הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת קרח. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת קרח. הצג את כל הרשומות

יום שישי, יוני 19, 2020

פרשת השבוע: פרשת קרח : קורח מסיט נגד המשכן

פרשת קורח תשפ
גיליון מס 370  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

קורח מסיט נגד המשכן

מחלוקת קורח ועדתו נגד משה רבנו גרמה נזק גדול לעם ישראל. רש"י מביא את המדרש רבה כדי להסביר את השתלשלות האירועים.
הכל התחיל בשאלה הלכתית בנושא הציצית. קורח שאל את משה רבנו האם בגד שהוא כולו עשוי מתכלת, חייב בציצית?
משה רבנו ענה ללא היסוס, שחייב בחוטי הציצית.
קורח הגיב בצורה חריפה והסיט נגד משה רבנו שממציא כביכול, מצוות על דעת עצמו.
כמו שכתוב: " וַיִּקַּח קֹרַח, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן (במדבר טו, לח): וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת, קָפַץ קֹרַח וְאָמַר לְמשֶׁה טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת מַהוּ שֶׁתְּהֵא פְּטוּרָה מִן הַצִּיצִית, אָמַר לוֹ חַיֶּיבֶת בְּצִיצִית. אָמַר לוֹ קֹרַח טַלִית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אֵין פּוֹטֶרֶת עַצְמָהּ, אַרְבָּעָה חוּטִין פּוֹטְרוֹת אוֹתָהּ." (במדבר רבה יח,ג).
בעל ה"בית גנזי" מעלה שאלה: נניח שהבגד התכלת יכול לפטור את חוט התכלת, מה לגבי 7 חוטים הלבנים? מדוע שהם יהיו פטורים?
מכאן ה"בית גנזי" לומד שאין מדובר במחלוקת הלכתית בדיני ציצית או מזוזה. מדובר במחלוקת בין שתי תפיסות עולם מנוגדות.
המאמר מבוסס על דברי הרב משה לוריא זצ"ל  מתוך פירושו על התורה.
תכלית הבריאה הינה להכין מקום להשכנת השכינה בעולם הזה, לכבוד הקב"ה. במילים אחרות, לבנות בית לכבוד הקב"ה.
כמו שכתוב במדרש: " לְפִיכָךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: עֲשׂוּ לִי מִשְׁכָּן שֶׁאֶהְיֶה מְדַבֵּר עִמְּךָ בְּתוֹכוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲנִי מִתְאַוֶּה לִשְׁכֹּן אֵצֶל בָּנַי. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת כָּךְ, הִתְחִילוּ אוֹמְרִים: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לָמָּה אַתָּה מַנִּיחַ לָעֶלְיוֹנִים וְיוֹרֵד לַתַּחְתּוֹנִים, ה' אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם (תהלים ח, ב), כָּךְ הוּא שִׁבְחֲךָ שֶׁתְּהֵא בַּשָּׁמַיִם. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חַיֵּיכֶם, שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה כְּמוֹ שֶׁאֲמַרְתֶּם לִי. אָמַר חֲבַקּוּק: אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא וְקָדוֹשׁ מֵהַר פָּארָן סֶלָה, כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ (חבקוק ג, ג). " (מדרש תנחומא, תרומה סימן ט).
מתוך פשט המדרש, ניתן ללמוד שהקב"ה עוזב לגמרי את השמים ואינו שוכן שם יותר. זהו חידוש עצום!
מטרת הבריאה הינה לגלות את השכינה בעולם הזה, דרך מעשים ומצוות התורה.
לעומת זאת, קורח חשב אחרת. הוא טען שמטרת הבריאה היא לדבוק בהקב"ה  בעולם הבא. בעולם הזה עלינו לקיים את המצוות כדי לקבל שכר בעולם הבא. העולם הזה איננו התכלית של הבריאה ובוודאי אינו בית עיקרי של ה', המכונה דירה בתחתונים.
איך הדברים מתחברים לציצית ולתכלת?

