישראל. הוא אינו יכול להיפרד ממנה וגם אינו יכול להרחיק אותה מעם ישראל.
לכן, הקב"ה ביקש מאתנו לבנות לו בית, בכל מקום שנהיה, כמו שכתוב: וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם. (שמות כה,ח).
(ראה מדרש רבה, תרומה פרשה לב, סעיף ג).
נראה לומר, שהמדרש מגלה לנו סוד גדול: אין תורה ללא בית מקדש.
זאת עסקת חבילה, שאי אפשר להפריד ביניהם.
קיום התורה והמצוות הכתובות בה מחייב בנין בית לה'.
היום, התורה שלנו חסרה ואינה שלמה. לאחר אלפיים שנות גלות, הגיע הזמן לקיים את התנאי שהקב"ה עשה אתנו בזמן מתן תורה, ולבנות לו בית בירושלים, בהר הבית.
גדולי פרשני התורה, רש"י והרמב"ן חולקים על עיתוי הציווי לבנין המשכן.
האם הציווי היה לפני חטא העגל או אחריו?
המשמעות היא קריטית, כי אם הציווי היה אחרי חטא העגל, זאת אומרת שהמשכן בא לכפר על חטא ולא היה מתוכנן לכתחילה.
לעומת זאת, אם הציווי קדם את חטא העגל, המשמעות  היא שבנין המשכן בא מרצון ה' ולא ככפרה על חטא כלשהו.
ה'שם משמואל' מקשר את דעת רש"י למדרש תנחומא ודעת הרמב"ן לזוהר הקדוש.
" אֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה – מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל קֹדֶם לְצִוּוּי מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן יָמִים רַבִּים הָיָה" (רש"י, שמות לא,יח).
(ראה מדרש תנחומא תרומה סימן ח).
ודעת הרמב"ן: "על דרך הישר: משה נצטוה במלאכת המשכן קודם למעשה העגל, וכשנתרצה לו הקב"ה והבטיחו שישרה שכינתו בתוכם ידע מעצמו שמצות המשכן במקומה עומדת וצוה לישראל עליה..."( רמב"ן ויקרא ח',ב').
אסמכתא מהזוהר הקדוש: " לבָתַר סָטָא זִינָא לְזִינֵיהּ, וְאָתוּ אִינּוּן עֵרֶב רַב וְעָבָדוּ יַת עֶגְלָא, וְסָטוּ אֲבַתְרַיְיהוּ אִינּוּן דְּמִיתוּ, וְגָרְמוּ לוֹן לְיִשְׂרָאֵל מוֹתָא וְקָטוֹלָא. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מִכָּאן וּלְהָלְאָה עוֹבָדָא דְּמַשְׁכְּנָא לָא יְהֵא, אֶלָּא (קצ''ז ע''א) מִסִּטְרָא דְּיִשְׂרָאֵל בִּלְחוֹדַיְיהוּ. מִיַּד וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנִי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'. וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַיְיָ'. מֵאִתְּכֶם וַדַּאי, וְלָא כְּקַדְמִיתָא דִּכְתִּיב, מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ." (זהר ויקהל דף קצה ע/א).
למעשה, ה'שם משמואל' מיישב את המחלוקת בצורה נפלאה.
נביא דברי הקדמה כדי להבין את מהות בנין המשכן והשתלשלות האירועים.
כאשר משה ציווה את בני ישראל לתרום לבנין המשכן, הייתה התלהבות עצומה, ותוך יומיים התרומות היו מספיקות.

יום חמישי, מרץ 03, 2016

פרשת השבוע: פרשת כי-תשא המשכן הוא הדבק

פרשת כי תישא תשע"ו
גיליון מס' 257 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
                                   
