שבת משולשת

פרשת אחרי-מות פסח תשס”ח גיליון מס' 112
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461

שבת משולשת
איזו מתנה קיבלו בני ישראל בתמורה למסירות נפש שלהם במצרים?
הייתכן שיהודי יתנגד לבניית בית המקדש?
השנה, שבת הגדול סמוך לחג הפסח. בנוסף לכך אנחנו נקרא בפרשת אחרי-מות העוסקת בעבודת הכהן ביום הכיפורים, בבית המקדש.
בעל ה"שם משמואל" מתייחס לייחוד שבשבת הגדול ובעיקר בתאריך בו הוא התרחש במצרים, ב-י' בניסן. בני ישראל קנו את הקרבן פסח בעשירי בניסן. תאריך זה רומז ליום כיפור החל בעשירי בחודש תשרי.
ביום כיפור הכהן הגדול נכנס לקודש הקודשים. פעם בשנה הקב"ה מתגלה לעם ישראל ללא מחיצות או מסכים. בזכות הקרבן פסח והמסירות נפש של בני ישראל במצרים, קיבלנו את יום כיפור, המטהר אותנו מכל חטאינו.
בני ישראל הסתכנו כלפי המצרים, כאשר הם הביעו זלזול בעבודה זרה שלהם. בני ישראל קנו כבש וקשרו אותו ללא שום כבוד לרגלי מיטותיהם.
השנה, (תשס"ח) שלושת האירועים מתחברים אחד לשני.
בשבת נקרא בפרשת אחרי-מות, העוסקת בעבודת הכהן הגדול ביום כיפור. השבת עצמה נקראת שבת הגדול על שם המסירות נפש של בני ישראל במצוות קניית קרבן פסח במצרים. בשבת בצהריים נקריב בע"ה, קרבן פסח בבית המקדש.
עלינו לנצל את השבת המיוחדת הזאת, המקשרת בין יום כיפור ובין קרבן פסח, כדי להתפלל לגאולה שלמה.
רבני הסנהדרין ותנועות המקדש עושות מאמצים רבים כדי לקבל אישור ממשלת ישראל, לבנות מזבח כהלכה, בהר הבית. אנחנו נמצאים במצב אבסורדי והזוי.
האם במהלך ההיסטוריה שלנו היינו צריכים להתחנן ליהודים אחרים כדי לקיים מצוות לאומיות הקשורות לבית המקדש?
בדרך כלל ביקשנו רשות מהגויים, ולפעמים הם נתנו את הסכמתם לחידוש עבודת הקרבנות.
למשל אחשורוש נתן את הסכמתו להתחיל את בניית בית המקדש השני, עד שהמן הרשע שכנע אותו להפסיק את הבנייה. (עיין מאמר: "הסיפור האמיתי של מגילת אסתר" ). http://otzma1.blogspot.com/2007/03/blog-post.html
בזמן רבי יהושע בן חנניה, הרומאים נתנו רשות לבנות את בית המקדש.(מדרש רבה בראשית פרשה סד,פסקה י)
לראשונה, יהודים מבקשים רשות מיהודים אחרים לקיים מצוות קרבן הפסח. לא הייתי רוצה להיות בצד של אלה הדוחים כל יוזמה של קיום מצוות בהר הבית.
לדוגמא, ממשלת ישראל אוסרת על היהודים להתפלל על הר הבית. אינני יודע למה הם מכנים את עצמם, ישראל. הרי הם מעכבים את הגאולה ומתנגדים לריבונות יהודית על הר הבית. הם עבדו כל כך טוב, שכל אדם "יודע" שבניית בית המקדש תגרום ח"ו למלחמת עולם. יש טענה נוספת האומרת ש-"אנחנו שומרים על המצב הקיים". המצב הקיים מאפשר למוסלמים לחפור ללא הפרעה בהר הבית. המצב הקיים מעודד בניית מסגדים בהר הבית.
משנת תשכ"ז השלטון הישראלי הצליח להרחיק את עם ישראל משורשיו הטבעיים בהר הבית. בג"ץ ומשטרת "ישראל" מצליחים יפה במשימתם. עשרות יהודים בלבד, פוקדים את הר הבית בכל ימי השבוע. כדי לשנות את המצב הזה, עלינו למסור את נפשנו, כמו שעשו אבותינו במצרים עם הקרבן פסח.
בע"ה, בחול המועד נעלה להר הבית בטהרה ונרגיש את הקדושה של מקום המקדש, כאילו הוא בנוי ושלם.
כל פעם שבג"ץ או גורם ישראלי כלשהו דוחה את בניין בית המקדש, זה סימן שהגאולה קרובה. הייתכן שיהודי מעכב מרצונו את בניין בית המקדש?
זה מרמז על סוף שלטונם הפסידו-דמוקרטי. עם ישראל רוצה "סנהדרין". עם ישראל רוצה מלך ירא שמים במקום הפוליטיקאים המושחתים. עם ישראל רוצה לעלות לרגל ולהקריב קרבן פסח.
בע"ה השלטון ישתנה והיהודים יורשו לבנות את בית המקדש השלישי בב"א.

סרט וידאו על המאמר

http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98


הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

חירות לדורות!

