הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

יום שישי, יוני 29, 2018

פרשת השבוע: פרשת בלק מי ממשיכי דרכו של בלעם?

פרשת בלק תשע"ח
גיליון מס 337  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                                        

מי ממשיכי דרכו של בלעם?

פרשת בלק מציינת את הקנאה החולנית של אומות העולם נגד ישראל. ראש סדר העדיפויות של בלק ובלעם הוא להזיק לישראל.
במקום לדאוג לעם שלהם ולרווחתם הם פועלים בכל כוחותיהם נגד עם ה'.
אחד הדברים הבולטים שהם עושים, הוא בנין 7 מזבחות כדי להקריב עליהם אילם ופרים. 
כמו שכתוב: וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל-בָּלָק, בְּנֵה-לִי בָזֶה שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת; וְהָכֵן לִי בָּזֶה, שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים.   (במדבר כג,א).  
רש"י מפרש שהמספר 7 אינו מקרי. אבותינו הקדושים, אברהם יצחק ויעקב בנו 7 מזבחות כאשר לא כתוב במפורש בתורה האם הם הקריבו עליהם קרבנות. במקום אחד בלבד, במעמד עקידת יצחק בהר המוריה כתוב שאברהם העלה עולה במקום יצחק. 
כמו שכתוב: וַיִּקַּח אֶת-הָאַיִל, וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ  (בראשית כב,יג).
בלעם הרשע התכוון לבנות 7 מזבחות כנגד כל מזבחות האבות כדי להראות להקב"ה שהוא שווה יותר מהם.
רש"י לומד את זה מתוך תוספת "ה" הידיעה בפסוק: וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֶת-שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחֹת עָרַכְתִּי. 
כמו שכתוב :" שבעה מזבחות ערכתי אין כתיב כאן אלא את שבעת המזבחות אמר לפניו אבותיהם של אלו בנו לפניך שבעה מזבחות ואני ערכתי כנגד כולן אברהם בנה ארבעה (בראשית יב) ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו (שם) ויעתק משם ההרה וגו' (שם יג) ויאהל אברהם וגו' ואחד בהר המוריה ויצחק בנה אחד (שם כו) ויבן שם מזבח וגו' ויכרו שם עבדי יצחק באר ויעקב בנה שתים אחד בשכם ואחד בבית אל " (רש"י, במדבר כג,ד).
מה המשמעות של בנין מזבח?
מדוע האבות לא הקריבו קרבנות על המזבחות שהם בנו?
למה דווקא הקרבת קרבנות על מזבח מכפר על עוונות האדם?
המאמר מבוסס על פירוש "בית גנזי" על התורה. 
כאשר אדם בונה מזבח הוא מתכוון להראות לבורא העולם שהוא מוכן למסור את נפשו למענו. מעשה הבנין עצמו מעיד על הכוונה האמתית של האדם, כאשר הוא עושה מעשה של ממש.
המחשבה או הכוונה אינם מספיקים,, יש לעשות מעשה כמו זה של בנין מזבח. 
כמו שכתוב: "ומה שנעשה במקדש על ידי קרבן, עשו האבות בלי קרבן להורות בכל פעם שהם מוכנים למסור עצמם לה' יתברך." ( בית גנזי, בלק דף תתיט).
בבית המקדש היו שני סוגים של מזבח: מזבח האדמה ומזבח הזהב.
על מזבח האדמה שהיה בעזרת הכהנים, היו מקריבים את הקרבנות וזורקים עליו את הדם.
לעומת זאת, על מזבח הזהב לא היו מקריבים בהמות אלא קטורת הסמים. הקטורת מסמלת דבר רוחני כאשר אין בה ממש חוץ מהריח.

יום רביעי, יוני 20, 2018

פרשת השבוע: פרשת חוקת מנהיגות ניסית או גשמית, מה עדיף?


פרשת חוקת תשע"ח
גיליון מס 336  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                                       

מנהיגות ניסית או גשמית, מה עדיף?