המשכן הוא הדבק

תהליך בנית המשכן הינו דבר פלא היוצא מגדר הרגיל. איך יתכן שעבדים שיצאו מעבדות ארוכה מסוגלים לבנות כלים מפוארים לכבוד הקב"ה?
מאיפה הם רכשו את הידע והמיומנויות כדי לבנות את כלי המשכן?
רבנו בחיי מחדד עוד יותר את השאלות האלה ומוסיף: נניח שהיו מספר אנשים שידעו את האומניות הדרושות לעשיית המשכן, זה לא דבר טבעי שכולן יתרכזו באדם אחד כמו בצלאל.
הרי בצלאל שלט בעבודת הזהב, הנחושת, הכסף, העץ, אבני החן, הרקמה, האריגה ועוד....
רבנו בחיי מסיק מתוך דברי התלמוד שלבצלאל היו כוחות אל-טבעיים שהוא קיבל מהקב"ה.
כמו שכתוב: רְאֵה, קָרָאתִי בְשֵׁם, בְּצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר, לְמַטֵּה יְהוּדָה.  ג וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ, רוּחַ אֱלֹקים, בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת, וּבְכָל-מְלָאכָה (שמות לא,ב-ג).
הוא ידע לצרף את האותיות שמהן נברא העולם. (ראה ילקוט שמעוני פרשת כי-תשא רמז שפט). 
ננסה להעמיק ולהבין במה התבטא ה"רוח אלוקים" ששכן בבצלאל. נביא את פירוש ה"בית גנזי" על הפרשה. ראשית נקדים את משמעות בנין המשכן או בית המקדש בעולם הזה.
המשכן הוא הביטוי וההשתקפות של העולמות העליונים. כמו שכתוב במדרש תנחומא שהקב"ה השוכן בעליונים רצה בית דומה בתחתונים.
כמו שכתוב:  "אמר רבי אמי נתאוה הקב"ה כשם שיש לו דירה למעלה שיהא לו כך דירה למטה" (מדרש תנחומא בחוקותי פרק ג).
גם האדם נברא על פי צלם אלוקים והעתק של העולמות העליונים כמו שכתוב: וַיֹּאמֶר אֱלֹקים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ  (בראשית א,כו).
עכשיו ניתן להבין למה בצלאל היה צריך להבין בתהליך בריאת העולם ולהיעזר ברוח הקודש לבנין המשכן.

יום שישי, פברואר 22, 2008

אחדות בכפייה


פרשת כי תשא תשס”ח גיליון מס' 105
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
אחדות בכפייה
מה הרפואה הכלולה בהרמת מחצית השקל?
למה כופים בכוח רב את מי שאינו רוצה לתרום את מחצית השקל?


