חנוכה- מי ניצח על מה?

פרשת ויגש חנוכה תשע"ז     

גיליון מס' 288 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

מי ניצח על מה?

לכבוד חנוכה נעלה מספר שאלות המקיפות את מצוות החג.

מדוע החג נמשך שמונה ימים ולא יום אחד כמו פורים או שבעה ימים כמו חנוכת בית ראשון או פסח?

האם יש סיבה מיוחדת שמדליקים את הנרות בלילה?

למה הדלקת החנוכיה מחייבת פירסום הנס?

מדוע חז"ל תקנו הדלקת חנוכיה עם שמן כזכר לניצחון ולנס פך השמן?

למה חז"ל קבעו שתי ברכות לפני הדלקת החנוכיה עבור מצווה מדרבנן?

מדוע הניצחון על היוונים הושג על ידי משפחה של כהנים?

ננסה לענות לכל השאלות מתוך המאמר הנפלא 'נר מצווה' של המהר"ל מפראג רבי יהודה ליוואי.

ארבע מלכויות

נביא דברי הקדמה בנושא ארבע מלכויות השולטות בעולם: בבל, פרס ומדי, יון ואדום. כאשר המלכויות שולטות בעולם זהו סימן שהעולם אינו שלם וצריך תיקון.

התיקון בא מעם ישראל המאחד את העולם באמונה בהקב"ה המנהל את העולם. לעתיד לבוא הכוח של המלכויות ידעך וישראל ימשול בעולם מתוך קידוש שם שמים.

" אבל ד' מלכויות מבטלים אחדות בעולם כאשר לוקחים הממשלה בישראל שהם מעידים על אחדותו יתברך ולכך בסוף ד' מלכויות כאשר תחזור המלכות לישראל כתיב ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה (עובדיה א,כא). " ( מהר"ל נר מצוה דף ח).

המלכויות נמשלות לשלוש כוחות שבאדם: הנפש, הגוף והשכל. המהר"ל מיחס את הכח הנפשי למלכות בבל שרצו למשול ולכבוש את כל העולם. פרס הינו הכח הגופני שרודף אחר תאוות הבצע והכסף. מלכות יון מיוצגת על ידי השכל והחכמה כאשר היוונים העלו על נס את השכל האנושי.

מלכות אדום מכילה קצת משלוש המלכויות (ראה נר מצווה דף טו).

מלכות יוון

עכשיו נתמקד במלכות יוון. תורת ישראל מאירה את העולם עם השכל האלוקי. הקב"ה הסתכל בתורה כדי לברוא את העולם. כמו שכתוב בזוהר הקדוש: " תָּא חֲזֵי, בְּאוֹרַיְיתָא בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא, וְהָא אוּקְמוּהָ דִּכְתִיב, (משלי ח) וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם וְאִיהוּ אִסְתַּכַּל בָּהּ זִמְנָא וּתְרֵין וּתְלָתָא וְאַרְבַּע זִמְנִין, וּלְבָתַר אָמַר לוֹן, וּלְבָתַר עָבִיד בָּהּ עֲבִידְתָּא." (הקדמת ספר הזוהר דף ה ע/א).

מלכות יוון הנמשלת לשכל האנושי מתנגדת לשכל האלוקי. הקב"ה מתגלה בעולם הזה דרך עם ישראל. לכן היוונים נלחמו בישראל דרך גזרות נגד התורה וטמאו את בית המקדש.

חג חנוכה : חנוכה חג לאומי או חג דתי

פרשת מקץ-חנוכה תשס”ז גיליון מס' 45
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס: 02-6246461 ותרומות
גירסא להדפסה לחץ כאן

חנוכה חג לאומי או חג דתי ?

למה זוכרים וחוגגים את נס חנוכה לדורות ?
למעשה קיבלנו מהקב"ה אתנחתא של 206 שנה עד חורבן בית המקדש השני.
מהו המסר לדורות שיש ללמוד מהחשמונאים ונס פך השמן?

שורש המילה "חנוכה" הוא חינוך, הרומז לחנוכת בית המקדש ובעיקר לענ"ד חינוך עם ישראל לקראת הגאולה העתידית.
לכן שנה לאחר נס פך השמן, הסנהדרין קבע את חג החנוכה לדורות מבלי לדעת האם מלכות בית חשמונאי תתקיים לאורך זמן.
המהר"ל אומר שהטבע של עם ישראל מתממש בארץ ישראל בלבד כאשר בראשו עומד מלך ירא שמים ובית לה' בנוי בציון (מהר"ל נצח ישראל פרק א').
החשמונאים רצו לחנך את הדורות הבאים, לקראת גלות אדום ולהדגיש שמימד הלאומי של עם ישראל הוא חלק בלתי נפרד של תורת ישראל.
בתחילת המרד מתיתיהו הכהן וחמש בניו התנגדו לבדם ליוונים. כדי לזכות בתמיכת העם הם עברו מעיר לעיר כדי לעורר את היהודים ושייענו לקריאה המפורסמת: "מי לה' אלי".
במסע "פנים אל פנים" עקוב בדם, של מתייוונים ויוונים גם יחד, גייסו את תמיכת העם.
קומץ של קנאים ותימהוניים כביכול, העיזו להתנגד לתרבות יוון השולטת בכל העולם הנאור דאז, והשתמשו בכוח צבאי ונשק.
מי היה מאמין להצלחת המרד באותה תקופה!