פרשת תזריע-החודש תשס”ח גיליון מס' 111
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר

מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
חירות לדורות!בזכות איזה מצוות יצאנו ממצרים?
מה מייחד את מצוות קרבן פסח משאר המצוות?
אנחנו נכנסים לחודש ניסן שהוא חודש הגאולה. בשבת שלפני ראש חודש ניסן אנו קוראים פרשה נוספת, בספר תורה נפרד.
אנחנו קוראים בפרק העוסק במצוות הראשונות שבני ישראל קיבלו כ-עם ולא כיחידי סגולה. הם קיבלו את מצוות קידוש החודש, קרבן פסח ודיני חמץ ומצה.
על פי דברי חז"ל, בזכות שתי מצוות בני ישראל יצאו ממצרים: קרבן פסח וברית מילה.
בעל ה"שם משמואל" בפרושו על התורה אומר, שברית המילה באה להסיר את הרע שבגופנו דרך הערלה. לעומת זאת קרבן פסח מקרב אותנו להקב"ה, בזכות מעשה טוב.
כך מתקיימים דברי הפסוק מתהילים: "סור מרע ועשה טוב" (תהלים פרק לד פסוק טו).
ה"שם משמואל" מעלה שאלה קשה לכאורה. האם מילה ופסח המצוות היחידות המקרבות את האדם להקב"ה או המרחיקות אותו מן הרע?

מצוות עלייה לרגל : טיפול 10.000 לנשמה ,למניעת הגלות

חול המועד פסח תשסו
מאת שמואל בן חמו

מצוות עלייה לרגל :

טיפול 10.000 לנשמה ,למניעת הגלותמצווה חשובה שעלינו לקיים בשלושת הרגלים, היא עלייה לרגל הכרוכה בהבאת עולת ראייה.
עולת ראייה היא קורבן לה', שכל אחד מביא לפי יכולתו הכלכלית.
מהות המצווה היא להיראות בעזרה ,לפחות פעם אחת במהלך שמונת ימי הפסח.
הקב"ה חייב אותנו להביא קורבן, כמו שכתוב: (דברים פרק טז ) (טז) שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹקיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי ה' רֵיקם
פרשת שבת חול המועד של פסח, מזכירה לנו גם את מצוות עלייה לרגל, באופן קצת שונה,עם דגש על גבולות ארץ ישראל.
כִּי אוֹרִישׁ גּוֹיִם מִפָּנֶיךָ וְהִרְחַבְתִּי אֶת גְּבֻלֶךָ וְלֹא יַחְמֹד אִישׁ אֶת אַרְצְךָ בַּעֲלֹתְךָ לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹקיךָ שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה (שמות לד)
באותו פסוק מוזכרים, גבולות ארץ ישראל ועלייה לרגל, כאשר ה' מעמיד תנאי לשמירת גבולות ארץ ישראל.
במידה ונבוא לראות את פני ה' שלוש פעמים בשנה, אז שכנינו לא ירצו לכבוש את ארץ ישראל.האם היום, אנחנו עולים להר הבית שלוש פעמים בשנה כדי לראות את השכינה ולהטעין את הנשמה בתוספת קדושה ?

קרבן פסח הוא תנאי לחירות- חג פסח

פסח תש"ע גיליון מס' 194
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח מנוי דרך פקס,
תרומות והקדשות: 02-6246461
קרבן פסח הוא תנאי לחירות
איך קרבן הפסח גרם לגאולת מצרים ?
האם הקרבת קרבן הפסח בימינו תביא את הגאולה השלימה?

חג הפסח בא להזכיר לנו את עניין הגאולה. עם ישראל סבל מגלות ארוכה במצרים, ולבסוף נגאל בניסים גלויים. חג הפסח נותן לנו כוחות ותקווה לקראת הגאולה השלמה.
המצווה העיקרית של החג, הינו קרבן הפסח. נראה בהמשך, למה קרבן הפסח מסמל לבדו את כל שלבי הגאולה.
ראשית נחזור לתחילת גלות מצרים. יש מספר דעות בחז"ל לגבי מועד תחילת הגלות. יש אומרים שהגלות החלה לאחר פטירת יעקב אבינו.
דעה שנייה אומרת שמות יוסף הצדיק הביא את השעבוד. דעה שלישית טוענת שלאחר שהשבטים נפטרו, העבדות התחילה.
דעה רביעית מקשרת את הגלות למיתת כל הדור- שבעים נפשות, שירד למצרים. בעל ה"שם משמואל" מבאר, שאין מחלוקת בין כל הדעות. אלא מדובר בשלבים שונים של השעבוד, שהתחיל עם פטירת יעקב אבינו והסתיים עם מות כל שבעים הנפש שירדו למצרים.
כנגד ארבעת השלבים של הגלות ישנם ארבעה שלבים של הגאולה.