השבוע חל "פורים קטן", המכין אותנו לקראת חג פורים בחודש הבא. פרשת כי-תשא פותחת בעניין מחצית השקל, הרומז להמן הרשע ש"קנה" את היהודים מאחשורוש תמורת 10.000 כיכר כסף.
הקב"ה הקדים את הרפואה למכה, כאשר השקלים שבני ישראל הפרישו במדבר, עזרו לבטל את גזרת המן הרשע.
כמו שכתוב במסכת מגילה: " אם על המלך טוב יכתב לאבדם ועשרת אלפים ככר כסף וגו' אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהן לשקליו" (מגילה דף יג ע/ב )
למעשה, יש מספר תפקידים למחצית השקל. הראשון לשמש ככלי לספירת עם ישראל ללא גרימת נזקים. השני לכפר על עם ישראל והאחרון לתת תרומה לה' ולבית המקדש.
בחמשת הפסוקים העוסקים בשקלים, חמש פעמים מוזכרת המילה "פקידה", ארבע פעמים מופיעה המילה "כפרה" ושלוש פעמים מופיע הביטוי "תרומת ה'".
מחצית השקל משמש ככלי לספירת בני ישראל, ויחד עם זה הוא מגן עליהם ומעלה אותם לדרגה גבוהה יותר. לכן התורה משתמשת בפועל נשא, במקום הפועל הקשור לעניין הספירה.
כמו שכתוב: "כִּי תִשָּׂא אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל" (שמות ל,יב).
הקב"ה מרומם את ישראל בזמן מסירת מחצית השקל.
המלב"ים מביא שלושה טעמים, למה המניין גורם למגפה על ישראל. הטעם הראשון בא מצד עין הרע שיכול לשלוט בדבר שבמניין, כמו שמובא ברש"י: "שהמנין שולט בו עין הרע והדבר בא עליהם, כמו שמצינו בימי דוד" (רש"י שמות ל,יב).
הטעם השני נובע מעניין של צניעות, כאשר הברכה שורה רק בדבר הסמוי מן העין.
הטעם השלישי, מציין את חשיבות האחדות בעם ישראל, כאשר כל אחד מרגיש שהוא מחצית בלבד, וצריך את חברו כדי להיות דבר שלם. האחדות מבטלת את הסכנות הקיימות בספירת העם, כאשר בוחנים את ישראל כאל אוסף של יחידים ולא בכללותו, כעם אחד. (עיין פירוש המלב"ים על התורה שמות ל, יא-טז)
נראה לומר שהרמה הגבוהה ביותר של אחדות בעם ישראל מתגלה, כאשר בית המקדש בנוי בהר הבית וכל אחד מישראל שותף בקרבנות הציבור.
הקשר בין בורא העולם ובין עם ישראל גלוי לעיני כל העולם. העם מאוחד מידי יום בהקרבת קרבנות הציבור השונים, ומגיע לשיא בזמן העלייה לרגל לירושלים, בשלושת הרגלים.
ננסה להעמיק את הטעם השלישי, ונבחן את השימוש של כספי מחצית השקל.
הרמב"ם מפרט את השימושים השונים של מחצית השקל, בתקופת בית המקדש.
" תרומת הלשכה, מה ייעשה בה--לוקחין ממנה תמידין של כל יום, והמוספין, וכל קרבנות הציבור ונסכיהם, והמלח שמולחין בו כל הקרבנות; וכן העצים... והקטורת ושכר עושיה, ולחם הפנים ושכר עושי לחם הפנים, והעומר, ושתי הלחם, ופרה אדומה, ושעיר המשתלח ולשון של זהורית ...". (הלכות שקלים פרק ד הל' א ).
כל קרבנות הציבור והעבודות הקשורות אליהם נקנו על ידי השקלים.
כל אחד מישראל מחויב לתרום את מחצית השקל. אם אחד מישראל אינו מסכים לתת את מחצית השקל, בית הדין כופה אותו ומוציא בכוח את התרומה למקדש.
יוצא מכאן שאחדות עם ישראל חיונית למניעת נגפים. בנוסף לכך שיא האחדות מתקיימת בעבודת קרבנות הציבור בבית המקדש.
מצווה על כל יהודי ויהודי בכל מקום הימצאו, לתרום את מחצית השקל לבית המקדש.
זהו המגן של עם ישראל מול עין הרע והפירוד שאומות העולם מנסות להפיל על עם ישראל.
כל מי שמדבר על חלוקת ארץ ישראל או ח"ו ירושלים, משתף פעולה עם אלה הרוצים לדחוק את השכינה מישראל.
ניתן ללמוד מדיני מחצית השקל, שגבייתה נעשתה בכוח רב ובכפייה, למען אחדות ושלמות עם ישראל.
הפתרון היחיד הוא האחדות הכפויה, סביב בניית בית המקדש וחידוש העבודה וקרבנות הציבור בהר הבית.
המיעוט העוסק בבניין בית המקדש וחיזוק הקשר עם הר הבית, צריך לכפות על כולנו את חידוש עבודת הקרבנות, לטובת כלל ישראל.


סרט וידאו על המאמר
http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98


הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

יום רביעי, פברואר 20, 2008

להתנתק מהערב רב

פרשת כי-תישא פרה תשס”ז גיליון מס'56
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461


מאמר מוכן להדפסה

להתנתק מהערב רב

למה משה רבנו לא שיתף את הערב רב בבניית המשכן?
למה בני ישראל התנתקו בצורה חד משמעית מהערב רב ולא ניסו לקרב אותם?

