הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

‏הצגת רשומות עם תוויות שעבוד הגויים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שעבוד הגויים. הצג את כל הרשומות

יום שישי, אפריל 18, 2025

שביעי של פסח - שירת הים: מדריך הגאולה

פסח- שביעי של פסח  תשפ"ה     
גיליון מס' 411  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

שירת הים: מדריך הגאולה 

גאולת מצרים מהווה ציון דרך להתגלות עם ישראל בעולם, בתור עם ולא כיחידי סגולה.
הקב"ה עשה נסים רבים כדי להוציא את בני ישראל משעבוד מצרים.
שיא הגאולה התרחש במעמד קריעת ים סוף, בזמן אמירת שירת הים.
בע"ה נתמקד במעמד שירת הים, כדי להבין את משמעות יציאת מצרים, כהכנה ודוגמא לגאולה העתידית.
אנחנו אומרים בכל יום את שירת הים בתפילת שחרית. מדוע חז"ל כללו אותה בתפילה?
בבית המקדש הלווים היו אומרים את שירת הים בתפילת מנחה של שבת. (ראה מסכת ראש השנה דף לא ע/א)
מה מחבר את שירת הים לבית המקדש?
מה מסתתר בתוך שירת הים ומה המשמעות לימינו?
בע"ה נביא מקורות חז"ל כדי להבין לעומק את גאולת מצרים בכלל, ומעמד שירת הים בפרט.
שירת האמונה
אם מתבוננים בפסוק הסמוך לשירת הים, נראה שהוא עוסק באמונה.
כמו שכתוב: וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה, אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם, אֶת-ה'; וַיַּאֲמִינוּ, בַּה', וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ. (שמות יד, לא).
בעל ה'שפת אמת' מפרש, שבני ישראל הביאו את האמונה שלמה לעולם, כאשר הם אמרו שירה לה'. תכלית יציאת מצרים הייתה להעיד על גדולתו של הקב"ה בעולם הזה. עד כדי כך, שכיסא ה' לא היה שלם עד שבני ישראל אמרו שירה.
כמו שמובא במדרש רבה: "אָז יָשִׁיר משֶׁה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים צג, ב): נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּהוּ, אַף עַל פִּי שֶׁמֵּעוֹלָם אָתָּה, לֹא נִתְיַשֵּׁב כִּסְאֲךָ וְלֹא נוֹדַעְתָּ בְּעוֹלָמְךָ עַד שֶׁאָמְרוּ בָּנֶיךָ שִׁירָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז.." (שמות רבה, כג, א). 
האמונה גרמה להשגת מדרגה רוחנית גבוהה מאוד. 
בזכות האמונה השלמה של בני ישראל, השכינה שרתה עליהם ואז, הם אמרו את השירה, כאיש אחד.
כמו שכתוב במדרש: " הָא לָמַדְתָּ, שֶׁגְּדוֹלָה אֲמָנָה, שֶׁבִּשְׂכַר אֲמָנָה, שָׁרְתָה עֲלֵיהֶם שְׁכִינָה וְאָמְרוּ שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּאֲמִינוּ בַּה', אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה. וְאוֹמֵר: וַיַּאֲמִינוּ בִדְבָרָיו יָשִׁירוּ תְּהִלָּתוֹ (תהלים קו, יב)." (מדרש תנחומא בשלח, י).
ה'שם משמואל' מסביר בצורה נפלאה את כוח האמונה.
הוא משווה את ימי חורבן בית המקדש לקריעת ים סוף. בזמן חורבן בית המקדש, הקב"ה עולה לשמים כביכול ומסתתר. זה מאפשר לרשעים לשלוט בעולם ולהחריב את בית המקדש.
לעומת זאת, כאשר עם ישראל מוסר את נפשו לפני קריעת ים סוף ומגלה אמונה ללא גבולות, הקב"ה גם עולה למעלה, אבל הוא לוקח אתו את עם ישראל.
לכן, בני ישראל הגיעו למדרגות רוחניות גבוהות מאוד.
כמו שכתוב:" אבל בקריעת ים סוף נתעלו ישראל עד רום המעלות, אם כן זה שהקב"ה אסתלק לעילא לעילא זה עצמו היה לו לישועה, שהתעלו גם ישראל כנזכר לעיל. וכל זה זכו ישראל מפאת האמונה,....ובשביל שהאמינו וירדו לתוך הים עד חוטמם זכו לעליה רמה ונשאה כזו שהיא למעלה מכל גבול וגדר, על כן ראתה שפחה על הים וכו'.." (שם משמואל בשלח שנת תרע"ג דף קפו).
המהר"ל מוסיף ואומר שהאמונה מביאה את הגאולה. מי שמאמין אינו תלוי באחרים, לכן הוא לא יכול להשתעבד אליהם.
לעומת זאת, האמונה מביאה את הגאולה. כמו שכתוב: "כי האמונה מורה על חוזק מציאות המאמין שמזה הצד יבא האמונה, ולפיכך יש בו הגאולה שלא ישתעבד לזולתו ובחסרון אמונה יש שעבוד." ( מהר"ל, גבורות ה' פרק ט).
אחדות עם ישראל
נראה עכשיו מימד נוסף של שירת הים: אחדות עם ישראל.

