הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

יום חמישי, פברואר 26, 2015

חג פורים: מגילת אסתר -הצצה אל מאחורי הקלעים של ההיסטוריה

פרשת צו פורים זכור תשע"א גיליון מס' 211
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461
הצצה אל מאחורי הקלעים של ההיסטוריה
מה הסוד המוסתר במגילת אסתר שגורם לכך שהיא לא תתבטל לעולם?
האם יש קשר בין האירועים הדרמטיים שקורים בעולם לבין מגילת אסתר?
האירועים המובאים במגילת אסתר מהווים מסר חינוכי לדורות. עם ישראל צריך ללמוד מסדר האירועים המופיעים במגילה, איך לסיים את הגלות בכלל, ואת גלות פרס בפרט.
בתוך המילה "מגילה" נמצאת המילה "גילוי". המגילה באה לגלות לנו דבר שהוא נסתר ואינו נראה לעין.
נראה לומר שהקב"ה מגלה לעיני כל איך הוא מנהיג את העולם ואיך ההיסטוריה העולמית מכוונת לטובת עם ישראל.
לכאורה, אין שום דבר יוצא דופן באירועי המגילה, כאשר לאורך כל הגלויות היו גזרות קשות על עם ישראל ולרוב ניצלנו בניסים גלויים או נסתרים.
למה חז"ל נתנו תוקף מיוחד למגילת אסתר?


יום ראשון, פברואר 15, 2015

פרשת תרומה -למה לבנות מקדש באמצע המדבר



פרשת תרומה תשס"ז
מאת שמואל בן חמו
למה מיד לאחר יציאת מצרים (י"א תשרי), הקב"ה מבקש מבני ישראל לבנות מקדש
הרי הם נמצאים במדבר זה לא הזמן והמקום הכי מתאים למשימה כל כך קדושה!
יותר מכך! הרי הם "רואים" את הקב"ה בכל רגע, הוא מוריד להם את המן מידי יום, משקה אותם בעזרת 12 בארות מים, משגיח עליהם עם ענני הכבוד ועוד ניסים רבים.
אור החיים מביא בפרק ה' פסוק ח' : "ועשו לי מקדש היא מצות עשה כוללת כל הזמנים בין במדבר בין בכנסיתן לארץ....אפילו בגלויות" בהמשך אור החיים מביא את הרמב"ם מהלכות בית הבחירה פרק א' הלכה א' :" מצות עשה לעשות בית לה' דכתיב ועשו לי מקדש".
לומדים מכאן שמצווה וחובה לעם ישראל לבנות בית לה', בכל מצב ובכל זמן.
בני ישראל רק יצאו מ 210 שנות עבדות וראו את קריעת ים סוף ,ובכל זאת נדרשים לבנות את המשכן ללא דיחוי.
אפילו אם המשכן הוא בית זמני לה', בסביבה לא ידידותית כמו המדבר לא מומלץ ליישם פרויקט מסוג זה: חובה לבנות בית לה'.
אור החיים מדגיש "אפילו בגלויות" ז"א עם ישראל צריך להתמיד ולהשתדל , לבנות את בית המקדש וללא דיחוי, גם כשהמצב המדיני או הפוליטי לא מאפשר זאת למראית עין.
זה המסר לדורות שמשה רבנו מלמד את עם ישראל.
ברוך ה' בתקופת פורים ,מרדכי היהודי הבין את המסר
, ובזכות לימוד הלכות קמיצה דחה את הגזרה הנוראה של המן הרשע ( עיין מגילה ט"ז ע"א).ושלוש שנים לאחר נס פורים, זכו לעלות לארץ ישראל ולבנות את בית שני.
גם בתקופת החשמונאים, מטרת המרד הייתה לחדש את עבודת המקדש בטהרה, לכן אנחנו חוגגים ניסים אלו לדורות (אפילו לאחר ביאת המשיח), המגלים רצון עז, לבנות את בית המקדש.
מ-1967 הר הבית בידינו; אין לנו שום תירוץ מתקבל על הדעת ,המצדיק את עיכוב בניית בית המקדש.
לכן מתאריך זה עם ישראל לא מנצח במלחמות ונמצא במבוי סתום מכל הבחינות.
רק יישום הפסוק "ובנו לי מקדש ושכנתי בתוכם" יציל אותנו.
מה אפשר לעשות היום ?
היום ניתן לעשות מעשה ולעלות להר הבית כדי לפקוד את מקום המקדש ולזעוק את זעקתנו למקדש דלעילא מהמקדש דלתתא.
בזכות זה, ה' יעיר את ליבם של שאר אחינו,ונזכה לגאולה שלמה ובניית בית המקדש השלישי.