מהו קורבן הפסח של היום ? ואיך לצאת מהגלות

?מהו קורבן הפסח של היום

פסח תשס"ו
מאת שמואל בן חמו

ה' גאל אותנו ממצרים, בשער ה-49 של הטומאה, בזכות אבותינו הקדושים והבטחתו לאברהם אבינו בברית בין הבתרים.
בנוסף לזכות אבות ,בני ישראל קיימו 2 מצוות ,ובזכותם,יצאו מעבדות לחרות.
מצוות קידוש החודש וקורבן פסח, אפשרו לנו לצאת מהגלות.
מה מיוחד במצוות אלו ?
מצוות קידוש החודש, מבטאה את השליטה שלנו על הזמן וגם יכולתנו לחדש דברים בעולם.
גילינו נכונות ליצור יש מאין, והפכנו קבוצת עבדים ,לעם ה' ,נציגו הבלעדי בעולם הזה.
הקב"ה נתן לנו כוח לקבוע את מועדי החגים.
"אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר תקראו אותם במועדם", הקב"ה ,כבייחול מקבל את קביעת הזמנים על ידי הסנהדרין, ומשנה סדרי עולם על פיו.
הקורבן פסח ,משיג שתי מטרות הפוכות לכאורה, באופן סימולטאני.
מצד אחד אנחנו משתחררים מהעבודה זרה והשפעת תרבות מצרים עלינו.
ומצד שני אנחנו מתקרבים להקב"ה ומבטלים את רצוננו לרצונו.

פרשת צו: פסח קרבן פסח הוא ברית המילה של עם ישראל

פרשת צו - פסח תשס”ז גיליון מס' 59
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסה
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
קרבן פסח הוא ברית המילה של עם ישראל

למה התורה גוזרת עונש כרת על מילה וקרבן פסח?
מה תפקיד הקרבן פסח בחיים הלאומיים של עם ישראל?

מתוך שלושים ושש חיובי כרת שבתורה, אנחנו מונים שלושים וארבע מצוות "לא תעשה" ושתיים "עשה". "שְׁלשִׁים וָשֵׁשׁ כְּרֵתוֹת בַּתּוֹרָה, הַבָּא עַל הָאֵם, וְעַל אֵשֶׁת הָאָב, וְעַל הַכַּלָּה, הַבָּא עַל הַזְּכוּר..... הַפֶּסַח וְהַמִּילָה בְּמִצְוֹת עֲשֵׂה" (משנה מסכת כריתות א,א).
שתי המצוות עשה הן ברית מילה וקרבן פסח.
מה מאפיין מצוות אלה ומה משותף לשתיהן?
הקב"ה מצווה את אברהם אבינו למול את עצמו ובני ביתו בסוף פרשת לך-לך. זאת הפעם הראשונה שיהודי מצווה לקיים מצווה כלשהי. לעומת זאת מצוות קרבן פסח היא המצווה הראשונה שניתנה לעם ישראל בתור כלל ולא כיחידים. לכן מצוות מילה נכתבה בספר בראשית העוסק ביחידי סגולה- האבות, וקרבן פסח בספר שמות העוסק בלידת עם ישראל.
ראוי לציין שהמצווה הראשונה שכל יהודי מקיים בסמוך ללידתו היא ברית המילה, בגיל שמונה ימים. קרבן פסח ביחד עם מצוות קידוש החודש היו המצוות הראשונות שעם ישראל קיבל במצרים. בשונה מהמילה הנעשת על אדם בודד, קרבן פסח חייב לכלול לפחות שלוש כתות של חמישים מנויים. כלומר, קרבן פסח ניתן להקרבה בחבורה של עשרות יהודים ולא עבור אדם אחד.

חג פסח וקרבן פסח: לאכול משולחנו של הקב"ה

פרשת צו שבת הגדול תשס"ט גיליון מס' 157
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461
לאכול משולחנו של הקב"ה
מה מקשר את חודש הגאולה לחנוכת המשכן?
מה תפקידו של קרבן פסח? ובמה הוא שונה משאר הקרבנות?

חודש ניסן נקרא בדברי חז"ל: חודש הגאולה. גאולת מצרים מהווה דוגמא לכל הגאולות העתידיות של ישראל. כמו שכתוב במסכת ראש השנה:
" ר' יהושע אומר בניסן נברא העולם בניסן נולדו אבות בניסן מתו אבות בפסח נולד יצחק בר"ה נפקדה שרה רחל וחנה בר"ה יצא יוסף מבית האסורין בר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל" (ראש השנה יא ע/א).
בנוסף לעניין הגאולה, חודש ניסן נמצא תחת סימן של בנין בית המקדש והקרבת קרבנות. בני ישראל הקריבו לראשונה קרבן להקב"ה, בראש חודש ניסן.