יום ראשון, מאי 15, 2022

ימי ספירת העומר: מהו החופש האמיתי?

ספירת העומר תשפ"ב
גיליון מס 383  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

מהו החופש האמיתי?

אנחנו בעיצומו של ספירת העומר, המחבר את חג הפסח לחג השבועות. אנחנו מתחילים לספור מליל שני של חג הפסח.
כמו שכתוב: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה  (ויקרא כג,טו).
ה"חלבן" שואל, מדוע פוגעים בכבוד של חג הפסח כאשר מזכירים כבר ביום השני את החג הבא: חג שבועות?
מן הראוי היה, לחכות לסיום 7 ימי הפסח ולהתחיל לספור את הימים לקראת מתן תורה!
מה החיפזון, כאשר מזכירים את חג שבועות ביום השני של חג פסח?
מה הקשר הנסתר בין פסח לבין שבועות?
נביא את דברי הרב חיים כהן ז"ל המיישב את השאלות האלה, בספרו טללי חיים על פסח.
חג פסח הוא חג החירות המציין את סייום השעבוד הקשה במצרים. כל סימני ליל הסדר וקרבן פסח מסמלים את סוף העבדות ותחילת תקופה חדשה עבור עם ישראל.
הקרבן פסח, מסמן את שריפת העבודה זרה של מצרים בצורה גלויה וללא פחד מתגובה אלימה.
המצה, המרור, מצוות הסבה מציינים את טעם החופש.
האם חופש זה שקיבלנו בזמן יציאת מצרים מספיק לנו? 
האם להיום עם חופשי ולא משועבד למצרים מגדיר את המהות של עם ישראל?
בוודאי שלא! 
כאשר אני חופשי, זאת אומרת שאין לי אדון שאומר לי מה לעשות, ועלי לציית לו.
אבל, השאלה מה אני, כן? מה התכלית של חיי? למה אני שואף? 
לכן, ביטול השעבוד אינו עושה אותנו עם חופשי.
הקב"ה תכנן עבורנו את השלב הבא, שהוא למלא אותנו בתוכן חיובי המשפר את העולם כולו.
קבלת התורה בחג שבועות, מציגה ייעוד ותכלית ברורה לעם ישראל: יציאה משעבוד פיזי וכניסה לממד רוחני בלתי מוגבל.
פסח הינו חג החירות והחופש ושבועות, הוא חג התורה המאירה את העולם בתוכן רוחני חיובי.
החירות, היא דבר פרטי ואישי בלבד. אנחנו שואפים להיות עבדי ה' ולא לחיות עבור עצמנו בלבד, אלא לעשות טוב לעולם.
כמו שכתוב: " זוהי המשמעות הנפלאה של ספירת העומר, שמיד ביציאה לחירות אנו מתחילים לספור אל מתן תורה, כמי שבא ואומר- אין לי רצון בחירות מצד עצמה, אינני חי בשביל עצמי בלבד. אני רוצה להיות עבד לה' יתברך בלבד! " ( טללי חיים, פסח דף רסב).
אין משמעות להיות עם חופשי ללא תורה, לכן מיד אחרי החירות משעבוד מצרים מתחילים לספור את הימים עד קבלת התורה.
מכאן, ניתן ליישב את השאלות שהעלנו למעלה. 
פסח-חג החירות אינו מספיק לבדו כדי לתת תוכן רוחני לעם ישראל, לכן עלינו לשאוף לחג השבועות-מתן תורה לקבלת חירות מלאה ברוחניות מתוך שעבוד להקב"ה.
ראוי לציין שבתקופת העומר, זכינו בשני חגים חדשים: חג העצמאות ויום ירושלים.
נראה לומר, שפסח מקביל לחג העצמאות ועדיין ממתינים לחג השבועות המגביל ליום בנין המקדש, מחיית עמלק ומינוי מלך ירא שמים. 
לאחר מלחמת ששת הימים הייתה לנו הזדמנות, בזמן כיבוש ירושלים, חברון, שכם והר הבית, ולא ניצלנו אותה.
ידוע העיקרון, שבמקום שיש קושי בחיים שלנו, זהו סימן שבנקודת הקושי הזאת עלינו לעשות מאמצים מיוחדים, כי זהו ניסיון שיש להתגבר עליו כדי לגדול לאחר מכן.