בפרשת חוקת משה רבנו ואהרון הכהן נענשים בחומרה רבה כאשר הם לא יזכו להיכנס לארץ ישראל.
זהו עונש קשה ביותר עבור שני מנהיגים שלחמו נגד פרעה ומתנגדי הגאולה במצרים. במשך 40 שנה הם הנהיגו את בני ישראל במדבר והתמודדו עם תלונות, מרד ומצבים קשים ביותר.
קשה להבין את חומרת העונש כאשר הם הכו בסלע במקום לדבר אליו.
האם יש קשר בין המעשה שלהם ובין העונש?
במה שונה ההכאה בסלע מהדיבור אליו?
האם היה מקום לסלוח למשה רבנו ואהרון על טעותם לאור כל מה שהם עשו לבני ישראל עד כה?
נביא את דברי הרב חיים כהן "החלבן" על פרשת חוקת.
ראשית נבין את ההבדל בין דור המדבר ובין דור הנכנס לארץ.
דור המדבר יצא ממצרים וראה במו עיניו את כל הנסים שהקב"ה עשה עבורם. זהו דור שראה את ה' בצורה המוחשית ביותר בקריעת ים סוף כמו שכתוב במדרש:
"ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל..." (מכילתא בשלח ג.)
הם קיבלו את התורה מהשמים, הם אכלו את המן המכונה לחם מהשמים.
דור המדבר קיבל את כל צרכיו ובקשותיו באופן מיידי מאת ה'.
ניתן להשוות את דור המדבר לתינוק המקבל את כל צרכיו מאמו.
לעומת זאת, דור הנכנס לארץ שונה לחלוטין. הם יצטרכו לעשות מעשים כדי לספק את צרכיהם.
הם ילחמו נגד שבעת העמים כדי לכבוש את הארץ.
הם ידאגו לפרנסתם ויזרעו בשדות כדי לאכול. הם יבנו בתים ויקימו יישובים כדי לגור בהם.
למעשה זהו דור בוגר יותר מזה שיצא ממצרים. לכן היחס והנהגה צריכים להיות שונים.
בארץ ישראל לא יהיו נסים גלויים כמו במדבר.
בארץ ישראל על כל אחד מישראל לעשות מעשה ולאחר מכן הקב"ה יכול לעזור בעזרת נסים.
בנקודה הזאת  משה רבנו טעה. כאשר הוא היכה בסלע הוא פעל בצורה לא נכונה עבור הדור נכנס לארץ.
ההכאה מתאימה לתינוק כדי לחנך אותו ולתת לו פתרון מיידי כמו נס מהשמים.
הדיבור מראה על שיתוף פעולה והסכמה של אדם בוגר ואחראי.
דור המדבר הוא כולו נשמה ומלא רוחניות.

יום ראשון, יוני 10, 2018

פרשת שבוע: פרשת שלח לך - איך לממש את ירושת הארץ?

פרשת שלח לך תשע"ח
גיליון מס 335  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                    

איך לממש את ירושת הארץ?

פרשת שלח לך עוסקת בסירוב בני ישראל להיכנס לארץ ישראל. ננסה להבין את הייחודיות של ארץ ישראל ביחס לשאר הארצות מתוך ספר "ממעיני הישועה" של הרב יעקב משה חרל"פ. 
בנוסף לכך נפרש את ההבדל בין נחלה, ירושה וישיבה בארץ ישראל ומה היא המשמעות המעשית לימינו?
ארץ ישראל היא המקום המיועד מבריאת העולם לקיום מצוות התורה. לאחר קבלת התורה, ארץ ישראל היא המקום הטבעי ביותר לחיות בו.
לעם ישראל יש קשר מיוחד עם ארצו המבטא את הרגש הלאומי בצורה אמתית. (ראה ספר "ממעיני הישועה", סגולת ישראל פרק ב' הרגש הלאומי בישראל דף שכא).
נראה לומר שהלאומיות של אומות העולם לגבי ארצם מתחילה להתמוסס עם הגלובליזציה של העולם וביטול הגבולות בין המדינות.
לעומת זאת הלאומיות של עם ישראל הולכת ומתחזקת כאשר הרצון לחזור לארץ האבות מתגבר בכל יהודי ויהודי בכל מקום שהוא נמצא בו.
הגלות היא דבר קשה מאוד לעם ישראל. הניתוק מהארץ משפיע בצורה רוחנית ומשכיחה את ה' ואת תורתו.
יעקב אבינו חזה את סכנת הגלות ודאג לבניו לפני היציאה לגלות הפרטית שלו לחרן. 
לפי סדר העולם התורה שייכת לארץ ישראל בלבד. לאור סכנת השכחה השולטת בחו"ל יעקב ביקש מהקב"ה שישרה קצת שכינה גם מחוץ לגבולות הארץ.
הקב"ה ענה בחיוב לתפילתו וקיפל את כל הארץ תחתיו, בהר הבית.
כמו שכתוב בתלמוד בבלי: " הארץ אשר אתה שוכב עליה וגו' מאי רבותיה אמר רבי יצחק מלמד שקפלה הקב"ה לכל ארץ ישראל והניחה תחת יעקב אבינו שתהא נוחה ליכבש לבניו" (חולין דף צא/ב).
הרב חרל"פ מפרש שכאשר הארץ הצטמצמה תחת גופו של יעקב אבינו, כל קדושת הארץ אף היא התרכזה בד' אמותיו.