פרשת שבוע: צו זירוז לדורות לחידוש קורבן התמיד , גם בימינו

פרשת צו התשס"ו

זירוז לדורות לחידוש קורבן התמיד , גם בימינו

הפרשה מתחילה בקורבן ציבור, עולת התמיד של ערב, שהיינו מקריבים בכל ערב וערב ללא הפסקה.
עולת התמיד מסמלת את המהות של בית המקדש המהווה קשר בין העולמות העליונים והעולמת התחתונים.
הקשר חייב להיות תמידי,ערב,בוקר וצהריים, כדי להמחיש את השכינה השורה על עם ישראל.
הפסקת הקרבת קרבן התמיד ,הובילה לאסונות וגלויות עבור עם ישראל.
כדי להדגיש את חשיבות קורבן התמיד, הקב"ה משתמש בלשון צווי ולא בפועל דבר או אמור.
רש"י בפסוק ב' ,מפרש:"אין צו אלא לשון זרוז מיד ולדורות אר"ש ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס:
לשון זירוז, הוא מאוד תמוה, אחרי כל מה שתרמו בני ישראל ללא יוצא מן הכלל ,בלב שלם ובשמחה יתרה,לבניית המשכן,הם עכשיו צריכים זירוז ושיחת מוטיבציה !
נכון, אנחנו צריכים זירוז מיוחד, מהקב"ה בגלל החיסרון כיס. לאיזה חסרון כיס רבי שמעון מתכוון ?
הזירוז לא מכוון לעבר דור המידבר בלבד, אלא בעיקר לדורות הבאים אחריו ,כולל דורנו.
בימינו יותר קל להבין מה החיסרון כיס שרש"י מתכוון, כאשר הוא מוסיף את המילה " לדורות".
אם היינו מקריבים קורבן התמיד היום, היינו מסכנים את שלום העולם, ומפילים על מדינתנו גזרות כלכליות קשות.
אם נבנה את המזבח עכשיו, (יש אפשרות להביא קורבנות גם ללא בית מקדש כמו שעשו בזמן בית שני) נסתבך עם העולם, הם לא ישקיעו בישראל, הבורסה תיפול, המדינה תפשוט את הרגל.....
איפה האמונה והביטחון בהקב"ה ? איפה המסירות נפש ?
לכן התורה משתמשת בלשון ציווי ,כדי לזרז אותנו ולחזק אותנו בהקרבת עולת התמיד.
אנחנו צריכם לקיים את צו האלוקי של קורבן התמיד ,לפני כל צו בית משפט או פקודה צבאית ,הנובעים מבשר ודם.

אין שכינה ללא מעשה

פרשיות ויקהל-פקודי החודש תשס"ט גיליון מס' 155
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com

מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

אין שכינה ללא מעשה
למה אנחנו צריכים לבנות בית להקב"ה?
במה עבודת הקרבנות שונה מעבודת אלילים?

פרשיות ויקהל פקודי חותמות את ספר שמות. פרשיות אלה חוזרות על כל פרטי בנית כלי המשכן, הכנת בגדי הכהונה והרכבת המשכן עצמו.
התורה חוזרת מספר פעמים על אותם נושאים, כדי להעביר מסר לדורות. הקב"ה מזהיר אותנו שלא נטעה ונעבוד אותו עם כוונות לא רצויות. להבדיל אלפי הבדלות, עבודת הקרבנות דומה מבחינה חיצונית לעבודת אלילים. מי שמתבונן מבחוץ, יכול לחשוב בטעות שאנחנו מקיימים טקס של עבודה זרה, ח"ו.
המקום הכי קדוש וסמוי מעיני האדם, הינו קדש הקדשים. בראש ארון הברית, הכרובים ניצבים ומשמשים כלי לקבלת השכינה. שתי דמויות של ילדים העומדים אחד מול השני, נמצאים בקדש הקדשים.
משה רבנו מסר לנו בפרטי פרטים את סדר בנית המשכן וכליו. הפרטים רבים ומורכבים, לכן אנשים מיוחדים בלבד, מסוגלים לבנות את המשכן כהלכה, כמו שכתוב:
וַיִּקְרָא מֹשֶׁה, אֶל-בְּצַלְאֵל וְאֶל-אָהֳלִיאָב, וְאֶל כָּל-אִישׁ חֲכַם-לֵב, אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה חָכְמָה בְּלִבּוֹ--כֹּל אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ, לְקָרְבָה אֶל-הַמְּלָאכָה לַעֲשֹׂת אֹתָהּ. (שמות לו,ב).
אנשים חכמי לב, ובנוסף בעלי כישורים טכניים אל-אנושיים, יכולים לבנות בית להקב"ה.
בנוסף לכך, לאחר חטא העגל, משה רבנו שבר את לוחות הברית כדי להבהיר לבני ישראל שאין שום קדושה עצמית לכלי המקדש. הקדושה נובעת מזה, שהקב"ה שוכן בתוכם.
לוחות הברית שנכתבו ביד ה', בכבודו ובעצמו, אינם כוללים בתוכם שום קדושה כאשר עם ישראל חוטא, ועובד פסל העשוי מזהב.
כך ה"משך חכמה" על התורה מיישב את השאלה: למה משה רבנו שבר את הלוחות?
"...ואל תדמו כי המקדש והמשכן המה ענינים קדושים בעצמם, חלילה ה' יתברך שורה בתוך בניו........
כאשר שבר את הלוחות ראו איך המה לא הגיעו אל מטרת האמונה בה' ותורתו הטהורה." (משך חכמה על התורה שמות לב,יט).
ה"משך חכמה" מוכיח את דבריו מתוך חילול בית המקדש השני על ידי טיטוס הרשע ימ"ש. הוא נכנס לקדש הקדשים עם פרוצה ועשה מעשה תועבה. למרבה הפלא טיטוס לא מת בעת כניסתו לקדש הקדשים. השכינה הסתלקה לפני מעשה ההתגרות של טיטוס הרשע, כלפי הקב"ה.
"... זה טיטוס הרשע שחירף וגידף כלפי מעלה מה עשה תפש זונה בידו ונכנס לבית קדשי הקדשים והציע ספר תורה ועבר עליה עבירה.." (גיטין נו ע/ב).
כדי שהשכינה תשכון בבית המקדש, דרוש תנאי נוסף. כמובן שהתנאי הזה מתווסף לרצון ה' לשכון במעשה ידי האדם.
נחזור קצת אחורה בזמן, ונתמקד במעמד הר סיני וקבלת התורה. חז"ל שואלים, למה קדושת הר סיני לא נשמרה גם לאחר מסירת התורה לישראל?
ישנן הלכות רבות בעניין קדושת בית כנסת לאחר שנהפך לחורבה. למשל, אין הופכים אותו למקום בזוי כמו בית מלאכה לעיבוד עורות.
התשובה היא, שהשכינה הסתלקה באופן מוחלט, לאחר קבלת התורה על ידי ישראל.
אם כך, למה קדושת הר הבית ומקום המקדש נשמרה לאחר חורבנו?
ה"משך חכמה" משווה את קדושת המקדש לטומאת העבודה זרה. אם חלקת אדמה נאסרת בעקבות מעשה עבודה זרה אז גם להיפך בעניין קדושת המקדש; ובזכות אותו מעשה, הקדושה תישאר לעולם.
אם אדם חפר מערות או בורות על שטח אדמה, כפולחן של עבודת אלילים; אז אותה חלקת אדמה נאסרת מדין עבודה זרה. מכאן, אנחנו למדים שמעשה האדם יכול לפסול קרקע. כמו שכתוב בתלמוד בבלי:
"כי אתא רב דימי א"ר יוחנן אע"פ שאמרו המשתחוה לקרקע עולם לא אסרה חפר בה בורות שיחין ומערות אסרה ( מסכת עבודה זרה נד ע/ב).
מעשה העבודה זרה האוסר את חלקת האדמה, מביא לכך שמעשה בנית בית המקדש מקדיש את הר הבית לנצח נצחים.(ראה משך חכמה על פרשת יתרו ד"ה "במשוך היובל").
זהו התנאי הנוסף הדרוש להשכנת השכינה במקדש: בנין המקדש וכליו על ידי האדם. השכינה שורה במשכן ובכליו, לאחר שהאדם בנה אותם.
השילוב של מעשה האדם והשכנת השכינה מצד הקב"ה, גורמים לשכינה להישאר לנצח.
לכן קדושת הר הבית לא הסתלקה מעולם. כדי להחזיר את השכינה למקומה עלינו לעשות מעשה ולהתחיל בבניית בית המקדש השלישי.
בפרשת ויקהל ופקודי, יש דגש מיוחד על עשיית האדם, כאשר הפועל "עשה" מופיע עשרות פעמים.
מעשה האדם מזמין את השכינה. בע"ה, נבין את דברי ה"משך חכמה" ונהפוך אותם לדבר מעשי באופן מיידי. כך השכינה תחזור לשכון בהר הבית, בבית המקדש השלישי בב"א.