יום שישי, יוני 19, 2015

פרשת השבוע: פרשת קרח - המצוות מאחדות את העם

פרשת קרח תשע"ה
גיליון מס' 224   מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                                          
המצוות מאחדות את העם
מאיפה נובעת הקדושה של הכהנים?
מדוע אי אפשר להוסיף על המצוות? 

פרשת קרח הינה פרשה קשה מאוד לעם ישראל בגלל המחלוקת. בעזרת פירוש ה"שפת אמת" ננסה להבין את המהות של הכהן הגדול ומה מקור קדושתו?
קרח אוסף סביבו מאתיים וחמישים איש כדי להטיל ספק בבחירתו של אהרון לכהן גדול ומשה רבנו למלך. הטענה העיקרית שלו היא שכולם קדושים וראויים להנהיג את עם ישראל. כמו שכתוב: וַיִּקָּהֲלוּ עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב-לָכֶם--כִּי כָל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים, וּבְתוֹכָם ה'; וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ, עַל-קְהַל ה'. (במדבר טז,ג).
לכאורה המחלוקת היא לשם שמים כאשר משה רבנו ממנה את קרוב משפחה לתפקיד חשוב ואינו בוחר אנשים לפי רמתם הרוחנית.  קרח דורש לחלק תפקידים לפי המדרגה הרוחנית של כל אדם.
הרי הוא היה אדם צדיק, כי הוא היה בין נושאי ארון הברית. ראה מדרש רבה: " אמרו חכמים: חכם גדול היה קרח ומטועני הארון, שנאמר (במדבר ז): ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם" (מדרשה רבה יח,ג).
זאת הטעות הגדולה של קרח!
הכהן הינו קדוש מלידה ללא קשר למעשיו. משפחת הכהנים נבחרה על ידי הקב"ה בגלל קדושתה הטבעית לשרת בבית המקדש ולא בגלל מעשיהם הטובים.
ה"שפת אמת" מביא את דברי הזהר ומפרש אותם: " כהן קדוש לוי טהור. (זוהר דף קעו ב)  כי קדוש הוא מתחלתו. וטהור בא מעבודתו לדחות הטומאה." (שפת אמת, קרח שנת תרל"א).
הכהן זוכה לשרת בבית המקדש כי הוא מבטל את עצמו מול כלל ישראל. בזכות ההתבטלות הזאת הוא מסוגל לעבוד בבית ה'. אם זה לא היה כך, מי יעיז להכריז על עצמו שהוא הגיע למדרגה רוחנית גבוה מספיק כדי לעבוד בבית המקדש? 
אף אדם מסוגל לשרת בבית המקדש בזכות מעשיו אלא בזכות סייעתא דשמיא בלבד.
" כי אם יהיה כל אדם זוכה כפי מעשיו לא יהיה כח לשום בריאה לגשת אל עבודת הקודש כנ"ל " (שפת אמת, קרח שנת תרל"א).
קרח העיז והציע את מועמדותו לתפקיד כהן גדול, במקום אהרון וזה גרם לקיטרוג גדול ופגיעה באחדות עם ישראל.
נראה לומר שהתיקון של מחלוקת קרח הינו להתאחד מאחורי הכהנים ולקבל דרכם את השכינה.
בנוסף לכך, עבודת הכהנים בבית המקדש תורמת לחידוש העולם מידי יום. זה רמוז בדברי משה רבנו כאשר הוא קובע את מבחן עבודת הקטורת למחרת בבוקר.
כמו שכתוב: וַיְדַבֵּר אֶל-קֹרַח וְאֶל-כָּל-עֲדָתוֹ, לֵאמֹר, בֹּקֶר וְיֹדַע ה' אֶת-אֲשֶׁר-לוֹ וְאֶת-הַקָּדוֹשׁ, וְהִקְרִיב אֵלָיו; וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר-בּוֹ, יַקְרִיב אֵלָיו  (במדבר טז,ה).
ה"שפת אמת" לומד מהמילים וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר-בּוֹ  הכתובים בלשון עתיד, שהקב"ה מחדש כל בוקר את העולם בזכות עבודת הכהנים בבית המקדש.