יום חמישי, יוני 07, 2018

פרשת שבוע: פרשת בהעלותך : הפיצוי של בני ישראל


פרשת בהעלתך תשע"ח
גיליון מס 334  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

 הפיצוי של בני ישראל

פרשת בהעלתך ממשיכה לעסוק בחנוכת המשכן לאחר הקרבת קרבנות של 12 הנשיאים. ראשית, עם הדלקת המנורה; שנית' עם טהרת הלוויים לקראת עבודת המשכן.
בהמשך, הקב"ה מצווה את בני ישראל להקריב קרבן פסח במועדו ולאחר מכן דין פסח שני.
מדוע הקב"ה ציווה את בני ישראל להקריב את קרבן פסח, הרי הם התחייבו כבר במצרים לדורות?
האם יש קשר בין קרבן פסח ובין חנוכת המשכן?
מדוע אלה שהיו טמאים בזמן פסח ראשון התלוננו בקשו הזדמנות שנייה?
המאמר מבוסס על פירוש ה"בית גנזי" על הפרשה.
ראשית נביא את דברי ה"שפתי כהן" (מקובל גדול מצפת ותלמיד של רבי יוסף קארו) שמפרש על בסיס דברי הזוהר את ענין קרבן פסח.
בני ישראל חשבו שאין מקום להביא קרבן פסח במדבר אלא במצרים ובעתיד בארץ ישראל.
בני ישראל היו מאוכזבים כמו שבט לוי שלא היו שותפים בהבאת קרבנות ומתנות לכבוד חנוכת המשכן כמו הנשיאים.
כאשר הקב"ה ציווה אותם להקריב קרבן פסח הם שמחו שמחה גדולה.
כמו שכתוב: " עם כן עם מה שאמר בזוהר ובא סיוע לדברנו שהיו חושבים ישראל שאין חייבין ישראל אלא פסח מצרים לבד והיו עגומי נפש ודואגים על שלא הקריבו לחנוכת המזבח והיו בהם שלא היו יכולין להקריב, להביא קערת כסף מזרק כסף כף זהב כשצווה להם לעשות הפסח ביום י"ד אחר קרבן הנשיאים שמחו שמחה גדולה שקרבן פסח הוא נקרא עולה...." (שפתי כהן, בהעלתך דף קכג).
עלינו להבין במה הקרבן פסח מתחבר לחנוכת המשכן, כאשר עלינו להביא קרבן פסח בכל שנה.
ה"בית גנזי" מפרש שקרבן פסח אינו בא לכפר על חטא כלשהו כמו שאר הקרבנות. קרבן פסח בא לקרב אותנו להקב"ה ללא שום תכלית.
לכן קרבן פסח מסוגל לפייס את בני ישראל כדי שירגישו שותפות בחנוכת המשכן.
ניתן לראות אסמכתא לדברים האלה כאשר האנשים שהיו טמאים ב-י"ד ניסן מבקשים לעשות את הפסח, הם מכנים את הקרבן: קָרְבַּן ה'.
כצו שכתוב: וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה, אֵלָיו, אֲנַחְנוּ טְמֵאִים, לְנֶפֶשׁ אָדָם; לָמָּה נִגָּרַע, לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת-קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ, בְּתוֹךְ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (במדבר ט,ז).
מכאן ניתן לראות רמז שהקרבן הוא מיוחד ומיועד להקב"ה.
אנשים הטמאים הרגישו שהם אינם שותפים לחנוכת המשכן, לכן פנו למשה רבנו שייתן להם פתרון.
ה"בית גנזי" ממשיך ומעמיק במהות קרבן הפסח שמשתווה לקרבן הנשיאים.  
כאשר הקריבו קרבן פסח במצרים, בני ישראל שמו את הדם על המשקוף  של ביתם במקום המזבח, והיה איסור לאכול אותו מחוץ לביתם.

בנוסף לכך זהו קרבן ללא מתנות כהונה שכולו נאכל על ידי ישראל. זה נראה שבני ישראל נחשבים לכהנים עבור הקרבן פסח.

sharethis