פרשת שבוע : פרשת פקודי שקלים למה לעצור את ההתלהבות

פרשת פקודי שקלים תשע"א גיליון מס' 210

מאת שמואל בן חמו

לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com

לחץ כאן להדפסת המאמר 

מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

למה לעצור את ההתלהבות?

מדוע הקב"ה עצר את ההתלהבות של ישראל כאשר הפסיק את קבלת התרומות לבנית המשכן?

למה התורה מתארת בפרטי פרטים את מידות המשכן וכליו?

בספר שמות ישנם ארבע פרשיות העוסקות בבנין המשכן. התורה חוזרת מספר פעמים על אותם הדברים, כך שקשה לחדש ולפרש את כל פסוק ופסוק. אפילו רש"י, הפרשן הגדול של התורה מותיר פסוקים רבים ללא פירוש.

למעשה, הפסוקים המתארים את בנין המשכן מפרטים בפרטי פרטים את מידות המשכן והחומרים הדרושים, צורת הכלים ועשיית בגדי הכהונה.
אין מקום לכל סוג של שינוי בפעולות הקשורות לבנית המשכן.

יש כאן איחוד כוחות ייחודי בין האדם ובין הקב"ה. הצעד הראשון נעשה על ידי האדם: הוא מצווה לתרום כספים וחומרים לבנית המשכן וגם לבצע את עבודות הבניה עצמה.

כאשר הקב"ה מגדיר בצורה פרטנית את תכנית הבניה ובאיזה חומרים על האדם להשתמש. האדם צריך למלא את רצון ה' בכל דבר ועניין. כל שינוי במידה, במשקל, בצבע או אפילו במחשבה פוסל את מלאכת עשיית המשכן.

בנית המשכן באה להורות לנו איך האדם צריך לבטל את רצונו באופן מוחלט כלפי רצון ה'. לאחר התבטלות האדם, השכינה יכולה לשכון במעשה ידיו החומריים.

מכאן אנחנו למדים שבמצוות בנית המקדש, מעשה האדם הוא העיקר בתנאי שהוא מקיים את רצון ה' בכל פרט ופרט.

בעל ה"שפת אמת" מוסיף על מה שנאמר מתוך הפסוק: וְהַמְּלָאכָה, הָיְתָה דַיָּם לְכָל-הַמְּלָאכָה--לַעֲשׂוֹת אֹתָהּ; וְהוֹתֵר. (שמות לו,ז).

מרוב התלהבות, בני ישראל תרמו יותר מדי חומרים לבנין המשכן. כתוצאה מזה משה רבנו מבקש מכולם להפסיק את זרם התרומות.

תהליך דומה התרחש בזמן בריאת העולם, כאשר על פי התלמוד, השמים והארץ התפשטו ללא הפסקה עד שהקב"ה אמר להם: די! בגלל זה אחד השמות של הקב"ה הינו: ש"ד"י.