חנוכה- פרשת מקץ : גלות השכינה בלב המחלוקת (חלק ב)

פרשת מקץ חנוכה תשע"ו

גיליון מס' 247 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

                                    

 גלות השכינה בלב המחלוקת (חלק ב)

זהו הממשך המאמר משבוע שעבר. נזכיר את השאלות שננסה ליישב בהמשך.

בפרקים מ"ג, מ"ד ומ"ה מדוע מופיעה שלוש עשרה פעמים המילה "בית"?

מדוע התורה מפרטת את מרכיבי המנחה שיעקב אבינו הכין ליוסף?

מדוע האחים רחצו רגליהם לפני כניסתם לבית של יוסף?

מדוע הם השתחוו פעמיים ופעם אחת מול יוסף?

למה יוסף התעקש להביא את בנימין למצרים?   

לפי אופי השאלות אפשר לקבל רמז על כיוון התשובה. חשוב לראות את הדברים מתוך הפסוקים. (ראה קישור זה עם סימונים צבעוניים https://goo.gl/BaMntK  או באתר שלי)

כאשר מילים או ביטויים מופיעים מספר פעמים באותו פרק או בנושא אחד  נראה לומר שיש לחפש הסבר עבור הכפילויות.

הביטוי לא תראו פני מופיע ארבע פעמים ומזכיר לנו את הפסוקים העוסקים בעולת הראייה שהיו מקריבים בזמן עלייה לרגל.

לֹא-תִרְאוּ פָנַי, בִּלְתִּי אֲחִיכֶם אִתְּכֶם (בראשית מג פסוקים ג ו-ה, מד פסוק כג ו-כו).

להלן הפסוקים העוסקים בעליה לרגל: אֶת-חַג הַמַּצּוֹת, תִּשְׁמֹר--שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב, כִּי-בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם; וְלֹא-יֵרָאוּ פָנַי, רֵיקָם.( שמות כג,טו).

וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה, וְאִם-לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ; כֹּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה, וְלֹא-יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם. ( שמות לד,כ).

שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל-זְכוּרְךָ אֶת-פְּנֵי יְהוָה אֱלֹקיךָ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר--בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת, וּבְחַג הַסֻּכּוֹת; וְלֹא יֵרָאֶה אֶת-פְּנֵי ה', רֵיקָם.( דברים טז, טז).

בנוסף לכך, התורה מרבה בפרטים על מהות המתנה שיעקב אבינו שולח ליוסף. כאשר ארבע פעמים המתנה נקראת בלשון מנחה הרומזת לקרבן. (בראשית מג, פסוקים יא,יג,כה,כו).

יעקב אבינו מכין מעין מנחת ביכורים לכבוד יוסף. קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם, וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה:  מְעַט צֳרִי, וּמְעַט דְּבַשׁ, נְכֹאת וָלֹט, בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים (בראשית מג,יא).

וַיִּקְחוּ הָאֲנָשִׁים אֶת-הַמִּנְחָה הַזֹּאת, (בראשית מג,טו). כאשר האחים הגיעו לבית של יוסף הביטוי מנחה מופיע פעמיים נוספות והתורה מתארת את תהליך של הכנת המנחה.

לאחר נתינתה ליוסף הם משתחווים לו, כמו שכתוב: וַיָּכִינוּ, אֶת-הַמִּנְחָה, ..... וַיָּבֹא יוֹסֵף הַבַּיְתָה, וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת-הַמִּנְחָה אֲשֶׁר-בְּיָדָם הַבָּיְתָה; וַיִּשְׁתַּחֲווּ-לוֹ, אָרְצָה (בראשית מג,כה-כו).

הטקס של נתינת המנחה ליוסף וההשתחוויה של האחים מזכיר את הבאת קרבן הביכורים בבית המקדש.

וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ ......  וְעַתָּה, הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת-רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-נָתַתָּה לִּי, ה'; וְהִנַּחְתּוֹ, לִפְנֵי ה' אֱלֹקיךָ, וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ, לִפְנֵי ה' אֱלֹקיךָ (דברים כו,פסוקים ב-י).

גם הביטוי מנחה מופיע עם ביכורים:  וְאִם-תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים, לַה'--אָבִיב קָלוּי בָּאֵשׁ, גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל, תַּקְרִיב, אֵת מִנְחַת בִּכּוּרֶיךָ.  (ויקרא ב,יד).

האחים רוחצים רגליים לפני כניסתם לבית של יוסף. וַיָּבֵא הָאִישׁ אֶת-הָאֲנָשִׁים, בֵּיתָה יוֹסֵף; וַיִּתֶּן-מַיִם וַיִּרְחֲצוּ רַגְלֵיהֶם (בראשית מג, כד).

