יש גבול לניסים!
הקב"ה נותן יחס שונה לעם ישראל מול אומות העולם. בזמן בריאת העולם הוא קבע מערכת של חוקי טבע ומערכת של ניסים ושינוי חוקי הטבע לטובת ישראל.
הדברים האלה התגלו עם האבות ברמה הפרטית ועם בני ישראל ברמה הלאומית.
בעל ה"בית גנזי" מציין שיש הבדל בין הניסים שהתרחשו למען אבות ובין אלה לטובת בני ישראל.
השידוד מערכות היה נקודתי ולזמן מוגבל עבור האבות.
למשל, אברהם ניצל מכבשן האש, נס לידת יצחק בגיל 100, הצלה מפרעה ועוד...
לעומת זאת, עבור בני ישראל שידוד המערכות היה מתמשך לאורך שנים.
למעשה ניתן לראות את השינוי בהנהגת ה' בפסוקים עצמם.
כמו שכתוב: וארא אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב בקל ש-די ושמי הוי'ה לא נודעתי להם. (שמות ו,ג).
הבחינה של קל ש-די באה מלשון שידוד.
במצרים, בחינת שידוד מערכות וניסים גלויים נמשכה ברצף מ-10 המכות עד הכניסה לארץ ללא הפסקה.
זאת בחינת שם הוויה מלשון מהות של ה'.
כמו שכתוב: " ולכן בכלל ישראל מיום התעוררות צאתם ממצרים באה הנהגה קבועה של למעלה מן הסדר, וזה בא תחילה בעשר מכות שהיו בדרך נגוף למצרים ורפוא לישראל ואחר זה ביציאתם מסובבים בענני כבוד וקריעת ים סוף וירידת המן ובארה של מרים במשך 40 שנה שאין זה דברים נפרדים שנעשו להם שדוד מערכות בזה אחר זה אלא היתה זו הוראה על הבחינה של שמי הוי'ה הנהגה קבועה שהיא לנעלה מסדר הטבעי." (בית גנזי וארא דף קלג).
לאחר שראינו את ההבדל בין הניסים שנעשו לאבות לבין אלה של בני ישראל, נראה התנהגות נוספת בארץ ישראל.
ה"בית גנזי" ממשיך ואומר שבארץ ישראל יש הנהגה אחרת שהיא גילוי הקב"ה בתוך הבריאה והשכנת השכינה בעולם הגשמי.
לכן המן פסקה מיד עם הכניסה לארץ, בני ישראל נלחמו כדי לכבוש את כל חלקי הארץ ועבדו את האדמה כדי להתפרנס כמו שאר העמים.
השידוד מערכות והניסים היו נסתרים ולא גלויים כמו בגאולת מצרים.
הדברים האלה התגלו עם האבות ברמה הפרטית ועם בני ישראל ברמה הלאומית.
בעל ה"בית גנזי" מציין שיש הבדל בין הניסים שהתרחשו למען אבות ובין אלה לטובת בני ישראל.
השידוד מערכות היה נקודתי ולזמן מוגבל עבור האבות.
למשל, אברהם ניצל מכבשן האש, נס לידת יצחק בגיל 100, הצלה מפרעה ועוד...
לעומת זאת, עבור בני ישראל שידוד המערכות היה מתמשך לאורך שנים.
למעשה ניתן לראות את השינוי בהנהגת ה' בפסוקים עצמם.
כמו שכתוב: וארא אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב בקל ש-די ושמי הוי'ה לא נודעתי להם. (שמות ו,ג).
הבחינה של קל ש-די באה מלשון שידוד.
במצרים, בחינת שידוד מערכות וניסים גלויים נמשכה ברצף מ-10 המכות עד הכניסה לארץ ללא הפסקה.
זאת בחינת שם הוויה מלשון מהות של ה'.
כמו שכתוב: " ולכן בכלל ישראל מיום התעוררות צאתם ממצרים באה הנהגה קבועה של למעלה מן הסדר, וזה בא תחילה בעשר מכות שהיו בדרך נגוף למצרים ורפוא לישראל ואחר זה ביציאתם מסובבים בענני כבוד וקריעת ים סוף וירידת המן ובארה של מרים במשך 40 שנה שאין זה דברים נפרדים שנעשו להם שדוד מערכות בזה אחר זה אלא היתה זו הוראה על הבחינה של שמי הוי'ה הנהגה קבועה שהיא לנעלה מסדר הטבעי." (בית גנזי וארא דף קלג).
לאחר שראינו את ההבדל בין הניסים שנעשו לאבות לבין אלה של בני ישראל, נראה התנהגות נוספת בארץ ישראל.
ה"בית גנזי" ממשיך ואומר שבארץ ישראל יש הנהגה אחרת שהיא גילוי הקב"ה בתוך הבריאה והשכנת השכינה בעולם הגשמי.
לכן המן פסקה מיד עם הכניסה לארץ, בני ישראל נלחמו כדי לכבוש את כל חלקי הארץ ועבדו את האדמה כדי להתפרנס כמו שאר העמים.
השידוד מערכות והניסים היו נסתרים ולא גלויים כמו בגאולת מצרים.