יום שלישי, יוני 10, 2014

פרשת שבוע: קרח - הסדר מונע את המרד



פרשת קרח תשס”ח גיליון מס' 120
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-

parashathamikdash@gmail.com

מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

ה-סדר מונע את המרד
מדוע חלוקת עבודות המשכן סמוכה למרד של קרח?
למה זר שעובד במקדש מתחייב במיתה בידי שמים?
פרשת קרח מציגה לנו תמונה עגומה של חוסר אחדות ומחלוקת, בתוך שבט לוי. שבט לוי הוקדש לשרת את הקב"ה מימי חטא העגל. זהו שבט שלא השתעבד במצרים, אלא לקח על עצמו ללמד תורה לעם ישראל.
קשה להבין את עניין המחלוקת של קרח ועדתו. לאחר סיום המחלוקת התורה מדגישה את בחירת שבט לוי מבין שאר השבטים, כדי שנושא זה לא יעורר מחלוקת בדורות הבאים.
לאחר מכן התורה מחלקת את התפקידים של עבודת המקדש, בין שבט לוי ובין הכוהנים. חלוקת התפקידים נעשתה בין המשפחות השונות כדי למנוע מחלוקות.
יש סדר מופתי, כאשר כל אחד יודע את תפקידו, ואסור לעבור לתפקיד אחר.
הסדר הזה, הוא התשובה למחלוקת קרח ועדתו.
יש שלוש דרגות של עבודה בבית המקדש: הכוהנים, הלויים והישראלים המכונים- זרים.
לכל קבוצה תפקיד מוגדר, כאשר חל איסור להחליף תפקיד ביניהם.
כהן העושה את עבודת הלוי עובר בלא תעשה, כמו שמובא ברמב"ם : " אבל כוהן שעבד עבודת לוי--אינו במיתה, אלא בלא תעשה " (יד החזקה הל' כלי המקדש ג, יד).
לעומת זאת אם הלוי עושה את עבודת הכהן, הוא מתחייב במיתה בידי שמים. " וכן הלויים עצמם מוזהרין, שלא יעשה אחד מלאכת חברו, שלא יסייע המשורר לשוער, ולא השוער למשורר--שנאמר "איש איש על עבודתו, ועל משאו" (במדבר ד,מט).( שם הל' יג).
יותר מכך, הלויים עצמם אינם יכולים להחליף ביניהם את עבודתם. לדוגמא לוי השומר על הר הבית אינו יכול לשיר בזמן הקרבת הקרבנות.
" לויים שעבדו עבודת הכוהנים, או שסייע לוי במלאכה שאינה מלאכתו--חייבין מיתה בידי שמיים, שנאמר "ולא ימותו" (במדבר יח,ג)" (יד החזקה הל' כלי המקדש ג, יד).
לישראל-שאינו משבט לוי, אין אפשרות להשתתף באופן פעיל ברוב עבודות המקדש. אם הוא משמש בתפקיד של הלוי או הכהן, הוא מתחייב במיתה בידי שמים.
" זר שעבד במקדש--עבודתו פסולה, וחייב מיתה בידי שמיים: שנאמר "והזר הקרב, יומת" (
במדבר יח,ז)—" (יד החזקה הל' ביאת המקדש ט,א)