זה מזכיר את מצוות רחיצת הרגליים והידיים של הכהנים בכל יום לפני תחילת עבודתם בבית המקדש. 

כמו שכתוב: וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם, וְלֹא יָמֻתוּ; וְהָיְתָה לָהֶם חָק-עוֹלָם לוֹ וּלְזַרְעוֹ, לְדֹרֹתָם (שמות ל,כא).

כאשר מחברים את כל הרמזים האלה, נראה לומר שיוסף בנה מעין בית מקדש בביתו במצרים.

חג חנוכה: העשייה מקדימה את השכינה

פרשת מקץ חנוכה תשס"ט גיליון מס' 144
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

העשייה מקדימה את השכינה
מה עשו החשמונאים כדי לנצח במלחמה נגד היוונים?
מדוע ירושלים של מטה עדיפה על ירושלים של מעלה?

בחג החנוכה ישנו דגש מיוחד על מעשה ידי האדם. אנחנו חוגגים את ניצחון הצבאי של החשמונאים על היוונים. בנוסף אנחנו מנציחים את חידוש הדלקת המנורה בחצר בית המקדש, וחנוכת המזבח. לאחר הדלקת המנורה, עם ישראל טיהר את בית המקדש והכשיר את כליו.
כמו שכתוב בתפילת "על הנסים": " ואחר כך באו בניך לדביר ביתך ופנו את היכלך וטהרו את מקדשך"
החשמונאים פעלו בשני מישורים שונים. הראשון בעניינים גשמיים, לכאורה בניהול המלחמה. השני עוסק בדברים רוחניים, בדרגת קדושה הגבוהה ביותר.
כדי לנצח במלחמה, החשמונאים עברו מעיר לעיר כדי לשכנע את עם ישראל להתגייס למען קידוש שם שמים בעולם. הסיסמא שהתנוססה על דגלי המרד הייתה: מי לה' אלי.
מטרת המלחמה הייתה, להשכין את השכינה בארץ ובעולם.
כדי לנהל מלחמה נגד אומות העולם, עלינו לפעול לפי הכללים שלהם. דרושים חיילים מצוידים בכלי נשק ובאסטרטגיה מנצחת.
בקיצור, עם ישראל צריך לצאת מבתי המדרשות ולהפסיק את עבודות השדה כדי להשתתף במלחמה.
לאחר הניצחון על היוונים, המשימה לא הושלמה. החשמונאים הזדרזו לטהר את בית המקדש ולחנוך אותו.
גם הפעם, הם פינו, בנו, ניקו את שרידי בית המקדש. אומנם הם בנו בית להקב"ה, אבל למעשה הם עסקו בעבודות בניה.
מכאן אנחנו למדים על חשיבות מעשה האדם, שמזמן את השכינה בתוך בנין אבנים.
הקב"ה מבקש מאיתנו מעשים, כדי להוכיח את האמונה שלנו, כמו שכתוב: " ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כה,ח).

חג חנוכה: החנוכייה מבטלת את הגלות

פרשת מקץ-חנוכה תשס”ח גיליון מס' 94

מאת שמואל בן חמו

לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com

מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461

לחץ כאן להדפסת המאמר

החנוכייה מבטלת את הגלות

למה מדליקים נרות בחג החנוכה , זכר למנורת הזהב?

למה נרות חנוכה מבטלות את הגלות ?

אנחנו מדליקים מידי שנה חנוכייה, זכר למנורת המקדש שדלקה דרך נס שמונה ימים. במאמר של תשס"ז ראינו שבמשך שמונה ימים החשמונאים טיהרו את בית המקדש ובנו את כליו, כנגד זה אנחנו מדליקים נרות שמונה ימים.

במידה והם היו מסיימים את המזבח וכליו בארבעה עשרה ימים למשל, אז היינו חוגגים ארבעה עשרה ימים את חג החנוכה; כך כתוב ממגילת תענית.

(עיין מאמר: חנוכה חג לאומי או חג דתי ? http://otzma1.blogspot.com/2006/12/blog-post_21.html ).

הנרות והמקדש

בעל ה"שם משמואל" מציין שמצוות הדלקת נרות היא העבודה היחידה שהייתה במקדש וממשיכים לקיים אותה עד היום למרות חורבן בית המקדש.

מצוות הדלקת מנורת הזהב בבית המקדש שונה משאר עבודות המקדש. מצווה זו ניתנה לאהרון כפיצוי ונחמה על זה ששבט לוי לא הביא קרבן ביחד עם שאר השבטים, בזמן חנוכת המשכן.

הקרבנות תלויים בקיום בית המקדש אבל המנורה דולקת לעולם. (עיין מדרש רבה בהעלותך טו,ג).

הרמב"ן בפרשת בהעלותך מקשה על המדרש רבה ואינו מבין למה הדלקת המנורה היא "לעולם"; כאשר בית המקדש חרב גם הדלקת המנורה פסקה. הרמב"ן מחדש חידוש נפלא ואומר שחז"ל מתכוונים להדלקת נרות חנוכה שלא פסקו לעולם אפילו לאחר החורבן (רמב"ן במדבר ח,ב).

איך האור דוחה את החושך