פרשת כי-תישא מבליטה את השפעת הערב רב– תערובות אומות של גרים (רש"י שמות יב,לח) על עם ישראל. לפי דברי חז"ל הערב רב גרר את ישראל לעשות את חטא העגל.
נביא מקורות שונים המגלים שעם ישראל השתדל להתרחק מהערב רב ולא להתחבר אליהם.
לפני קבלת התורה במרגלות הר סיני, בני ישראל חנו בנפרד מהערב רב. כך מדייק הרמב"ן מפסוקים: " ויתכן שהבדילו מתוכם כל האספסוף אשר בקרבם, וחנו בני ישראל לבדם לפני ההר, וערב רב אחריהם, כי לישראל יתן התורה" (רמב"ן שמות יט,א).
בעל ה"משך חכמה" מחדש ואומר שעמלק הרג את הנחשלים שהיו בקצה המחנה, כאשר הערב רב חנה מחוץ למחנה ישראל, הוא היה הנפגע העיקרי על ידי עמלק. (משך חכמה במדבר יא,א).
למה בני ישראל שמרו מרחק כה גדול מהערב רב?
ה"משך חכמה" כתב חידוש נפלא כדי להסביר את הארבעים שנה של נדודים במדבר. הקב"ה רצה לעקור מהשורש את העבודה זרה הנמצאת בטבע של הערב רב על מנת לבטל אותה לדורות. אצל ישראל אין שורש של עבודה זרה לכן במהלך ארבעים שנה במקום מבודד, נעקרה העבודה זרה מכל הגרים. (משך חכמה שמות יג,יז).
למעשה משה רבנו הוציא את הערב רב ממצרים על דעת עצמו. המדרש רבה מביא את הויכוח שהתקיים בין משה רבנו ובין הקב"ה לאחר חטא העגל. הקב"ה מכנה את הערב רב- העם של משה, כי הוא לקח אחריות וצירף אותם לעם ישראל נגד רצון ה'.
"אמרתי לך שלא לערב בהם ערב רב אתה שהיית עניו וכשר אמרת לי לעולם מקבלים השבים ואני הייתי יודע מה הם עתידין לעשות אמרתי לך לאו ועשיתי רצונך והם הם שעשו את העגל שהיו עובדים עבודת כוכבים והם עשו אותו וגרמו לעמי לחטא" (מדרש רבה מב,ו).
משה רבנו הסיק את המסקנות ממעשה העגל ולא לקח נדבות מהערב רב לבניית המשכן, מאחר והם גררו את עם ישראל לעבודה זרה. כך פרשן של רש"י מביא את דברי הזוהר הקדוש המדייק מתוך לשון הפסוקים (רש"י שמות לא, יח). בפרשת תצוה הקב"ה אומר למשה רבנו לקחת תרומה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ (שמות כה,ב). חז"ל לומדים מהביטוי "כל איש" שהערב רב נכלל במצוות בניית המשכן. משה רבנו התפכח לאחר חטא העגל ושינה את דברי ה' כאשר הוא לא קרא לערב רב לתרום לבניית המשכן; כמו שכתוב קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַידֹוָד (שמות לה,ה). מאתכם- ולא מהערב רב.
הערב רב לא השתתף בשמחת בניית המשכן. בנוסף לכך לפי פירוש החזקוני (במדבר א,ג) הערב רב אינו נכלל בצבא ישראל בעת פקידת יוצאי צבא בתחילת ספר במדבר.
עם ישראל נהג להתנתק מהערב רב מהרגע הראשון, לאחר יציאת ממצרים. הערב רב חנה בקצה המחנה, הערב רב לא השתתף בבניית המשכן ואפילו לא גויס לצבא.
יוצא מכאן שלערב רב אין חלק בכל המצוות הלאומיות של עם ישראל. מעצם טבעו הערב רב מתנגד לתהליך הגאולה ולכל ביטוי של הזהות הלאומית של עם ישראל. השכינה אינה שורה על משפחות הערב רב אלא להיפך.
כך בעלי התוספות לומדים במסכת יבמות: " דקשים גרים לישראל לפי שמתערבין בהם ואין שכינה שורה אלא על משפחות המיוחסות שבישראל " (יבמות מז/ב).
בימים קשים אלה של שלטון המתנגד לכל ביטוי של לאומיות ורודף כל גילוי של שכינה, עלינו להחזיר את הנהגת עם ישראל לידי אנשים יראי שמים ובני האבות הקדושים.
איננו יודעים מיהם הצאצאים של הערב רב אבל ניתן להתרשם על פי התנהגותם.
עלינו לבחון את מנהיגי עם ישראל ולענות בכנות לשאלות הבאות:
האם מנהיגי עם ישראל תורמים ופועלים למען בניית בית המקדש ?
האם חיים של יהודי חשובים יותר מזו של גוי? האם הם אוהבי ארץ ישראל ומיישבים אותה?
במידה והתשובות לשאלות אלה שליליות, עלינו ללמוד ממשה רבנו ולהתנתק ממשיכי הדרך של הערב רב ולבנות הנהגה חלופית למען הצלת עם ישראל.