יום ראשון, ינואר 11, 2015

פרשת שבוע: וארא -לא נחזור למצרים!


פרשת וארא תשס"ט גיליון מס' 148
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר

מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

לא נחזור למצרים!למה כיבוש לבנון ועזה הם קריטיים לקראת הגאולה השלמה? למה אויבינו אינם נותנים לנו מנוחה, בדרום, בצפון ובמרכז?
השבוע כצפוי, ממשלת ישראל נכנעה לאומות העולם ולא הצליחה לנצח את המלחמה נגד הפלשתים.
ראינו תמונות קשות, כאשר ראש ממשלת ישראל מופיע מול המצלמות ביחד עם מנהיגי אירופה. כאשר מצרים רקמה את הסכם הפסקת האש המשפיל את כבוד עם ישראל.
אירועים אלה מחזירים אותנו לאירועי פרשת השבוע. פרשת וארא מתארת את קושי השעבוד והתחלת הגאולה.
בפסוקים הראשונים של הפרשה, הקב"ה מבטיח לגאול את בני ישראל ולהוציא אותם ממצרים. התורה משתמשת בחמש לשונות של גאולה כנגד חמשה שלבים המאפיינים את גאולת עם ישראל: "והוצאתי...והצלתי...וגאלתי...ולקחתי...והבאתי" (שמות ו, ו-ח).
בליל הסדר אנחנו שותים ארבע כוסות כנגד ארבע לשונות של גאולה המוזכרים לעיל.



יום ראשון, אפריל 11, 2010

פרשת שמיני- האם החזיר יבנה לנו את בית המקדש?- פרשת שבוע


פרשת שמיני תש"ע גיליון מס' 195

מאת שמואל בן חמו

לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com

לקריאת מאמרים נוספים : www.OTZMA1.BLOGSPOT.com

מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

האם החזיר יבנה לנו את בית המקדש?

למה בסוף פרשת חנוכת המשכן אנחנו מצווים על מאכלות האסורות?

איך החזיר הנמשל לאדום ישתתף בבנין בית המקדש השלישי?

בפרשת שמיני הקב"ה מקדש את עם ישראל ומבדיל אותו מן הגויים. משה רבנו מצווה את בני ישראל לא לאכול כל בהמה או חיה, אלא את אלה בעלי שני סימני טהרה: מעלה גרה ומפריס פרסה.

המדרש תנחומא מפרש בצורה נפלאה, את המהות של המצוות הנוגעות בבהמות אסורות, דרך משל של הרופא והחולה.