יוצא אפוא שלכל אחד מישראל יש תפקיד המיוחד לו בבית המקדש, ואין הוא יכול להחליפו.
למה הקב"ה הקפיד על זה, שרק אדם אחד מתמנה לעשות עבודה מסוימת במקדש?
בעל ה"מנחת חינוך" מתייחס לשאלה הזאת במצוות שפ"ט, המתארת את עניין התעסקות הלויים והכוהנים במצוות השייכות להם בלבד, המופיעה בפרשת קרח. האדם מעצם טבעו אינו אוהב אחריות. כאשר משימה מוטלת על שני אנשים, כל אחד ינסה לברוח מביצוע המשימה, ולהפיל את האחריות על השני.
לעומת זאת כאשר אדם אחד אחראי על משימה אחת הוא יעשה את הכל כדי למלא את תפקידו. זהו כלל בסיסי בניהול אנשים וחלוקת מטלות ביניהם.
היות ועבודות המקדש חשובות ומקודשות הן צריכות להתבצע על ידי אדם אחד בלבד.
"לפי שעבודת שתי כתות אלה היא עבודה יקרה ומקודשת, על כן צריכה המלאכה להשמר מאד מן היאוש מן העצלה והשכחה, ואין ספק כי כל מלאכה המוטלת על שני אנשים או יותר, הפשיעה מצויה בו יותר ממלאכה המוטלת על האחד לבדו, כי הרבה פעמים יסמכו שניהם כל אחד על חברו ותתבטל המלאכה מביניהם, זה דבר ברור לכל אדם"(ספר החינוך מצווה שפ"ט).
נראה לומר שגם בימינו, כל אחד מעביר לשני את האחריות לגבי חידוש עבודת הקרבנות בהר הבית.
לכן עד היום הר הבית שמם!
חלק רואים את הרבנים כאחראים למצב החורבן. כי הם אינם רוצים לצאת מאלפיים שנות גלות, ולפסוק הלכות ברוח הגאולה והשיבה לארץ ישראל.
אחרים מאשימים את השלטון ומוסדותיו המקולקלים, למשל בג"ץ. כאשר השלטון עושה הכל כדי לנתק את הקשר בין הר הבית ובין עם ישראל.
ניתן גם להאשים את המוסלמים ואומות העולם החוששים מבנין בית המקדש בירושלים ומאיימים איומי סרק, על שלום העולם.
למען האמת, האחריות לבנין בית המקדש מוטלת על כל אחד מאיתנו. העבודות עצמן מתחלקות בתוך שבט לוי, אבל מצוות בנין בית המקדש חלה על כל יהודי.
אם כל אחד מאיתנו יראה את עצמו כאחראי לחידוש עבודת הקרבנות, אז דברים יכולים להשתנות. אם כל אחד מעביר את האחריות לשני, אז עבודת המקדש לא תתבצע. זהו למעשה המסר של פרשת קרח.
אם עבודות המקדש מתחלקות בין הרבה אנשים, זה גורם למחלוקת ולאי סדר. ולבסוף העבודה לא מתבצעת כראוי. לעומת זאת, אם העבודה מתחלקת בצורה ברורה, אז אין מקום למחלוקת ועבודות המקדש נעשות מתוך אחדות וקדושה.
בע"ה נלמד מפרשת קרח לקחת אחריות לבנין בית המקדש השלישי ולא נסמוך על האחרים.


