גיליון מס' 267 מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
איך לגעת בנצח ?
בפרשיות בהר ובחוקותי נושא אחד חוזר מספר פעמים בצורות
שונות.
ההבדל של מעשה האדם הזמני לעומת מעשה ה' הנצחי. פרשת
בהר עוסקת בענייני בעלות על קרקעות ועבדים. פרשת בחוקותי עוסקת בענייני ברכה וקללה
והקדשת חפצים לה'.
המשותף בין הנושאים האלה הוא שכאשר הקב"ה מגלה
את רצונו הוא אינו משתנה לעולם. לעומת זאת האדם מושפע משינויים תכופים. אלא המעשים
הטובים או הרעים שלו משפיעים על ברכת ה' או להיפיך ח"ו.
הקב"ה נתן את התורה לעם ישראל וגילה איך הוא
מנהל את העולם. הכל תלוי באדם ובהתנהגותו כלפי המצוות. אם מקיימים אותן אז הברכה
שורה ואם לא אין הברכה יכולה להתקיים.
כאשר אנחנו מקדישים בהמה לה' אין לנו יותר שליטה עליה
ואי אפשר לחזור בנו. כי הבהמה נכנסה תחת בעלות וחסות של הקב"ה.
הדברים מבוססים על פירוש ה"בית יעקב" על
התורה.
נתמקד עכשיו במהות של השמיטה המבליטה את מוגבלויות
האדם בעולם הזה.
מעשה ה' הוא נצחי ואינו תלוי בזמן. כאשר הקב"ה
נותן נכסים לאדם זה לזמן מוגבל. כי האדם יכול לשנות את דעתו ולחזור מהחלטתו. לעומת
זאת הקב"ה אינו טועה ח"ו ולא משנה את דעתו.
לכן כל 49 שנים, בשנת היובל הקרקעות חוזרות לבעלים
המקוריים כדי להזכיר לאדם את מקומו האמיתי.
רק כאשר האדם מבטל את רצונו להקב"ה הוא יכול
לגעת בנצח. למשל כאשר הוא מקדיש חפץ או בעל חי לבית המקדש או כאשר הוא מקיים מצווה,
מובטח לאדם שיקבל על זה שכר.
כך הקב"ה ברא את העולם ועלינו לעשות את הבחירות
הנכונות.