העשייה קודמת לשכינה


פרשת תרומה תשס”ח גיליון מס' 103
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
העשייה קודמת לשכינה
?למה בני ישראל בנו את המשכן לפני כניסתם לארץ
?האם ניתן ללמוד מהמשכן על בנין בית המקדש השלישי

אנחנו מתחילים בקריאת הפרשיות העוסקות במשכן וכליו. פרשת תרומה פותחת בקריאה לעם ישראל לתרום לבניית המשכן. " דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו" (שמות כה,ב).
התורה מדגישה את חשיבות עניין השותפות,כאשר כל אחד מישראל יהיה שותף בבניית המשכן, ללא יוצא מהכלל.
נראה לומר שזה השלב הראשון לפני בניית בית לה'.
השלב השני של בניית המשכן מופיע בפסוק המפורסם:" ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כה,ח).
הקב"ה מצווה אותנו לבנות בפועל את המשכן, כאשר הדגש הוא על הפועל "עשה".
העשייה מקדימה את השכנת השכינה, כך נראה לפרש על פי פשט הפסוק.
הביצוע של עשיית המשכן לא חל על כל אחד מישראל, בניגוד לחובת תרומה לבנייה עצמה.
יחידי סגולה כמו משה רבנו, בצלאל ,אהליאב ואנשים נוספים בעלי חכמה מיוחדת הקרויים "חכמי לב". כמו שכתוב: " ויקרא משה אל בצלאל ואל אהליאב ואל כל איש חכם לב אשר נתן ה' חכמה בלבו … " (שמות לו,ב).
בוני המשכן מכונים "חכמי לב"- עקב הדרישות המיוחדות לביצוע המלאכות השונות. דרוש תנאי נוסף למילוי התפקיד החשוב של הבנייה והוא שהאדם ירצה מעומק ליבו לעשות את מלאכת המשכן, כמו שכתוב בהמשך הפסוק: "..כל אשר נשאו לבו לקרבה אל המלאכה לעשת אתה".
מי שמגלה רצון עז לבנות את המשכן, אזי הקב"ה יכול לבחור בו ולהאיר את ליבו עם חכמת ה'.
על פי הדברים שראינו עד כה, נראה לומר שיש היום שלוש קבוצות של יהודים.
הראשונה הנמצאת במדבר ללא משכן וללא ארץ ישראל- כנגד עם ישראל השוהה במדבר סמוך ליציאת מצרים.
קבוצה שנייה המוכנה להשתתף ולתרום לבניית בית המקדש, בלי לעשות מעשה- כנגד מצוות לקיחת תרומה למשכן.
הקבוצה השלישית כוללת את אלה הכמהים לבנות את בית המקדש בצורה מעשית- כנגד "חכמי לב" החפצים לעשות את מלאכת המשכן.
כל אחד יעשה חשבון נפש לעצמו, ויגלה לאיזה קבוצה הוא משתייך. לענ"ד הקבוצה השלישית עדיפה, כי המעשה מעל הכול. בידי כל אחד מאתנו להשתייך לקבוצת התורמים למען בניית המקדש ולתרום למכון המקדש העוסק עשרים שנה במלאכת הקודש, של בניית כלים ובגדים כשרים לעבודת המקדש.