" משל למה הדבר דומה. לרופא שהלך לבקר שני חולים, ראה אחד מהם שהיה בסכנה, אמר לבני ביתו, תנו לו כל מאכל שהוא מבקש. ראה האחד שעתיד לחיות. אמר להם, כך וכך מאכל יאכל וכך וכך לא יאכל. אמרו לרופא, מה זה. לזה אתה אומר יאכל כל מאכל שהוא מבקש, ולאחר אמרת לא יאכל כך וכך. אמר להם הרופא, לזה שהוא לחיים, אמרתי לו זה אכול וזה לא תאכל. אבל אותו שהוא למיתה, אמרתי להם, כל מה שהוא מבקש תנו לו, שאינו לחיים. וכך הקדוש ברוך הוא התיר לגוים השקצים והרמשים. אבל ישראל שהם לחיים, אמר להם, והייתם (לי) קדושים כי קדוש אני, אל תשקצו את נפשותיכם, את זה תאכלו, ואת זה לא תאכלו, לא תטמאו בהם ונטמאתם בם. למה. שהם לחיים, שנאמר, ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום. הוי, עמד וימודד ארץ, ראה ויתר גוים. " (מדרש תנחומא פרשת שמיני סימן ו').

כאשר אנחנו נזהרים ממה שאנחנו מכניסים לפינו אנחנו מתקדשים ומתקרבים להקב"ה.

מסיבה זאת בעל ה"שם משמואל" מסביר למה נסמכה הפרשה העוסקת באכילת הקרבנות על ידי הכהנים לפרשת המאכלות האסורות.

הכהנים מקבלים מתנות מכל אחד מישראל, בכל פעם ששוחטים בהמה. השוק והחזה של הבהמה נמסרים לכהן מיד לאחר השחיטה ונקראים: מתנות כהונה.

חלק גדול מהקרבנות הקרבים בבית המקדש, נאכלים על ידי הכהנים ומשפחותיהם.

ישנם תנאים מיוחדים המחייבים את הכהנים לאכול את הקרבנות בטהרה, במקומות קדושים בתוך הר הבית או בתוך ירושלים.

למעשה כאשר הכהן מכניס לגופו בשר של קרבנות או מתנות הכהונה, גופו מתקדש וכך מכניס את עצמו תחת כנפי השכינה.

תהליך דומה מתרחש עבור ישראל, כאשר הוא שומר על הלכות הכשרות והבהמות הטרפות והאסורות.

המאכלים המותרים מרחיקים אותנו מהשפעת הגויים ומקרבים אותנו להקב"ה והשכינה.

" ....דכמו שהנכנס לקדושה נכנס על ידי מאכל של מצווה, כך כתוב חס ושלום להיפוך. אם אתם מובדלים מהם הרי אתם שלי ואם לאו אתם של נבוכדנצר וחבריו." (שם משמואל פרשת שמיני, שנת תרע"ד דף קעג).

אכילת בהמות מותרות מקרבת אותנו להקב"ה ויחד עם זאת דוחה את השפעת הגויים ומבטלת את השעבוד של אומות העולם על ישראל.

עכשיו ניתן להבין את דברי חז"ל המשווים את ארבעת המלכויות המשעבדות את ישראל לחיות טמאות המוזכרות בפרשת שמיני.

התורה מביאה ארבע דוגמאות של בהמות טמאות, כנגד ארבע מלכויות השולטות בעולם: הגמל כנגד בבל, הארנבת כנגד יוון, השפן כנגד מדי, והחזיר כנגד אדום.

כמו שכתוב: ד אַךְ אֶת-זֶה, לֹא תֹאכְלוּ, מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה, וּמִמַּפְרִסֵי הַפַּרְסָה: אֶת-הַגָּמָל כִּי-מַעֲלֵה גֵרָה הוּא, וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס--טָמֵא הוּא, לָכֶם. ה וְאֶת-הַשָּׁפָן, כִּי-מַעֲלֵה גֵרָה הוּא, וּפַרְסָה, לֹא יַפְרִיס; טָמֵא הוּא, לָכֶם. ו וְאֶת-הָאַרְנֶבֶת, כִּי-מַעֲלַת גֵּרָה הִוא, וּפַרְסָה, לֹא הִפְרִיסָה; טְמֵאָה הִוא, לָכֶם. ז וְאֶת-הַחֲזִיר כִּי-מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא, וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה, וְהוּא, גֵּרָה לֹא-יִגָּר; טָמֵא הוּא, לָכֶם (ויקרא יא, פסוקים ד-ז).

התורה מחדשת לנו שלארבע בהמות האלה בלבד יש סימן אחד של טהרה. בכל הבריאה לא נמצא בעל חי המעלה גרה או מפריס פרסה, בנוסף לארבע הנ"ל.