כמו שכתוב: "ואמר רב יהודה אמר רב בשעה שברא הקב"ה את העולם היה מרחיב והולך כשתי פקעיות של שתי עד שגער בו הקב"ה והעמידו שנאמר עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו והיינו דאמר ר"ל מאי דכתיב (בראשית לה) אני אל שדי אני הוא שאמרתי לעולם די " (חגיגה יב ע/א)

בעל ה"שפת אמת" משווה את הפסקת איסוף התרומות למשכן, לעצירת התפשטות השמים והארץ בזמן בריאת העולם.

בשני המקרים, הקב"ה עצר את ההתפשטות של כוחות הטבע או את רצון עם ישראל לתרום למשכן.

בעקבות העצירה הזאת, הקב"ה בא ללמד אותנו יסוד חשוב. אין האדם יכול להשלים לבדו את רצון הבורא. כדי שהמעשים שלו יתקיימו לאורך זמן, עליו לציית לציווי של הקב"ה.

כאשר הקב"ה עוצר את התלהבות בני ישראל באיסוף התרומות או מרסן את כוחות הטבע, הוא מאפשר את השלמת (מלשון שלמות) מעשה האדם לקראת השכנת השכינה במשכן או קיום הבריאה.

" ושוב שצריך האדם בכל מעשה לידע כי אין בכחו באמת להשלים רצון הבורא כראוי. ועל ידי ההכנעה בסוף המעשה לבקש עזר מהקב"ה ע ידי זה נשלם המעשה ונעשה דבר של קיימא" (שפת אמת פרשת ויקהל שנת תרל"ז דף 222).

אנחנו מוצאים עיקרון דומה בענין מחצית השקל, כאשר התורה מונעת מהעשיר לתרום יותר מהאחרים. לעומת זאת, העני חייב להתאמץ ולתרום כמו כולם. כמו שכתוב: הֶעָשִׁיר לֹא-יַרְבֶּה, וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט, מִמַּחֲצִית, הַשָּׁקֶל--לָתֵת אֶת-תְּרוּמַת ה', לְכַפֵּר עַל-נַפְשֹׁתֵיכֶם. (שמות ל,טו).

עלינו לנהוג בימים אלה לפי העקרונות שלמדנו מדברי ה"שפת אמת".

חובתנו לעשות ולתרום למען בנין בית המקדש השלישי עד שהקב"ה יגיד לנו די.וכך הוא ישלים את המעשים שלנו בהשכנת השכינה בבית המקדש.

ההתנהגות של "שב ואל תעשה" בנושא בית המקדש מנוגדת למה שעשו אבותינו במדבר. עלינו לגלות התלהבות והכרת הטוב כלפי הקב"ה, מאחר שהוא זיכה אותנו בכיבוש ארץ ישראל ונתן לנו ריבונות מלאה על ירושלים.

נראה לומר שיש רמז נוסף המעיד על חשיבות מעשה האדם למען בנין בית המקדש השלישי.

בתחילת פרשת ויקהל, התורה מזהירה אותנו מפני קדושת השבת שאינה נידחת מול מלאכת עשיית המשכן.

נראה לומר, שעלינו לפעול במרץ למען חידוש עבודת הקרבנות ובנין בית המקדש בכל יום ויום, וביום השבת להפסיק את העשייה.

לדאבוננו, יש אנשים ש"מחמירים" ואינם עושים דבר למען בית המקדש הן בשבת, הן בשאר ימי השבוע.

בע"ה נלמד מאבותינו שעמלו ועשו מעל ומעבר למען עשיית המשכן וכליו. לאחר מכן, הקב"ה התערב ועצר את איסוף התרומות, כדי לקיים את מעשיהם.

עלינו לזכור שהכול התחיל מהתלהבות עצומה שגילו בני ישראל לקראת בנית בית לה'.

גם אנחנו נשתדל לחדש את ההתלהבות הזאת ולשתף את כל ישראל ללא יוצא מן הכלל במשימה הלאומית של בנין בית המקדש השלישי בב"א.

הגיליון מוקדש לרפואתו השלמה אפרים בן גיטל

נושאים:

 1- בניית המשכן ובית המקדש

2- ביטול רצון האדם כלפי ה' מאפשר את השכנת השכינה במעשיו

3- שיתוף כל ישראל לבנין המקדש מתוך התלהבות

תגים: תרומות למשכן, מחצית השקל, בנין בית המקדש, בריאת העולם, רצון האדם, התבטלות האדם, מידות המשכן, מידות בית המקדש