בימים אלה, מכון המקדש בונה, בצפון הארץ במפעל ייחודי, כיור שישמש לרחיצת הכוהנים.
הקב"ה מחבב מאוד את מלאכת המשכן, עד כדי כך שהוא הקדים את זמן בניית המשכן לפני הכניסה לארץ ישראל.כך מובא במסכת כתובות: "
מעיקרא כתיב (שמות טו, יז) תביאמו ותטעמו ולבסוף כתיב (שמות כה, ח) ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם " (כתובות סב/ב).
ראה רש"י: " מעיקרא כתיב תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך - שיבאו לארץ ואח"כ יבנו לו מקדש: ולבסוף אמר ועשו לי מקדש - במדבר:  " 
הקב"ה תכנן לבנות את בית המקדש לאחר הכניסה לארץ ישראל. התכנית שונתה כי הקב"ה לא יכל להתאפק, כביכול כדי להשרות את השכינה על ישראל. הקב"ה לא רצה לחכות ארבעים שנה, עד הכניסה לארץ ישראל. (עיין פירוש תורה תמימה על פסוק ח פרק כה).
ברורה לכולם, החשיבות של בניית המשכן ועשיית הכלים. המדרש מדגיש שהעשייה חייבת להקדים את השכנת השכינה. זאת אומרת שהעשייה של האדם היא תנאי הכרחי להשכנת השכינה בעולם הזה, בבית המקדש. כמו שכתוב: " תניא ר' טרפון אומר, גדולה מלאכה שאף הקב"ה לא השרה את שכינתו על ישראל עד שעשו מלאכה שנאמר – ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם- " (אבות דרבי נתן פרק י"א).
הפועל "עשה" חוזר אין ספור פעמים, בנוגע לבנייה של כל כלי המקדש, לסוגיהם: ועשו ארון עצי שטים, ועשית בדי עצי שטים, ועשית כפרת זהב, ועשית שנים כרבים זהב וכו'
יוצא אפוא שהקב"ה אוהב את העשייה של ישראל למען בניית בית המקדש. למה הקב"ה ימנע מאתנו את בניית בית המקדש השלישי וירצה להוריד אותו מוכן ומשוכלל מן השמים?אם הוא חשק כל כך במעשים של ישראל בתקופת המדבר והקדים את בניית המשכן, אז למה שהחשק הזה יעלם בתקופת ימות המשיח?
כפי שאומר הרב ישראל אריאל שליט"א, כל מי שעוסק בענייני המקדש ועולה להר הבית, עושה זאת מתוך שליחות עבור כלל ישראל, ומייצג את כל העם.אנחנו נכנסים עכשיו בתקופה שבה עניין המקדש בראש סדר היום. בראש חודש אדר מכריזים על השקלים. בחודש אדר מחסלים את עמלק. חודש ניסן הנו חודש הגאולה כאשר בני ישראל הקריבו לראשונה קרבן לה': קרבן פסח.
בע"ה, נזכה לתרום את מחצית השקל לבדק הבית לבניית בית המקדש השלישי ונקריב בפסח זה את קרבן פסח כהלכתו.