כמו שכתוב במדרש רבה: " ד"א ואת הגמל זו בבל כי מעלה גרה שגררה מלכות אחריה ואת הארנבת זו יון כי מעלה גרה שגררה מלכות אחריה ואת השפן זו מדי כי מעלה גרה שגררה מלכות אחריה ואת החזיר זו אדום והוא גרה לא יגר שאינה גוררת מלכות אחריה " (מדרש רבה ויקרא סוף פרשה י"ג).

החזיר מסמל את מלכות אדום שהחלה עם האימפריה הרומית ונמשכת עד היום.

למה דווקא החזיר נמשל למלכות אדום?

חז"ל עונים לשאלה הזאת בהמשך המדרש: " ולמה נקרא שמה חזיר שמחזרת עטרה לבעליה הדא הוא דכתיב (עובדיה א) ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה." (מדרש רבה ויקרא סוף פרשה י"ג).

רבנו בחיי מפרש מדרש זה ומקשר את אדום לבנין בית המקדש השלישי. המילה "חזיר" כוללת בתוכה את השורש "חזר"- חזרה. העולם של עשו-אדום, צריך להחזיר לעם ישראל דבר שהם לקחו מהם.

הרומאים בהנהגת טיטוס ובשליחות אביו-הקיסר אספסיינוס החריבו את בית המקדש השני. לכן עליהם לפצות את עם ישראל ולהחזיר לו את בית המקדש. אדום עתיד לבנות את בית המקדש השלישי.

כך יוצא מדברי רבנו בחיי בפירושו על התורה:" ...אבל הבית השלישי עתידה אמה זו (אדום) לבנותו, זהו שאמרו עתיד להחזיר העטרה לישנה, לפי שהוא החריבו" (רבנו בחיי ויקרא יא פסוקים ד-ז ).

יש מדרשים נוספים המסבירים שהקב"ה יחזיר את המקדש לישראל ולא הגויים, כאשר אדום יחזור ממעשיו הרעים ויתמוך בישראל ויתמוך בו בכל כוחותיו. (ראה רבנו בחיי שם).

ניתן ללמוד מדברי חז"ל, שלעולם המערבי-המייצג היום את מלכות אדום, יש חלק חשוב בבנין בית המקדש השלישי.

נראה לומר שדיני הכשרות באים להבדיל אותנו מהגויים כדי לבטל את שלטונם על ישראל. יחד עם זאת, המאכלים הטהורים באים להזכיר את אכילת הקרבנות של הכהנים בתקופת המקדש.

בתלמוד, השולחן שאנו אוכלים עליו נמשל למזבח. כמו שכתוב: " רבי יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו בזמן שבית המקדש קיים מזבח מכפר על אדם עכשיו שלחנו של אדם מכפר עליו" (מסכת חגיגה דף כז/א).

כאשר אנחנו אוכלים לפי כללי הכשרות אנחנו כאילו אוכלים משולחנו של הקב"ה.

הבהמות המותרות משפיעות על האדם ברמת הפרט ומקרבות אותו לשכינה. בנוסף לכך, המאכלים המותרים משפיעים ברמת הכלל ומחזקים את עצמאות עם ישראל מול הגויים.

טהרת הגוף מנצחת את שלטון אדום ומקרבת את בנין בית המקדש השלישי. תפקידנו לבטל את השפעת עולם המערבי על עם ישראל.

התשובה נמצאת בפרשת שמיני, כאשר בתחילת הפרשה בני ישראל חונכים את המשכן ומזמנים את השכינה בעולם הזה.

בהמשך הפרשה הקב"ה מזהיר אותנו לא לאכול בהמות טמאות הפועלים נגד השכנת השכינה בעולם.

בע"ה אנחנו נקפיד על המאכלים המותרים והקב"ה יעזור לנו לנטרל את השפעת החזיר-הנמשל לעולם המערבי, וכך נצליח לבנות את בית המקדש השלישי בב"א.


הגיליון מוקדש לרפואתם השלמה של אפרים בן גיטל ולעילוי נשמת סבתי שנפטרה בכ"ח ניסן תשס"ז

סרטים של המחבר על בית המקדש WWW.BEITHAMIKDASH.TV

sharethis