להתאחד בבניין בית לה', כדי לשמור על הבית שלנו

פרשת ויקהל פקודי –החודש -תשס"ו

להתאחד בבניין בית לה', כדי לשמור על הבית שלנו
בפרשת ויקהל ,משה רבנו מוסר לבני ישראל את ההוראות שקיבל מהקב"ה לבניית המשכן.
ראשית הוא מבקש תרומות לבניית המשכן, וכל בני ישראל ללא יוצא מן הכלל, שמחים לתרום את רכושם כדי לבנות בית לה'.
הם מהדרים במצוות בניית המשכן עד כדי כך ,שמשה דורש מהם להפסיק את התרומות.
"מרבים העם להביא מדי העבודה למלאכה...והמלאכה היתה דים לכל המלאכה לעשות אותה והותר" (שמות ל"ו פסוקים ה'-ז' )
זו פעם הראשונה ואולי היחידה ,שבני ישראל מאוחדים בקבלת מצווה, ללא התנגדות, ומגלים התלהבות גדולה.בזמן יציאת מצרים ,ארבע חמישיות מהעם לא רצה לצאת ונהרגו במכת חושך.
במעמד הר סיני, אומנם היינו כאיש אחד וכלב אחד, אבל הקב"ה כפה עלינו הר כגיגית, על מנת שנסכים לקבל את התורה.ובנוסף חטא העגל הרס את השמחה.
לקראת כניסה לארץ ישראל, המרגלים הצליחו לשכנע את העם לא להיכנס לארץ ישראל, והמיתו אסון לדור המדבר ולדורות הבאים אחריהם,עד עצם היום הזה.
בוודאי אופי קבלה ראשונה של המצווה ,משפיע על שמירתה למשך הדורות.
היום רוב היהודים נמצאים בחוץ לארץ;
היום רוב הישראלים אינם שומרים על כל חוקי התורה.
היום רוב הדתיים לא שואפים לקיים את תרי"ג המצוות ( מצוות הקשורות לבית הבחירה )זה עוול נוראי, שמצווה כל כך חביבה על עם ישראל לדורותיו, איבדה את חביבותה היום.
בימי שלמה המלך,החשמונאים, ועזרא הסופר, כל העם הזדרז לקיים את מצוות בנין בית המקדש, ללא דיחוי.הם לא חיפשו תירוצים או הערימו קשיים דמיוניים, אפילו העיזו לחנוך את בית המקדש בטומאה ,בימי חנוכה!!
ספר החינוך מביא בסוף מצווה צ"ה: מצוות בנין בית המקדש ,קיימת בזמן שרוב ישראל על אדמתן, ומוטלת על הציבור ולא על יחידים.( כמו היום)
דרך אגב ,אפשר לציין את הקשר ההדוק בין ישוב הארץ ובניית בית לה', כאשר אחד תלוי בשני.
אותם יחידי סגולה הכואבים, באמת את חורבן הבית ,ובוכים את מסירת הר הבית לאויבינו,תפקידם לעורר את העם ולגרום לו לדרוש את המקדש ולרצות לבנותו ללא דיחוי.
כמו בזמן בניית המשכן, שותפות כל חלקי העם הכרחית; החרדיים, החילונים,השמאלנים,הציונים ..כווולם !
השותפות יכולה להסתכם בתרומה ונדבה כמו שאנחנו רואים בפרשתנו, כולם היו מאוחדים במשימה הלאומית של בניין המשכן.
האחדות הנפלאה צריכה להתחדש היום, כדי לבנות את בית המקדש השלישי.
האחדות המיוחלת מתגלה בבניין ארון הברית.
כל כלי המקדש נכתבו בלשון יחיד ,חוץ מארון הברית ,בלשון רבים, "ועשו ארון".
רבנו בחיי מביא את המדרש רבה:" א"ל הקב"ה יבאו הכל ויעסקו בארון כדי שיזכו כולם לתורה.
ומפרש "והעסק הזה הוא שיתנדבו כולן" (שמות פרק כ"ה פסוק י).
יוצא מכאן חידוש נפלא, שעצם הנדבה של כל העם בבניית הארון, המכיל את לוחות הברית, מזכה אותו במצוות לימוד תורה, אפילו שחלקו לא למד כלל.הקב"ה דרש שכל אחד ואחד מישראל יהיה שותף בבניית ארון הברית כדי לתת להם שכר על מצוות לימוד תורה.
היום,עלינו לחדש ולהחזיר את ההתלהבות של בני ישראל שתרמו לבניית המשכן,ולאחד את כל היהודים באשר הם, למשימה הלאומית של בניין בית לה'.
כי אם לה' אין בית , לאף אחד מאיתנו זכאי לבית של קבע בארץ ישראל.חלק הבינו את זה לפני שנים,אני הבנתי את זה לקראת הגירוש הנורא מגוש קטיף.
רק כך נוכל לעצור את הגירושים הבאים.
חובה לכל רב ולכל מורה, ללמוד וללמד הלכות בית הבחירה של הרמב"ם ,ללמוד בעיון את ספרו של הרב צבי קלישר, האבא הרוחני של הציונות הדתית, "דרישת ציון" .
הרבה שכחו או לא מציינים, שלפי הרב קלישר זצ"ל, מטרה העיקרית של מצוות ישוב הארץ , היא לחדש את עבודת הקורבנות בהר הבית.ניתן היום, לארגן קרן או מגבית לבניית בית המקדש, כאשר כל יהודי ישתתף בו ,מרצונו החופשי לפי נדיבות ליבו.
לאורך כל ההיסטוריה ,עצמאות העם היהודי בארצו, התבטאה תמיד בבניין בית המקדש ועבודת הקורבנות.
מי אנחנו ,כדי להפסיק את המסורת הנפלאה הזאת ??