סרט וידאו על המאמר שצולם בהר הבית בראש חודש אדר א' תשס"ח




http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98


הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

יום שבת, פברואר 14, 2015

התחילו לבנות את בית המקדש...


פרשת תרומה תשס”ז גיליון מס' 54
מאת שמואל בן חמו
מאמר של שנת תשס"ולמה לבנות מקדש באמצע המדבר?

לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
לחץ כאן להדפסת המאמר
התחילו לבנות את בית המקדש...

האם בניין בית המקדש השלישי כבר החל ?
מי מתחיל לבנות את בית המקדש: עם ישראל או מנהיג העם?

אנחנו מתחילים לקרוא רצף של פרשיות העוסקות בבניית המשכן וכליו. בפרשיות תרומה ותצוה הקב"ה מוסר למשה רבנו את כל פרטי בניית המשכן וכליו. לאחר מכן בפרשיות ויקהל ופקודי משה רבנו מצווה את בני ישראל לעשות את המלאכה בפועל.
למה התורה חוזרת פעמיים על אותם הפרטים, ללא שינויים מהותיים ?
בעזרת דברי ה"שפת אמת" ננסה לתרץ את הקושיא הזאת. בעל ה"שפת אמת" מקשה על המדרש (מדרש רבה במדבר טו,ד) האומר שמשה רבנו התקשה בעשיית המנורה,וכתוצאה מזה הקב"ה הורה למשה לזרוק כיכר זהב לאש ומזה תצא המנורה מוכנה ומושלמת. הקב"ה הראה למשה רבנו את תבנית המשכן כמו שנאמר "ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן...." (שמות כה,ט). למה הקב"ה הראה למשה רבנו את תבנית המנורה כאשר הוא ידע שהוא לא יצליח לעשות אותה? איך אפשר לומר שהמנורה נעשתה מעצמה, הרי מצוות בניית המנורה מוטלת על בני ישראל ?
מצוות עשיית המשכן וכליו מחייבת את בני ישראל כאשר למנהיג של ישראל יש תפקיד מיוחד. כאשר משה רבנו רואה את תבנית המנורה הוא מגלה רצון בלב ובנפש לעשות אותה לכן הקב"ה מסייע בידו. בפועל משה רבנו לא הצליח לעשות את המנורה, אבל בזכות הראייה והשגת המימד הרוחני של המנורה היא נעשתה מעצמה. ההתבוננות מצד משה רבנו במנורה, נחשבת כהתחלת עשייתה (שפת אמת תרומה שנת תרל"א ותרל"ז).
ניתן להכליל את דברי ה"שפת אמת" על בניית המשכן בכללותו. הרצון לבנות בית לה' צריך לבוא מראשי עם ישראל, ולאחר מכן העם עושה את המלאכה בפועל. ניתן לדייק מהפסוק " ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו " (שמות כה,ט).
אותך- לשון יחיד כי משה רבנו- כמנהיג בני ישראל רואה את תבנית המשכן.
וכן תעשו-נאמר בלשון רבים כי העשייה מוטלת על כל העם.
דוד המלך מאוד רצה לבנות בית של קבע להקב"ה אבל העם לא היה שותף לרצון העז שלו. בעקבות אדישות העם, הם נענשו, ואלפים נפלו במגפה. (ראה פירוש הרד"ק שמואל ב' כד,כה).
המציאות האידיאלית הינה כאשר ראשי העם רוצים לבנות את בית המקדש והעם שומע להם ועושה את המלאכה בפועל.
נראה לומר שמשה רבנו מקבל ראשון את כל פרטי בניית המשכן לאורך שתי פרשיות- תרומה ותצוה על מנת לגלות רצון לקיים את דברי ה'. לאחר מכן עם ישראל מצווה לבנות את המשכן, בפרשיות ויקהל ופקודי.
הכפילות בפרשיות המשכן רומזת על סדר בניית המשכן. ראשית, מנהיג עם ישראל מגלה רצון אמיתי לבנות את המשכן. שנית, העם הולך בעקבות המנהיג ותורם ביד רחבה ובשמחה לבניית המקדש.
היום לדאבוננו אנחנו רחוקים מהמציאות האידיאלית. לפי דברי ה"אור החיים" ראשי עם ישראל אחראים בראש ובראשונה לבנות את בית המקדש כאשר זו השאלה הראשונה שהם נשאלים בבית דין של מעלה: מה עשית כדי לבנות בית לה'?
"....ועל זה עתידין ליתן את הדין כל אדוני הארץ גדולי ישראל, ומהם יבקש ה' עלבון הבית העלוב:" (אור החיים ויקרא כה,כה).
במידה והמנהיגים לא ממלאים את מחויבותם כלפי בית המקדש, עלינו לעשות זאת ולעורר את ליבנו כדי לקדם את בניית בית המקדש השלישי. אנחנו נשאב את הכוח לבניית בית המקדש מההתלהבות האדירה של עם ישראל בזמן בניית המשכן, בזכות הנדבות הרבות שה נתנו לה'.
בשבועות האחרונים בניין בית המקדש השלישי נמצא בראש הכותרות עקב בניית שער הכניסה מצד מערב, להר הבית. הקב"ה מגלגל את הדברים בצורה נפלאה, עלינו להבין את המסר ולפעול להמשך בניית בית המקדש השלישי בב"א.