הגיליון מוקדש לרפואתו השלמה של אפרים בן גיטל


יום רביעי, יוני 20, 2012

פרשת שבוע: קרח -התכלת מחבר בין שמים וארץ


פרשת קרח תשס”ז גיליון מס' 69
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com

מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
התכלת מחבר בין שמים וארץ
למה מחלוקת קרח ועדתו התחילה עם שאלה בנושא צבע התכלת של הציצית?
האם החטא של קרח דומה לחטא המרגלים?

מחלוקת קרח ועדתו התחילה על פי חז"ל משאלה תמימה לכאורה. האם טלית שכולו תכלת חייב בציצית?
משה רבנו ענה לקרח שכל בגד חייב בציצית; קרח לא מקבל את תשובת משה רבנו ופותח במרד נגדו.
בעל ה"שפת אמת" מפרש את עניין צבע התכלת בציצית. החוטים הלבנים שבציצית הם כנגד הטהרה, וחוט התכלת כנגד הקדושה (שפת אמת שלח-לך שנת תרמ"ז-ח).
הקדושה מזכירה את הציץ של הכהן הגדול, כי היה כתוב עליו: "קודש לה". הציץ היה קשור על הראש של הכהן גדול עם חוט של תכלת כמו שכתוב " ושמת אותו על פתיל תכלת.." (שמות כ"ח,לז).
ראוי לציין שאותיות "ציץ" כלולות בתוך המילה "ציצית". יוצא מכאן שהטהרה נמצאת במדרגה יותר נמוכה מזו של הקדושה. זהו מהות השאלה של קרח לגבי מצוות ציצית בנוגע לבגד שכולו תכלת. קרח ועדתו מעידים על עצמם שהם כולם קדושים, כמו שנאמר:" כי כל העדה כלם קדשים ובתוכם ה' " (במדבר טז,ג). לכן הם שאלו דווקא בעניין התכלת המסמל את הקדושה.
נראה לומר שקרח רצה להגיע למדרגת הקדושה, ללא הכנה ראוייה: הטהרה.
זה קצת מזכיר את חטא המרגלים שהעדיפו ללמוד תורה ולא לקיים את המצוות המעשיות והלאומיות ( עיין פרשת שלח-לך).
קרח רוצה לדבוק בשכינה ללא צורך במצוות מעשיות, כמו קביעת מזוזה או ציצית.
לדעת קרח אפשר להגיע לקדושה בלי אמצעים חומריים, כמו פתילים לבגד שכולו תכלת או מזוזה על חדר מלא ספרי תורה. חז"ל אמרו שהצבע תכלת מזכיר לנו למשך כל היום, את כסא הכבוד של הקב"ה. " אר"מ מה נשתנה תכלת מכל צבעונין? לפי שתכלת דומה לים דומה לרקיע דומה לכסא הכבוד" (סוטה י"ז ע/א).
קרח ניסה להתקרב לשכינה בלי לקיים את כל המצוות.
מצוות ציצית מיוחדת כי היא עוטפת את האדם בבגד קדוש המזכיר את תרי"ג המצוות. ( גימטרייא של ציצית שווה 600 + 8 חוטים +5 קשרים= 613 מצוות).
הטלית מקיף את האדם במצוות כדי לתקן לו מלבושים לעולם הבא.
ה"שפת אמת" מסביר לנו שקיימים שלושה מלבושים כנגד הנפש, הרוח והנשמה.
בשלושה אירועים שונים, בני ישראל זכו בכל שלושת המלבושים.
ביציאת מצרים קיבלו את חירותם הפיזית וכך תיקנו את הנפש.
בזמן קבלת התורה בני ישראל נהיו בני חורין אמיתיים ותקנו את הרוח. ולבסוף בבניית המשכן והמקדש הם השלימו את כל התיקונים, עם תיקון הנשמה.
כדי לשמר את התיקונים שעשו אבותינו במדבר, אנחנו עולים לרגל שלוש פעמים בשנה כדי לראות את פני השכינה ולהראות בעזרה. (שפת אמת קרח שנת תרנ"ה)
זו הטעות של קרח שרצה לדלג על כל התיקונים ולהגיע ישירות לקדושה.
עלינו לקיים את המצוות המעשיות המקרבות אותנו אל הקב"ה, ולא להתעלם מהם.
אנחנו צריכים לשאוף לתיקון של הנשמה- כנגד בית המקדש.
ברוך השם יש לנו כבר את החירות הנפשית- עצמאות בארץ ישראל והחירות הרוחנית ללמוד תורה ללא הפרעות חיצוניות.
מה שחסר לנו היום, זה בית המקדש השלישי שיבנה בע"ה בקרוב על ידי האדם.


סרט וידאו על המאמר
http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98





הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

יום שלישי, יוני 19, 2012

פרשת שבוע: קרח -האפיקורוס הראשון


פרשת קרח תשסו גיליון מס' 19
מאת שמואל בן חמו

לשלוח EMAIL לקבלת מאמרים הבאים:



http://otzma1.com/joomla/images/stories/korach5766.pdf

sharethis