שמואל בן חמו

איך להתכונן לכבוד חודש הגאולה

פרשיות ויקהל-פקודי החודש תשס”ז גיליון מס' 57
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
לחץ כאן להדפסת המאמר

איך להתכונן לכבוד חודש הגאולה ?
מה ראו חז"ל לקבוע קריאת ארבע פרשיות לפני חודש ניסן?
האם ניתן לבנות את בית המקדש השלישי ללא שותפות של כל עם ישראל?
בפרשיות ויקהל ופקודי משה רבנו מוסר לבני ישראל את כל מה שהוא קיבל מפי הקב"ה בהר סיני. ראוי לציין שמשה רבנו מוסר שתי מצוות בלבד: הראשונה- בניית המשכן וכליו והשנייה- שמירת השבת. נראה לומר שמצוות אלה מפאת חשיבותן, מייצגות את כל התורה.
למה משה רבנו אוסף את כל בני ישראל בשעת מסירת מצווה של בניית המשכן?
" וַיַּקְהֵל משֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל " (שמות לה,א)
רש"י מפרש שהעם התאסף למחרת יום כיפור, בסמוך לירידת משה רבנו מהר סיני. בעל ה"כלי יקר" מפרש דרך הרמז את חשיבות עניין ההקהל. למחרת יום כיפור עם ישראל מאוחד מעצם קדושת היום לכן חשוב לשמר את האחדות הזאת לקראת בניית המשכן. האחדות והשלום בתוך העם, הכרחיים להשכנת השכינה במשכן. חטא העגל גרם לפירוד בעם ישראל, לכן משה רבנו מקהיל אותם לקראת בניית המשכן, כדי לחדש את האחדות שהייתה לפני החטא.
בני ישראל התאחדו לקראת בניית המשכן ובנוסף לכך תרמו ביד רחבה ובשמחה גדולה. הם התלהבו כל כך, עד שמשה רבנו ציווה אותם להפסיק להביא נדבות (שמות לו, ו).
בעל ה"שפת אמת" כתב שההתלהבות והשמחה של בני ישראל בזמן בניית המשכן, השאירו רושם לדורות.
רש"י מפרש דבר דומה כאשר הוא מקשר בין עשיית המשכן לבין בניית בתי המקדש העתידיים.
" כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ " (שמות כה,ט).
רש"י מדייק מהמילים וְכֵן תַּעֲשׂוּ- לדורות הבאים שיבנו את בית המקדש וכליו ללא כל שינוי.

השמחה שבני ישראל גילו בבניית המשכן תמשיך להשפיע בתקופת דוד המלך, עזרא ובית המקדש השלישי בב"א. השפת אמת אומר שבגאולה העתידה דרושה תשוקה חזקה למקדש ונדבות מתוך שמחה.
"וכמו כן יש לקוות להשם יתברך בגאולה העתידה כשיהיה תשוקה בלבות בני ישראל אליו יתברך בנדבת הלב בשמחה וזה שכתוב וכן תעשו לדורות" (שפת אמת תרומה שנת תרמ"א).
כדי להתכונן כראוי לבניית בית המקדש השלישי, אנחנו קוראים ארבע פרשיות לקראת חודש ניסן- חודש הגאולה.
כל פרשה ופרשה מזכירה לנו את ענייני המקדש כדי שנזכור היטב את יעודנו בעולם- כשגרירי הקב"ה על כדור הארץ.
פרשת שקלים- השקלים שנאספו בבית המקדש שימשו לקניית קרבנות ציבור. השותפות של כל ישראל בקרבנות ציבור מדגישה את עניין האחדות המזמינה את השכינה. אחת השאלות בקשר לחידוש עבודת הקרבנות עכשיו, היא הנכונות של כל ישראל לתרום בלב שלם את מחצית השקל.
מחיית עמלק- היא אחת המשימות המוטלת על מלך המשיח. מדובר במלחמה מיוחדת במינה כאשר אנחנו נלחמים נגד אויבי הקב"ה המונעים את השכנת השכינה בעם ישראל. נראה לומר שהקב"ה עוזר לנו לנצח את האויבים שמסביב לנו, על פי לשון הפסוק "וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְדֹוָד אֱלֹקיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב ..". לעומת זאת נגד עמלק הקב"ה לא עוזר לנו, אלא תפקידנו להשמיד אותם ללא התערבותו, כמו שכתוב בהמשך הפסוק בלשון יחיד: "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח " (שמות כה,יט).
פרשת פרה- באה לטהר אותנו כדי שנוכל לחדש את עבודת הקרבנות למהדרין- בטהרה, ולא בטומאה- הדחויה בציבור.
פרשת החודש- זאת המצווה הראשונה שקיבלנו כעם כדי שנשלוט על הזמן ונקדש אותו. הסנהדרין מוסמכת לקדש את החודש על פי הראייה, כך שבקריאת פרשת החודש אנחנו מתגעגעים לכינון הסנהדרין הגדולה שבלשכת הגזית.
ארבעת הפרשיות שאנו קוראים מידי שנה לפני חודש ניסן באות לעורר אותנו כדי להכניס אותנו לאווירה של גאולה. פרשיות אלה נבחרו כי הן קוראות לעם ישראל לעשות מעשים- למשל לתרום לבניית המקדש ולהשמיד את עמלק, ולא רק דברים שבלב.
בע"ה נשתדל להחזיר עטרה ליושנה ונגלה התלהבות ושמחה למען בניית בית המקדש השלישי, בדומה לבני ישראל

בשעת בניית המשכן.

מקורות-

http://mekorot.blogspot.com/2007/03/blog-post_15.html

חדש- סרט וידאו על המאמר http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98

מאמר של שנה שעברהלהתאחד בבניין בית לה', כדי לשמור על הבית שלנו

חדש- סרט וידאו על המאמר

http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98