יום שני, פברואר 09, 2015

פרשת שבוע: פרשת משפטים ופרשת שקלים השקלים מנצחים את העמלקים


פרשת משפטים-שקלים תשס"ט גיליון מס' 152
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מטבע מחצית השקל שהתגלה לאחרונה בהר הבית
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

השקלים מנצחים את העמלקים
למה אנחנו קוראים מידי שנה את פרשת מחצית השקל?
איך תרומת מחצית השקל יכולה לאחד את העם ולנצח את הפלשתים?

השבת אנחנו קוראים פרשת שקלים, זכר למחצית השקל שהיינו תורמים לבית המקדש. מראש חודש אדר, היו פותחים דוכנים בכל ארץ ישראל כדי לגבות את מחצית השקל.
למחצית השקל יש דין מיוחד כאשר כל אחד מישראל ללא יוצא מן הכלל, חייב לשלם את חלקו. מי שאינו רצה להיות שותף בצרכי בית המקדש, בית הדין היה מכריח אותו לשלם. " בחמישה ועשרים בו, יישבו במקדש לגבות, ומכאן ואילך, כופין את מי שלא נתן עד שייתן; וכל מי שלא ייתן--ממשכנין אותו, ולוקחין עבוטו בעל כורחו, ואפילו כסותו." (רמב"ם הלכות שקלים א,ט).
הכספים שנאספו היו משמשים לקניית קרבנות ציבור ושאר צרכי בית המקדש.
מצוות מחצית השקל נתנה לבני ישראל במדבר, לאחר שני אירועים קשים: מלחמת עמלק וחטא העגל.
בעל ה"שפת אמת" מבאר את סמיכות האירועים בצורה נפלאה.
יש קשר ישיר בין חטא העגל ועמלק לבין איסוף מחצית השקל.
גביית מחצית השקל באה לתקן את מה שקלקל עמלק.עם ישראל מורכב מאנשים פשוטים, בינוניים וצדיקים.
כולם ביחד מהווים את כלל ישראל, עם אחד שכולו קדוש.
הפרט מתבטל לכלל, לכן אי אפשר לפגוע בכלל ישראל כאשר העם מאוחד.
עמלק גרם לפירוד בעם ישראל. לקראת המלחמה בעמלק, משה רבנו מבקש מיהושע לגייס לוחמים מובחרים. כמו שכתוב: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר-לָנוּ אֲנָשִׁים, וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק; מָחָר, אָנֹכִי נִצָּב עַל-רֹאשׁ הַגִּבְעָה, וּמַטֵּה הָאֱלֹקים, בְּיָדִי. (שמות יז,ט).