מקורות


יום חמישי, מרץ 16, 2006

רמזים למגילת אסתר בפרשת כי תשא


פרשת כי תשא התשס"ו

רמזים למגילת אסתר בפרשת כי תשא

פרשת כי תשא חלה לרוב בשבוע של פורים ,ומצאתי בה,רמזים למגילת אסתר.
הרמזים שבפסוקים שומרים על הסדר הכרונולוגי של החגים
כל העבירות המוזכרות בפסוקים אלו, קשורות אחת בשנייה,
והדרך היחידה לא להיכשל בהן, היא לא להשתחוות ולא להיכנע כמו מרדכי היהודי.

ספר שמות פרק לד פסוק י
וַיֹּאמֶר הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאות
הקב"ה מבטיח לנו ניסים בזכות הברית המיוחדת הקיימת עם ישראל.
פסוק יד כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵ-ל אַחֵר , נאמר בלשון עתיד ומתקיים במגילת אסתר עם מרדכי היהודי (אסתר פרק ג) וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתּחוהַ .
מרדכי לא נכנע להמן ובוודאי לא לעבודה זרה שעל צווארו.
פסוק טו וְקָרָא לְךָ וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחו.
הגוי שמזמין יהודי להשתתף בסעודתו,גורם ליהודי לאכול זבחי עבודה זרה .
הגמרא במסכת עבודה זרה (1), לומדת מפסוק זה שמרגע הזמנת הגוי ,העבירה של אכילת זבחי מתים נחשבת, אפילו אם אוכלים אוכל כשר למהדרין;
בימי אחשורוש אף אחד לא העיז לבקש אוכל כשר ! ,ביחוד כאשר מוצגים כלי המקדש לעיני כולם כדי לחלל את שם שמים ח"ו.
ההמשך הטבעי של סעודה משותפת עם הגויים, הוא הזנות ונשואי תערובת כמו שכתוב בפסוק ט"ז,
וְלָקַחְתָּ מִבְּנֹתָיו לְבָנֶיךָ וְזָנוּ בְנֹתָיו .
בזמן המשתה של אחשורוש ,בנוסף ליין נסך ולבישולי נכרי גם גילוי עריות גרמו לגזרת הקשה.

בפסוק י"ז אֱלֹקי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשֶׂה לָּךְ: ,המילה מסכה בא לרמוז לנו על מסכות פורים והמנהג להתחפש.

בפסוק י"ח,התורה ממשיכה ומדברת על חג המצות ומצוות אכילת המצות, כהמשך מובן מאליו לאיסורי עבודה זרה.
עם הרמזים הברורים לחג פורים בפסוקים: י עד י"ז ,שהתרחש בחודש אדר, ההמשך הכרונולוגי וההגיוני ,הוא חג פסח שבחודש האביב.
ניתן ללמוד, שכל העבירות המוזכרות בפסוקים אלו, קשורות אחת בשנייה, והדרך היחידה כדי לא להיכשל בהן, היא לא להשתחוות ולא להיכנע כמו מרדכי היהודי.
אם חס וחלילה מתפשרים על דבר אחד, למשל על כריתת ברית עם הגויים, אז נגרר אל חטאים נוספים: עבודה זרה,נשואי תערובת וגילוי עריות.
זה המסר לימינו, לא לכרוע ולא להשתחוות, לעמוד על שלנו בלי פשרות.
ניתן להשפיע מבפנים, בתנאי שלא פוגעים בחוקי התורה, אבל אם קיימת פגיעה המזערית ביותר, ועוצמים עיניים, אז זה יביא אסונות ועבירות חמורות ביותר.

שמואל בן חמו
מקור
(
1) תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ח/א
תניא רבי ישמעאל אומר ישראל שבחוצה לארץ עובדי עבודת כוכבים בטהרה הן כיצד עובד כוכבים שעשה משתה לבנו וזימן כל היהודים שבעירו אף על פי שאוכלין משלהן ושותין משלהן ושמש שלהן עומד לפניהם מעלה עליהם הכתוב כאילו אכלו מזבחי מתים שנאמר וקרא לך ואכלת מזבחו ואימא עד דאכיל אמר רבא אם כן נימא קרא ואכלת מזבחו מאי וקרא לך משעת קריאה-


sharethis