מדובר בגיוס מיוחד במינו, כאשר החיילים צריכים להיות יראי חטא וגיבורים.
ראה רש"י על הפסוק: " גבורים ויראי חטא שתהא זכותן מסייעתן.
כדי להילחם בעמלק, משה רבנו נאלץ להוציא את הצדיקים מכלל ישראל. זה גרם לפירוד ופגע באחדות העם.
תהליך דומה התרחש לאחר חטא העגל. כאשר משה רבנו ירד מהר סיני עם לוחות הברית, ואסף את שבט לוי שלא חטא כדי להרוג את עובדי עבודה זרה.
גם במקרה זה, הוצאת שבט לוי מכלל השבטים, קלקלה את אחדות העם.
מצוות מחצית השקל והתרומות לבניית המשכן באו לתקן את הפירוד שנוצר בעם ישראל.עכשיו ניתן להבין, למה כל אחד מישראל צריך לתרום מחצית השקל ולמה העשיר לא מרבה והעני לא פוחת.
"ונראה שכל החטא בא על ידי הקדמת עמלק הרשע וכל הקלקולים שנעשו בישראל היו ממנו...ומצות שקלים וגם אז הנדבה למשכן. זה היה כל תיקון החטא..."
(שפת אמת פרשת שקלים תרל"ה דף 126).
יוצא מכאן, שעמלק גורם לפירוד בעם ישראל. כדי לבטל את הפירוד, עם ישראל צריך לתרום לבניית בית המקדש.
במערכת הפוליטית של היום, אין חילוקי דעות מהותיים בנושאים כלכליים, חברתיים או ביטחוניים.
נקודת המחלוקת העיקרית הינה בטיפול בבעיה הפלסטינאית. לכל מפלגה יש תשובה שונה לשאלה, איך להיפרד מהפלשתים החיים בתוכנו?
בכל מערכת בחירות הנושא המרכזי הינו "תהליך השלום" וטיפול בפלשתים.
הפלשתים נוהגים כמו עמלק, ומצליחים לגרום לפירוד בעם ישראל. המציאות מוכיחה שהפלשתים ממלאים את כל התנאים שחז"ל הגדירו עבור עמלק.
התיקון לפירוד הקיים בעם ישראל, הוא מאמץ לאומי ומשותף למען בניית בית המקדש ועבודת הקרבנות. זה המסר של פרשת שקלים שאנחנו קוראים מידי שנה, בלי להבין את משמעותה המעשית לימינו.
כאשר עם ישראל יתאחד ויבנה את בית המקדש השפעת עמלק תתבטל. לכן המוסלמים אינם מוכנים לוותר על השליטה בהר הבית.
בע"ה, השנה אנחנו נתארגן ונתרום את מחצית השקל האמיתי ונתחיל בבניית בית המקדש השלישי.

הגיליון מוקדש לרפואתו השלמה של אפרים בן גיטל

סרטים של המחבר על בית המקדש
WWW.BEITHAMIKDASH.TV

יום רביעי, פברואר 04, 2015

פרשת שבוע: פרשת משפטים הסנהדרין כתחליף לבג"ץ



פרשת משפטים תשס”ז גיליון מס' 53
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461

?הסנהדרין כתחליף לבג"ץ
?מהו תפקידו של הסנהדרין, ולמה הוא יושב ליד המזבח
?האם הסנהדרין של היום דומה למה שמתואר בפרשה
פרשת משפטים עוסקת במידות הדרושות לדייני ישראל. רש"י מפרש בתחילת הפרשה את הסמיכות של פרשת הדיינים לפרשת המזבח. הסמיכות באה ללמד אותנו את מיקום ישיבת הסנהדרין בבית המקדש, בלשכת הגזית. בעל "הבית גנזי" מרחיב את השאלה לסמיכות שלוש פרשיות: מתן תורה, אלוהי כסף וזהב והסנהדרין. בסוף פרשת יתרו כתוב " לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכם" (שמות כ,כ), רש"י אומר ש"אלוהי זהב" רומזים לשני הכרובים שהיו על ארון הברית.
המשותף בשלוש הפרשיות הוא, שהן מתארות את המשך ה"מתן תורה" שלאחר מעמד הר סיני.
במדרש רבה מוזכר שהקב"ה דיבר עם משה מבין הכרובים כדי להשלים את מסירת התורה בכל פרטיה.
"מה ת"ל ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו מגיד הכתוב שהיה נכנס משה ועומד באהל וקול יורד מן השמים כמין סילון של אש לבין שני הכרובים והוא שומע את הקול מדבר אליו מבפנים לדבר אתו" (במדבר רבה יד,יח).
הסנהדרין היושב בבית המקדש משיב לכל השאלות הקשות על פי ה', כמו שנאמר בספר דברים: "כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט ..... וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְדֹוָד אֱלֹקיךָ בּוֹ" (דברים יז,ח). עצם ישיבתם בסמוך לקודש הקודשים מאפשרת להם לפתור את כל המחלוקות בעזרת השכינה.
הכרובים והסנהדרין- היושב בלשכת הגזית, מהווים מעין "מתן תורה" תמידי, עבור עם ישראל.
המעמד של הדיין כל כך חשוב, שחז"ל עשו אותו שותף להקב"ה במעשה בראשיתה כאשר הוא דן דין אמת.
"כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית" (שבת י/א).
קיים קשר הדוק בין מערכת המשפט ובין בית המקדש. אם ח"ו הקשר הזה מנותק, השכינה לא שורה בישראל כמו שמובא במסכת סנהדרין: "וכל דיין שאינו דן דין אמת לאמיתו גורם לשכינה שתסתלק מישראל" (סנהדרין ז/א).
עכשיו אנחנו מבינים למה הסנהדרין צריך לשבת בתוך בית המקדש סמוך למזבח ולהיכל. ה"כלי יקר" מביא בהרחבה את דברי חז"ל הלומדים ממאפייני המזבח את התכונות הדרושות לדיין. המזבח עשוי מחומרים פשוטים- אבנים ואדמה, כדי שהדיינים יתנהגו אף הם בשפלות ובענווה. המזבח עשוי מכבש משופע ולא ממדרגות, לכן הדיינים צריכים להיות מתונים בפסקי הדין שלהם ולא לעורר מחלוקות בעם. המזבח מכפר על עוונות של ישראל ,גם חכמי הסנהדרין מכפרים ומגנים על עם ישראל. (מומלץ לראות את ה"כלי יקר" במלאו כלי יקר שמות כא,א).
לאחר תיאור של תכונות חכמי הסנהדרין אינני יכול להתעלם משופטי בג"ץ הרחוקים שנות אור מהגדרת הדיין לפי התורה. מערכת המשפט הישראלית בראשות בג"ץ עושה הכול כדי להרחיק את היהודים מהר הבית. הבג"ץ שייך לקבוצה מצומצמת של אנשים המתנשאים מעל כולם, מנותקים מהעם ומתורת ישראל (ראה דברי אמת מהשופט מישאל חשין לפני שבוע). אי אפשר להיקרא "בית דין גבוה" ולדון דין צדק, כי הצדק לא יוצא מבעלי גאווה אלא מבעלי ענווה.
ברוך ה' יש אור בקצה הגלות, יהודים יקרים ואוהבי ישראל הקימו לפני שנתיים את הסנהדרין וחידשו את הסמיכה בישראל.
חברי הסנהדרין נרדפים על ידי השלטונות ללא הפסקה. רבני הסנהדרין, אינם מקבלים שוחד מהמדינה ואינם בעלי תפקידים ממלכתיים. הם עצמאיים לחלוטין ובלתי תלויים בשלטון.
עלינו לחזק אותם ולהישמע לפסקי ההלכה שהם מפרסמים. בידינו להשפיע על הרבנים הקרובים לנו כדי שיצטרפו אף הם לסנהדרין. אם יהיה לחץ ציבורי על גדולי ישראל, בסופו של דבר הם יצטרפו לסנהדרין ונוכל להקריב השנה בע"ה, את הקורבן פסח.

יום שלישי, פברואר 03, 2015

פרשת שבוע: פרשת משפטים שופטים ושוטרים הגונים מזרזים את בנין המקדש

שופטים ושוטרים הגונים מזרזים את בנין המקדש
בעל הטורים על פסוק א' מקשר בין דיין הגון לבין בנין המזבח.
"וסמך דינין לעבודה שהם מג',שהעולם עומד עליהם וסמך אותם למזבח לומר,כל המעמיד דיין הגון כאילו בנה מזבח היפך ממי שמעמיד את שאינו הגון כאילו נטע אשרה אצל המזבח"
לכאורה הבעל הטורים קצת תמוהה, מה הקשר בין דיין הגון והמזבח ?
בימינו קל להבין את משמעות הקשר שבין המקדש ומערכת המשפט.מי מונע מיהודים לעלות להר הבית ולהתפלל?
מי מפקיר את מקום המקדש לאנשי הוואכף?
מי מקשה ומנסה לייאש את היהודים מלבנות בית לה'?
התשובה ברורה: בג"ץ.
כל מי ששותף למנוי דיינים ושופטים לא הגונים, אפילו אם הם דתיים ,לא מספיק שהוא מחריב את בית המקדש ,יותר חמור מזה " כאילו נטע אשרה אצל המזבח".
ראינו מה פסק בג"ץ ,בזמן חורבן גוש קטיף כאשר הורה להרוס את בתי הכנסת.
רש"י רומז לקשר ההדוק שבין המשפט והמקדש,כאשר הוא מסביר את סמיכות הפרשיות.
רש"י על שמות פרק כא פסוק א נסמכה פרשת דינין לפרשת מזבח לומר לך שתשים סנהדרין אצל המקדש
מקום הסנהדרין הוא במקדש ולא במקום אחר,כי רק דיינים הגונים מביאים את הגאולה ולהפך מרחיקים ח"ו את הגאולה.
במסכת שבת מוסבר למה צרות באות על ישראל, בגלל שופטים ושוטרים רעים.
תלמוד בבלי מסכת שבת דף קלט/א שכל פורענות שבאה לעולם לא באה אלא בשביל דייני ישראל..... ואין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו על ישראל עד שיכלו שופטים ושוטרים רעים מישראל
מצד שני כשהשוטרים צדיקים כמו בספר שמות פרק ה (יד) וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
שמוכנים לספוג מכות מהמצרים כדי לא להקשות על בני ישראל,אז הם זוכים להיות חלק מהסנהדרין כמו שמובא ברש"י שם.רש"י על שמות פרק ה פסוק יד

פרשת שבוע: פרשת משפטים-סמיכות פרשת המזבח לדין עבד עברי

שאלת סמיכות פרשת המזבח והדינים של פרשתנו, נשאלת על ידי הרבה פרשנים.
אני שואל על סמיכות מתן תורה, לבניית המזבח ולדין עבד עברי והכול בהקשר של יציאת מצרים.
בפרשיות הראשונות של ספר שמות משה רבנו ביקש מפרעה לשחרר את כל בני ישראל וכל רכושם לשלושה ימים כדי לזבוח לה', לא כדי להשתחרר משעבוד מצרים לגמרי, אלא להביא זבחים וקרבנות להקב"ה.
מספר רב של פסוקים מדגישים את הדרישה מפרעה, לעבוד את ה' במדבר.
(שמות פרק ה שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמדבר
שמות פרק ז *שַׁלַּח* אֶת *עַמִּי* וְיַעַבְדֻנִי בַּמִּדבר
שמות פרק ג אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ וְעַתָּה נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַה' אֱלֹקנונ
ניתן להסיק מזה,שעצמאות עם ישראל וסיום שעבוד מצרים ,מתבטא בהקרבת קרבנות לה'
כדי להתקרב אליו ולהשתעבד לרצונו.
עצם הקרבת הקרבנות על מזבח מסמל את ייחודיות הקשר שבין העם הנבחר לבין הקב"ה.
לכן מיד לאחר מתן תורה, מוזכרים דיני המזבח ,כדי להדגיש את מרכזיותו של עניין הקרבנות בקיום התורה בשלמותה .
לאחר פרשת המזבח באה פרשת עבד העברי, כדי לרמוז לנו, שבמידה ולא נקיים את התורה בשלמותה ולא נקריב קרבנות , אז נהיה עבדים לאומות העולם ח"ו ולא נהיה " עם חופשי בארצנו".
סמל החרות של עם ישראל הוא המזבח ,לכן במהלך ההיסטוריה,תמיד ניסו לפגוע בבית המקדש, כדי להכריע אותנו ולשעבד אותנו לשלטון זר.כדי לקרב את הגאולה ולהשתחרר מ"עול הגויים מעל צווארנו",עלינו לדרוש את בניית המזבח באופן מיידי ולהעיר את ליבם של היהודים המאמינים ,לחשיבות הקורבנות :המפתח היחיד לפתרון כל צרותינו.

sharethis